המחלקה לצילום - המרחב לצילום וזכויות האדם | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

המחלקה לצילום

قسم التصوير

Department of Photography

המרחב לצילום וזכויות האדם

המרחב לצילום ולזכויות האדם היא פלטפורמה אקדמית, הפועלת כיום במתכונת מקוונת וצפויה להתרחב לפעילות פיזית בעתיד.

המרחב מוקדש לחקר הדימוי החזותי המצולם המופנה לעיסוק בזכויות האדם והאזרח. בשלב הנוכחי, המרחב מתפקד כארכיון המאגד תצלומים ופרויקטים העוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים בהקשר של זכויות אדם ואזרח.

מטרת המרחב לצילום ולזכויות אדם היא לקדם מחקר וחינוך בתחומים אלה, תוך יצירת דיאלוג עם עולם האמנות והתרבות, כמו גם עם השיח הציבורי והתקשורתי. באמצעות פלטפורמה זו, נשאף להנגיש ולהציג ידע אקדמי חזותי שהתפתח במסגרת המחלקה לצילום בבצלאל, לעודד שיח משמעותי על זכויות האדם, לפתח תכניות לימוד ולחזק את היכולת האקטיביסטית להשפיע ולחולל שינוי חברתי. זאת, מתוך הכרה בחשיבות טיפוחו של דור חדש המחויב לעקרונות של צדק חברתי ומעורבות קהילתית.

סוגיית זכויות האדם היא אמנם עניין משפטי מובהק, אך המציאות החברתית בישראל מציגה תמונה מורכבת: לצד התקדמות בהגנה על זכויות האדם, קיימים גם תהליכי נסיגה. קבוצות רבות, ובהן נשים, קשישים, ילדים, חברי קהילת הלהט"ב, פליטים, מהגרי עבודה, אנשים עם מוגבלויות, וכן בני עדות וקהילות מסוימות, אינן זוכות לשוויון זכויות מלא ואינן נהנות מיישום מלא של הזכויות המוקנות להן על פי חוק. לנוכח זאת, הפעולה האזרחית הצילומית היא פעולה אקטיביסטית שמבקשת לתעד ולהנכיח במרחב את העוולות המתקיימות מתוך שאיפה לתיקון.

***
פרויקט זה הופק בתמיכת משרד החינוך כחלק מתכנית 'סמסטר ראשון כבר בתיכון' - יוזמה המשלבת קורסים אקדמיים בתכנית הלימודים של תלמידי תיכון, במטרה לאפשר חשיפה לעולם האקדמי, להעניק נקודות זכות אקדמיות ולקדם מוביליות חברתית בקרב תלמידים בישראל.

זכויות האדם והאזרח

זכויות האדם

זכויות האדם הן עקרונות אוניברסליים המבטיחים כבוד ושוויון לכל בני האדם. זכויות אלה כוללות חירויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות. ההכרזה הבין-לאומית בדבר זכויות האדם התקבלה בעצרת האו"ם ב1948 והיא מהווה את אחד המסמכים המרכזיים בעיצוב מושגי זכויות האדם. ההצהרה קובעת עקרונות יסודיים של שוויון, חירות, אי-אפליה והגנה משפטית לכל בני האדם, ללא קשר לגזע, מין, דת או מוצא לאומי. היא כוללת זכויות אזרחיות ופוליטיות, כמו הזכות לחיים, כגון הזכות לשוויון, הזכות לביטחון אישי, חופש מדיכוי ועינויים, חופש הביטוי והמחאה, חופש המחשבה המצפון והדת, חופש הביטוי והגנה מפני עינויים לצד זכויות חברתיות וכלכליות, כמו הזכות לחינוך ולעבודה, הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, ועוד.

זכויות האזרח

זכויות האזרח עוסקות בהגנה על הפרט מפני אפליה ובקידום ערך השוויון בתחומים כגון תעסוקה, חינוך, דיור ושירותים ציבוריים. זכויות אלה מבוססות לעיתים קרובות על חקיקה ספציפית המגנה על קבוצות על בסיס מאפיינים כמו גזע, מגדר או דת. יש להבחין בין זכויות אזרחיות לבין חירויות אזרחיות, שכן חירויות אזרחיות מתמקדות בהגנה על חירות הפרט מפני התערבות שלטונית, כגון חופש הביטוי או חופש הדת.

זכויות האדם והאזרח בישראל

סוגיית זכויות האדם בישראל מורכבת בשל ההקשר הפוליטי והחברתי הייחודי במדינה. אף כי קיימת מחויבויות הצהרתית לערכים דמוקרטיים עבור מרבית האזרחים, עדיין נותרו פערים משמעותיים ביחס למיעוטים ולאוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. כך למשל, מגילת העצמאות של ישראל מבטיחה שוויון לכל אזרחיה ללא הבדל דת או גזע, אך בפועל, אזרחים ערבים נתקלים לעיתים קרובות באפליה מוסדית בתחומים כגון דיור ותעסוקה. בנוסף, זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים שבשליטת ישראל אינם מתקיימות פעמים רבות הלכה למעשה. לפלסטינים החיים בגדה המערבית וברצועת עזה אין זכות הצבעה בבחירות בישראל והם מתמודדים עם מגבלות על חופש התנועה ועם העדר נגישות למשאבים בסיסיים.