אדמונד דה רוטשילד | ראיונות עם ארז גביש וד״ר חגית קיסר

ארז גביש, ראש המחלקה לתקשורת חזותית וד״ר חגית קיסר, ראש התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית בראיונות לאדמונד דה רוטשילד. פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב נוסד במטרה לעודד ולקדם מצוינות בעיצוב מקומי, לזהות ולתמוך במעצבות ובמעצבים בתחילת דרכם המקצועית, להביא להכרה ציבורית במעצבות ומעצבים בכירים ולהאיר את מיטב העיצוב העכשווי בשדה הבינלאומי.

פרס עיצוב תקשורת חזותית יוענק למעצבים שגוף עבודתם עוסק בתקשורת חזותית על כל ביטוייה: עיצוב גרפי, טיפוגרפיה, תדמית ומיתוג, ארט דיירקשן, איור, עיצוב ממשקים דיגיטליים ומשחקים, וכל עיצוב דו־ממדי אחר לדפוס ולמסך.

ארז גביש:

״עיצוב הוא תחום המונע משאיפה אישית למצוינות והצלחה, מיוזמה ואג'נדות אישיות. כדי להשפיע, אנחנו צריכים רק לעצב טוב. כל עיצוב איכותי משפר את המרחב שבו הוא מתקיים, משום שעיצוב טוב הוא במהותו פעולה הומניסטית של שיפור לטובת האדם. זה יכול להיות מרחב מסחרי, תרבותי או אזרחי, דיגיטלי או אנלוגי, לבד בסטודיו או בצוות, בקטן או בגדול - פשוט לעצב טוב. הפעולה הזאת כבר תשפיע על העולם.

אנחנו עדים כיום לסופו של עידן המיומנויות. עד לא מזמן, מיומנות טכנית היתה תנאי סף לעיצוב מצוין. בשנים האחרונות אנחנו זוכים לסיוע דיגיטלי בכל תהליכי העיצוב. אנחנו משתמשים בכלים דיגיטליים כדי לדייק ולהעצים את היכולות החזותיות שלנו, ולהרחיב את הלקסיקון הויזואלי שלנו בקלות ובמהירות. השפע הזה דוחק את הלימוד הסיזיפי של המיומנות.

תקשורת חזותית הופכת לדיסציפלינה של רעיונות חזותיים, של אינטליגנציה צורנית. זוהי מהפכה שמדגישה את הערך של הלימודים האקדמיים, של ההשכלה החזותית העמוקה ושל השיח שמתקיים בקהילה האקדמית בתארים ראשונים ומתקדמים - משום שהמיומנות הנדרשת ממעצבים ומעצבות כיום היא יכולת ניסוח מדויקת, מילולית וויזואלית, של החזון העיצובי שלנו.״

לראיון עם ארז גביש

ד״ר חגית קיסר:

״שאלה שמעסיקה אותי ביתר שאת בזמן הזה קשורה לאחריות הגדולה שמונחת על כתפינו כמורות ומורים לאמנות ועיצוב בזמן של משבר מתמשך ומלחמה. מה התפקיד של תקשורת חזותית לנוכח דחיקת הדמוקרטיה, צמצום המרחב הציבורי, החשיבה הביקורתית, והאפשרות למרחב אזרחי משותף במקום הזה?

לתקשורת חזותית יכול להיות כאן תפקיד מכריע ביצירה של שפה חזותית ודמיון פוליטי שיאפשרו לפלס דרך בזמנים חשוכים - לשרטט אלטרנטיבות, לחשוף ריבוי של נקודות מבט, להוציא לאור את הרעיונות שנדחקו לשולי התודעה.

הבוגרים והבוגרות שלנו, בייחוד בתארים מתקדמים, זקוקות ליכולות אינטלקטואליות ומיומנויות אינטרדיסציפלינריות שיציידו אותן בכלים לניתוח חברתי וביקורתי, ולפעולה והתערבות בסוגיות שונות. גמישות שתאפשר להן לקחת חלק ולהתערב בהקשרים של חברה, תרבות, פוליטיקה - בתעשייה, בארגוני חברה אזרחית, במדיניות, אמנות, מחקר, ואקטיביזם. אל מול טענות ל״מהפכה דיגיטלית״ או ״מהפכת הבינה המלאכותית״ כדאי לחזור אל המשמעות של ״מהפכה״ כמושג היסטורי ופוליטי ולשאול את מי ואת מה הן משרתות.״

לראיון עם ד״ר חגית קיסר