קורסים
פרסים- המרחב להוגנות מגדרית
המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר בהוגנות מגדרית
הענקת פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר בהוגנות מגדרית | המרחב להוגנות מגדרית
השאיפה לשוויון והוגנות מגדרית נוגעת לכל תחום באקדמיה ולכל מרחביה המקצועיים והחברתיים. כחלק מפעולותיו הרבות של המרחב להוגנות מגדרית בבצלאל, הוענקו השנה לראשונה פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר המקדמים מודעות לנושאי הוגנות או שוויון מגדרי או כזה שמאתגר דעות קדומות ותפיסות מפלות הנוגעות למגדר, מכלל המחלקות בבצלאל.
קריטריונים עבור הפרס:
1. הפרויקט עוסק בנושאי הוגנות או שוויון מגדרי
2. הפרויקט מאתגר דעות קדומות ותפיסות מפלות הנוגעות למגדר
3. הפרויקט מציע: אלטרנטיבה/פתרון/יישום לנושא הוגנות ושוויון מגדרי באופן מקורי
4. בוגר/ת בצלאל בשנה האחרונה
5. הפרויקט קיבל ציון עובר לפחות והוצג בתערוכת הגמר המחלקתית.
הרכב הוועדה
רותי קנטור - יועצת הנשיא לקידום הוגנות מגדרית
ד״ר ליאת פרידמן - מרצה בכירה, ראש התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות
יוחאי אברהמי - מרצה במחלקה לאמנות, מרכז תחום רב תרבותיות ומגוון במרכז ההוראה
ליאורה רוזין - מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי
תמר ארמן - מנהלת רב תרבותיות ומגוון, חינוך וחברה בדקאנט הסטודנטים
רותי דיריקטור - אוצרת לאמנות עכשווית, מוזיאון תל אביב
ליטל מרקוס מורין - אוצרת ומנהלת גלריה ברבור, ירושלים
פרסי הצטיינות תשפ״א
הזוכים והזוכות:
מקום ראשון:
עלמה שני "One of a Kind", המחלקה לעיצוב תעשייתי
One of a Kind היא פלטפורמה להתאמה אישית של חזיות המאפשרת לכל אחת להרכיב חזייה הייחודית לה. באמצעות סריקה תלת־ממדית של הגוף נוצרת גזרת חזייה, המשתנה באופן אוטומטי במידותיה וברמת התמיכה שלה. החזיות מיוצרות בטכנולוגיית סריגה תלת־ממדית, המאפשרת שליטה בתכונות הבד באזורי התמיכה השונים.
הפרויקט של עלמה שני – מציע גישה חדשה להתאמה אישית של חזיות – משתמש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות של סריקה תלת מימדית לטובת התאמה אידיאלית של חזייה למשתמשת בה. המהלך מאפשר את העצמאות של כל משתמשת ולא התאמה גנרית לכל חזיה באשר היא. כחלק מעיקרון ההוגנות, יכולה כל אחת לבחון את גופה, ולייצר התאמה באופן עצמאי. הפרויקט משנה את יחסי הכוחות הקשורים לגוף הנשי משנה ומאתגר את העולם אופנה, את פולטיקת הגוף, חושף ונותן מענה לחוסר סימטריה שהודרה מן השיח.
מקום שני:
אנטנש יאלאו, "מעברים", המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית
בפרויקט המשלב קראפט עם חיבור לא שגרתי לפוליטיקה של זהויות צלחה יאלאו מהמורות קלישאתיות. ראויים להערכה רבה המחקר, התיעוד ואיסוף החומרים בתהליך, הנאמנות לשפה ולדרך הפעולה בעשייה. הכנות החומרית והצניעות בהם היא פועלת מתוך מודעות לעשייה ובגרות של אישה צעירה המשנה את נקודת מבטה, אנטנש נוגעת בנושאי מגדר אפליה ומעמד.
עינת גרינברגר, "ללא כותרת", המחלקה לצילום
עינת מצלמת את הגוף של אימהּ אמה ,במהלך שלוש שנים מרגע שאובחנה כחולת סרטן. תצלומיה מעידים על השינויים הדרמטיים המתחוללים בגוף האם ובסביבתה הקרובה. ההתמקדות בגופה המשתנה של האם מזמנת סוג חדש של התבוננות היוצאת מגבולות המגדר היא ממקמת את דמות האם כדמות אניגמטית, ״לא גברית ולא נשית, לא זקנה ולא צעירה״ כהגדרתה. התצלומים חושפים תהליכים אמביוולנטיים של דעיכה וצמיחה, אינטימיות וריחוק, סקרנות ואמפתיה.
ציון לשבח:
לורין חאלק, "Jasadik-hom", המחלקה לצורפות ואופנה
בחברות פטריארכליות, כמו בחברה שלורין גדלה בה, נשים צפויות להיכנע למגבלות שהציבה החברה.
בפרויקט בגמר חשפה והעלתה את המודעות בנושאים אלו דרך לבוש. מערכות הלבוש שעיצבה מבטאות את האמנציפציה של לבוש הנשים, על ידי הסתרת החלקים שצפויים להיות מוצגים ולהיפך. הקולקציה מורכבת מארבעה עיצובים: בגדים, אביזרים, תיקים ונעליים, בכל אחד מהם מודגש תקציר שנרקם או נכתב של המגבלות החברתיות על הנשים וקורא לשוויון.
אתי גרשפלד, ׳HYSTERICAL׳, המחלקה לתקשורת חזותית
סדרת כרזות הראויות לשבח המתארת את ההטיה באיבחון רפואי של נשים על ידי גברים, ואת המקורות ההסטוריים של ההשלכות של ניכוס גוף האישה על ידי גברים בהיבט הרפואי. הפרויקט מתמקד בפרקטיקות רפואיות שנהגו על ידי גברים אך נועדו לטיפול בביולוגיה הנשית ובמערכת המין והרבייה הנשית. הפרויקט נולד מתוך האבחנה שאברי הגוף כולם, למעט אחד, נקראים על־שם גברים, ומתוך ההתייחסות לדיאגנוזה ״הסטריה״ שהיתה נהוגה בהתייחסות לתופעות כאפילפסיה ואנדומטריוזיס.
הפרויקט מציף דרך סדרת כרזות אינפורנטיביות את האכזריות, הביטול, ההשפלה והאטימות בהתייחסות הגברית לרפואה נשית ולתסמינים ותופעות רפואיות שבלעדיות לנשים. בכך הוא מצביע על תופעה רחבה יותר של ההשלכות של הגמוניה מגדרית גברית ועל דיכוי מגדרי. גם אם חלק מהפרקטיקות המתוארות בפרויקט לא נהוגות יותר בטיפול הרפואי, טביעת האצבע שלהן עדיין ניכרת כיום.
אבישי אדלר, ׳צלם בהיכל׳, המחלקה לתקשורת חזותית
צלם בהיכל״ הוא מיצב הכולל מגילה אינטראקטיבית והקרנת וידאו הממחיש את החוויה של ההומוסקסואל הדתי ואת המתח העולה מהחלקים השונים של זהותו. במגילה מובא כתב אישום מאת ההומו הדתי נגד עצמו, בליווי מקורות מן התנ״ך, פרוטוקול בית המחוקקים, קטעי שירה ועשרות וידויים אנונימיים מעמוד הפייסבוק ״וידויים של להט״בים דתיות ודתיים״. גלילת המגילה משפיעה על הוידאו המוקרן
אבישי אדלר מציף את הנושא הטעון של החוויה ההומוסקסואלית במגזר הדתי בפורמט מקורי ודרמטי שמרפרר למרחב התפילה והלימוד התורני. בכתיבה, עריכה ואיסוף של תכנים רלוונטיים, בטקסט ודימוי, הוא מצליח לשקף את הקונפליקט הפנימי, את יחס החברה והסביבה הקרובה, ואת כובד המשא של הנטייה המינית.
