מערכת בצלאל | העיר של המחר: פתרונות מבוססי טבע

שינויי אקלים, אתגרים חברתיים, טכנולוגיות חדשות ותפיסות חיים משתנות – כולם מחייבים את שדה האדריכלות לחשוב אחרת: לשאול שאלות חדשות, לגבש כלים עדכניים, ולדמיין מחדש את יחסי הגומלין בין אדם, טבע וטכנולוגיה. בסדרת הראיונות תחת התמה 'העיר של המחר', נפגוש דמויות מובילות משדה העיצוב האורבני המובילות קווי מחשבה חדשניים על העתיד העירוני.

איך מתכננים עיר שלא רק שורדת את משבר האקלים – אלא גם פורחת בעקבותיו?

בין גגות ירוקים, יערות עירוניים, שיקום נחלים ופרקטיקות בנות קיימא, עולה בעשור האחרון גישה תכנונית עמוקה, שמחזירה את המבט אל הטבע: "פתרונות מבוססי טבע". לא מדובר בסיסמה אקולוגית אלא בתפיסה מקיפה, שדורשת מאיתנו לשנות את האופן שבו אנחנו מבינים עיר, סביבה, ותכנון. שוחחנו עם עמיר בלבן, מרצה בבית הספר לארכיטקטורה, על מה זה בעצם פתרונות מבוססי טבע, למה השיח הזה בוער דווקא עכשיו, ואיך ניתן ליישם אותו כאן, בישראל.

נתחיל מהבסיס – מה זה בעצם "פתרונות מבוססי טבע"? זה נשמע כמו מונח סביבתי, אבל למעשה מדובר בגישה תכנונית שלמה. איך היית מסביר אותה לקהל שלא מכיר?

"פתרונות מבוססי טבע הם בדנא האנושי, לפעול ולהעזר בטבע כדי לא רק להתקיים אלא גם לשגשג. חקלאות, בניה, תכנון כולם תחומים המתבססים על יכולתנו כמין, משחר ההיסטוריה האנושית להתבונן, ללמוד ולשחזר או לחקות תהליכים טבעיים לטובתנו. עם השנים שכחנו את התהליך המקורי שמבוסס על תצפית בטבע ואיבדנו את היכולת שפיתחנו בעמל רב. כמתכננים אנחנו נוטים לגשת מיד לפתרונות טכנולוגיים, מהירים, יקרים ולעיתים הרסניים. העידן בו אנחנו חיים מכונה האנטרופוקן, השפעתנו כמין על כדור הארץ והסביבה שמקיימת אותנו עצומה ומהווה סכנה ממשית להמשך קיומנו. השימוש בפתרונות מבוססי טבע בתכנון אומר שקודם כל מבינים את המערכת והמרחב הטבעי שבו אנחנו פועלים ומגייסים אותו לתהליך. בקורס שאני מעביר אני משתף את הסטודנטים והסטודנטיות בכלים מעשיים לנתח מרחב ולהכיר את המנגנונים הטבעיים כדי שכל פעולת התערבות תעבוד עם המערכת הטבעית ולא תתנגש בו. השאיפה היא לא רק לא לפגוע במערכות הטבעיות שמקיימות אותנו אלא שהליך התכנון וההתערבות אף יתגבר ויחזק את המערכות הטבעיות שמעניקות לנו חוסן סביבתי, אקלימי, תזונתי וגם חברתי."

מה גורם לשיח הזה לבלוט דווקא עכשיו?
האם זו תגובה לשינויי אקלים? למשבר במערכות תשתית? או אולי מדובר במהפכה עמוקה יותר באופן שבו אנחנו חושבים על יחסי אדם-טבע?

"גם, גם וגם. הצורך לעסוק בבצלאל בתחום הוא בראש ובראשונה של דור חדש שמודע לאתגרים שעומדים בפנינו. אין מצב להמשיך לתכנן, לבנות ולפתח כאילו אין מחר. יש סטודנטים/ות שמגיעים עם רקע ורצון לעשות שינוי. המניעים מגוונים, אהבת טבע, מודעות סביבתית, רצון ליצור מציאות חדשה והבנה שלא נוכל להמשיך כפי שאנחנו פועלים בלי לשלם מחיר כבד. השיח הזה גם עולה יחד עם עמיתי למחלקה שמרגישים שאי אפשר להמשיך כרגיל וחייבים לתכלל את הסביבה, הטבע ושמירה על תפקודם. זה שיח פורה ומפרה."

איך פתרונות כאלה נראים בפועל במרחב העירוני? תוכל לתאר דוגמאות מוחשיות – גגות ירוקים, שיקום של נחלים, הצללה טבעית – שימחישו איך טבע הופך לחלק ממערכת התכנון?

"החשיבה הרבה יותר רחבה מגג חי או אתר טבע עירוני. העיסוק בתחום מקנה ידע בסיסי על המבנה של כדור הארץ, גיאולוגיה, אטמוספרה, מחזור המים, קרקע כמערכת חיים, צומח וחי, היסודות שמעניקים לנו קיום. אנחנו מתמקדים ביציבות האקלימית שאפשרה לנו כמין להגיע לשגשוג שהגענו אליו וגם אל המשברים שאנחנו עדים להם במציאות העכשווית.  את ההבנה הבסיסית מתרגמים לסביבה העירונית ובאמצעותה אנחנו מזהים את הכשלים וזירות ההתערבות. הבחירה באחוזי כיסוי של בנוי פתוח היא קריטית. איכות השטח הבנוי והפתוח ותפקודם יכריעו אם הם יהיו טובים רק לבני אדם או לכלל המערכת. פיתוח ההבנה המרחבית מוביל לפתרונות שמשתלבים בבנוי או בפתוח. זה יכול להיות גג חי עם מערכת צמחי בר משולבת מערכת של תאים פוטווולטאית או גן ציבורי שבמרכזו נקז עירוני עובר תהליך שנקרא "הארת נחל" הפיכתו לאפיק נחל עירוני בעל מגוון מופעי מים עונתיים. גולת הכותרת היא תמיד הקמה או שימור ושילוב של שטחים טבעיים במרחב העירוני המתחדש."

נרד לרגע לפרקטיקה – איך הלמידה בכיתה הופכת להתנסות אמיתית במרחב העירוני?

"בתכנית לאדריכלות נוף של בצלאל לוקחים את החשיבה עוד כמה צעדים קדימה וצוללים לעומקן של המערכות והבנה ששדרה עירוני היא בפועל יער עירוני ולסוג העץ שניטע יש תפקיד הרבה יותר משמעותי ממן צל לבני אדם. ירושלים היא גם עיר מדהימה ללימוד התחום. זאת עיר שמתקיימת ברצף כבר מעל 3000 שנים. היא מלמדת אותנו מה עובד, מה נכשל וגם מאפשרת לנו לשחזר את מה שקדמונינו ידעו, ישמו ואנחנו הספקנו לשכוח. אנחנו מבלים הרבה בשטח, בעיר העתיקה ובאתרי הטבע בעיר. אחד האתגרים הגדולים וכאן לרב שיח יש חשיבות רבה, איך מתרגמים את הידע לשפת התכנון, האדריכלות ואדריכלות הנוף, יש בהחלט תחושה שאנחנו עושים משהו חדש שיששפיע על השיח והעשיה העתידית."

בישראל נדמה שהאתגרים ייחודיים: חום כבד, צפיפות, משאבים מוגבלים. איך הפתרונות מבוססי הטבע משתלבים במרחב המקומי? יש להם פוטנציאל אמיתי לשנות את המרחב העירוני כאן?

