מהו מצב הצבירה החמישי?

בסיפור המפורסם על כוח הכבידה מתואר אייזיק ניוטון ישן תחת עץ תפוח. כשהתפוח נופל על ראשו הוא מנסה להבין את תנועת התפוח וכיוונה, שאלות ואבחנות שלימים התגבשו לחוק הכבידה. מאז ועד היום אנו מכירים בכך שיש בכדור-הארץ כוח שמושך אותנו עמוק למרכז ולצערנו, לא נרחף באופן עצמאי בזמן הקרוב. במציאות הכאוטית של ימי הקורונה, יתכן וזו וודאות מנחמת.

יחד עם זאת, לצד התפוחים הנופלים בוודאות גמורה, עם כניסתנו לעידן המידע התחלנו ליצור עולמות דיגיטליים שלהם חוקיות שונה. לדוגמה, אחד החוקים הבסיסים ביותר שנבנה במחשבה האנושית מסביב לחומר הוא חוק השימור. חוק זה קובע כי כמות מסוימת של חומר תישאר לעולם אותה כמות. כלומר, קילו חיטה יהיה לעולם קילו חיטה. רעיון שימור החומר יצר את ההגדרות הבסיסיות שלנו באשר למושגים "בעלות" ו"רכוש".

בניגוד לכך, פיסת מידע יכולה להעתיק ולשכפל את עצמה ולהיות בו זמנית שייכת למספר אנשים ולכן משנה את תפיסותינו הבסיסיות. גם במציאות המשתקפת מהמסך, התפוח לא בהכרח ייפול כלפי למטה, הוא יכול לרחף, לשנות את צבעו, להפוך לנוזל, להיעלם במסך עשן או להתפרק לקונפטי. בניגוד לחומריות פיזית הכבולה לחוקי הפיזיקה ובמידה רבה ל"אמת החומר", החומר הדיגיטלי מאפשר לנו לטשטש את נוכחות המקור, לעצב מחדש זהויות, להמציא חוקיות והתנהגות, לברוא עולמות ומבלי ששמנו לב, לשנות את התפיסה שלנו ביחס למציאות.

דוגמה מעניינת היא אמנית האיפור הדיגיטלי אינס אלפא. בעזרת מציאות רבודה (AR) ואנימציית תלת-ממד היא מאתגרת את חוקי היופי הקיימים כאשר היא יוצרת איפור פנים תלת-ממדי ופילטרים שגדלים ומתפתחים, נעים בין נוזל למוצק ושואבים השראה מתנועה המאפיינת את עולמות החי. עבודתה מדגימה את חגיגת הזהויות שמאפשר המדיום הדיגיטלי והחיפוש אחר ביטוי חומרי חדש המותאם לתנועת הגוף ומחוות הפנים.

תמונה

עבודתה של אינס אלפא נובעת מהציפייה שאנו מרגישים - אחרי תקופה סוחפת ואינטנסיבית במרחב הדיגיטלי, שבו הסביבה היא אינטראקטיבית ומגיבה אלינו, שגם החפצים שסביבנו והמרחב הפיזי עצמו ילמד אותנו, יגיב לגוף שלנו ויותאם לצרכינו האישיים. זה נוח ונעים.

תמונה

על זה בדיוק עובדים כיום מעצבים שונים. ביו-לוג'יק (Bio-logic) הוא פרויקט שפותח באוניברסיטת MIT, שבו יוצרים החוקרים חיבור בין הנדסה וביולוגיה באמצעות עיצוב מערכת של "עור שני" המורכבת מיחידות ביולוגיות המגיבות לשינויים בחום הגוף ובלחות. המערכת הלבישה מתאימה את עצמה לצורכי הגוף של הלובש ומגיבה לשינויים בסביבתו באופן מלא.

תמונה

בפרויקט אחר, יצרה המעצבת הישראלית דנה זליג (בשיתוף המעבדה של פרופ' ערן שרון מהאוניברסיטה העברית) יריעות של ג'ל פעיל משולבות טקסטיל המגיבות לשינויים בלחות ובטמפרטורה. התוצאה של השילוב הוא חומר חדש, משטחי, בעל תכונות דינאמיות הניתנות לתכנון פרמטרי שמאפשר יצירה של שפה חומרית -תנועתית וצורניות חדשה המגיבה לשינויים בתנאים הפיזיים. שלא כמו חומרים קלאסיים כעץ או כאבן, זליג ושרון יצרו "חומר חכם" בעל תכונות אינטראקטיביות: הוא מגיב לסביבה, יש לו את היכולת לקבל תכנון הניתן לעריכה וגם את היכולת לזכור - כלומר החומר יכול לעבור שינוי לאורך זמן, לזכור מה הייתה נקודת ההתחלה ולחזור אליה.

נראה שלדבר על ארבעה מצבי צבירה זה כבר פאסה ואולי נזכה בימי חיינו לראות תפוח עץ בטעם תות מרחף באוויר ואז הופך לטיפה ורודה.


במחלקה לתרבות חזותית וחומרית נלמד מהו 'עידן המידע'? לאילו חוקים הוא מציית? מהו חומר חכם? בשיעורים נכיר חומרים וטכנולוגית חדשות ונלמד כיצד לעצב את העולם שלנו מחדש. בסדנה לעיצוב נתבונן על איכויות של חומרים ונלמד באמצעות עשייה על תפקידם בחוויה החושית. נתנסה ביצירת הקשרים באמצעות חומרים ובתפקיד של חומר כאבן בסיס לפעולה עיצובית יוצרת.
 
מאיה בן-דויד
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית