ארז אלה נולד בירושלים ולמד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב וב- Delft TU בהולנד.
ארז ייסד את HQ ארכיטקטים ב -2008 בתל ,אביב לאחר שבמשך שנים היווה חלק משמעותי בשניים ממשרדי האדריכלות הבולטים בעולם. הוא שימש כשותף זוטר ב -  OMA P.C ברוטרדם, וכמנהל-שותף ב -REX ניו , יורק.

בתל אביב, מוביל ארז את HQ ארכיטקטים עם מעל 35 אדריכלים המבצעים פרויקטים שונים בישראל ובעולם.
למשרד פורטפוליו נרחב ומגוון הכולל פרויקטים ציבוריים, מבנים בתחום התרבות והחינוך, וכמו כן משרדים, בתי- מלון ומסחר. כמו כן למשרד מחלקת תכנון אורבני.
בזכות היכולת לאתגר מוסכמות ולחשוב מחוץ לקופסא, המשרד ההי חלק משיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי עבור אתגר NASA ליישוב מאדים "Mars on Habitat ."

מעורבותו של ארז אלה בתחומו נפרסת הרבה מעבר לעולם העיצוב האדריכלי . הוא היה אוצר שותף של הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות ונציה 2012 , והיה עורך שותף של ספר האדריכלות ” נושאת מטוסים - רעיונות אמריקאיים ואדריכלות ישראלית אחרי 1973" (2012, cantz Hajte .)
ב 2011 ייסד ארז את יחידת המחקר ” תכנון מנגנוני “ אותה הוביל בבית הספר לאדריכלות בבצלאל. כיום הוא ממשיך להוביל ולהנחות את פרויקטי הגמר של סטודנטים בשנה חמישית.
בנוסף, הוא מכהן כחבר הוועד המנהל של עונת התרבות בירושלים מאז 2012

תמונה

אדריכלית ומתכננת ערים. בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (בהצטיינות), בוגרת תכנית עמיתי עזריאלי ובוגרת תואר שני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות), חוקרת במעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב. מרצה בבצלאל, במחלקה לארכיטקטורה ובתכנית לעיצוב אורבני. מייסדת ועורכת המגזין המקוון 'שפת רחוב' המבקש לחשוף את קולם של קובעי מדיניות, מתכננים, מעצבים, אדריכלים, חוקרים, יוצרים, פעילים חברתיים ואנשי תרבות הפועלים בעיר. אחרי מספר שנים של עבודה במגזר הפרטי במשרדי אדריכלים תוך התמקדות בתכנון עירוני, כיום מירב עובדת במגזר הציבורי במשרד הכלכלה והתעשייה. שם היא עוסקת בהיבטים התכנונים והמרחביים בפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה ובפיתוח מודלים ומחקרים לקידום סביבות תעשייה וייצור.

תמר ברגר, מרצה בכירה במחלקה לארכיטקטורה, בתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, בשלוחה החרדית ובמחלקה לתרבות חזותית וחומרית. עוסקת בשאלות של מרחב, מרחב ותרבות, אורבניות ומודרניות, בכלל ובהקשר הישראלי. ספריה: "דיוניסוס בסנטר" (הקיבוץ המאוחד), "סוגיות בתאוריה של המרחב" (האוניברסיטה הפתוחה), "ברווח בין עולם לצעצוע" (רסלינג) ו"אוטוטופיה" (הקיבוץ המאוחד). ספרה הבא, "הצדה, נופי שארית בישראל" יראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2021.  מאמרים, מסות ויומני מסע באתר: www.tamarberger.com.  

תמונה

אדר' בעל תואר ראשון באדריכלות מבצלאל אותו סיים בהצטיינות ותואר שני בעיצוב אורבני והבעלים של משרד אדריכלים SGLarchitecture.

את המשרד SGLarchitecture הקים סער בשנת 2014 ומאז היה המשרד מעורב בפרויקטים החל מוילות, מגורים, תמ"א 38 ופינוי בינוי, מבני ציבור, מסחר ומשרדים ומתמחה בתכנון עירוני והתחדשות עירונית.

המשרד שואף ליזום נקודת מבט חדשה ודרכי הסתכלות על המרחב בו אנו חיים.

סער מכהן כראש התכנית לעיצוב פנים ביחידה ללימודי חוץ והמשך בבצלאל ומרצה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה מזה שנים רבות.

תמונה

ד״ר ארז גולני סולומון הוא מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה ובתכנית לעיצוב אורבני בבצלאל. מאז שהשלים עבודת דוקטורט באוניברסיטה של טוקיו שעסקה במרחב הציבורי הוא מרצה גם בבית הספר הגבוה למדיה וממשל של אוניברסיטאות קייאו [Keio] ובאוניברסיטת וואסדה [Waseda] שביפן. עבודתו האקדמית מתמקדת בין היתר בהיבטים פוליטיים של ארכיטקטורה, בתרבות העיר וייצוגה, ובמערכת היחסים בין ארכיטקטורה לעיר, בעיקר כפי שזו מתפתחת בהווה בהשפעת תנאי תרבות ופוליטיקה. במקביל לעבודתו האקדמית הוא שותף במשרד האדריכלים Front-Office-Tokyo ובפועליו ביפן ובאירופה. בשנים 2020 ו-2021 הוא שימש עמית מחקר בארכיון עזריאלי לאדריכלות, מוזיאון תל אביב לאמנות. ספרו הראשון ׳טוקיו במאה ה-21׳ ראה אור בהוצאת קודנשה.

ד"ר אריאל הנדל הוא חוקר רב-תחומי, מרצה בבצלאל, באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב. אריאל עומד מאז שנת 2015 בראש פרויקט הלקסיקון לתיאוריה פוליטית והוא מנהל אקדמי שותף של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. פרסם מאמרים רבים בנושאים של מרחב, פוליטיקה, כוח ואלימות בכתבי עת ובספרים בארץ ובחו"ל. עורך ראשי של הספר "קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012) ועורך שותף של "Normalizing Occupation: The Politics of Everyday Life in the Jewish Settlements in the West Bank" (Indiana University Press, 2017).

מייק טרנר, נולד באנגליה, פרופסור בתכנית התואר השני בעיצוב אורבני בבצלאל. הקים הרשות למחקר וחדשנות ומחזיק הקתדרה של אונסקו בעיצוב אורבני ולימודי שימור. ב-50 שנות פעילותו הוא היה מעורב בנושאים עירוניים וסביבתיים בירושלים ביניהם הקמת היחידה לתכנון אורבני בשנת 1972, ובשנת 1976היחידה לאיכות הסביבה העירונית הראשונה בישראל.

כאדריכל פעיל, הוא עסק במשך השנים בתכנון אדריכלי של מבני ציבור ובתכנון אורבני הכולל מתן הנחיות עיצוביות ואדריכליות בערים בני ברק ועיר העתיקה בירושלים. מייק טרנר התמחה במיוחד בהיבטים האדריכליים של העיר בכללותם ובאתרים היסטוריים בפרט.

פרופ' טרנר הינו חבר בגופים אקדמיים ומקצועיים בינלאומיים רבים ופעיל בגופים ציבוריים וחברתיים. הוא עמד בראש הועדה הישראלית למורשת עולמית מראשיתה ב- 1999 עד 2011. טרנר נבחר לוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו, ואף כיהן בסגן נשיא בשנים 2007-2008. בתקופה זו הוא קידם העמקת נושאי פרה-היסטוריה ואדריכלות המודרנית.

פעילויות מחקריו הן בכמה מישורים הכוללות בין היתר שותפות תלת-לאומית בפרויקטים ישראלים, ירדנים ופלסטינים. כמו כן הוא לוקח חלק מתכנית EU הטמעת מורשת הפרה-היסטורית במרחב, עיצוב מרחבים אורבניים בטוחים ושותף לפרויקט TEMPUS הבוחן  את יישום פרוטוקול בולוניה בארץ. הוא חיבר מאמרים רבים, ונושא הרצאות במסגרת מפגשים אקדמיים ופגישות מקצועיות בכל העולם.

פרופ' טרנר הינו כעת שליח מיוחד לאונסק"ו ומוביל הדיון העולמי במורשת אורבנית על כל מרכיביה כחלק מפיתוח בר-קיימא.

אדריכלית, מתמחה בשימור ובמורשת תרבות. מרצה במחלקה לארכיטקטורה, בתכנית לתואר שני לעיצוב אורבני ובתואר ראשון בתרבות חזותית וחומרית. מרכזת מטעם בצלאל את פרויקט EDICULA: Educational Digital Innovative Cultural heritage related Learning Activities (Erasmus+ project) בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ולימודי שימור המורשת הבנויה באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בלימודי שימור ומורשת תרבות מאוניברסיטת רטגרס בניו ג'רסי ודוקטורנטית באוניברסיטת ספיאנצה ברומא. קיבלה פרס ציון לשבח במצויינות בהוראה למורים מן החוץ לשנת תשפ"ב. מתמחה בשימור מורשת אורבנית ונופים אורבניים-היסטוריים, אתיקה בשימור, תיעוד, הערכה וייעוץ שימור. יועצת שימור לאגף לתכנון מרחבי במטה מינהל התכנון, לוועדה המחוזית מחוז דרום ולעיריית חולון. ריכזה את נושא מדיניות השימור במינהל שימור ברשות העתיקות. עדי היא יו"ר בהתנדבות של הוועדה המדעית לדרכי תרבות של איקומוס ישראל.עדה המדעית לדרכי תרבות של איקומוס ישראל.

תמונה

בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות באוניברסיטת דלפט בהולנד.

