המחלקה לתרבות חזותית וחומרית
قسم الثقافة البصرية والمادة
Department of Visual and Material Culture
ד"ר לספרות עברית ומרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל.
השלים את לימודי הדוקטורט שלו במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בשנת 2019. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בסוגיות של אהבה, מלנכוליה ולאומיות ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. מלמד בבצלאל קורסים על אהבה, תשוקה ופעולה היצירה, וכן קורס על שיח פרשנות ספורט.
הגוונים השונים של המחקר וההוראה שלו עוסקים בהצטלבות של מחשבה תיאורטית עם טקסטים ותוצרים תרבותיים בתוך הקשרים פוליטיים והיסטוריים, מתוך דגש על הרלבנטיות הקונקרטית של התיאוריה במפגש עם החיים והיצירה. המחקר הנוכחי שלו עוסק בביקורת העבודה והניאוליברליזם ובייצוגים פילוסופיים, פואטיים וחברתיים של בטלה. הוא פרסם מאמרים העוסקים ביצירתו של ברדיצ'בסקי, מאמר בשיתוף עם ד"ר טפת הכהן-ביק העוסק בכלכלה הפואטית של המשוררת זלדה שניאורסון, ובמחשבת האהבה המשיחית והפוליטית של הפילוסוף ג'ורג'יו אגמבן.
אלהם רוקני (ילידת 1980, איראן) היא אמנית בעלת תארי בוגר ומוסמך מהמחלקה לאמנות בבצלאל, ומרצה כיום במחלקה לאמנות ובמחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל. רוקני מרבה לעסוק בסוגיות אקטואליות של הגירה ופליטות, נושאים בעלי חשיבות ורגישות חברתית, באמצעות פריזמה ביוגרפית-פוליטית, תוך שימוש בכלים ציוריים וקולנועיים מגוונים, בעלי אופי קולאז׳יסטי. דרך שימוש זה היא מנסה לזקק את הקול האנושי, רווי ההומור והאמפטיה, המערער על הבניית הנרטיב המערבי השגור של התבססות על עובדות ונתונים, ומשוטטת בעולמות של שכחה, פנטזיה ודמיון. בעבודותיה הנרטיב של ההגירה שלה או של פליטים מאפריקה (שבעה עבדאלכרימים, 2018), מהדהד את הסיפור הישראלי והבינלאומי. רוקני השתתפה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל, ובפסטיבלים רבים לקולנוע ולוידאו. היא זכתה בפרסים כגון פרס אמנית וידאו בכירה מטעם משרד התרבות והספורט, פרס שר התרבות והספורט לשימור ולטיפוח תרבויות ישראל ע"ש יצחק נבון, פרס ליה ואן ליר לקולנוע אקספרימנטלי בפסטיבל הסרטים בירושלים, מענק עבור תכנית שהות אמנים ומענק לפיתוח פרוייקט וידאו מארטיס, מענק לסרט וידאו מקרן אוסטרובסקי, מענק להוצאת ספר מקרן משפחת רוברט וייל, מענק לפיתוח פרוייקט וידאו ומענק להוצאת קטלוג ממפעל הפיס, מענק להוצאת קטלוג מקרן יהושע רבינוביץ’ לאמנויות ועוד.
נועה שגב היא אדריכלית, מעצבת וחוקרת, העוסקת בתכנון, הוראה ופיתוח פרויקטים בין-תחומיים בתחומי האדריכלות, האמנות והעיצוב.
בעלת תואר ראשון בארכיטקטורה מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל ותואר שני בהצטיינות בעיצוב מרחבי ופרפורמנס מה-AA School of Architecture בלונדון.
מלמדת בבצלאל, בשנקר וב-AA בלונדון, בהם היא מנחה סטודיו שנה א׳, פרויקטי גמר, עיצוב בסיסי וקורס רב-מחלקתי ״בין ארכיטקטורה ופרפורמנס״.
עוסקת גם באוצרות ובעיצוב פנים, תוך שיתוף פעולה עם יוצרים ואנשי מקצוע ממגוון תחומים.
לצד עבודותיו האישיות שוקר הוא יזם של עבודות אמנות ופרויקטים בשיתוף קהילות הקשורים לחברה ותרבות. בשנת 1997 יזם את פרויקט "חבר לעט" התכתבות מצולמת ואישית באמצעות גלויות דואר בין 500 בני נוער פלסטינים וישראלים, שהוצג גם כתערוכה בארץ ובחו"ל. בשנת 2008 הציג תערוכה רחבת היקף, ״משחק הפירמידה״, פרי מחקר של עשור, שעסקה במבנה הסוציולוגי והכלכלי של שדה האמנות הישראלית. בשנת 2004 יזם את הקורס הרב מחלקתי אמנות ואקטיביזם במרחב הציבורי בבצלאל. זוכה פרס ברלינסקי, מטעם המל"ג, למרצה מצטיין בתחום אקדמיה-קהילה לשנת 2014.
בשנים 2008-2012 כיהן בהתנדבות כיו"ר האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל, ועד 2015 שימש יועץ ואחראי קשרי ממסד.
