המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
תמיכה לסטודנטים היוצאים לקורסים קצרים בחו"ל - דקנאט הסטודנטים והמשרד הבינלאומי
סטודנטים.ות יקרים.ות,
בתקופה מורכבת זו, אנו ממשיכים לעשות כמיטב יכולתנו לסייע לכם.ן להצליח בלימודים.
כחלק ממערך התמיכה, אנו שמחות לבשר לכם.ן שדקנאט הסטודנטים והמשרד הבינלאומי מציעים תמיכה לסטודנטים.ות היוצאים.ות לקורסים קצרים בחו"ל מטעם בצלאל בסמסטר ב' ובסמסטר קיץ.
- המלגה תוענק על בסיס סוציו אקונומי.
- גובה התמיכה יינתן בהתאם לתקציב שיעמוד לרשות האקדמיה ובהתאם לכמות הסטודנטים.ות שיגישו בקשה (ככל הנראה בין 1000-2000 ₪ ).
- האקדמיה תוכל להעניק עד 8 מלגות לשנה זו.
קריטריונים להגשת הבקשה:
- רשאים להגיש בקשה סטודנטים.ות מן המניין שנמצאו זכאים.ות לקבלת מלגה על בסיס סוציו-אקונומי מטעם דקנאט הסטודנטים, הלומדים בהיקף של למעלה מ 50% מהתכנית ומעלה ושאינם.ן מקבלים.ות מלגות ממקורות נוספים.
- הזכאות לתמיכה תיקבע בהתאם למצב הכלכלי ובאופן יחסי לכלל מבקשי הסיוע.
- הקורס יוצא מטעם בצלאל.
ניתן להגיש את הבקשה עד ה- 20/05/2024.
שימו לב, לא נוכל לדון בבקשות שתתקבלנה לאחר המועד הנקוב או בבקשות שלא תוגשנה במלואן.
תשובות תינתנה תוך חודש מיום ההגשה.
במידה ולא הוגשה בקשה למלגה לשנה"ל תשפ"ד עליך לצרף גם את המסמכים הבאים בקובץ אחד (באחריותך לוודא שהעלת את כל המסמכים הנדרשים גם שלך וגם של ההורים. ( נשואים יצרפו את המסמכים עבור בן.ת זוג ופטור מלהעביר מסמכים של ההורים):
- 3 תלושי שכר אחרונים של הסטודנט.ית ושל ההורים. הורים שאינם עובדים *: יש להמציא אישור דמי אבטלה או אישור על הבטחת הכנסה לפי העניין.
- דפי חשבון עו"ש לשלושת החודשים האחרונים של חשבונות הסטודנט.ית וגם של ההורים.
- אשורי יתרות/ ריכוז יתרות של חשבונות הסטודנט.ית ושל ההורים.
*הורים בעלי עסק עצמאי *- מתבקשים להעביר דו"ח שומה שהוגשה למס הכנסה לשנת 2022/2023 ומאזן בוחן לשנת המס השוטפת עד ליום ההגשה.
- מכתב המפרט את מהות הבקשה.
בנוסף למלגה, אנו ממשיכים להעמיד לרשותכם.ן את האפשרות להלוואות מסובסדות עם "קרן שכ"ל" בשיתוף עם בצלאל בגובה של עד 10,000 ₪ ללא ריבית והצמדה לכיסוי יתרת שכר הלימוד ולהוצאות המחייה. את הסכום ניתן יהיה להחזיר בפריסה של 24 תשלומים.
סטודנטים/יות המעוניינים/ות לקבל תמיכה זו, מוזמנים/ות להגיש בקשה באתר הקרן בכתובת: www.sachal.co.il או לפנות אליהם טלפונית לטל. 03-9635856 בימים א-ה, בין השעות 9:30-17:30
אנו עומדות לרשותכם.ן בכל שאלה,
רותם רוף ואיידן נפתלי
מבוא לצורפות 3 (קב' ב')
ידידי בצלאל- אודות
ידידי בצלאל, ארה׳׳ב
أصدقاء بتسلئيل، الولايات المتحدة الأمريكية
Friends of Bezalel, USA
אגודת ידידי בצלאל האמריקאית, ניו יורק
אגודת ידידי בצלאל בארה"ב היא ארגון ללא מטרות רווח המבוסס בניו יורק ואשר עוזר לפתח מערכות יחסים בין שותפים מכל קצוות ארה"ב לבין בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. הארגון עוזר בגיוס משאבים חיוניים עבור מימון הפרויקטים השונים של האקדמיה, וגם פועל להעלאת המודעות הבינלאומית לגבי בצלאל וההיסטוריה של האקדמיה.
