אתי יעקבי ואבי סבח הם הזוכים בפרס רפפורט 2022 | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

אתי יעקבי ואבי סבח הם הזוכים בפרס רפפורט 2022

פורסם ב
24.2.22

אתי יעקובי, בוגרת ומרצה במחלקה לאמנות, זכתה בפרס רפפורט לאמנית בכירה לשנת 2022, ואבי סבח, בוגר המחלקה ומרצה בה, זכה בפרס רפפורט לאמן צעיר ומבטיח לשנת 2022.

אתי יעקובי, למדה במחלקה לאמנות ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. היא מציגה ציור בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות משנת 1981. ב-1997 הציגה את תערוכת היחיד "העולם המופלא 3" במוזיאון תל אביב לאמנות. יעקובי חיה ועובדת בתל אביב, מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים ובמדרשה לאמנות. היא זכתה בפרסים שונים וציוריה נמצאים באוספים פרטיים ובאוספי מוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל.

מנימוקי השופטים: "בעידן בו שטף הדימויים הדיגיטליים ממסך את חווית הנראה, דבקה אתי יעקובי בציור כמרחב פעולה ושהות. לאורך ארבעה עשורים עבודותיה מתארגנות בסדרות הנעות בין הציור הפיגורטיבי והמופשט ומקיימות חיבור עמוק להיסטוריה של הציור המערבי הקלאסי. ציוריה המוקדמים הציגו מופעים מחודשים ווירטואוזיים של שילוב בין דמויות מוכרות מעולם האנימציה של וולט דיסני ובין ציוריו של דורה לסיפורי התנ"ך. אותו מרחב של חיפוש קול אישי ונשי ביחס למופעי ציור מנוסחים, הפך עם השנים לערוץ בשל ומעורר השראה של התמסרות לאמת הפנימית של הציור. בין סדרות הציורים של השנים האחרונות בולטת סדרת "הציורים השחורים" בהם דימוים שהיו לשפה האישית של האמנית כגון קופים, תפוזים וגולגולות בוקעים ממעבה החשיכה. לצדם מתפתח מחזור ציורים גדולים ובהירים הלוכדים באורח כמעט פלאי את המראה של אור מסמא, קורן, מרצד – לכאורה ציור מופשט אך למעשה תיאור ריאליסטי, נאמן, של אור ואוויר. אפקט הצפייה זה הוא תולדה של פעולה גופנית ושל פרקטיקה ציורית מיומנת. ליעקובי נוכחות משמעותית כמורה, המעניקה בפעולתה העקבית אישור ותוקף לציור היום."

אתי יעקובי, מה מלילה, 2008. צילום: אלעד שריג
מה מלילה, אתי יעקבי, 2008. צילום: אלעד שריג

אבי סבח סיים תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים ומרצה בה משנת 2006. ממקימי גלריה ברבור בירושלים, היה חבר בהרכב הסאונד "שלישיית אותו עולם" עם האמנים גבי קריכלי ופסח סלבוסקי ז"ל. סבח מציג ציור ופיסול בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות משנת 2005. ב-2020 הציג את תערוכת היחיד "אפיים ארצה" במוזיאון הרצליה לאמנות. הוא זכה בפרסים שונים, ביניהם הפרס לציור ע"ש אסנת מוזס ופרס שרת התרבות. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים ובאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.

מנימוקי השופטים: "עבודתו האלכימאית של אבי סבח היא חיפוש מתמשך אחר אבן החכמים, נוסחה מזוקקת של חומר צורה ומהות. יצירתו מעוגנת בעבודה על נייר ונגזרותיו, תוך התכתבות עם מסורות ובמקביל לכך חריגה מאופני פעולה מקובלים. עבודתו מושפעת ומונעת מזיכרון וריאקציות בין חומרים, ומהמפגש בין חומרים פיזיים לחומרים מנטליים. לעיתים הציור לובש ממד שלישי, מתפשט ותופס מקום בחלל. חומרי הציור של סבח מגוונים  והעיסוק בהם אינטנסיבי – זפת, דפים שרופים, נחושת, קרעי גינס, שומן פנים ועוד. בשנים האחרונות עבודתו של סבח קיבלה תפנית ומגופי עבודה עזי צבע והבעה הוא עבר לרישום על נייר, בפורמטים קטנים ובטכניקות מסורתיות, כמו רישום פחם או אקוורלים. סבח לא נענה לתכתיבי המקום והזמן, למצופה מ"אמנות עכשווית". עבודתו מופעלת כולה מחזיונות פנימיים, עולם של סמלים ומיתולוגיות, מראות ראשית ואחרית, דימוי בריאת אדם, תוהו ובוהו, מבול קוסמי או שקט על פני המים. החומריות המהותית לעבודותיו המירה צורה בסדרות הבשלות בעבודתו – המים באקוורלים שהוא יוצר כעת הם מים שאגר מאגלי טל שנקוו על גבעולים ועלים בבוקר או מי ערפל שהתעבו. העוצמות והכנות ביצירתו נוכחים מראשיתה ומכוננות את הקסם החידתי והפורה של יצירתו."

אבי סבן
אבי סבח, זבח, 2020. צילום: דור אבן חן