קורסים
02-5836863
02-6411843
פרופ' אדר' אלס ורבקל היא שותפה מייסדת של המשרד דרמן ורבקל אדריכלות ומשמשת כראש בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל. אלס לימדה בטכניון, באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בפראט בברוקלין ובאוניברסיטת פרינסטון. בעלת דוקטוראט בארכיטקטורה מאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, בוגרת תואר מאסטר בארכיטקטורה ועיצוב עירוני מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ותואר ראשון בארכיטקטורה והנדסה אזרחית מאוניברסיטת לובן בבלגיה. אלס הוציאה לאור שני ספרים בעריכתה בשםIn Search of the Public .Notes on the Contemporary American City ו-Constellations: Constructing Urban Design Practices וכן שימשה עורכת של Architectural Design (AD) Magazine בנושא Cities of Dispersal
074-7024158
בר-שי היא אמנית רב תחומית הפועלת בקו התפר בין אמנות, מדע וטכנולוגיה. כאמנית חוקרת ומחנכת היוצרת עם מערכות ביולוגיות, היא משלבת בין פרקטיקות במעבדות ביולוגיה לטכניקות ושיטות יצירתיות ושיתופיות העוסקת בהיבטים האתיים, התרבותיים והחברתיים שביוטכנולוגיה מעלה כחלק מתנועת ה Do It Yourself Biology ומדע אזרחי. המחקר והיצירה שלה בוחנים מערכות תקשורת ורשתות חברתיות מיקרוביאליות, שיתופי פעולה וקבלת החלטות קולקטיביים, מבנה והתנהגות, ו״גידול״ חומרים חדשים מבוססי ביולוגיה (BioMaterial) במעבדה. בר-שי היא מייסדת שותפה של Genspace, מעבדת ביוטכנולוגית קהילתית בברוקלין, ניו יורק, בה היא פיתחה וניהלה את תוכניות התרבות והאומנות. בר-שי פיתחה מיזמי STEAM, כולל פרויקט ה NYC Biome Map. כמו כן, כתבה לספר אלקטרוני בהוצאה לאונרדו: Meta-Life: ביוטכנולוגיות, ביולוגיה סינתטית, חיים מלאכותיים והאמנויות. היא אוצרת שותפה של תערוכת Cut / Paste / Grow, ובפרויקט Nodes & Networks בניו יורק. עבודותיה כלולות ומוצגות על כריכת הספר BioDesign: טבע, מדע, יצירתיות, בהוצאת MoMA והספרExploring the Invisible: Art, Science, and the Spiritual בהוצאת Princeton. עבודותיה הוזמנו על ידי Turbulence.org, זכו בפרס ארס אלקטרוניקה ונכללו באוסף Rose Goldsen בארכיון של אמנות מדיה חדשה באוניברסיטת קורנל.
המרחב להוגנות מגדרית
המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
השאיפה לשוויון והוגנות מגדרית נוגעת לכל תחום באקדמיה ולכל מרחביה המקצועיים והחברתיים.
במרץ 2018, החליטה האקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב ירושלים להתניע תהליך עבודה מוסדר למען קידום שוויון והוגנות מגדרית, תוך שימת לב לאמות המידה האקדמיות המקובלות ומבלי לפגוע בייחודה של בצלאל כאקדמיה לאמנות ועיצוב.
לפיכך תגדיר האקדמיה קידום על פי כישורים והישגים אך תוך שמירה על שוויון הזדמנויות ואיזון תעסוקתי מגדרי במשרות ההוראה והמנהלה, וכן תיצור מרחבי למידה הוגנים לסטודנטיות וסטודנטים עם זכויות והתאמות למגדרים נוספים.
רותי קנטור, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת חזותית, היא יועצת הנשיא לקידום הוגנות מגדרית בבצלאל.
למידע נוסף:
דיווח מגדרי שנתי למל"ג דצמבר 2023 תש"פ-תשפ"ב
נתונים ותכניות לפעולה תשע"ט
דיווח מגדרי שנתי למל"ג דצמבר 2019 תשע"ח-תשע"ט
עקרי פעילות לקידום הוגנות מגדרית בבצלאל תשע"ח-תשע"ט
מכתב לאוכלוסיות בצלאל
עקרונות ותוכניות לפעולה תשע"ח
מוזמנות ומוזמנים לכתוב בנושאי הוגנות מגדרית:
gender_eq@post.bezalel.ac.il
08-9766785
אלה בן עמרם, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אלה בן עמרם
המנגישד
2022
אלה בן עמרם היא מעצבת רב תחומית, בוגרת תואר ראשון באדריכלות ותואר שני בתקשורת חזותית.