שוקר עוסק במחקר בתחום מדיניות תרבות, ופרסם מספר מחקרים ודו"חות בנושא בארץ ובחו"ל. בין השנים 1992-2015 היה הבעלים של סטודיו לצילום תדמית ופרסום. בשנת 2014 הקים את ערוץ YouTube Pyramid Cannel ופיתח פורמט דמוי טלוויזיוני של כתבות המתייחסות לפוליטיקה והסוציולוגיה של התרבות והאמנות.
היסטוריונית של האמנות החזותית ומרצה. עוסקת בתחומי האמנות הישראלית והאמנות היהודית המודרנית.
2012 – דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים. נושא: רוקמת הזהויות: אמנות הטקסט והטקסטיל של איליין רייצ'ק.
2003 – תואר מוסמך מחקרי, האוניברסיטה העברית, ירושלים. נושא: מיכה אולמן: הדיאלוג השקט, פסלים נסתרים במרחב הציבורי.
ד״ר מעין שלף היא אוצרת וחוקרת. מחקר הדוקטורט שלה- Echoing With a Difference- Curating Voices and the Politics of Particiption, בפלטפורמה לאוצרות של האוניברסיטה לאמנות בציריך, שוויץ, ואוניברסיטת רדינג באנגליה, חקר את הסוכנות הפוליטית של הקול האנושי בפרקטיקות השתתפותיות ופרפורמטיביות, ואת יחסי הגומלין בין פרקטיקות אלה לתנועות מחאה בעשור האחרון. שלף משמשת כאוצרת בזומו- המוזיאון שבדרך. בעבר שימשה כיועצת האמנותית של סדנאות האמנים בירושלים וכאוצרת של תוכנית שהות האמן הבינלאומית של הסדנאות, לואורז ירושלים, כאוצרת של המרכז לאמנות עכשווית בתל אביב ושל גלריה קו 16 בתל אביב. שלף אצרה תערוכות, אירועים וכנסים במוסדות שונים ובמרחב הציבורי, ביניהם במוזיאון הבונפאנטן, מאסטריכט, הולנד, קונסטוורקה, ברלין, פסטיבל רדינג אינטרנשיונל, אנגליה, מוזיאון הרצליה, מוזיאון המדע בירושלים, מוזיאון המטרופוליטן לצילום באביסו, טוקיו, מוזיאון מדרה, נאפולי, טרנזיט, פראג, פסטיבל שיפט, באזל, Residency Unlimited, NY, וב ISCP ניו יורק, בעקבות זכייתה בפרס האוצר 2012. בנוסף היא היתה אוצרת שותפה של הביאנלה הראשונה של תל אביב יפו (ARTLV 2009). שלף מלמדת במחלקה לצילום בבצלאל, ירושלים, ומרצה אורחת במוסדות רבים נוספים בישראל ובחו״ל.
בין פרסומיה:
(Un)Commoning Voices and (Non)Communcal Bodies (co- editor and writer, OnCurating academic book series, 2021), “Fear and Love in Graz”, in Empty Stages, Crowded Flats. Performativity as Curatorial Strategy, Performing Urgency #4, ed. Florian Malzacher and Joanna Warsza (Berlin: House on Fire, Alexander Verlag and Live Art Development Agency, 2017) and “The Infiltrators - Crossing Borders with Participatory Art”, in Refugees and Cultural Education- Formats and strategies for a new field of practice, ed. Caroline Gritschke and Maren Ziese (Transcript publishing, Germany, 2016).
רינת שרצר, ראש מסלול ניהול עיצוב וחדשנות בתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, היא מהנדסת ביוטכנולוגיה בינתחומית, מעצבת שירות אסטרטגי, יזמת חברתית ומחנכת שנבחרה כאחת מ 40 הדוברות המבטיחות של 2020 על פי Real Leaders Magazine.
לרינת ניסיון של למעלה מ -15 שנה בעבודה בחברות טכנולוגיה, עיצוב ממוקד אנוש ועיצוב לחדשנות חברתית. היא המייסדת של Of Course Global מעבדת חדשנות שמנגישה אסטרטגיית עיצוב ועשייה חברתית לארגוני ענק כגון: Capital One, Pfizer וממשלת שוויץ.
בעבודתה היא משלבת עקרונות מעולמות הביומימיקרי ועיצוב ממוקד אנוש בכדי ליצור חברה שוויונית וטובה יותר. במרץ 2020 היא נבחרה לנאום בפסגת הנשים של האו"ם, לקראת יום האישה הבינלאומי.
רינת מלמדת ב Parsons School of Design, NY, התארחה והרצתה באוניברסיטאות רבות כגון: Harvard, Cooper Hewitt, Cornell, University of Pennsylvania, Columbia University, Rhode Island School of Design, Brown University .
הפרויקט האחרון שלה, 'What Would The Egg Do?' היא סדרה של יוזמות: תערוכה, תכניות לימוד וסדנאות עסקיות אשר כולן בוחנות כיצד 'פתרונות בהשראת הטבע' יכולים להוביל לכדור הארץ להיות בריא יותר ולשוויון אנושי. התערוכה שאצרה רינת מוצגת במרכז XReality של ה New School בניו יורק. והושקה ביום האישה הבינלאומי האחרון בשותפות עם הקונסוליה הישראלית.
גלריית תמונות
What Would The Egg Do?
דפדוף
-
‹ Previous
- 1
- 2
- 3