בין תפקידיה כיהנה כמתכננת וכאדריכלית העיר תל-אביב יפו (1995 – 2008)

מהנדסת העיר הרצליה (2008 – 2012)

מתכננת מחוז מרכז במשרד הפנים והאוצר (2012 – 2017)

יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב (2017 – 2022)

כיום אדר' דניאלה פוסק מרצה במוסדות אקדמיים שונים, שופטת בתחרויות אדריכליות ציבוריות, יועצת למגזר הציבורי וראש תחום עיצוב אורבני (תואר שני) בביה"ס לאדריכלות בבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

סנאן עבדאלקאדר הוא ארכיטקט ומתכנן ערים, מייסד ובעלים משרד "סנאן אדריכלים" (SA) אותו הקים בשנת 1995 בהרצליה פיתוח, בשנת 2004 בירושלים, ובשנת 2014 ביפו.
במהלך שנות עבודתו על פרויקטים פרטיים וציבוריים, כאלו שהשפיעו והושפעו ממשתנים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, הפך סנאן את תהליך התכנון לפלטפורמה של אקט שיתופי ומכיל החג סביב האזרח.
במהלך עשייתו, החל סנאן ללמד באוניברסיטת תל אביב בשנת 1998. בשנת 2006 הוזמן להקים את יחידת המחקר "ארכיטקטורה א-פורמלית", באקדמית בצלאל לאמנות ועיצוב. היחידה מקנה לסטודנטים הזדמנות לחוות מרחבים בהם מתנגש תכנון ממוסד עם זה הורנקולארי 
בשנת 2007 הוזמן סנאן לביאנלה בסאו-פאולו להציג את עבודותיו, הוא שיחרר את ספרו "ארכיטקטורה של (אי)תלות", בו הוא בוחן את המרחב השלישי של ההוגה ההודי, הומי בהאבהא, בהקשר הזהות המקומית. 
בשנת 2018 הקים סנאן את המכון לחקר התרבות הערבית באומנות חזותית, עיצוב וארכיטקטורה, בצלאל. 
במהלך השנים סנאן הוזמן להשתתף במספר תערוכות והרצאות ברחבי הארץ והעולם.

תמונה

נועה הייזלר רובין היא גיאוגרפית ומתכננת ערים, בוגרת האוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהיבטים מרחביים של מפגשים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים, ובהשפעה של אלו על התכנון העירוני המודרני. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בירושלים ובלונדון, התבססה על המחקר הפוסט-קולוניאלי ועסקה בהשוואת התיאוריה ועבודת התכנון של פטריק גדס בבריטניה, בהודו ובפלסטינה. ספרה, Patrick Geddes and Town Planning: A Critical View שיצא בהוצאת ראוטלדג' (2011) מסכם את ממצאיה. בבצלאל, ד"ר הייזלר רובין מלמדת היסטוריה ותיאוריה של התכנון העירוני המודרני; תולדות העיר והעיור; וקורסים בנושא תכנונה ושימורה של ירושלים. מלבד הוראה, היא עוסקת בתכנון באופן פעיל ומעורבת בעיקר בפרויקטים של שימור אורבני. בנוסף, היא מרכזת את פרויקט הנגשת הארכיונים בירושלים בשיתוף בין בצלאל והרשות לפיתוח ירושלים. תחומי העניין הנוכחיים שלה כוללים את ראשית התכנון העירוני בארץ ישראל-פלסטינה, תכנונה של ירושלים, 1948—1967, הביקורת הפוסט-קולוניאלית על מחשבת התכנון, קריטריונים וערכים לשימור בעידן המורשת הדיגיטלית והנגשה ושיתוף הציבור בשימור.  

אליסה רוזנברג היא אדריכלית נוף ופרופסור חבר בתכנית תואר שני בעיצוב אורבני ופרופסור חבר (אמריטה) באוניברסיטת וירג'יניה, שם לימדה בין השנים 1989-2007 וכיהנה כראש המחלקה לאדריכלות נוף. בארץ לימדה בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. היא חוקרת את הנוף כפרקטיקה תרבותית ומודל לעירוניות, ומשלבת בין התחומים של אורבניזם, אקולוגיה ועיצוב נוף. פרופ' רוזנברג מעבירה קורסי סטודיו וקורסים בנופים אורבניים, ונופים פוסט-תעשייתיים בתואר הראשון ובתואר השני. המחקר שלה מקשר בין אדריכלות נוף עכשווית ועיצוב אורבני, עם דגש על נופי תרבות, נופים פוסט-תעשייתיים, תשתיות ירוקות וניידות.  בתקופה האחרונה התמקדו פרסומיה בנופים ישראלים כגון הטיילת של תל אביב, ובקיבוץ כמעבדה ל-”מודרניזם הנופי" הישראלי.

אדריכל, מחבר ועורך, ממייסדי הוצאת הספרים בבל.