עוסקת בעיצוב ומחקר חווית משתמש.ת ובתרגום רעיונות ומידע לחוויות חזותיות.
עבדה כמעצבת גרפית במשרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים, לצד פרויקטים עצמאיים בעיצוב אתרים ,דפוס ואיור. במסגרת חילופי הסטודנטים של בצלאל למדה סמסטר בפוליטכניקו במילאנו שם חקרה ועיצבה פרויקטים העוסקים באפיון, עיצוב והנגשת מידע.
גלריית תמונות
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
אם הדברים שמשמשים אותנו יום-יום הוכנו באמנותיות (ולא במקרה ולא בגחמה), אזי לא יהיה לנו מה להסתיר.
ברונו מונארי, עיצוב כאמנות
המנגישד הינה מערכת המציעה אלטרנטיבה לאופן בו מוצגות תוצאות בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן שד כיום (אולטראסאונד, MRI, ממוגרפיה). הנבדקת חושפת את גופה אל הצוות הרפואי והמכונות ובתמורה יועבר לה, כשבוע לאחר מכן, טופס תוצאות הכולל אסופת מילים ומשפטים אבחנתיים שאין לה דרך להבין. המערכת המוצעת נועדה להנגיש את תוצאות הבדיקות ולאפשר לנבדקות להחזיר לעצמן ידע רפואי אישי, ובכך מגשרת על הפער הגדול בתקשורת, המילולית והחזותית, בין הצוות הרפואי לבין הנבדקות. השאיפה היא לאפשר לנבדקות בחירה לגבי רמת פירוט המידע אותו הן מעוניינות לקבל, למקם אותן כחלק ממעגל מקבלי ההחלטות בנוגע לגוף שלהן, וכן לאפשר להן להתחבר מחדש אל גופן לצד החרדה המתלווה להשתייכות לקבוצת סיכון או לבדיקות רפואיות בכלל.
גלריית תמונות
אלה בן עמרם, 'המנגישד', עיצוב חווית משתמש.ת
אלה בן עמרם, 'המנגישד', הדפסי ציאנוטייפ וחוברות סקיצות, 2022 (צילום: רותם רוזמן)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ת, 2022
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ת, 2022 (צילום: רותם רוזמן)
עבודת המחקר הייתה חלק אינטגרטיבי מפיתוח הפרוייקט ובמהלכה נסקרו מאמרים העוסקים בדימוי גוף נשי, לצד המחשת נתונים, פענוח תצ''אות, דימויים דיגיטלים ועיצוב חווית משתמש/ות.
לצד כל אלו, נערכו ניסויים בחיפוש אחר שפה חזותית עבור דימוי הסריקות עצמן, במסגרתם נוצרו הדפסי ציאנוטייפ של סריקות MRI.
מתוך המחקר התאורטי התגלו גם מושגים חדשים בשיח, אשר הובילו את פיתוח הפרוייקט. מושגים אלו המנסים לתאר את חוויות הנבדקות, החולות והמחלימות. במידה מסוימת, יש בכך הכרה בקשיים הרגשיים המלווים את המחלה, ומתוך כך, בנקודת המבט של המטופלות.
Previvor הוא מושג המתאר א/נשים הנמצאות/ים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ונדרשות/ים בשל כך להיות במעקב רפואי רציף או לעבור פעולות רפואיות מניעתיות. השתייכות לקבוצת הסיכון, מעבר להשלכותיה הרפואיות, מלווה פעמים רבות גם בחרדה המתלווה לבדיקות הדימות ולהמתנה לתוצאותיהן עבור אותן/ם א/נשים, המכונה בשנים האחרונות scanxiety.
גלריית תמונות
אלה בן עמרם, 'המנגישד', הדפס ציאנוטייפ, 2022
אלה בן עמרם, 'המנגישד', עריכה דיגיטלית, 2022
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, סקיצה ידנית, 2022
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, קולאז' דיגיטלי, 2022
השפה החזותית בה משתמש עולם הרפואה מרגישה ככזו שנשארה מאחור, בזמן שבו המידע המתקבל הוא אך ורק עניינים של הרופאות והרופאים, ואינה מתאימה לעידן המידע העכשווי בו כמעט לכל אחת יש גישה לחיפוש מהיר באינטרנט שיניב אלפי תוצאות, בין אם נכונות ורלוונטיות ובין אם לא. המסקנה היא כי הנבדקת אינה שיקול באופן העברת התוצאות – טופס התוצאות מופנה אל הרופא/ה בלבד, בעוד הנבדקת היא זו ש'נערכה' בה הבדיקה.