"האתגרים בישראל לא יחודיים. זכינו למנה הגונה של אתגרים וזאת גם הזדמנות. אירועי אקלים קיצוניים הם אוניברסליים. צפיפות ומאבק על משאבים הם כלל עולמיים. האתגר הייחודי הוא קנה המידה. יש לנו מעט מכל דבר. טעות אחת והלכה מערכת ימית ייחודית במפרץ אילת או אגם המים המתוקים היחיד שיש לנו בישראל. לכן מתעורר הצורך לפעול בזהירות, בקשב ובתבונה. קל וחומר בסביבה העירוני. נחל שנחנק גובה חיי אדם בדרום תל אביב או בנהריה. חום כבד שמגביר סכנת דליקה בסתיו מאיים על ערים בחבל הים-תיכוני כמו חיפה וירושלים. התפיסה שהטבע מחוץ לעיר ובתוך העיר מנותקים היא אשליה. בין העיר והשטחים הפתוחים יש סינרגיה שלמה שכדאי שתהיה חיובית והדדית. בשני העשורים האחרונים התבצע מיפוי של כלל התשתיות הטבעיות ברב ערי ישראל. מדיניות טבעירוני ארצית מקודמת ע"י המשרד להגנת הסביבה וההתייחסות לנושא בעליה משמעותית. אם הכל יעבוד כמתוכנן, לכל עיר בישראל תהיה תשתית, רשת של אתרי טבע עירוניים קהילתיים שיספקו את כל התפקודים הסביבתיים והחברתיים הנדרשים לעיר מודרנית. זאת בין השאר, אחת המשימות של הסטודנטים והסטודנטיות במחלקה."

אילו חסמים אתה פוגש בשטח?
עד כמה מוסדות, עיריות, או יזמים פתוחים לאמץ את השפה הזו? והאם הציבור מבין את הערך של פתרונות מהסוג הזה?

"החסמים העיקריים הם התחרות על שטח. טבע מגיע לרב אחרי צרכי בינוי ופיתוח תשתיות כבדות. לכן עשינו בשנים האחרונות שינוי תפיסתי. טבע=תשתית, זה נשמע מוזר בהתחלה, אבל ברגע שמבינים מהם שירותי הסביבה שהטבע מעניק אנחנו מצליחים לשכנע. זאת הסיבה שעריות ויזמים מתחילים להקשיב ולפעמים גם ליישם. הציבור, בגדול, מאחרוינו. אנחנו רואים כיצד ירושלים מובילה את תחום שימור הסביבה בארץ בזכות תושבים ערנים ופעילים. הציבור הוא קריטי להצלחת המהלך."

איפה אתה רואה שינוי? האם תוכל לציין פרויקטים, שכונות או יוזמות בישראל שכבר מתקדמות בכיוון הזה המעידות מה אפשרי?

"יש הרבה יוזמות והצלחות, בראש ובראשונה ברמת התכנון הארצי. מנהל התכנון הוציא הנחיות לשילוב טבע בערי ישראל. תוכניות כוללניות רבות משלבות תשריטים והוראות בדבר טבע עירוני. הדוגמאות המוחשיות הן הקמה של אתרי טבע עירוניים כמו עמק הצבאים, התחנה לחקר ציפורי ירושלים. בקרוב גם פארק נחל זימרי והר חומה יכנסו לרשימת אתרי הטבע העירוניים של הבירה. פארק המצודה באשדוד, ראש ציפור בתל אביב הם דוגמאות לאתרי טבע שהוקמו לרווחת הציבור והם עובדים יפה. ובקורב גם נחל עין זהב בקרית שמונה". 

כיצד פתרונות מבוססי טבע דורשים שינוי גם בתפיסת התפקיד של האדריכל/ית או המתכנן/ית?