מה קורה בבצלאל
אנגלית מתקדמים ב שלוחה
02-6731084
שיטות תקשורת בעיצוב: רישום תכנוני ואיור (קבוצה ב')
רשות המחקר - אתיקה
רשות המחקר והחדשנות
مكتب الأبحاث والابتكار
Research & Innovation Authority
אתיקה בניסויים בבני אדם
מבוא כללי
כחלק מפעילות המחלקות האקדמיות בבצלאל, מפותחים מוצרים ושירותים הנוגעים באופן ישיר לשיפור מצבו של האדם, הן מבחינה גופנית והן מבחינה רגשית. בכלל זה, מתקיימות פעילויות אקדמיות רבות, לימודיות, מחקריות והתנסותיות המערבות מגע גופני בין החוקר/מעצב לבין מושא מחקרו, לרבות תצפיות, ניסוי מכשור ואיסוף נתונים. פעילויות אלה נמצאות פעמים רבות בתחום האפור שבין "פיתוח" לבין "ניסוי קליני" בבני אדם.
עולם המדע קבע כללי אתיקה ברורים אשר מבקשים להבטיח את תקינות הניסויים המערבים בני אדם, הנאכפים באופן מוקפד ושיטתי. עם התרחבות הפעילות המחקרית בבצלאל, מבקשת האקדמיה להחיל על עצמה את כללי האתיקה המקובלים, ולהבטיח את בריאותם וביטחונם של הסטודנטים והנסיינים המשתתפים בפעילות האקדמית בבצלאל.
לפיכך, מסמך זה מבקש לשרטט את הקו שבין המותר והאסור בפעילות אקדמית בבצלאל, הנכון לקורסים כמו גם לפרויקטי גמר של סטודנטים.
הגדרה – ניסוי בבני אדם
"ניסוי בבני אדם הוא מחקר מדעי שהמושא שלו הוא בני אדם ושבו המדען משווה שני מצבים, שבאחד מהם הוא מחולל שינוי משמעותי בסביבתם המיידית או בחייהם של בני האדם המשתתפים במחקר. שינוי זה מאפשר לבדוק השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורם שהמדען חולל בו שינוי, לבין גורמים אחרים במערכת המחקר. שינוי זה הכרחי כדי להגדיר את המחקר כניסוי. מבחינת האתיקה המקצועית של המדע, גם מחקרים שאין בהם שינוי מכוון משמעותי במערכת הנבדקת, הכוללת בני אדם, ועל כן הם למעשה תצפית מדעית בבני אדם, מוגדרים כניסוי בבני אדם.
סוג מקובל של ניסויים בבני אדם נערך בתחום מדעי הרפואה ובודק יעילות ובטיחות של טיפול רפואי בבני אדם. ניסוי מסוג זה נקרא ניסוי קליני. במקצועות פרא-רפואיים ובפסיכותרפיה נערכים ניסויים הדומים לניסויים קליניים, עד כמה שהדבר מתאפשר. ניסויים אחרים בבני אדם אינם בודקים דרך לטפל בבני אדם. ניסויים בבני אדם שאינם ניסויים קליניים נערכים ברבים מענפי הפסיכולוגיה, במדעי חברה אחרים, בחינוך ובתחומי טכנולוגיה שונים כמו בהנדסת אנוש" (מתוך: ויקיפדיה)
הנחיות
ככלל, בבצלאל יתקיימו פעולות אשר אינן כוללות ניסויים קליניים בבני אדם, לרבות פעולות פולשניות או איסוף מידע פיזיולוגי. במובן זה, הפעילות בבצלאל תסווג לשניים: שלב הפיתוח ושלב הניסוי (תיקוף).
שלב הפיתוח, הינו גיבוש הרעיון, בניית מודל ושכלולו בתהליך חוזר ונשנה (איטרציה). שלב זה אינו מחייב אישורים מיוחדים ויכול להתקיים ללא כל מגבלה.
שלב הניסוי, הוא שלב בחינת הפיתוח באופן מעשי על בני אדם, עם או ללא, איסוף נתונים פיזיולוגיים – פעילות זו לא תותר בבצלאל כלל, למעט במצבים בהם יאושר הניסוי באופן ספציפי בידי ועדת האתיקה של רשות המחקר.