מתוך כך עוסק הפרוייקט בשאלה כיצד ניתן ליצור הנגשה חזותית ברורה וקוהרנטית עבור נשים הנמצאות במעקב, מתוך כוונה ולהשיב להן את התחושה כי הן חלק ממעגל מקבלי ההחלטות על הגוף שלהן עצמן. מוטיבציה נוספת בהנגשה זו היא לקרב,ולו במעט, את הנשים בחזרה אל הגוף שלהן, שהופך בתוך מסגרת של מעקב למשהו מפחיד או מאיים. מדוע, אם תוצאות הבדיקות מתקבלות בתור נתונים, שלא נחליט באיזה אופן אנחנו רוצות לצרוך את הנתונים האלה?
הכירו את הבוגרים/ות
077-9337171
מעצב גרפי רב תחומי, מאייר ואנימטור.
ראש המחלקה לתואר ראשון בתקשורת חזותית בבצלאל.
ביצירתו משלב פרקטיקות מגוונות כאיור, עיצוב גרפי וטיפוגרפיה, אנימציה, קוד, וידאו, פוסט פרודקשן ואפקטים מיוחדים.
מעצב ומנהל אמנותי בפרויקטים מגוונים בתחום הטלוויזיה, בהם העונה השנייה של מיזם ׳העברים׳ - סדרה דוקומנטרית אודות משוררים ואנשי רוח בתרבות העברית. והסדרה 'שיעור מולדת' של מודי בראון וענת זלצר. יוצר יצירה אישית מחקרית בתחום העיצוב בתנועה.
חובב מדע בדיוני. בזמנו החופשי נהנה ליצור מוזיקה אלקטרונית על סינתיסייזרים מודולריים.
בעברו, מפתח ומעצב סדרות אנימציה לילדים. הסדרה "זאק וקוואק" שבעיצובו, שודרה בערוץ ניקולודאון העולמי וערוצים נוספים, בכמאה ושמונים מדינות ברחבי העולם. על עיצוב הסדרה היה מועמד לפרס Annie של איגוד האנימציה של הוליווד.
לפני כן, כמייסד ומנהל קריאטיבי בסטודיו "פרימוס", עיצב את הנראות המותגית, סמלים, גופנים, אריזות גרפיות, פתיחים ומעברונים למרבית ערוצי הטלוויזיה הישראלים, ובהם הערוץ הראשון, חברת החדשות של ערוץ 2, זכייניות ערוץ 2 קשת, רשת וטלעד, ערוץ הילדים, ערוץ 8 ורבים מערוצי הכבלים והלווין. כמו כן עיצב עשרות מותגים, תכניות טלוויזיה, סרטי פרסומת וסרטי תדמית, סדרות אנימציה, משחקים לטלוויזיה אינטראקטיבית ואת ממשק המשתמש לתוכנת המסרים המידיים ICQ.
קטיה קורין, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
קטיה קורין
בית
2022
גלריית תמונות
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022 (צילום: דור קדמי)
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022 (צילום: דור קדמי)
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022 (צילום: דור קדמי)
"בית", מיצב וידאו המשוטט במרחבים מנטליים דרך חללי הבית השונים. אזורי שוליים של הבית הנעים בין חרות לחקירה, בין הסתתרות לחשיפה, בין מסתורין לסכנה. מרחבי ביניים איפה שמציאות ודמיון מתערבבים. כיצד מבנה פיזי מכיל זיכרונות, רגשות, מפעיל אותנו? למה אנחנו יכולים להרגיש בבית במקומות שונים? בית הוא מושג אוניברסלי שנע בין רעיון למציאות פיזית, אבל אין אישי ממנו. משמעות אינטימית המשותפת לכולם הנגזרת ממושג בית. הסיפור מסופר במקביל בכמה קולות ומתבונן ממרחקי הזמן השונים על המתרחש ומהדהד על הבית האבוד שיש לכל אחד.