"ההצלחות הגדולות ביותר בתחום פתרונות מבוססי הטבע הם בזכות אדריכלים/ות, אדריכלי/ות נוף ומעצבים/ות אורבנים מחויבים וקשובים. בזכותם אנחנו מצליחים לצמצם פגיעה בבתי גידול ובתפקוד מערכות אקולוגיות במהלך תהליכי הפיתוח הנדרשים. שיתוף פעולה עם אדיכלים/ות ואדריכלי/ות נוף מביאה לתוצאות מרשימות של בניינים עם גגות חיים בעלי מראה ייחודי וגם מגנט לחיות בר. פארקים חדשים שמשלבים את התכונות הטבעיות של המרחב צצים בכל רחבי הארץ וזה בזכות קאדר הולך וגדל של בעלי/ות מקצוע מודעים שמגייסים לצוותי העבודה אקולוגים, אקו הידרולוגים והופכים את הפרויקטים למלאכת מחשבת מרשימה."

איך התכנית מתמודדת עם שאלות של טבע בעיר, שינויי אקלים, ומרחבים שדורשים חשיבה אחרת? אילו כלים התכנית מעניקה לסטודנטים/ות?

"תחום הטבע העירוני "התפרץ" לעולם התכנון הבצלאלי בשלושת השנים האחרונות והופך לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים והוא משולב בשלושת התכניות. יש שאיפה לחשוף את הסטודנטים/ות לנושאי הבסיס כבר בשנים הראשונות. המתווה האקדמי מבוסס על הכרה והבנה כללית של טבע וחשיבותו בעולם התכנון. בשנים מתקדמות יש לסטודנטים/ות המעוניינים להעמיק בתחום להשתתף בקורסים ייעודיים שמטרתם לפתח כלים מעשיים במסגרת המעבדות ועבודות הגמר. המניע לקידום התחום בבצלאל ובבית ספר לאדריכלות הוא להטמיע כבר בשלבי ההכשרה הבסיסיים שטבע הוא המרכיב הראשוני והבסיסי בכל התערבות אנושית. נהיה טובים לטבע, הטבע יהיה טוב אלינו…"

ולסיום – אם תוכל לדמיין את העיר הישראלית בעוד עשרים שנה: איך היא תיראה עם פתרונות מבוססי טבע? מה אתה מקווה לראות? ומה כבר אפשר להתחיל לעשות מחר בבוקר?

"אני מקווה לראות מערכות טבעיות משולבות בכל חלקי העיר, מהאזורים הבנויים ועד השטחים הפתוחים. אני רואה אנשים נהנים מכל מה שהטבע יכול להעניק ושהטבע יתפקד בצורה מיטבית במקביל. משל הקיפוד - מסלול שקיפוד עושה בלילה בבטחה משמש ילד/ה בני חמש במהלך היום ללא חשש לבטחונם… והכי חשוב, לכל עיר בישראל יש אקולוג/ית משולבים באגפי הנדסה ושיפור פני העיר, מנהלים רשתות של אתרי טבע עירוניים. ומחר בבוקר, אם זה חשוב לכם/ן, לכו ללמוד גיאוגרפיה ותכנון ערים ואם אתם יצירתיים אז בואו לבצלאל!" 

מוזמנים ומוזמנות לשמוע עוד בימים הפתוחים:

יום פתוח לתואר ראשון (התכנית לתואר ראשון באדריכלות נוף*)
יום שלישי | 13.5.25 | החל מ-10:00
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים 
קמפוס ג׳ק, ג׳וזף ומורטון מנדל, רח׳ זמורה 1, ירושלים

ללו״ז המלא ולהרשמה

יום פתוח לתואר שני (התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני)
יום שני | 19.5.25 | 17:30
הרצל 119, תל אביב-יפו

לפרטים והרשמה

הנחות בדמי הרישום לנרשמים/ות במהלך היום הפתוח.

 

*הענקת התואר באדריכלות נוף מותנית באישור המל"ג (כנהוג בתכניות בהליך הסמכה).

כל מה שקורה בבצלאל עכשיו בקבוצת וואטסאפ שקטה: חדשות, אירועים ועדכונים חשובים. להצטרפות 

 קראו עוד במגזין בצלאל >>