אטלס יישובי העוטף נועד על מנת למפות מקרוב את היישובים בעוטף שנפגעו ולאפשר למתכננים העתידים מאגר ידע נגיש ותקשורתי להבנה מהירה של הקהילות השונות שחיות במרחב. אנו פועלות ופועלים מתוך אמונה שללא היכרות עם האוכלוסייה, הפתרונות אשר יינתנו יהיו באיכות ירודה, ואילו בעזרת ידע בסיסי יוכלו המתכננים להטיב עם הקהילות השונות ואף לייצר פתרונות חדשניים ודינמיים לכל יישוב. האטלס יבוסס על עקרון ה-NUDGE THEORY, אשר טוען שעצם העלאת נושאים לתודעת המשתמש משנה את תגובתו.

בשלב הראשון יצרה הקבוצה תשתית רעיונית ודוגמאות לדפי האטלס העתידיים וכעת היא מתקדמת לשלב השני. כרגע עובדים/ות המשתתפים/ות על מיפוי מגוון יישובי העוטף בצורה יסודית וסדרתית על בסיס הצלבת נתונים ממקורות שונים. נעשה שימוש במיומנויות של חיפוש נתונים ואיכויות ממקורות שונים. לאחר מכן ייבוצע תהליך של הצלבה והבנה של הנתונים על גבי תוכניות ומודלים של היישובים והמבנים ביישובים. כל המידע עובר עימוד גרפי ברור.

בנוסף, הוקם צוות חשיבה וכתיבה על כל יישוב. הצוות יעסוק ביצירת פסקה עד דף כתוב על כל יישוב אשר תלווה כל דף באטלס, יחשוב על כיווני התפתחות נוספים של האטלס, ויציף שאלות נוספות אותן ניתן למפות בכל יישוב.

בשבעה באוקטובר נפגעו ישובים רבים בדרום המדינה, תושביהם פונו הם מתארחים כעת באופן זמני בערים ובישובים אחרים, מלונות ובתי הארחה. חלקם כבר נערכים למעבר למיקום זמני נוסף, הפעם לשהייה ארוכת-טווח, שתידרש לתכנון ולבנייה מחדש של היישובים. כך למשל פורסם לאחרונה כי קיבוץ בארי שוקל להתמקם בשלושה מבנים גבוהים שנבנו עבור ״דירה להשכיר״ בקריית היובל - ירושלים, מדובר בבניינים שטרם אוכלסו, העשויים לתת מענה לצורך בתכנון והקמת היישוב מחדש.

נראה שבתקופה הקרובה, קהילות במעבר ובתנועה יהוו תחום עיצובי משמעותי וחשוב במרחב הישראלי. המחקר מבקש למפות את המופעים שלו, הן אלה הספונטנים שקמו בשבועות האחרונים והן אלה שכבר קיימים מימים ימימה, כדוגמת המרחב הבדואי בנגב, המאופיינים במגורים בתנועה. 

פעילות קבוצת המחקר תהיה מיפוי ותיעוד של המרחבים המתחדשים המתהווים בקני מידה שונים, והשימוש המחודש בחללים ובמרחבים קיימים, הן כפעולה היסטורית והן כבסיס לפעולה עיצובית, במגוון של תסריטים אפשריים, המבקשים תכנון גמיש ורלוונטי למציאות משתנה.

עבודת המתנדבים:
איסוף ומיפוי תופעות ספונטניות של נדידה והתמקמות פרוגרמות בחללים ומרחבים חדשים מאז השבעה באוקטובר, מיועד לסטודנטים/ות מכל השנים.
כישורים נדרשים:
רישום, שרטוט, מידול, תלת מימד, כישורים גרפיים, יכולת עריכה גרפית, צילום ווידיאו.

מוזמנות/ים להירשם בטופס המצורף

קבוצת פעולה זו ממקדת מאמץ מחקרי ותכנוני בבסיס הפיזי והרעיוני של הקיבוצים: מבני חדר האוכל וסביבתם, המגלמים את העיקרון השיתופי והלב הפועם של חיי הקהילה. 

בשלל אתגרי השיקום, מיקוד במרחב הציבורי בקיבוץ הוא קונקרטי וסמלי כאחד. חדרי האוכל הם חלק מהותי ממורשת הקיבוצים, הבנויה והחברתית, ומבטאים את הטרנספורמציות שעברו על הקיבוצים בעשורים האחרונים. כך, קושרים באופן ישיר את הארכיטקטורה למבנה חברתי, על גלגוליו. כעת, משבסיס קיומם של הקיבוצים בעוטף עומד למבחן ולהגדרה מחדש, תפקידם של המבנים המלכדים והתורמים לחוסן- חשוב לאין שיעור. חדר האוכל הוא עוגן תכנוני מרכזי של ציבוריות ושיתופיות, בבחינת "דיקור עירוני" שמשליך אל מעבר לגבולותיו הפיזיים.

אנו מרכזות/ים מאמץ ראשוני במיפוי חדרי האוכל בקיבוצי העוטף, תוך בחינת קטגוריות שונות: חשיבות אדריכלית, הקשר סביבתי ונופי, מצב חברתי, שימושים ושינויים ועוד. התוצר הראשוני יהיה קטלוג תיעודי ופרשני, מוקד ידע, שיסייע לשמר את המורשת התרבותית-תכנונית וישרת את הקהילות בחשיבה תכנונית בהמשך.

בתום מיפוי ראשוני, נתקדם לניתוח צולב ורוחבי בין הקיבוצים, לצד גיבוש ת.ז. לכל אחד מהם, כשמתגבשת האבחנה בדפוסים ובמאפיינים המשותפים, לצד ייחודו של כל מבנה וקיבוץ. את התובנות הללו, נציג בתערוכה ובהמשך נכרוך כחוברת שלב א' עבור קהילות הקיבוצים. 

שלב המשכי מיוחל, הוא עבודה מול הקהילות. מטרתו לחזק את הממד הפרספטואלי של המרחבים, את משמעותם לקהילות ואת תרומתם ליכולת שלהן לדמיין מחדש . קהילה, בית, חיי קיבוץ.

חברי/ות הקבוצה:
אדר' דליה נחמן פרחי, אדר' בר פישר ואדר' אור נעים.
סטודנטיות/ים מביה"ס לארכיטקטורה:
רותם כהן, עילי דנציג, שירן מרדכי, רוני דנון, גיא כספי, אלעד כץ, בן בראל, אבירם בוטבול וליאת גרין.

כמענה לצורך בפתרונות דיור מהירים עבור קהילות מפונים, אנו עורכים מחקר לפיתוח שיטת בנייה זולה ומהירה באמצעות חיתוך לוחות עץ לבוד על ידי מכונת כרסום CNC. הרכבנו פלטפורמת CNC אנכית המבוססת על מערכת קוד פתוח Maslow CNC. זוהי מערכת לואו-טק זולה וניתנת לבנייה בכל מקום על ידי כל אחד. בשלב זה אנחנו עושים בדיקות ראשונות של המכונה. אחד האתגרים שהצבנו לעצמנו הוא לעצב מכונה מתקפלת/ניידת להובלה קלה ושימוש בשטח.

בשלב הבא במחקר נתמקד בפיתוח שיטת בנייה שמשתמשת בחומרים בצורה יעילה, קלת משקל ופשוטה להרכבה, אשר באמצעותה ניתן יהיה לייצר מגורים באיכות טובה, המיועדים לאכלוס זמני וניתנים לפירוק ו/או שימוש חוזר.

האתגר בפרויקט זה הוא מציאת האיזון בין הצורך בפעולה מהירה וייצור המוני מצד אחד, לבין יצירת איכות חיים לאוכלוסיות מפונות שעברו טראומה מאסון וזקוקים לסביבת מגורים בטוחה ובריאה מהצד השני.

צו השעה הנוכחי הוא המניע לפעולה, אך תוצאותיה צפויות להיות רלוונטיות למקרי חירום דומים. זוהי עבודה בתהליך.

חברי הקבוצה:
מיכאל וולמה ון דר מולן, עידית קופסקי, ניר דלוס ונעמי ון אסן.

בתמיכת רשות המחקר והחדשנות בבצלאל

קבוצת העבודה עוסקת בתיעוד וייצוג דיגיטלי רחב ככל האפשר בַּזְמן ובקנה המידה של מרחב העוטף והרצועה על ידי איסוף שכבות של מידע ונתונים כמותיים ומרחביים בנושאי אדריכלות, סביבה וחברה, בעבר ובהווה וריבוד שלהם בפלטפורמה אחת. כל זאת כדי לייצר ממשק אחד נגיש שיאפשר ביצוע חיתוכים, הצלבות, ניתוחים ובעיקר ייצור ידע חדש עבור העתיד התכנוני והאדריכלי של האזור. בשלב הראשוני אספנו מידע ממערכות מידע קיימות ובמקביל יצרנו שיתופי פעולה עם גופים מסחריים כגון סיסטמטיקס, אופק צילומי אוויר וGeoX כדי לאסוף מידע גיאוגרפי עדכני. 

העבודה השוטפת עוסקת באיסוף נתונים, עיבודם ושימוש בכלים דיגיטליים מבוססי GIS כמו איכון מפות היסטוריות, ריבוד שכבות מידע עכשוויות וניתוח כמותי.

במהלך העבודה הבנו את החשיבות של פלטפורמה להצגת הממצאים ולכן התחלנו לפתח ממשק אחד נגיש, אונליין ותלת ממדי שמאפשר לבצע על בסיסו חיתוכים, הצלבות, ניתוחים ובעיקר לייצר מאגר ידע חדש עבור העתיד התכנוני, אדריכלי וגיאוגרפי של העוטף.

חברי הקבוצה:
אריאל פרמן, אלעד הורן ונועה הייזלר רובין.

בתי החולים בארץ נמצאים בימים אלו בלב הסערה ונדרשים להתאמות מיוחדות לשעת חירום. צוותי הרפואה עובדים תחת עומס מקצועי ונפשי כבד. לצורך כך הוקמה קבוצת התנדבות העוסקת בסיוע בתכנון ועיצוב מרחבים רפואיים בבתי החולים. הקבוצה שלחה הצעה לבתי החולים בארץ לסייע ולתמוך בשיפור פני המחלקות בהתאם לצרכיהם עם סל הכלים שברשותנו: סיוע בתכנון אדריכלי (תכניות עבודה, שרטוטים והדמיות), פיתוח תרשימים ודיאגרמות (לדוגמא- תיאור זרימת קבלת קהל) ועבודות כפיים בסיסיות (צביעה, נגרות וכו'). בהתאם לדרישות בתי החולים וכמות המתנדבים, נתחלק לצוותי עבודה מקצועיים לכל פרוייקט. צוותי העבודה מבקרים ועובדים בבתי החולים לפי הצורך, מקיימים שיח שוטף עם אנשי מקצוע רלוונטיים ונדרשים לספק פתרונות אדריכליים מהירים וריאליים לבעיות השעה.

לפי שעה אנו עובדים עם בית החולים רמב"ם ובית חולים זיו בארבע קבוצות עבודה:

1. קבוצת זיו - תסייע בשיפור חללי מחלקות החירום ותציע פתרונות למחיצות
2. קבוצת רמב"ם, דיאליזה ילדים - תמצא פתרונות מהירים לשיפור פני מחלקת החירום
3. קבוצת רמב"ם, מעון הילדים - תמצא פתרונות להערכות להקמת המעון עם ריהוט ומחיצות קלות בבנייה מהירה וקלה.
4. קבוצת תקשורת חזותית - תסייע ביצירת מפות ניווט בבי"ח זיו, שיפור מחיצות קיימות, שילוט והכוונה ותשתלב בעבודת הקבוצות האחרות.

הקבוצות השונות בוחנות פתרונות ממשיים ומידיים לשיפור תנאי המרכזים הרפואיים, תוך שימת דגש על יעילות, פונקציונאליות והפיכת אזורי החירום בזמן הקרוב לנוחים ולנעימים לצוותי הרפואה והמטופלים.

קבוצת ׳רק לא קראווילות׳ בהובלת אדר׳ עדי לוי ובשיתוף פעולה עם מרצים/ות, סטודנטים/ות ובוגרים/ות מבית הספר לארכיטקטורה, עוסקת בפתרונות חלופיים למבנה הקראווילות ששימשו כפתרון דיור זמני בעבר. הקראווילות הונחו סביב חניונים ומיגוניות ללא תשתיות עירוניות או קהילתיות ונתנו הרגשה של מחנה פליטים. הן מהוות חוסר יכולת לשינוי וגמישות לפי צרכן של המשפחות השונות. 

בקבוצת העבודה אנו בוחנים אפשרויות נוספות שיכלו לשמש את התושבים לטווח קצר יחד עם המחשבה לטווח ארוך ושיקום היישובים השונים בעוטף. המטרה היא ליצור תחושת נוחות וקהילתיות תוך יישום פתרון כלכלי, מהיר תוך זמינות גבוהה של המוצר והחומר בצורה של תכנון מערכת שתשתמש בתשתיות קיימות במקום יחידות בודדות.  

אנו בוחנים ממקרים דומים בעולם. לדוגמא - פרויקט re:Ukraine לשיקום אוקראינה לאחר המלחמה. תכנון החללים השונים לפי שימושיהם מאפשר חופש בתכניות לפי צרכי המשפחות השונות והמחשבה על המקומות הקהילתיים באה לידי ביטוי בחללים השיתופיים ובתכנון הסביבה הקרובה של יחידות הדיור.

