כיצד הפכה אום כולת'ום לאייקון כלל-ערבי?

תמונה

בעשורים הראשונים של המאה ה-20, השנים בהן עוצבה במצרים הזהות הלאומית המודרנית, למעלה מ-90% מהאוכלוסייה המצרית לא ידע קרוא וכתוב. הרעיון הלאומי התפתח בקרב אינטלקטואלים ואנשי רוח דרך התרבות הכתובה בשפה הערבית הספרותית. אבל להפצתו הנרחבת בקרב ההמונים הייתה אחראית התרבות הפופולרית – בדיחות, מחזות, קריקטורות, שירה ועוד – שנכתבו ובוצעו בשפה המדוברת.
 
אום כלת'ום גילמה הן בהופעתה החיצונית, הן בבחירותיה המוזיקליות ובקונצרטים שלה את שלושת מעגלי הזהות שהתפתחו במצרים – המוסלמית, הערבית והמצרית. יתרה מכך, במצרים שהייתה תחת שלטון קולוניאלי בריטי ואל מול האתגר שהציב המערב בפני עמי ערב, אום כלת'ום התוותה מודל של זהות מודרנית, המשלבת בין מרכיבי תרבות מקומיים לבין השפעות אירופאיות. החל בעיצוב המראה הפרעוני שהעניק לה את הכינוי "הפירמידה הרביעית", ודרך השמלות שעיצובן נע בין הכפתן המקומי לשמלת ערב אירופאית, עבור בסגנון המוזיקלי המשלב בין כלי נגינה ערביים לכלי נגינה מהמערב, ועד לשילוב בין שירי אהבה כתובים בשפה העממית המדוברת לבין שירה דתית ולבין פואמות קלאסיות כתובות בערבית ספרותית מליצית.

בכל הופעה שלה, כמו זו שתוכלו לראות בקישור הזה >>, שילבה אום כלת'ום בין המרכיבים השונים, כשהיא ממציאה "אותנטיות" חדשה. "אותנטיות" שתהפוך לקלאסיקה כלל-ערבית, ותסייע בהבניית הזהות הלאומית המצרית והערבית כולה לא פחות, ואולי אף יותר, מכפי שיצליחו מנהיגים מדיניים.

תמונה

למעלה מ-40 שנה אחרי מותה, השירים שלה עדיין זוכים לביצועים חדשים בתכניות הריאליטי המוסיקליות השונות. הנה לכם.ן דוגמא מתוך The Voice הערבי משנת 2014 - לחצו כאן לצפייה בסרטון >>

כמו קלאסיקות של יוצרים אחרים מהעולם הערבי, השירים שלה שימשו בעשורים האחרונים מצע גם למוזיקה אלטרנטיבית שמאסה בסגנון המוסיקלי המיושן. יוצרים כמו סאמר צאא'ם אל-דהר הסורי, שיצר את פרויקט "הלו סייקואלפו" של מוסיקת אינדי, עשו עיבודים אלקטרונים ליצירות קלאסיות של אום כולת'ום, כמו בסרטון הזה >>

סגנונות אלה - הרוק הכבד, ההיפ-הופ הערבי, האלקטרוני, הטריפ-הופ, ועוד – ביטאו את "אי הנחת" והתסכול של הדורות הצעירים בעולם הערבי. היום ניתן כבר לראות אותם כמבשריו של "האביב הערבי".

במחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל נכיר דמויות מפתח מהתרבות הפופולרית והאלטרנטיבית בעולם הערבי, נפענח קודים תרבותיים וננתח את האידיאולוגיות שמאחורי יצירות קולנועיות ותופעות מוסיקליות, על הממשטר ועל המשחרר שבהן.
 
אייל שגיא ביזאווי