במידה ועלה צורך בניסוי קליני בבני אדם לצורך פיתוח מוצר מסוים, ייעשה הדבר בתיאום עם רשות המחקר.
לעיון במסמך הנחיות – אתיקה במחקר ופיתוח בבצלאל : ניסויים קליניים בבני אדם
טפסים
לפרטים נוספים ובירורים יש לפנות לרשות המחקר בכתובת research@bezalel.ac.il
פרויקט גמר תקשח
03-5235787
כלים דיגיטליים למעצבים 1
רשות המחקר - שואה
רשות המחקר והחדשנות
مكتب الأبحاث والابتكار
Research & Innovation Authority
מכון בצלאל לחקר המרחב
מהווה חממה לפיתוח מחקר עדכני בתחומי הארכיטקטורה, האורבניזם, הנוף והסביבה על ידי חוקרות וחוקרים מבצלאל ועמיתים אורחים. הוא ישמש כפלטפורמה למחשבה ביקורתית, למפגש בין חוקרים ולמחקר המשלים ותומך את העבודה האקדמית השוטפת של בית הספר לארכיטקטורה.
המחקר אשר יקודם במכון יעודד חשיבה קונקרטית וביקורתית, מתוך כוונה לגדל דור חדש וערני של חוקרות וחוקרים בעלי עניין בסוגיות חברתיות, מרחביות וסביבתיות, בעלי כישורי מחקר, תיעוד וייצוג גבוהים, אנשי תרבות ואמנות מקוריים ויצרניים, מתכננים השואפים לבחון לעומק ולהגדיר מחדש את תחומי הידע והפעולה בסביבה המקומית הקונפליקטואלית ובסביבה הגלובלית המשתנה של העת הנוכחית. המכון יקדם פרויקטים בעלי חשיבות אשר אינם נמצאים בהכרח על סדר היום של הפרקטיקה המקצועית או של השוק המסחרי אך הם בעלי ערך סגולי אקדמי. מסגרת אינטלקטואלית פתוחה ופולמית אמורה לטפח את המתח בין הדיון האקדמי-תיאורטי לבין המציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית.
בנוסף לעידוד וליווי של מחקרים מקיפים הממומנים על ידי קרנות מחקר בארץ ובעולם, המכון יתמוך בעבודה שוטפת בעלת אופי מחקרי של מורי ותלמידי בית הספר לארכיטקטורה. המכון יתמוך, יאסוף ויפתח חומרים בעלי ערך המצטברים במסגרות הסטודיו, המעבדות והקורסים השונים בבית הספר, וכן ינגיש אותם לסטודנטים, לצוות ההוראה, לקהילה המקצועית ולציבור הרחב באמצעות סדרות של כנסים וימי עיון, הוצאה לאור של פרסומים, מדיה חברתית ופלטפורמות דיגיטליות.
מכון המחקר יתמקד (בשלב הראשון) במחקרים ובפרויקטים תחת המקבצים התמטיים הבאים:
- המרחב החברתי-אזרחי-פוליטי
- אנתרופוקן, סביבה ואקלים
- היסטוריה, תיאוריה וביקורת של הארכיטקטורה
- אורבניזם ורורליזציה
- תרבות חומרית בסביבה הבנויה והפתוחה
- שימור ביקורתי ונופים היסטוריים אורבניים
מקבצים אלו יהוו בסיס להקמת מעבדות מחקר ייעודיות, כל אחת בתחומה. מעבדות אלו תאפשרנה שיתופי פעולה ספציפיים עם מחלקות אחרות בבצלאל, כמו גם מחוץ לה.
למעבר לעמוד המכון באתר בצלאל הקליקו כאן
המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה
"אחרי מותם של העדים האחרונים אסור להפקיר את זכר השואה בידי ההיסטוריונים לבדם, עכשיו מגיעה שעתה של היצירה האמנותית" אהרון אפלפלד
הביטוי החזותי מהווה כיום את האמצעי המרכזי להנצחה ורכישה של ידע על אודות השואה. ראשיתו של המדיום החזותי עם פרסום תמונות וסרטים שחשפו את הזוועה הנאצית בזמן אמת, המשכו עם היותו בסיס ליצירת תודעת השואה עליה הושתתה ההנצחה וכיום, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות הוא מהווה את האמצעי הפופולרי, הזמין והנגיש ביותר ליצירת מודעות ציבורית, הפצת הידע והנחלת זכרה של השואה. אך בעולם שבו האחריות למסירת הידע עברה מההיסטוריון המקצועי לידיו של האמן החזותי, גברה גם סכנת ההשכחה, הסילוף וההכחשה של קווי היות רצח היהודים על ידי הנאצים ועוזריהם מעשה רצח עם חסר תקדים.
המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה בבצלאל מציע פלטפורמה אקדמית המתמקדת בבחינת מופעיו השונים של הביטוי החזותי הקשורים בשואה, כגון ציור, פיסול, קולנוע, צילום, קומיקס ואיור המייצרים שפה של סימנים וסמליים, המשמשים כתשתית ההפצה המרכזית של ידע היסטורי על אודות השואה, בהיותה מעשה רצח עם חסר תקדים הנזכר ומונצח בשיח הציבורי בישראל ובעולם כולו. זאת תוך התייחסות לשינויים התכופים באופן צבירת הידע ועיצוב התודעה שהם תולדה של הפיתוחים הטכנולוגיים, משפיעים באופן ישיר על מעמדה של יצירת האמנות כאחראית על הפצת ידע היסטורי.
המרכז מציע לחוקרים מהארץ ומחו"ל חממה אקדמית המעודדת מפגש, לימוד ומחקר, בה יוכלו לממש חוקרים וסטודנטים את סקרנותם ללמוד על הטרגדיה הגדולה ביותר של העם היהודי, תוך עידודם לטול להמשיך ולעסוק בהנצחת זכה של השואה גם בהמשך חייהם המקצועיים.
חזון
המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה שואף לקיים מסגרת מחקר אקדמית חדשנית העוסקת בשלל האופנים בהם ביטויים חזותיים של השואה משמשים כמעצבים המרכזיים בימינו של ידיעה, תודעה והנצחה של השואה.
סגל
ד"ר ליאור אלפרוביץ, ראש המרכז
צור קשר ב e-mail
חברי ועדת ההיגוי:
פרופ' מולי בן ששון
ד"ר אורי ברטל
ד"ר יואב פרידמן
פרופ' אשר סלה
פרופ' מישל קישקה
עמיתות מחקר:
אנני גרובו - דרייפוס
אירנה קמפניה
הביטוי החזותי של השואה מראשיתו ועד ימינו - ד"ר ליאור אלפרוביץ
קורס זה מבקש, אפוא, לשרטט את גבולות מפת הפעולה של ניסיונות הייצוג השונים תוך בחינה של אופני הביטוי החזותי שלה. כך באמצעות הכרות עם יצירות הגות, אומנות ותרבות שונות, יכירו הסטודנטיות את האופנים בהם נעשה פעולת תרגום תולדות השואה לשפה ויזואלית, שהיא עצמה פרשנות של היוצר על אודות משמעותה. ולאחר מכן יפנו להכרות מעמיקה יותר עם המפעלים והיצירות שהותירו חותם משמעותי בהשתקפותה של השואה בתודעה הציבורית בארץ ובעולם. קטעי עלילה ותיעוד מתוך סרטים ותוכניות טלוויזיה, אתרי הנצחה, מונומנטים ורומנים גרפיים, זאת לצד השלמת רקע היסטורי ותיאורטי על אודות השואה עצמה, הנצחתה ודרכי ההתייחסות המחקרית כלפיה.
מטבע אופי הנצחת השואה בישראל, לעיתים נדמה כאילו המאורע ההיסטורי עצמו מיוצג באופן כמותי, המתגלם במספר ששה מיליון, המבטא בזיכרון הקולקטיבי את מניין הנרצחים ואגב כך משקף את היקפה וממדיה של השואה. קורס פרו סמינר זה מבקש להרחיב את זווית הראייה ולבחון את רצח העם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה בארצות הכיבוש הנאצי כמעשה רצח לא רק של אנשים, אלא גם של היהדות כתרבות (Civilization). פרו סמינר זה מבקש אפוא להציג את הפזורה היהודית במרכז ובמזרח אירופה, שאמנם אפיינו אותה מאפיינים שהיו ייחודים לכל קהילה וקהילה, כגון פולקלור, שפה ותרבות (Culture), אך כל אלו נתפסו בעיניי הנאצים כתרבות אחת שאת תהליך השמדתה אפשר לכנותו כ- Judocide.