פרסי הצטיינות תשפ״ב
הזוכים והזוכות:
מקום ראשון:
קלודט נסראללה "!Ya Welak", המחלקה לצורפות ואופנה
עם המון אומץ ותעוזה, קלודט נסראללה יצרה פרויקט המשקף ומעביר דרך סדרת תכשיטים את התחושות שלה כסטודנטית מהחברה הערבית, אשר מעיזה לשבור מוסכמות וללכת עם האמת שלה. בפרויקט הגמר היא הציפה תחושות המלוות אותה כאשר היא צועדת ברחובות העיר העתיקה בירושלים עיר מגוריה, ובמסר גלובלי להגנה אישית של הנשים בכל מקום בעולם בו הן נמצאות וחוות איום. זהו פרויקט אמיץ הקורא תיגר על מציאות יום יומית מאתגרת ולעיתים גם מאיימת.
מקום שני:
שרון ברקן, "תיחום ופשרה", המחלקה לתקשורת חזותית
הפרויקט של שרון ברקן מהמחלקה לתקשורת חזותית מבוסס על תיאוריה פסיכולוגית תעסוקתית בשם ״תהליך התיחום והפשרה״ (גוטפרדסון, 1981) ומנסה לבחון שאלה זו מבעד למבנה המשפחתי הנשי והבניות חברתיות שהונחלו מילדות. הפרויקט בוחן את התיאוריה בעזרת שיחות פתוחות עם שתים־עשרה נשים: שיחות על צמתי התיחום והפשרה בחייהן, על עבודתן, הסביבה שלהן ומחשבותיהן על בחירה חופשית בעולם התעסוקה. בפרויקט זה, שרון ברקן חקרה לעומק וחשפה מנגנונים ומבנים שלרוב סמויים מהעין.
לקריאה נוספת
קאיה תמר קדמי, "שילה" Feel safe Anywhere any time, המחלקה לעיצוב תעשייתי
שילה היא אביזר בטיחות חכם ולביש הנועד לתת מענה לתחושת חוסר הביטחון לנשים במרחב העירוני. שילה מתממשקת לאפליקציה Safeup שמעניקה רשת ביטחון קהילתית וולנטרית לנשים, ומאפשרת לעונדות אותה לקיים שיחה קולית עם 'שומרת' חברה בקהילה מכל מקום ובכל רגע ביממה ללא תלות בטלפון הסלולרי. בעודה מעניקה לעונדת מוגנות ותחושת שייכות לקהילה, שילה מהווה סמן אזהרה לסביבה.
לקריאה נוספת
ציון לשבח:
כרמל לבון , "לא בשבילך", המחלקה לתקשורת חזותית
לקריאה נוספת
עביר נגאר, ״שקופה״, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית
לקריאה נוספת
הילי לב, ״FemyCare״, המחלקה לעיצוב תעשייתי
לקריאה נוספת
דניאל ליברמן, ״שלומי קשור בחוט אל שלומך״, המחלקה לצילום
לקריאה נוספת
טל דרמון ואוריאן מלמד, ״עומד לרדת גשם״, המחלקה לאמנויות המסך
לקריאה נוספת
03-54634480
חוסאם שאער, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
חוסאם שאער
אותיות ערביות בעידן נזיל: מעבדת גופנים גנרטיבית
2022
חוסאם אל שאער, מעצב רב תחומי בן 28, מוזיקאי מנגן על Oud וחבר בהרכב מוזיקאי בשם Hawa Dafi. נולד במג׳דל שמס ברמת הגולן כרגע הוא מתגורר בחיפה . בוגר תואר ראשון מהמחלקה לתקשורת חזותית ויצו חיפה בשנת 2020 עם פרויקט מצטיין, כרגע הוא עוסק כמעצב עצמאי ועובד בסטודיו למיתוג. תחומי העניין שלו נוגעים באמנות המיצב ובטיפוגרפיה.
