Ynet | ראיון עם יהודה אופמן, בוגר המחלקה לצילום
"יש ביצירה שלי דיאלוג מתמיד בין העבר שלי לבין המקום שאני כרגע נמצא בו, בין שני מקומות מנוגדים שיכולים לחיות יחד בשלום"
יהודה אופמן, בוגר טרי של המחלקה לצילום בבצלאל, נולד וגדל במשפחה חרדית-חסידית בצפת, עבר תהליך מורכב של עזיבת העולם החרדי ויציאה מהארון, והחל ללמוד צילום בגיל 28 ללא רקע קודם באמנות. את הדרך אל הצילום התחיל כשצילם בטלפון ועבד כעוזר צלם באירועים, עד שהגיע לבצלאל "מלא עניין וסקרנות".
בעבודתו האמנותית מתייחס אופמן לצילום כאמצעי לגישור בין עולמות מנוגדים ויצירת דיאלוג חזותי בין זהויות שונות. בפרויקט הגמר שלו ׳12 כלים׳, הוא חוזר עם מצלמה לבית הוריו ומתעד את המשפחה ובן הזוג, תוך חשיפת המתח בין אמונה דתית לזהות להט"בית גאה. העבודה החלה מרצון ליצור "אלבום משפחתי שאין לי", כדבריו, והפכה לחקירה עמוקה של זהות ושייכות. בעבודתו הקודמת "שטריימל" - הראשונה שנמכרה לאספן - הוא לוקח סמל מהעולם החרדי ומעבד אותו בצורה קווירית. אופמן בוחר בקומפוזיציות מינימליסטיות ונקיות כדי לייצר שקט בתוך המורכבות הזהותית, ושואף להמשיך ליצור עבודות שמחזיקות מתח בין עולמות ובין זהויות.
פריטים מתוך פרויקט הגמר מוצגים בימים אלו בתערוכה ׳עורף׳, באוצרות פרופ׳ עדי שטרן, נשיא בצלאל, ואילנית קונופני, ראש תחום אוצרות בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות. לפרטים נוספים.
גלריית תמונות
יהודה אופמן, אלעזר מנחם, מתוך ׳12 כלים׳, פרויקט גמר, המחלקה לצילום, 2025
יהודה אופמן, אסתר לאה, מתוך ׳12 כלים׳, פרויקט גמר, המחלקה לצילום, 2025
יהודה אופמן, אמא, מתוך ׳12 כלים׳, פרויקט גמר, המחלקה לצילום, 2025
יהודה אופמן, נחמן ונתן, מתוך ׳12 כלים׳, פרויקט גמר, המחלקה לצילום, 2025