בחנו מקרים נוספים מעולם הDFD (תכנון למטרת פירוק), אלמנטים טרומיים ומחברים יבשים, כך כשיגיע העת לשקם את היישובים בעוטף יוכלו התושבים לקחת איתם חלק מיחידות המגורים שגרו בהם לטווח זמני שביכולתם להתפרק ולהתחבר על מנת להיות ביטוי ראשוני לשיקום וישובי העוטף. התשתיות שאי אפשר לשנע ישארו במקומות הזמניים וישמשו את הערים וישובים לפרויקטים עתידיים אחרים. 

חשוב לנו להציע פתרון מהיר ובר ביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות הקיימות בישראל תוך שימת דגש על תחושת הנוחות והקהילתיות וההתייחסות לזמן שאחרי המלחמה ושיקום העוטף.

קבוצת פעולה זו, בהובלת אדר׳ דניאלה פוסק, חוקרת את מרחב העוטף, ממפה אותו ומנסחת תרחישי התערבות אשר ינסו לענות על האתגר והמשמעות BUILD BACK BETTER -3xB  בקנה מידה אזורי מרחבי.

נתעד ונלמד את היסטוריית התכנון המרחבי, את השינויים הגיאו-פוליטיים והשפעתם על תכנון המרחב, הגבולות והממשקים האזוריים, נמפה את הנופים, היישובים, האנשים, החקלאות והתעסוקות, נבין את מערכות היחסים התפקודיים, תרבותיים חברתיים וכלכליים בין הישובים (ערים, מושבים, קיבוצים, בסיסים) נמפה את מערכות התשתיות הלאומיות ואזוריות ובעיקר נשאל שאלות אשר יובילו אותנו לחקירות נוספות, לבחינת תרחישים שונים ופיתוח כלים תכנוניים עיצוביים. נתייחס לסוגיות הקשורות לאיכויות הנוף היחודי של העוטף—הן בקיבוצים והן בערים—כרכיב מהותי בתחושת המקום ויצירת מרחבי חיים איכותיים.

קבוצת הפעולה תורכב ממרצים/ות, סטודנטים/ות ובוגרים/ות של התואר הראשון בארכיטקטורה והתכנית לתואר השני בעיצוב אורבני ותפעל כקבוצת התנעה למחקר מתמשך אשר בוחן היבטים של שיקום ארוך טווח. הקבוצה תעבוד בממשקים עם יוזמות מקבילות המקודמות בשדה האורבני ע״י גופים מוסדיים ווולונטריים ותנצל את המשאבים והייחוד של ביה״ס להעשרת השיח הציבורי והמקצועי. תוצרי הקבוצה יעמדו לרשות התושבים, הציבור, מוסדות התכנון, הסביבה המקצועית ומקבלי החלטות.

בתקופה מורכבת זו של חרדה ודאגה המלוות כמעט את כולנו בחיי היום יום, קבוצה זו, בהובלת אדר׳ אוסנת תדמור, אוצרת ומקדמת סדרת הרצאות בזק בנושאי השעה ובפרט בנושאים הקשורים לשיקום קהילתי ומרחבי. הסדרה מהירה ואינטנסיבית, 2 מפגשים בשבוע ובכל מפגש הרצאה או שתיים של דוברים/ות מהארץ ומהעולם, נשות ואנשי אקדמיה, מומחים ומומחות מתחומים שונים.

לסדרת ההרצאות שתי מטרות ברורות. האחת, לכנס שוב את קהילת בית הספר והאקדמיה לדיון פתוח בתכנים הקשורים לתקופה, לייצר מפגש למרות הקשיים הרגשיים והאובייקטיביים במטרה לאפשר לסטודנטים/ות ולמרצים/ות כאחד, הפוגה אקדמית ומסגרת לדיון וחשיבה. השניה, לגבש בסיס ידע לפרויקטים ויוזמות ממשיים המתפתחים במקביל בקבוצות עבודה נוספות, לשיקום הקהילות המרחבים הפגועים.

כותרת הסדרה מבקשת לתת מקום לידע ודעות הקשורים בשלבים השונים של השיקום.

צוות של יוזמת הקמת מאגר סרטים דיגיטלי, בהובלת אדר׳ עומרי לוי. יוזמת הסרטים היא דרך מהירה ללמוד על אדריכלות, עיצוב אורבני ותפקידם בתהליכי שיקום, תיקון, ריפוי, דאגה ובניית אמון. הרעיון הוא לצבור גוף ידע שצומח מהסטודנטים/ות ומתכנים נגישים. חלק גדול מהסרטים שכבר נאספו מאוד רלוונטי לתפקיד שיש לנו כאדריכלים/ות עכשיו ומיד אחרי המלחמה. הסרטים והדיון ישמשו אותנו כהכנה לפעולה אחראית ומדוייקת יותר.