גלריית תמונות
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022 (צילום: דור קדמי)
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
הדרך אל הפורמט והסיפור הסופי עברה דרך המון מחקר ובדיקות מעשיות חוצה דיסציפלינות. סקרנות לגבי יכולת של מרחב התלת ממדי בשילוב עם פורמטים משדות אחרים, לספר סיפור ולהעביר מסר או תחושה הובילו אותי לאורך הדרך. מיזוג עולם פיזי ממשי עם עולם טכנולוגי, העולם הישן והעולם החדש, חיפוש מחוץ ליכולות והמקומות המוכרים.
כיצד דרך משמעות אינטימית להעביר תחושה המשותפת לכולם הנגזרת ממושג בית. הדיאלוג שלי מול יצירות ספרות, פילוסופיה, סרטים, אנימציה ואדריכלות המתעסקים בנושא בית במגוון רחב של היבטיו הפואטיים, האומנותיים, גאוגרפיים. כמה תבניות אדריכליות של הבית הראשון מוטבעות בנו, אפקט "עוגיית מדלן".
שפה ידנית של "חוסר שליטה", מריחות, כתמים, לכלוך כמעט טינופת אל מול שפה אדריכלית מוחזקת ומפורטת, נקיה סטרילית כמעט, שמהווה מצע ושלד לכל העבודה החופשית יותר, ידנית, עם מקום לטעיות ואף חיפוש אחריהם, אינטואיטיבית, עבודה נפשית, "חמה". מופת של סדר הנדסי וניקיון אל מול עצמים מופשטים ידניים. קרח מול אש. מבנה ארכיטקטוני מבודד.
המחקר המעשי והעיוני הזינו והמשיכו זה את זה לארוך כל הדרך. לדוגמא, כל המחקר של שדה האנימציה בנושא בית בהיבטיו השונים גלם בתוכו המון פוטנציאל ומצא את מימושו דרך פרויקט שהיווה פרוטוטיפ של הפרוייקט הסופי – מודל פיזי של בית שאליו מוקרנים קטעי וידאו רפטטיביות.
המחקר העיוני הרב תחומי תרם למעבר בין דיסציפלינות השונות במחקר המעשי ולחיבורים מדיומיליים. התוצאה הסופית מנסה ללכת בדרכה הייחודית ולחרוג מקונבנציות מדיומליות.
גלריית תמונות
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
בית. מושג אוניברסלי ובה בעת הכי אישי בעולם. מושא תשוקה או מחסה? מושג שנע בין רעיון למציאות פיזית. משמעות אינטימית משותפת לכולם הנגזרת מתפיסת בית. הפרויקט מתבונן על המושג בית דרך המרחבים המנטליים. בית ככלי לאנליזה של הנפש. איך מבנה פיזי מכיל זיכרונות, רגשות, מפעיל אותנו? למה אנחנו יכולים להרגיש בבית במקומות שונים? איך אפשר לחלום בהקיץ ולהתגעגע דרך תבניות אדריכליות?
השוטטות האינטימית של הצופה בין החללים השונים של הבית. באמצעות הקרנות מרחביות של אנימציות המשלבות שפה אדריכלית של תוכנת הדמיות בשזירה של איורים ידניים. העבודה מתמקדת בשלושה אזורים שוליים של הבית: עליית גג, מרתף וגג מרפסת. מרחבים לימינליים הנעים בין חופש לחקירה, הסתתרות וחשיפה, מסתורין וסכנה. מקומות הטרוטופיים הנמצאים בחפיפה אחד עם השני, מקומות מוכרים שמעוררים מתח.
הנרטיב הלא לינארי מסופר במקביל בכמה קולות. קול הילדה וקול האישה הבוגרת, בתוכם שזור קול של מהגרת. התבוננות ממרחקי הזמן השונים על המתרחש. על הבית האבוד שיש לכל אחד. בית כמכונת זמן איפה שעבר, הווה והעתיד נמצאים ביחסים אדריכליים דרך הזיכרון והדמיון. ההתבוננות על הפער בין בית שמסמן גבולות פיזיים של חוץ ופנים לבית מדומיין שהוא מושא תשוקתנו. איפה שהדמיון והמציאות מתערבבים בעזרת פוטומונטאז׳ של זמנים, מרחביםֿ וחלומות. דרך האסתטיקה של הנסתר הפרוייקט הזה נשען על הרעיון של בית כאחד הכוחות החזקים ביותר המשלבים את המחשבות ואת הזיכרונות של האנושות על פי בשלאר. זיכרונות שנכנסים לזיכרונות של אחרים.
גלריית תמונות
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
קטיה קורין, ׳בית׳, מיצב וידאו, 2022
הכירו את הבוגרים/ות
02-5660087