גלריית תמונות
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, ׳אותיות ערביות בעידן נזיל׳, מיצב טיפוגרפי, 2022
גלריית תמונות
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
יש הגיון בריא באופן שבו נכתבת השפה הערבית, בצורתה שתמיד נראית מסודרת, ואיך מבחינה אסתטית היא ״נופלת במקום הנכון״. האינסטינקטים הרגשיים קיימים, אבל המדע לא! כך נראה הכתב הערבי במשך עשורים רבים, הוא התפתח באופן מרשים מבחינה אסתטית אך לא מבחינה מעשית.
ההיגיון של הכתיב הערבי מבוסס על כתב יד. העובדה שהקליגרפיה מילאה תפקיד מרכזי בכתיבת פסוקי הקוראן והשימוש שנעשה בה במדיות שונות לאחר עליית האסלאם מבהירים שהכתב הערבי נחרט בתודעתנו באופן בל-יינתק ממורשתו העיצובית.
אפשר לעצב גופנים באופן אסתטי בכל סגנון אפשרי, כך שאין זו שאלה של יופי או דיוק צורני, אלא של פונקציה ותכלית. השחרור ממוסכמות מסורתיות פירושו שינוי הסטנדרטים הלוגיים של הכתב על ידי יישום עיצוב חדש המבוסס על חקר גוף האות וגבולותיה באופן המבקש לשחרר את הכתב מהצורך לעמוד בקריטריונים בלתי מעשיים.
גלריית תמונות
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
לרוע המזל, בהשוואה לכתב הלטיני, לא נעשו די ניסויים שבחנו את מורכבות הכתב הערבי, את מגבלותיו ואת זיקתו הדתית. באופן שיתגבר על פער זה, חקר גוף האות וגבולותיה עשוי לתרום לדרך חדשה של תפיסת האותיות ולמהפכה בכתב הערבי, דבר שיאפשר להפיץ את התרבות הערבית למרחקים ובה בעת לאפשר מאמצים חדשים של עדכון וצמיחה. המעבדה המוצעת תערוך ניסויים גנרטיביים באותיות באמצעי תקשורת שונים. התוצאה של כל ניסוי משתנה בכל פעם שמשחזרים אותו.
גלריית תמונות
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
חוסאם אל שאער, מיצב טיפוגרפי, 2022
הכירו את הבוגרים/ות
02-521432
חמוטל אתר, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
חמוטל אתר
הפינה
2022
גלריית תמונות
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
הפינה, היא מיצב אנימציה, המורכב מכמה מסכים ומבוסס על סיטואציות המתרחשות בפינת הרחובות הרצל סלמה בתל-אביב. הרחוב מתאפיין במבנה מוכר ומוקפד: מערכת צירים, כבישים ובניינים. בעבודתי אני מבקשת להישאר כמעט בלי סממנים מערכתיים של הרחוב, ולהתמקד בפעולות האנשים. דרך אנימציה וסאונד אני מייצרת פינת רחוב שיש בה כמה התרחשויות במקביל, בכולן ישנו מאבק כוחות בין באי הרחוב, הם משפיעים ומושפעים זה מזה גם אם אינם מתקשרים באופן ישיר אחד עם השני. הפינה הופכת לצומת המפגיש בין אנשים שונים. שפת הגוף והמחוות החוזרות שלהם הן אלו שמגדירות אותן במרחב הציבורי. יש ימים בהם הליכה סתמית ברחוב מעלה תחושה שבכל רגע הולך לקרות משהו איום ונורא, אבל כלום לא קרה. הדרמה כמעט קורית כל הזמן, אנשים כמעט הולכים מכות, נופל עציץ וכמעט פוגע בראש, רוכב קוקינט כמעט עושה תאונה. מדרכות נעקרות ונבנות מחדש, בניינים ישנים נהרסים ובמקומם קמים פרויקטי נדל"ן יוקרתיים. ההליכה ברחוב נהיית הליכה בין פיגומים. בתוך המרחב הכאוטי הזה אני רוצה לשים דגש על פעולות היחדים.
גלריית תמונות
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
דוגמא לאנימציה שעשיתי מתארת דמות מציצה מהחלון, זוג עיניים שמשקיף לרחוב. התאור הזה מבחנתי הוא מן מחווה לג'יין ג'ייקובס שמדברת על החשיבות הגדולה של הרבה עיניים שמתבוננות על הרחוב ובכך שומרות על ההולכים בו. הדמות הזו גם מתארת באופן מסויים אותי, כיוצרת שמציצה על חיים ברחוב.
גלריית תמונות
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
במהלך איסוף החומרים בעבודה על הפרויקט, הרגשתי שאני פוגשת מחדש את הרחוב. זאת על ידי פירוקו לגורמים ומקטעים של זמן באמצעות צילום של תמונות וסרטונים קצרים בפאלפון. כל אינטרקציה שראיתי סיקרנה אותי יותר מהרגיל. גם הקלטות הסאונד ברחוב היו מבחנתי ראייה וגילוי מחדש של הרחוב. עמדתי במשך פרקי זמן ארוכים והקלטתי את הרחוב, שמתי לב כיצד במקטעים שונים הסאונד משתנה באופן משמעותי. הרגשתי איך הצלילים מתחדדים, קולות של אנשים מדברים, משאיות, שיפוצים וציפורים. חידוד הצלילים של הרחוב היה מרתק במיוחד דווקא בגלל שהרחוב הוא כל כך וויזואלי ויש בו מלא גירויים, וההתרכזות בצלילים שלו הייתה חוויה כמעט מדיטטיבית, רציתי שזה יעבור באופן כלשהו גם באנימציה.
גלריית תמונות
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
חמוטל אתר, ׳הפינה׳, אנימציה, 2022
הכירו את הבוגרים/ות
ארכיוני ירושלים
ארכיוני ירושלים
أرشيفات القدس
Jerusalem Archives
כנס "הדיגיטיזציה של ארכיוני ירושלים: מורשת עירונית בעידן התרבות הדיגיטלית״
להצטרפות דרך הזום: יום א 2.1.2022 לינק | יום ב 3.1.2022 לינק | יום ג 4.1.2022 לינק | לינק להורדת התכניה(pdf)
"פרויקט ארכיוני ירושלים" במימון הרשות לפיתוח ירושלים, בהובלת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הוא פרויקט מקיף שמטרתו להנגיש אוספים ארכיוניים ומאגרי מידע המתעדים את בנייתה של ירושלים בעת החדשה. החומרים המאותרים נסרקים ומקוטלגים והם יוצגו כמאגר מידע על גבי מפת ה-GIS העירונית במטרה לסייע לאנשי מקצוע ולקהל הרחב להכיר לעומק את ירושלים מנקודות המבט השונות של יוצרי האוספים ולקדם את תכנונה של העיר ואת שימורה.
מטרת הכנס היא לכנס יחד נשות מקצוע וחוקרים שעבודותיהם ומחקריהם עוסקים בנושאים מעשיים ומהותיים של הדיגיטיזציה של המורשת העירונית ופרשנויותיה, בירושלים ובכלל, תחת שלושה נושאים עיקריים:
1. מורשת תרבותית בעידן הדיגיטלי: הדיגיטיזציה של ארכיוני ירושלים
2. מורשת דיגיטלית וגישת השימור 'הנוף האורבני ההיסטורי'
3. דמוקרטיזציה / פרשנויות למורשת ירושלים
פרופ׳ אדר׳ אלס ורבקל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
פרופ׳ אדר׳ מייק טרנר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
מר נתנאל מזא״ה, משרד ירושלים ומורשת
אדר׳ ערן מרדכוביץ, איקומוס ישראל
2.1.2022 - 17:00
יו״ר: ד״ר נועה הייזלר רובין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
אוניברסיטת קרלטון, קנדה; מזכיר כללי, איקומוס
טכנולוגיות דיגיטליות בשירות גישת השימור הנוף העירוני ההיסטורי: הגנה, ניהול והצגה
יו״ר: פרופ׳ אדר׳ מייק טרנר, הקתדרה של אונסק"ו בעיצוב אורבני ולימודי שימור, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
2.1.2022 - 18:00
מר יואל אבן, מהנדס העיר, עיריית ירושלים
גב׳ אפרת אבן-אור, הרשות לפיתוח ירושלים
3.1.2022 - 8:45
האוניברסיטה העברית, ירושלים
3.1.2022 9:00
עקבות לא-מסומנים: פרקטיקות לא מאורכבות
יו״ר: אדר׳ אחמד חרוף, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
