המוזיאון בין היסטוריה ותיאוריה

מטרת הסמינר לעמוד על מושג ההיסטוריה במרחב המוזיאלי. נשאל  מהם אופני תצוגה, בניית הארכיון, הסיווג והפרקטיקה האוצרותית הנהוגים במוזיאונים שונים כגון מוזיאוני היסטוריה ומורשת לאומיים, מקומיים וקהילתיים לצד מוזיאונים של אמנות עכשווית ועיצוב. בנקודה זו נעמוד על הקשר שבין היסטוריה לבנייתו של "הסיפור המשותף והמקובל" ולזיכרון התרבותי הקיבוצי של קבוצות לאומיות, אתניות או קהילתיות. בהקשר זה נעמוד על המתח המובנה בין "הסיפור המשותף והמקובל"  לבין קולות שונים, רב תרבותיים, מגדריים וחברתיים המערערים את תרבות הלאום ההגמונית.

שני צירים מרכזיים ילוו את הקורס, ראשית ציר הארכיון ותפקידו בהגדרת הזהות המובחנת של הקבוצה, ועיצוב הזיכרון קולקטיבי והצגתו בתערוכות במוזיאונים להיסטוריה אל מול מושג "הארכיון" באמנות עכשווית ככלי ביקורתי על אופני קטלוג הידע, שימורו, והצגתו במגוון פרויקטים אמנותיים.  שנית, בחינת מושג "העדות" ותפקידה בייצוג ונראות הטראומה של אירועים היסטוריים מכוננים ותיקוף ההיסטוריה המוצגת במוזאונים. וזאת לעומת ייצוג ה"עדות"  – כעדות, כווידוי, כביוגרפיה של האמן עצמו או קבוצות המוצגות במסגרת היצירה האמנותית. 

במסגרת הקורס נלמד על מקרי מבחן מובהקים במרחב המוזיאלי המקומי (ישראל) ובשדה האמנות הבינלאומי. ביחס לכך נעמוד על המתח בין המקומי הנמצא עדין בהבניה לאומית, מצבי מלחמה וטראומה ומאבק על הנרטיב הלאומי לבין מרחבים פוסט-לאומיים שונים, וכן נעמוד ההשפעות ההדדיות ביניהם ועל המגמות המרכזיות המשנות את אופני התצוגה ופרקטיקות האוצרות בנושאים אלה בעשורים האחרונים..