מתולדות האמנות לביקורת התרבות החזותית – בין מושאי מחקר לשיטות מחקר

*הקורס יתקיים כקורס מרוכז בשבוע האחרון של חופשת סמסטר בין התאריכים 04/03-07/03/25

4 ימים, שלישי – שישי (כולל)

שלישי – חמישי בין השעות 10.00-16.00

שישי בין השעות 9.00-14.00

היסטוריון האמנות ה"מודרניסט" ידע את גבולות השדה שעליו הופקד, כשם שהיה אמון על הכלים המתודולוגיים שניתנו בידיו. תחומי התוכן הרלוונטיים לו התקיימו בגזרות המוגדרות היטב של הציור-פיסול-אדריכלות, והנחת היסוד המוצקה היתה שתפקידו של המחקר הוא להגיע לזיקוק האמת ההיסטורית שאין בלתה. ברוב המחלקות לתולדות האמנות, בוודאי בישראל, לא העזו במשך שנים לעזוב את גבולותיה של "תרבות המערב", וגם כשעשו זאת, השיח המשיך להיות "מערבי" במהותו.

מן הידועות, שבעשורים האחרונים נפרצו הגבולות, הן ככל שהדבר נוגע בשדה המחקר הן ככל שהוא נוגע בתפקידו של המחקר ובמתודולוגיות המחקר. השיח ה"פוסטמודרניסטי", שהלך ונפתח לסוגיות רב-תחומיות ובינתחומיות, החל לכרוך תחת מטריית העל של "התרבות החזותית" את המדיה המסורתיים של האמנות ה"גבוהה" ומדיה שונים של תרבות פופולרית. בהכרח, המחקר המתהווה בשדה החדש החל להידרש לסוגיות הנוגעות במתודולוגיות היאות לו ובבסיסים התיאורטיים שעליהם הוא אמור להישען, כמו גם בשאלות שאותן עליו לשאול ובאפשרות קיומן של פרשנויות שונות שהן פועל יוצא של תצורות שיח וקהילות פרשניות מגוונות. וכך, בעוד שלעתים נדמה כי הדיסציפלינה המסורתית של תולדות האמנות פושטת את הרגל, עולות ופורחות אופציות מחקר וכתיבה חלופיות, הממירות מערכת קודים (שלא לומר, חוקים) אחת באחרת ומערערות זו על הלגיטימיות והרלוונטיות של זו. קורס זה יבקש להציע אופציות שונות לקריאה של הדימוי החזותי באשר הוא לאורן של מתודולוגיות מגוונות. המקרים המרתקים הם אלו שמייצרים הצרחה או שילוב בין מושאי המחקר לבין תחומי דעת, דרכי התבוננות ודיסציפלינות שונים.