אופנה ישראלית – מהלבוש הקיבוצי לאופנה גלובלית | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

אופנה ישראלית – מהלבוש הקיבוצי לאופנה גלובלית

פורסם ב
19.7.20
15
פרסומת לחברת האופנה "אתא"

למרות שנראה לנו שהאופנה הייתה תמיד חלק מההיסטוריה האנושית, הרי שהיא הומצאה רק במאה ה-14. עד אז לבשו רק גלימות ארוכות שמסתירות את הגוף והגזרה שלהם לא השתנתה במשך מאות רבות. במאה ה-14 החלו ללבוש בגדים שמשתנים כל הזמן ונחשבים ל"נכונים", ל"ראויים" ואף ל"יפים" בזמן נתון. המעבר מלבוש לאופנה הוא בפועל גם ביטוי וגם גילום של מֲעָבר מחֶבְרַת לבוש לחברת אופנה. חברת לבוש, מקדשת את המסורת, משחזרת אותה ומבקשת למחוק את האינדיבידואליזם על מנת לשמר את הקולקטיב. לעומתה, חברת אופנה מעריכה מקוריות וחידוש, ומציגה את האינדיבידואליזם. העולם המערבי אימץ בחום ובמהירות רבה את האופנה ואת ערכי חברת האופנה. 


אולם, אם נדמה לנו שחברת הלבוש וערכיה נזנחו ונשכחו, אין זה כך. ישראל היא מקרה מיוחד שבו התקיימה חברת לבוש גם במאה העשרים. זה קרה בחברה הקיבוצית, לפני ואחרי קום המדינה. חברה זו דרשה לבוש כמעט אחיד והקנייה המרוכזת, שלוותה לעתים בחוסר בעלות, חיזקה את אחידות המראה. לבוש בני הקיבוצים היה פשוט ביותר עבור כולם: מכנסי חאקי ארוכים או קצרים, חולצות עבודה בכחול או חאקי, חולצות לבנות לשבתות ולחגים, סנדלים תנ"כיים, נעלי עבודה וכובע טמבל.

תמונה
קיבוץ בית השיטה, 1948

גם הנשים התלבשו בפשטות (שמלה בהירה, מעליה סינר וסנדלים פשוטים) ונמנעו מאיפור, מתכשיטים ומלק בציפורניים. חלקן אף אימצו לבוש גברי שלם. לבוש פשוט זה שיקף את ערכי הקיבוץ, בו הקולקטיב נתפס כחשוב יותר מרצון הפרט, כולל הקרבה אישית והתגייסות למען הגשמת רעיון נעלה. אידיאלים אלה התפשטו ברחבי הארץ, מלווים בלבוש המתאים. אלא שלאחר מלחמת ששת-הימים וביתר שאת בעקבות "המהפך" של 1977, החברה הישראלית פנתה לכיוונים אחרים, ביניהם הגשמה עצמית, אינדיבידואליזם, יצירתיות ומקוריות, פתיחות לרעיונות ולאידיאלים חדשים, ועוד. אלה בדיוק ביטויים של חברת אופנה. ואכן, יחד איתה, אומצה בישראל אופנה כלל-עולמית, גלובלית, המשתנה מאז ללא הרף.

תמונה
להקת זינגלה, שנות ה-70

מהם הערכים שיש בלבוש שאנו לובשים? אילו מסרים אנחנו מעבירים לעולם כאשר אנו מתלבשים?  מהם מוצרי ישראליאנה וכיצד הם מבטאים את הערכים המקומיים?
 
במחלקה לתרבות חזותית וחומרית נלמד את המשמעויות שקיימות במערכות חזותיות וחומריות כמו לבוש ובגדים ומהו כוחן בבנייה ויצירה של החברה.
 
 
ד"ר שושנה מרזל
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית