המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
דקנאט הסטודנטים - התאמות מלחמת חרבות ברזל
דקנאט הסטודנטים
مكتب عميد الطلبة
Dean of Students
סטודנטיות וסטודנטים יקרים,
החודשים האחרונים הביאו את כולנו להתמודדויות מורכבות במעגלים שונים בחיינו. בתוך כך נפתחה שנה אקדמית המביאה עימה אתגרים ייחודיים. לצד הצורך לחזור ככל הניתן לשגרה, אנו ממשיכים להיות מושפעים מהמציאות המשתנה תדיר. בהתאם לכך אנו פועלים ככל יכולתנו על מנת להקל עליכם/ן.
בכל קושי שקיים כעת ובכל קושי שעשוי להתעורר בעתיד, בין אם קשור הוא בלימודים האקדמיים ובין אם לאו, בין אם קשור לתקופה או למצב כלכלי. אנו בדקנאט הסטודנטים יכולות להושיט לכם ולכן עזרה.
תוכלו למצוא כאן את כלל הזכויות וההתאמות שגובשו לאוכלוסיות השונות על ידי הנהלת האקדמיה לנוכח האתגרים הייחודים של ימים אלה. אנא קראו בעיון את הדברים ואל תהססו ליצור עמנו קשר בדקנאט הסטודנטים. פרטי הקשר שלנו מצויים אף הם באתר זה.
זכויות והתאמות לסטודנטים/ות בשירות מילואים
לקריאת הנוהל המלא
זכויות והתאמות לסטודנטים/ות שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה
לקריאת הנוהל המלא
מתווה חזרה ללימודים 24.12.23 – הודעה לסטודנטים/ות
לקריאת המתווה
אנגלית מתקדמים ב חמישי
03-5173745
אמנות - תואר ראשון - קבלה למחלקה
המחלקה לאמנות
قسم الفنون الجميلة
Department of Fine Arts
מתעניינים/ות בלימודים?
ההרשמה לתואר ראשון לשנת הלימודים תשפ"ה (2024/2025) נפתחה, ותסתיים בתאריך 6.3.24.
לפרטים נוספים
תהליך הקבלה למחלקה מתעדכן בכל שנה וכולל לרוב ראיונות אישיים, הגשת תרגילי בית ותיק עבודות.
מידע מפורט על הליך הקבלה במחלקות בהן ההרשמה פתוחה מפורסם בזמן ההרשמה בקישור זה.
סדנא מעשית: התאמת צבעים
03-5465342
מכון בצלאל לחקר המרחב - פרויקטים פעילים
מכון בצלאל לחקר המרחב
معهد بتسلئيل للدراسات المكانية
Bezalel Institute for Spatial Studies - BISS
המרכז האקדמי לשימור המורשת יעסוק במחקר, הוראה, התעדה והכשרה בתחום מורשת התרבות המוחשית והלא-מוחשית, וישמש מוקד ארצי ועירוני ללמידה והעשרה של תחום השימור על כל היבטיו. המרכז, שיוקם בתמיכת אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, ינוהל על-ידי בצלאל ויפעל תוך שיתוף פעולה רחב ורב-מגזרי עם גופים וארגונים מובילים בתחום שימור המורשת, בהם אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, מוזיאון ישראל, עיריית ירושלים, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. המרכז ישלב בין תיאוריה אקדמית ובין שימור מעשי רב-תחומי, יענה על המחסור הקיים בהכשרה אקדמית ברמה גבוהה, בהכשרה מעשית במלאכות השימור ובהתעדה, ויעניק תעודות לעוסקים בתחום הרחב של מורשת תרבות הנע בין שימור פריטים ועד שימור אתרים, מבנים, מתחמים, אזורים אורבניים ונופי תרבות.
מעבדת המחקר SOFT עוסקת במחקר ופיתוח של ארכיטקטורה רכה בשיתוף פעולה ובתמיכה של חברות בנייה מסחריות ועמותות. מעבדת המחקר המשותפת, מורכבת משני חוקרים מובילים וכן עוזרי מחקר. המעבדה כוללת חלל עם ציוד עבור מחקר תיאורטי ויישומי ופועלת בשיתוף בין בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל לחברת בנייה ועמותות. תחום המחקר המרכזי של המעבדה הינו בניה רכה, זאת מתוך רצון ללמוד ולפתח מתודולוגיות עבודה סביב אלמנטים רכים, קלים ופריקים ומתוך רצון לשאול - מה היא ארכיטקטורה רכה? כיצד היא נבנית? עד כמה היא יכולה לשאת שינויים ? עד כמה גמישה? מה הוא הפוטנציאל של בניה זמנית? ומה הם הפוטנציאלים האקולוגיים הטמונים בשינוי תפיסות קיימות?
הרילנד היא רשת מחקר והכשרה כלל-אירופית בנושא מורשת תרבותית ויחסה לתכנון ועיצוב מרחבי. הרשת ממומנת על ידי תוכנית המחקר והחדשנות Horizon 2020 של האיחוד האירופי במסגרת הסכם המענק של Marie Sklodowska-Curie מס' 813883. בצלאל היא השותפה המובילה בקבוצת עבודה מס׳ 4 – ״דמוגרפיות משתנות וזהויות בקונפליקט״, במסגרתה אירחה שלושה סטודנטים לתואר דוקטורט שעובדים על מספר פרויקטים, כולל " Datascape Methods of Planning Professionals" ו" Adaptation of Urban Heritage in a Multicultural Society".
הריטופוליס הוא מחקר השוואתי גלובלי, המכוון להוביל לכנס בינלאומי, העוסק בתפקידה של מורשת תרבות וטבע בתכנון, עיצוב וניהול המטרופולין של המאה ה-21. באמצעות סקרים וסדנאות המחקר המפגיש מנהיגים ובעלי חזון, נציגי ארגונים שותפים לאו"ם, קובעי מדיניות, גופים בתכנון אורבני, מומחים, מנהיגים עסקיים, מוסדות אקדמיים, חוקרים וחברה אזרחית. הוא מספק פלטפורמה לעידוד חילופי ידע ולניסוח גישות עדכניות לזיהוי, ייצור וקידום תפקידה של המורשת במטרופולין של המאה ה-21, ככלי לקידום יעדי פיתוח בר קיימא. זה יספק, בין היתר, תשומות קריטיות לדיווח ולניטור של המלצת אונסק"ו 2011 על נופים אורבניים היסטוריים, אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא (SDG) וה - New Urban Agenda.
פרויקט אדיקולה מציע גישה חדשנית לשימור המורשת הבנויה, המבקשת לקדם הגנה על מונומנטים כחלק מתפיסת שימור המורשת, הגנה על נכסי תרבות ופיתוח בר־קיימא. הפרויקט מקדם שיתוף פעולה רב־תחומי ורב־מגזרי ומשלב מחקר מעשי ולימוד תיאורטי. שיתוף הפעולה הבין־לאומי נשען על מגוון כלים חינוכיים אוניברסליים ועל פעולות הכוללות פיתוח מיומנויות, הכלה חברתית, חשיבה ביקורתית על תחום השימור ומעורבות של קהילות ובני־נוער, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והתנסות מעשית במטרה ליצור למידה והכשרה חדשנית בעידן הדיגיטלי. בלב הפרויקט אתר כנסיית הקבר בירושלים ובמרכזה האדיקולה (מבנה הקבר של ישו Aedicula) מהן תתפתח הלמידה וההתנסות המעשית בשימור ובפיתוח הכלים החדשניים. הפרויקט ממומן על-ידי תכנית Erasmus+ של הנציבות האירופית וכולל 6 שותפים מהארץ ורחבי אירופה.
קונסידר - “ניהול בר-קיימא של מורשת תעשייתית כמשאב לפיתוח עירוני” - הוא פרויקט מחקר במימון תכנית Horizon של האיחוד האירופי המתמקד במורשת תעשייתית וחושב מחדש על האופן בו החברה מתנהלת עם אתרי התעשייה והפוסט-תעשייתיים. המטרה העיקרית היא פיתוח מודל ניהול בר-קיימא (SMM) לאתרי מורשת תעשייתית (IHS) לטובת הקהילות המקומיות כמשאב לחיזוק זהויות קולקטיביות, שיפור הנוף העירוני, קידום פתרונות ידידותיים לסביבה ותרומה לכלכלה העירונית ולעתיד בר-קיימא של העיר. בקונסידר עובדים על מספר תוצרים במהלך השנים הבאות כדי לחשוב מחדש על האופן בו מורשת תעשייתית משפיעה על חשיבה בת-קיימא בישראל.
מיזם במימון יד הנדיב שמטרתו הרחבת הכלים והאמצעים לשמירה על קרובי הבר של צמחי תרבות באתרם. הגדרת אזורים חשובים לשימור קרובי הבר של מיני תרבות בישראל, יצירת שכבות מידע זמינות למקבלי החלטות ויצירת מסמכי הנחיות תכנוניות וממשקיות לשימורם של קרובי הבר של צמחי התרבות באתרם. כן יעשה מאמץ לחבר טבע ותרבות בעזרת איתור המקומות בהם נעשה בשטח לגידול זנים מסורתיים (land races), והתייחסות לרקע ההיסטורי על רצף התרבות. התוצרים ישמשו, בין השאר, כבסיס להגדרה של שטחים חדשים לשימור (שמורות טבע, יערות או מנגנון שימורי אחר) וכן לפנייה עתידית לאונסק"ו לצורך הכרזה על אזורים לרשימת המורשת העולמית. שותפי בצלאל לפרויקט הינם משרד החקלאות – בנק הגנים, משרד מורשת, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, אונ' עברית – הגן הבוטני, אונ' תל אביב – מוזיאון הטבע ע"ש שטינהרט - מכון דש"א ואונ' בר אילן – האוסף הלאומי האריכאובוטני.
ארכיוני האדריכלות של ירושלים הינו מאגר מידע המאגד שבעה אוספים העוסקים בתכנון, אדריכלות, עיצוב ושימור ירושלים בעת החדשה. מטרתו לייצר הנגשה דיגיטלית של תכניות עירוניות, שרטוטי מבנים, צילומים ומסמכים כתובים, המתעדים את עברה הקרוב של ירושלים, לציבור המתכננים, האדריכלים, המשמרים ומקבלי החלטות, כמו גם לציבור החוקרים והקהל הרחב, לצורכי שימור ותכנון, מחקר והיכרות עם העיר. המאגר, הנשען על ההנחיה המופיעה בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה (תשנ"א), לבסס מדיניות שימור, והצהרה על מבנים כ'ראויים לשימור' על תיעוד, נוצר בשיתוף פעולה בין בית הספר לארכיטקטורה, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, והרשות לפיתוח ירושלים, בין השנים 2019—2022 ובתמיכת מחלקת השימור של עיריית ירושלים, הספריה הלאומית ומשרד ירושלים והמורשת.
אורבניזם בשדה המורחב הינו פרויקט מתמשך של פיתוח גוף ידע מקומי על עירוניות, הלומד מהמרחב הישראלי. שדה האורבניזם עומד היום יותר מתמיד בפני אתגרים עולמיים של חוסר יציבות, משבר אקלים, התפרצות מגיפת COVID-19, אי שקט פוליטי והגירות גלובליות. הפרויקט, הכולל סמינר סטודנטים, אסופת מאמרים וכנס אקדמי, מציע להרחיב את תחום האורבניזם לא רק מעבר לתחומי ההתמחות הקיימים אלא גם מעבר לטריטוריה המקובלת של העיר ולהגדרות המוכרות של מה שמכונה "אורבני". הפרויקט מעלה את השאלה האם אורבניזם יכול להתקיים בנופים פתוחים, בצפיפות נמוכה, בתצורות לא רשמיות, בהתכנסויות זמניות, ברשתות מפוזרות ובמאמצים תשתיתיים. ערים ותנאים אורבניים בישראל ובסביבתן הם נקודת ההתייחסות לטיפול בשאלות אלו, הן כדוגמאות קיצוניות להרחבת התחום, אך אולי גם כמבשרות של קיצוניות עתידית הצפויה במקומות אחרים בעולם. אנו מציעים לשקול את הרגע החשוב הזה בזמן ובמרחב כמקרה בוחן וכפלטפורמה להבנת מגמות גדולות יותר סביב אורבניות, ציפוף, מערכות אקולוגיות והתשתיות המקשרות ביניהן. אנו מחפשים אורבניזם גמיש, מגיב, נקבובי וחדיר - כזה שיכול להפוך את הנטיות הקפיטליסטיות המאוחרות לעבר צמיחה אינסופית לכדי תפיסה הולכת ומתרחבת של ה"אורבני" והמנגנונים שלו לצמיחה מקיימת.
פרויקט "בין הטיפות" מקדם חשיבה מחודשת על עיצוב תחנות לבריאות המשפחה - "טיפת חלב" וסביבותיהן ברחבי הארץ, כחלק ממהלך רחב של משרד הבריאות לפיתוחן. מטרת הפרויקט, הממומן על ידי קרן ברנרד ון ליר, הינה לעודד סיעור מוחות בקרב קהילת המעצבים והאדריכלים בארץ, לפתח פרוגרמה עשירה ומדריך עקרונות עיצוב לטיפות חלב כך שתהיינה המותאמות לנקודת המבט ולצרכים של הגיל הרך (לידה עד 6 שנים) ומלוויהם, בהתאם לגישת urban95 – העיר מנקודת מבטם של ילדים. תוצרי הפרויקט מציעים אסטרטגיות לעיצוב מחדש של תחנות "טיפת חלב" באמצעות כלים עיצוביים ותכנוניים, הנעים מקנה מידה אורבני לקנה מידה של הפרט, כך שהן ישמשו סביבה פעילה לפעוטות ולמלוויהם, יעודדו בריאות והתפתחות לגיל הרך, יעשירו את האינטראקציה בין הילד למלווהו, ויחזקו את טיפת החלב כמוקד אורבני וקהילתי מזמין.
אתר הפרויקט
מדריך עקרונות עיצוב לטיפות חלב
קטלוג אלמנטים
דו׳׳ח מסכם
פרויקט המחקר של Decolonizing the Campus מתמקד באוניברסיטת Obafemi Awolowo שנוסדה בשנת 1961 על ידי מדינת ניגריה החדשה כתגובה למתקני חינוך בריטיים שהוקמו תחת השלטון הקולוניאלי. אוניברסיטת Obafemi Awolowo הייתה הקמפוס הראשון שהוקם לאחר העצמאות בניגריה שהחזיק בפקולטה לארכיטקטורה. פרופ' אדר׳ צבי אפרת מבצלאל הוזמן להפיק סרט קצר ומחקר באתר על הקמפוס, שכן הקמפוס תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס אריה שרון בשיתוף עם אדריכלים ניגרים מהאוניברסיטה בשנות ה-60 ואילך. המחקר שואל באיזו דרך הקמפוס החדש שנבנה בעיירה העתיקה Ife-Ile במדינת אוסון בניגריה שונה מהארכיטקטורה של הקמפוס הקולוניאלי שנבנה על ידי האדריכלים הבריטים דרו ופריי. כיצד זה בא לידי ביטוי בשינויים שחלו לאחר עצמאותה של ניגריה באמנות, עיצוב, אדריכלות וחינוך? מה אנחנו עדיין יכולים ללמוד מהתיקונים הפדגוגיים הרדיקליים האלה ומהארכיטקטורה של ניגריה לאחר האמנציפציה לימינו? הפרויקט מבוסס על שיתוף פעולה אקדמי בין המחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת אובפמי אוולובו בניגריה, בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל ואוניברסיטת באוהאוס בווימאר.
סוגיות בתרבות הישראלית
מייק טרנר, נולד באנגליה, פרופסור בתכנית התואר השני בעיצוב אורבני בבצלאל. הקים הרשות למחקר וחדשנות ומחזיק הקתדרה של אונסקו בעיצוב אורבני ולימודי שימור. ב-50 שנות פעילותו הוא היה מעורב בנושאים עירוניים וסביבתיים בירושלים ביניהם הקמת היחידה לתכנון אורבני בשנת 1972, ובשנת 1976היחידה לאיכות הסביבה העירונית הראשונה בישראל.
כאדריכל פעיל, הוא עסק במשך השנים בתכנון אדריכלי של מבני ציבור ובתכנון אורבני הכולל מתן הנחיות עיצוביות ואדריכליות בערים בני ברק ועיר העתיקה בירושלים. מייק טרנר התמחה במיוחד בהיבטים האדריכליים של העיר בכללותם ובאתרים היסטוריים בפרט.
פרופ' טרנר הינו חבר בגופים אקדמיים ומקצועיים בינלאומיים רבים ופעיל בגופים ציבוריים וחברתיים. הוא עמד בראש הועדה הישראלית למורשת עולמית מראשיתה ב- 1999 עד 2011. טרנר נבחר לוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו, ואף כיהן בסגן נשיא בשנים 2007-2008. בתקופה זו הוא קידם העמקת נושאי פרה-היסטוריה ואדריכלות המודרנית.
פעילויות מחקריו הן בכמה מישורים הכוללות בין היתר שותפות תלת-לאומית בפרויקטים ישראלים, ירדנים ופלסטינים. כמו כן הוא לוקח חלק מתכנית EU הטמעת מורשת הפרה-היסטורית במרחב, עיצוב מרחבים אורבניים בטוחים ושותף לפרויקט TEMPUS הבוחן את יישום פרוטוקול בולוניה בארץ. הוא חיבר מאמרים רבים, ונושא הרצאות במסגרת מפגשים אקדמיים ופגישות מקצועיות בכל העולם.
פרופ' טרנר הינו כעת שליח מיוחד לאונסק"ו ומוביל הדיון העולמי במורשת אורבנית על כל מרכיביה כחלק מפיתוח בר-קיימא.
02-6717152
אמנות - תואר ראשון - תקנונים ונהלים
המחלקה לאמנות
قسم الفنون
Department of Fine Arts
הוראות ונוהלי לימודים - המחלקה לאמנות
* התקנון כתוב בלשון זכר ומחייב את כלל המינים.
סטודנטים שנה א'
על כל סטודנט להצטייד בארגז כלים אישי עבור העבודה בסדנת הפיסול. ארגז הכלים הוא תנאי לעבודה בסדנת הפיסול.
כל סטודנט נדרש לשלם עבור דמי חומרים שנתיים בסך: 100 ₪ לסדנת הפיסול ו- 100 ₪ לסדנת ההדפס - בסה"כ 200 ₪.
דמי החומרים מיועדים למימון עלות חומרים מתכלים ולשימור הכלים בשימושם השוטף של הסטודנטים בסדנאות הפיסול וההדפס. במהלך השנה ייגבו סכומים שונים עבור החומרים בקורסים העושים שימוש ממושך בסדנאות ההדפס או הפיסול (בתשפ"ב היה הסכום עבור קורס סמסטריאלי 200 ₪).
סטודיו
הזכות לקבלת סדנת עבודה אישית בשנים ג' ו- ד' מותנית בבקשה כתובה ומנומקת לוועדת המחלקה. עם קבלתו, השימוש בסטודיו מותנה בניצול רציף, פעיל ומתחשב בשותפיו במהלך כל שנת הלימודים. סטודנט אשר לא ינצל באופן רציף את השימוש בסטודיו, יפונה ממנו. באחריות הסטודנט לשמור על תקינותו וניקיונו של הסטודיו ולהשיב אותו במצב נאות בסוף שנת הלימודים.
תנאי מעבר משנה לשנה
המעבר משנה לשנה מותנה בעמידה בדרישות כל הקורסים בהם השתתף הסטודנט, ובהתאם לשיקול דעתם של מרצי הקורסים. בשנה א' מותנה המעבר לשנה ב' גם בהמלצת צוות מרצי הפאנל. בשנים ב' ו-ג' מותנה המעבר משנה לשנה גם בעמידה בתערוכת סוף השנה. תלמיד שנה ד' אשר לא השלים את כל חובות לימודיו ואת כל מטלות הלימודים כפי שהן מופיעות בתכנית הלימודים - לא יהיה זכאי לתואר.
נוכחות בשיעורים
על השיעורים להתקיים במלואם על פי מערכת השעות כפי שפורסמה. כל מקרה של חריגה יתואם מראש עם הנהלת המחלקה ויועבר על ידי המרצה לסטודנטים בקורס באמצעות השלמה. על הסטודנט להקפיד על נוכחות מלאה מתחילת השיעור ועד לסופו. על פי שיקול דעת המרצה תיבדק נוכחות הסטודנטים גם בסיום השיעור. על המרצים חלה חובת קריאת שמות הסטודנטים בפתיחת כל שיעור ולהעברת הנתונים לרכזת המחלקה.
חיסורים ואיחורים
ניתן להחסיר עד 3 חיסורים בסמסטר, כולל חיסורים שאושרו על ידי המרצה. סטודנט שיעבור את מכסת החיסורים בקורס, יידרש להשלימו או לחזור על הקורס בשנת הלימודים העוקבת - על פי שיקול דעת המרצה.
הגעה באיחור של מעל 10 דקות משעת פתיחת השיעור תחשב כחיסור. סטודנט מאחר לא יורשה להיכנס לשיעור, אך יוכל למסור לרכזת המחלקה הסבר בכתב לגבי האיחור. בסמכותו של מרצה להתחשב בסטודנט בהתאם לנסיבות ההיעדרות או החיסור, ועל פי שיקול דעתו להטיל מטלה להשלמת החומר הנלמד בשיעור.
הנחייה בנקודות מפגש
תפקידו של המנחה לכוון ולהדריך את הסטודנט בעבודתו האישית מתחילת השנה ועד לסופה, וללוות את הסטודנט עד לתערוכת סוף השנה ולאחריה. בקורסי הנחייה, חובת הסטודנט והמרצה להיפגש ארבעה מפגשים בסמסטר א' ושלושה מפגשים בסמסטר ב'. היעדרות תחשב כשני חיסורים. על המרצה לקבוע מראש עם הסטודנט מקום מוסכם לפגישה, כולל האפשרות להנחייה מרחוק.
תרגול וטכניקות פרטניות: צירופים
03-6812715