ד״ר גילי מרין, Royal College of Arts, London, ד״ר יאיר וולך, SOAS, University of London, ד״ר אביגיל יעקובסון, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ד״ר משה נאור, אוניברסיטת חיפה, פרופ׳ אורן ברק, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
3.1.2022 - 9:45
יו״ר: פרופ׳ מנחם קליין, אוניברסיטת בר אילן
ד״ר גילי מרין: איך נוסעי המאה ה- 19 עיצבו את ירושלים
ד״ר יאיר וולך: הרחוב כארכיון וארכוב הרחוב
ד״ר אביגיל יעקובסון, ד״ר משה נאור: סיפורה של שכונה "כלואה": מוסררה בשולי הקיום היהודי ערבי בירושלים, 1948-1967
ההרצאה תעסוק בשכונת מוסררה בתקופת העיר החצויה, בין השנים 1948-1967, ותתמקד בשאלות של גבולות וחצייתם בהקשר היהודי-ערבי. מוסררה לטענתנו היא שכונה שכלואה בין שני גבולות: הגבול המזרחי היה הגבול הפיסי, בין ירושלים היהודית לירושלים הירדנית, והגבול המערבי של השכונה היה הגבול התרבותי המדומיין, בין שכונת מוסררה המזרחית, שבה מחר בין השאר תנועת הפנתרים השחורים, לירושלים המערבית והאשכנזית. בהרצאה נבחן את קיומם של שני הגבולות הללו בהיסטוריה של מוסררה ונבחן את אופני חציית הגבולות בהקשר של יחסי יהודי המזרח וערבים בתקופה שלאחר מלחמת 1948.
ד"ר אביגיל יעקבסון היא מרצה בכירה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. עוסקת בהיסטוריה עירונית ובין קהילתית של פלסטין/א"י. כתבה את הספר From Empire to Empire: Jerusalem Between Ottoman and British Rule (2011) ואת הספר Oriental Neighbors: Middle EAstern Jews and Arabs in Mandatory Palestine (2016) עם משה נאור. הספר עובד לעברית ויצא לאחרונה בהוצאת מאגנס ("בני הארץ והמזרח: יהודים וערבים בתקופת המנדט").
פרופ׳ אורן ברק: עיצוב הנוף הסמלי בירושלים: ניסיונות פורמליים ובלתי פורמליים ל"נירמול" של דרך/רחוב עזה
נייר זה ידון במאמצים פורמליים ולא-פורמליים לעצב את הנוף הסמלי בעיר ירושלים על ידי התמקדות בניסיונות "לנרמל" את "רחוב/דרך עזה" בשנים האחרונות. "דרך/רחוב עזה" הוא אחד הרחובות הוותיקים והידועים בירושלים עוד מתקופת המנדט הבריטי. כדי להקל על הניווט בעיר, נקראו מספר רחובות מרכזיים בירושלים על שם היישובים והערים שאליהן הובילו אותם רחובות, כמו למשל "דרך יפו", "דרך חברון", "דרך בית לחם" ו"דרך עזה". מאז קום המדינה, שמות הרחובות הללו נותרו פחות או יותר ללא שינוי. עם זאת, בעשור האחרון, ולאחר שיחסי ישראל עם רצועת עזה שבשליטת חמאס הפכו מתוחים יותר ויותר, החלו תושבים וחברי מועצת העיר ירושלים לקרוא לעירייה לשנות את השם של "דרך/רחוב עזה". עם זאת, למרות הצעות רבות לשנות את שמו, "דרך/רחוב עזה" עדיין מופיע במפות ובשלטי הרחובות של העיר ירושלים. במקביל, בשנים האחרונות נעשו שלל ניסיונות פורמליים ובלתי פורמליים "לנרמל" את "דרך/רחוב עזה" על ידי הפיכתו לפחות מאיים ויותר מסביר פנים לישראלים. אלה כוללים קיום אירועים פומביים ברחוב, כגון "עזה זזה" ו"איינשטיין בעזה"; הצגת פוסטרים צבעוניים בחלקים שונים שלו ("שפת רחוב"); והצבת שלטי רחוב חדשים בכמה מקומות שבהם שם הרחוב מופיע באנגלית לא כ-Gaza (כשם העיר עזה) ובערבית לא כ-غزة (כנ"ל), אלא, בתור Azza (באנגלית) ו عزه או عزا (בערבית), וכך "מרחיקים" את הרחוב מן האובייקט העוין שאותו הוא מסמל. הנייר ידון בניסיונות פורמליים ולא-פורמליים אלה לעצב את הנוף הסמלי של העיר וכיצד ניתן לתעד אותם ולנתח אותם.
פרופ' אורן ברק מלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בה הוא מופקד על הקתדרה ע"ש מוריס הקסטר ליחסים בינלאומיים - לימודי המזרח התיכון. הוא עוסק במערכת היחסים בין מדינה, חברה וביטחון ופרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאים אלו. מחקרו הנוכחי, במימון הקרן הלאומית למדע, עוסק ב"עיצוב הנוף הסמלי בערים שסועות".
פרופ׳ קובי כהן-הטב, אוניברסיטת בר אילן
אדר׳ רותי ליברטי שליו, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
אדר׳ שמואל גרואג, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
סיגל בר-ניר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
ד״ר אדר׳ ליאת סאבין בן שושן, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
ד״ר אדר׳ אורין שחר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ד״ר אדר׳ עירית כרמון פופר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
3.1.2022 - 11:45
יו״ר: ד"ר אביגיל יעקובסון, האוניברסיטה העברית, ירושלים
פרופ׳ קובי כהן-הטב: מבט נוסף על המעבר מישוב למדינה: הקמת ארכיון המדינה, 1948-1950
פרופ' קובי כהן-הטב הוא פרופסור חבר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תולדות התיירות, פיתוח אתרים קדושים, תולדות הארכיונים בישראל והיחסים בין ציונות לים. ספריו: לתור את הארץ: התיירות בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי (1948-1917), יד יצחק בן-צבי: ירושלים 2006; Cohen-Hattab (coauthor with Noam Shoval. (2015), Tourism, Religion and Pilgrimage in Jerusalem, Routledge: U.K; המהפכה הימית: אחיזת היישוב היהודי בים ובחופי ארץ ישראל (1948-1917), יד יצחק בן צבי: ירושלים, 2019; קדושה בעין הסערה: הכותל המערבי בין יהדות לישראליות, 1967–2000, מאגנס: ירושלים 2021 (ספר משותף עם פרופ' דורון בר).
אדר׳ רותי ליברטי שליו: לקראת הקמת ארכיון אדריכלות ערבית
אדר׳ שמואל גרואג: ביקורת השימור וארכיון אלטרנטיבי: המקרה של יפו
גב׳ סיגל בר-ניר, ד״ר אדר׳ ליאת סאבין בן שושן: ארכיונים אלטרנטיביים ויצירתיים: ליפתא ודיר-יאסין
בשנת 2007 פרויקט הגמר של סטודנטית במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל עסק במרחב של בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול, הממוקם בבתי הכפר דיר יאסין, סמל הטראומה הפלסטינית. כשביקשה לעיין בתצלומים של כיבוש הכפר, נאמר לה שהתיקים בארכיון סגורים, וגם עתירה שהגישה לבג"צ לא שינתה את ה החלטה. בעקבות זאת יצרה נטע שושני ארכיון אלטרנטיבי המבוסס על עדויות של מי שנכח שם בזמן הטבח, ארוג ב מכתבים שנמצאו בארכיון בית החולים הממוענים לבן ש"נולד בדיר יאסין" והופרד מאימו שנותרה מאושפזת בכפר שאול. במסגרת הפרויקט הרב מחלקתי "מראה מקום ליפתא", שהתקיים בין השנים 2012 – 2017 בבצלאל, סטודנטים