הארץ | אבא צילם ואני בעקבותיו: שמחה וכאב, יופי ופגמים

מתוך הכתבה:  ״מאז שאני זוכרת את עצמי, הצילום היה עבורי גשר אל העולם החיצון. יותר מכלי תיעוד, הוא היה מתווך שסייע לי להתמודד עם המציאות ולפענח אותה. המצלמה העניקה לי מבט מעמיק יותר, יכולת להבחין בניואנסים ולחשוף את האמת בפגיעותה. דרכה, הצלחתי להתקרב לרגעים שהיו קשים מדי לצפייה בעין חשופה, ולגלות בהם רבדים שאולי היו חמקמקים מדי ברגע האמת. המצלמה הפכה למתורגמנית של המציאות המורכבת והכואבת״.