הקוד שהצליח להסביר מהו ריחוק חברתי

תמונה

בתחילת מרץ, הארי סטיבנס (Harry Stevens), מעצב גרפי ועיתונאי עם רקע בעיצוב UI ופיתוח ל-WEB, תהה האם אפשרי להשתמש בקטע קוד שכתב בעבר על מנת  להסביר את המושג החדש יחסית – ריחוק חברתי (Social Distancing) - שצמח מהעיסוק במגפה העולמית החדשה. ריחוק חברתי היה אז משהו שהתקשינו להבין ובפרט - כיצד הוא עשוי לעזור בצמצום התפשטות המגפה או ״שיטוח העקומה״.

על מנת להסביר את התופעה של התפשטות וירוס (דוגמת הקורונה) בצורה אקספוננציאלית, עם ובלי ריחוק חברתי או סגר, סטיבנס יצר סימולציה של הקורונה על-ידי שימוש בכדורים קופצים בצבעים שונים, המייצגים אנשים חולים, בריאים או כאלו שהחלימו. הכתבה הפכה להיות אחת הכתבות הנצפות ביותר של הוושינגטון פוסט.

תמונה

הכדורים זזים בצורה רנדומלית בתוך ״הכללים״ המייצגים את המצבים השונים. סטיבנס בחר שלא להשתמש במידע אמיתי של התנהגות הכדורים אחרי ששוחח עם מומחית והבין שעל מנת להציג תמונה מדויקת הוא זקוק למחשבי על שידעו להריץ מודלים מתמטיים על ביג דאטה. עם זאת, עקומת הגידול האקספוננציאלי של החולים המאומתים בארה״ב, מבוססת נתונים אמיתיים מאוניברסיטת ג׳ונס הופקינס ומתייחסת לתאריכים 22 לינואר ועד 13 למרץ, מועד פרסום הכתבה.
 
הכדורים בסימולציות השונות הצביעו על כך שריחוק חברתי הוא האמצעי היעיל ביותר, אף יותר מסגר. למרות שהתבססה על נתונים שאינם אמיתיים ולא הציגה פרשנות כיצד המגפה תתפתח, הכתבה נקראה, הוזכרה ושותפה ע״י רבים, פוליטיקאים וסלבריטאים לצד אנשים מן הישוב שראו בה הסבר פשוט, בהיר וענייני, ואף תורגמה ל-13 שפות ע״י כותבים מתנדבים, באישור הוושינגטון פוסט. לרבים, היא היוותה נקודת אור, הוכחה פשוטה שלמרות חוסר הוודאות, יש לנו היכולת לשנות את ההתנהגות שלנו ובכך, האפשרות לתוצאות אחרות, טובות יותר.

הכתבה מהווה דוגמה מצוינת לכוחו של המעצב.ת לספר סיפור. במחלקה לתרבות חזותית וחומרית נבחן דרכים לשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בעיצוב ובאמנות. נדון במחקר, בבחירות העיצוביות, בחומרים ובכלי העבודה המשמשים מעצבים.ות ביצירת סיפור משפיע, מעורר מחשבה וקורא לפעולה.
 
 
שרית יודלביץ׳
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית