התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
ד״ר ליאת לביא, ראש תכנית התואר השני בתקשורת חזותית ומרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית, היא חוקרת וכותבת בתחומי התרבות, הפילוסופיה והטכנולוגיה. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מקצועיים, ספרי עיון וקטלוגים, והוצגו בכנסים בינלאומיים. בין היתר עוסקת ד״ר לביא במחקרה בהשפעתן של טכנולוגיות צומחות על תפיסת האנושי, בסוגיות האתיות שהן מעוררות, כפי שמתשקף למשל בשיח המתפתח בנוגע ל״זכויות רובוטים״, בסוגיות של מגדר, חלוקת משאבים ותרבות חזותית.
ד״ר לביא היא עו״ד, בעלת תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאונ׳ ת״א, תואר ראשון באמנות, בצלאל, ותואר שני ושלישי בתכנית לפרשנות ותרבות, אונ׳ בר אילן. בעבר הרצתה במחלקה לפילוסופיה באונ׳ בר אילן ושימשה כמנכ״ל מכון שפילמן לצילום (חל״צ).
חוקרת תרבות ואוצרת של אמנות עכשווית; מרצה בכירה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
בן צבי למדה בסמינר לאוצרות ותאוריה בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה תל אביב (1997), תואר שני בפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל אביב (2004), דוקטורט בפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל אביב ( (ופוסט דוקטורט במכון טרומן באוניברסיטה עברית ירושלים. (2011)
לצד מחקר אקדמי בן צבי היא אוצרת של אמנות עכשווית. ב-1998 הקימה את הגלריה לאמנות ב"קרן היינריך בל" שם הציגה תערוכות יחיד של אמנים ישראלים ופלסטינים. ב-2001 הקימה את גלריית הגר לאמנות ביפו, שם הציגה תערוכות יחיד של אמנים ישראלים ופלסטינים. על פעילות זו קיבלה בשנת 2008 את "פרס אוצר" מטעם משרד התרבות, המדע והספורט.
בן צבי ניהלה את הסמינר לאוצרות תאוריה וביקורת, בית ספר לאמנות קמרה אובסקורה (2003–2005), וכן ניהלה את בית הספר לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים (2009–2012). ב-2012 מונתה למשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים לצד נשיאת בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, פרופ' אווה אילוז עד 2015.
ספרה "סַבְּרָה ייצוגי הנכבה באמנות הפלסטינית בישראל" יצא ב2104 בהוצאת רסלינג. מאמריה התפרסמו בכתבי עת אקדמיים ובספרי עיון. קטלוגים נבחרים: טל בן צבי, 2000. מזרח תיכון חדש – 11 תערוכות יחיד בגלריה קרן היינריך בל; טל בן צבי, יעל לרר (עורכות) 2001. דיוקן עצמי אמנות נשים פלסטינית, הוצאת אנדלוס; טל בן צבי, קטלוג התערוכה "שפת אם" בתוך: חזות מזרחית/שפת אם, הווה הנע בסבך עברו הערבי, (יגאל נזרי עורך ,2004 (הוצאת בבל; טל בן צבי, 2006. הגר- אמנות פלסטינית עכשווית, הוצאת עמותת הגר; טל בן צבי, שאדי חאלילה, ג'פאר פרח, (עורכים) 2008. יום האדמה: היסטוריה, מאבק ואנדרטה (בערבית), הוצאת עמותת מוסאוא, חיפה; טל בן צבי, חנא פרח, (עורכים) 2009. גברים בשמש, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; טל בן צבי, 2010 . עבד עאבדי, רטרוספקטיבה, 50 שנות יצירה, הוצאת גלריה לאמנות אום אל פחם; טל בן צבי, יעלה חזות, ליאן סייד, (עורכות) 2013. מוזיאון ללא קירות, הוצאת בית הגפן, חיפה.
החל מ2006 עוסקת בן צבי בפעילות ציבורית בוועדות המרכזיות בתחומי האמנות בארץ: חברה במדור לאמנות פלסטית, המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, משרד התרבות המדע והספורט (עד 2013). יועצת בוועדת הפרויקטים לאמנות עכשווית של עיריית תל אביב וקרן רבינוביץ (2006–2012), חברה בוועדה הציבורית בתחום האמנות של סל תרבות ארצי (2006–2012). יועצת בוועדות האמנות והפרסים של מפעל הפיס (2015-2020), יועצת בוועדת ההיגוי של מרכז אדמונד רוטשילד (2019-2022).
ד"ר אריאל הנדל הוא חוקר רב-תחומי, מרצה בבצלאל, באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב. אריאל עומד מאז שנת 2015 בראש פרויקט הלקסיקון לתיאוריה פוליטית והוא מנהל אקדמי שותף של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. פרסם מאמרים רבים בנושאים של מרחב, פוליטיקה, כוח ואלימות בכתבי עת ובספרים בארץ ובחו"ל. עורך ראשי של הספר "קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012) ועורך שותף של "Normalizing Occupation: The Politics of Everyday Life in the Jewish Settlements in the West Bank" (Indiana University Press, 2017).
יוצרת תיעודית, במאית ומפיקת סרטים. מרצה מצטיינת בתואר השני לתקשורת חזותית בבצלאל ומלמדת במכינה לחברה הערבית של בצלאל.
כהן בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בתקשורת בהצטיינות ב -New York Institute of Technology. אם לשתי בנות, חיה ועובדת בתל אביב-יפו.
סרטיה השתתפו בפסטיבלים בינלאומיים, שודרו במספר רב של ערוצי טלוויזיה בארץ ובעולם ונרכשו לספריות של עשרות אקדמיות ומוזיאונים. סרטה עטור הפרסים, המחבל שלי - הראשון בטרילוגיה אוטוביוגראפית העוסקת בדקונסטרוקציה של מיתוסים - תורגם לעשרים שפות ושודר במעל עשרים מדינות. סרטיי הטרילוגיה נתמכו בין השאר על ידי קרנות קולנוע ישראליות, גופי שידור ישראלים, קרן סורוס, המכון הדני לקולנוע, רשת הטלוויזיה בי.בי.סי, רשת הטלוויזיה הדנית, הפינית, הבלגית ורשת הטלוויזיה הצרפתית-גרמנית: ארטא/ ZDF.
כלת פרס אמנות הקולנוע של משרד התרבות המוענק בפסטיבל הקולנוע בירושלים (2005). יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים (1999 - 2003). מיוזמי ומקימי רדיו תל אביב FM102 וסמנכ"ל (1995 - 1998).
סרטה התיעודי מקדש מעט של אהבתנו הוזמן והוצג במוזאון הנגב לאמנות במסגרת התערוכה 50 שנים לאנדרטת הנגב ולפיסול הציבורי של דני קרוון.
בתום מסע חקירה ויזאולי אוטוביוגרפי, זיהתה כהן את הקשר בין התמקדות בסיפור האישי למציאת קול היוצר/ת, ועל בסיסו פיתחה מתודולוגיה לקורס מעשי דוקומנטציה אישית ולסדנה אינטנסיבית דּוֹקוּמֶנְטָתוֹן אותה העבירה במסגרת ERASMUS + באקדמיה לעיצוב בילפלד, גרמניה.
היסטוריונית אמנות וחוקרת תרבות חזותית.
תחומי ההתמחות שלה נעים בין תולדות האמנות של ימי-הביניים (עם דגש על האמנות של צפון איטליה); אדריכלות של זיכרון והנצחה (עם דגש על ישראל); היבטים שונים של הזיקה בין אמנות דתית לתרבות חילונית (עם דגש על סוגיות של חילול הקודש וקידוש החול); ושאלות הנוגעות במפגשים בין אמנות "גבוהה" לתרבות חזותית פופולרית ובאופציות שונות של השראה (בין "התכתבות" ל"מחווה" ובין האדרה להדרה).
נעמי מלמדת במחלקה לתרבות חזותית וחומרית, בתכנית הב.א. לתרבות חזותית וחומרית, בתואר השני בתקשורת חזותית ובתואר השני במדיניות ותאוריה של האמנויות.
אמנית מדיה עכשיוית המשלבת אמנות וטכנולוגיה. בעלת תואר שני במדעי המחשב וביולוגיה והתכנית הבין-תחומית על שם עדי לאוטמן מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני מאוניברסיטת מינרווה בסן פרנסיסקו, בהם התמחתה בביואינפורמטיקה, בינה מלאכותית ומערכות מורכבות. עבדה כחוקרת במעבדות החדשנות של מייקרוסופט ולימדה באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, באוניברסיטה העברית, במכון הטכנולוגי בחולון ובמכללת סמינר הקיבוצים.
סגל זכתה בפרס שרת התרבות ליוצרים בתחומי האמנות הפלסטית לשנת 2019. עבודתיה הוצגו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם, לרבות במוזיאון ישראל, בבונדסקונסטהלה בבון, במוזיאון לאמנות שימושית בפרנקפורט, משכן האמנים הרצליה, מוזיאון הרצליה, מוזיאון פתח תקווה, מרכז רוטקו בדאוגבפילס לטוויה, משכן האמנים הרצליה, הגלריה האוניברסיטאית על שם גניה שרייבר, תל אביב, גלריה שרלו בפריז ובית הנסן בירושלים.
מעצב המתמחה בעיצוב אותיות, עיצוב טיפוגרפי, עיצוב אינטראקטיבי ופיתוח ווב. עובד כמעצב עצמאי ושותף בחברת המדיה הדיגיטלית היפרטיילס.
מאיירת ואומנית ספרים. פרסמה למעלה מ-15 ספרים בארץ ובחו"ל.
מייסדת הוצאת הספרים החזותיים למבוגרים Salomon & Daughters.
פרופסור לאיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ובתכנית לתואר שני בתקשורת חזותית.
חברה ושותפה בהקמת המרכז להוראת אמנות ועיצוב, בצלאל. בין 2007 ל-2018 עמדה סלומון בראש מסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית.
איוריה של סלומון הוצגו במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם. עד היום הציגה שש תערוכות יחיד כלל תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון האיור בטרוייסדורף גרמניה ב-2018, והשתתפה בעשרות תערוכות קבוצתיות, בין היתר בסומרסט האוס בלונדון, במוזיאון היהודי בבולוניה, בגלריית אגודת המאיירים של ניו יורק, מוזיאון תל-אביב, בית הרמן שטרוק, גלרית סדנת ההדפס הירושלמית ועוד.
ספריה ואיוריה זכו בפרסים בינלאומיים ומקומיים, בין היתר פרס המצויינות של מגזין CA ב-2016, מדלית הזהב של תחרות האיור השנתית של אגודת המאיירים האמריקאית ב-2015, פרס הספר המאוייר הטוב ביותר לשנת 2013 מטעם אגודת המאיירים הבריטית AOI, ופרס העיצוב של משרד התרבות הישראלי לשנת 2014. עבודותיה פורסמו במיטב המגזינים הבינלאומיים לאיור, כמו American Illustration, 3x3, How, Print, DPI ועוד.
מרב סלומון היא בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל. מאז סיום לימודיה ב-1993 ועד היום, לצד עבודתה האמנותית, היא ממשיכה לעבוד כמאיירת בארץ ובחו״ל לעיתונות וללקוחות מסחריים.
חוקר, אלגוריתמאי בינה מלאכותית ומרצה.
בוגר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית וד"ר למדעי המח מאוניברסיטת תל אביב. מחקרו עוסק בעיבוד מידע ראייתי, בדגש על היבטים של הפניית הקשב ותנועות העיניים בזמן ובמרחב.
בין היתר יוצר מיצבים מבוססי דאטה ופעיל חברתי.
ענת קציר היא פרופ׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ומרצה בכירה בתואר הראשון לתקשורת חזותית, ובתכנית התואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנויות; לשעבר ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל; שימשה כחברה בוועדה הבינלאומית של המל״ג לבקרת איכות במחלקות לתקשורת חזותית בארץ (2018).
קציר עוסקת כיום בייעוץ לגופי תקשורת מובילים בתחום פיתוח מוצרים עיתונאים הרלוונטיים לעידן הדיגיטלי; ארגון, תכנון ובנייה של מערכי אינפורמציה מורכבים. היא כותבת וחוקרת את המפגש הלא מובן מאליו שבין תקשורת חזותית לבין המרחב האורבני הן בחייה המקצועיים והן בסביבה האקדמית.
ענת קציר היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ובעלת תואר מאסטר באדריכלות ותרבות אורבנית מ-UPC/CCCB, ברצלונה.
בתחילת דרכה המקצועית עסקה במיתוג (בין השאר של סלקום עם הקמתה, קבוצת פולגת ואחרים) ובהמשך התמחתה בעיצוב עיתונות. עם הקמת הסניף הישראלי של IDEO, חברת העיצוב הבינלאומית, הצטרפה אליו כשותפה עד שסיים את פעילותו.
קציר היתה העורכת הגרפית הראשית של ידיעות אחרונות, גלובס ומעריב. תהליך העיצוב מחדש של העיתונים והמגזינים שפיתחה באותה תקופה השפיעו באופן משמעותי על דמותם של העיתונים היומיים בארץ. עבודותיה זכו בפרסים רבים.
