במיצב ׳אותיות ערביות בעידן נזיל׳ מציג חוסאם אל שאער מיצב הממחיש מעבדת גופנים גנרטיבית. גישתו החדשנית לחקר גופנים ערביים כרוכה בניסויים שונים על כל אות, בתנאי חומר ומשטח שונים. התוצאה של כל ניסוי משתנה בכל פעם שמשחזרים אותו.

יש הגיון בריא באופן שבו נכתבת השפה הערבית, בצורתה שתמיד נראית מסודרת, ואיך מבחינה אסתטית היא ״נופלת במקום הנכון״. האינסטינקטים הרגשיים קיימים, אבל המדע לא! כך נראה הכתב הערבי במשך עשורים רבים, הוא התפתח באופן מרשים מבחינה אסתטית אך לא מבחינה מעשית.

ההיגיון של הכתיב הערבי מבוסס על כתב יד. העובדה שהקליגרפיה מילאה תפקיד מרכזי בכתיבת פסוקי הקוראן והשימוש שנעשה בה במדיות שונות לאחר עליית האסלאם מבהירים שהכתב הערבי נחרט בתודעתנו באופן בל-יינתק ממורשתו העיצובית.

אפשר לעצב גופנים באופן אסתטי בכל סגנון אפשרי, כך שאין זו שאלה של יופי או דיוק צורני, אלא של פונקציה ותכלית. השחרור ממוסכמות מסורתיות פירושו שינוי הסטנדרטים הלוגיים של הכתב על ידי יישום עיצוב חדש המבוסס על חקר גוף האות וגבולותיה באופן המבקש לשחרר את הכתב מהצורך לעמוד בקריטריונים בלתי מעשיים.

לרוע המזל, בהשוואה לכתב הלטיני, לא נעשו די ניסויים שבחנו את מורכבות הכתב הערבי, את מגבלותיו ואת זיקתו הדתית. באופן שיתגבר על פער זה, חקר גוף האות וגבולותיה עשוי לתרום לדרך חדשה של תפיסת האותיות ולמהפכה בכתב הערבי, דבר שיאפשר להפיץ את התרבות הערבית למרחקים ובה בעת לאפשר מאמצים חדשים של עדכון וצמיחה. המעבדה המוצעת תערוך ניסויים גנרטיביים באותיות באמצעי תקשורת שונים. התוצאה של כל ניסוי משתנה בכל פעם שמשחזרים אותו.