פיתחו עבודות של פרשנות ותצוגה במדיה דיגיטלית של הכפר ליפתא, שהתבססו על איסוף מידע אזרחי ומקומי, חומרי ארכיון, תיעוד בשטח, ראיונות ותחקיר. באמצעות העבודות הם ביקשו לתת קול לבתיו המרוקנים של הכפר ליפתא, בו התגוררו פלסטינים מהמאה ה 16 עד פינויים בתחילת מלחמת 1948 . הפעולה הזאת הייתה תגובת נגד לתוכנית "שימור" למכירת קרקעות, לשיפוץ, והקמת אזור מסחרי ומלון שאושרה ב 2006 ועד היום נתונה במאבק. אלו שתי דוגמאות מחומרים רבים שאספנו בשנים האחרונות, ובהם מחקרים אמנותיים ואדריכליים שנעשו בידי אמנים, יוצרי סרטים, אדריכלים , חוקרים וסטודנטים, העוסקים בקונפליקט המרחבי הפרוש משני צדדיו של מרחב הכניסה המערבית לירושלים, מקום בו שכנו הכפרים ליפתא ודיר יאסין. מליפתא נותרו 45 מבנים שגגותיהם פוצצו כדי למנוע שיבה של דיריהם, ועתה שאלת שימורם נידונה בוועדות התכנון, ואילו בתי דיר יאסין, שנכלאו מאחורי גדר ושער, נשמרו, והפכו לבית למאושפזים הסובלים ממחלות נפש. במהלך ההרצאה נבקש להציג פעולות של איסוף עדות, מהלכים אמנותיים של ייצוג, ארכיון אמנותי שטוען לחוסר האפשרות לייצוג, פרויקטים של סטודנטים מאוניברסיטאות בפלסטין, בישראל ובמקומות אחרים בעולם המנסים לבנות תמונת עתיד מדומיין למרחב, עבודה של אדריכל פלסטיני בן המקום שמקים בתוכנת תלת מימד את הכפר ליפתא מחדש מתמונות ארכיון, מעבדת מדיה שמשחזרת אותו במציאות רבודה, עבודות שמדמיינות שיבות, או כאלה שטוענות לאפשרות של מחילות. בהרצאה נרצה לבחון את חשיבותו של הארכיון האלטרנטיבי שנוצר מאוסף ה עבודות האלה, נשאל על האפשרות שלו להשפיע, ונדון באתיקה המוטמעת באסתטיקה שלו.
ד״ר אדר׳ אורין שחר, ד״ר אדר׳ עירית כרמון פופר: הארכיון והעיר
פרופ׳ טובי פנסטר, אוניברסיטת תל אביב
ד״ר נועה הייזלר רובין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
מר בנימין וייל, חוקר עצמאי
מר אחמד מחמוד, האוניברסיטה העברית, ירושלים
פרופ׳ ליאת קוזמא, האוניברסיטה העברית, ירושלים
יו״ר: ד״ר שירה וילקוף, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
3.1.2022 - 14:00
פרופ׳ טובי פנסטר: Archives and Absentees’ Politics: The Palestinian – Jewish frictions in Jaffa and Jerusalem, Israel
ארכיונים ופוליטיקת נעדרים: החיכוך הפלסטיני-יהודי ביפו ובירושלים
ד״ר נועה הייזלר רובין, מר בנימין וייל: חשיבותו ומשמעותו של אוסף הולך ונעלם: תכנון העיר המנדטורית, הארכיון ההיסטורי, עיריית ירושלים
נשוא ההרצאה היא סדרת תיקים ותכניות המתייחסים לתכנון ירושלים בתקופת המנדט הבריטי (1922—1948), שרובם שמורים בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים. זהו האוסף הגדול ביותר של חומרי תכנון מנדטוריים והוא מורכב ממספר סדרות. תת-הסדרה, שהיא אולי החשובה ביותר, כוללת 27 מהתכניות החשובות ביותר לירושלים בתקופה זו, וביניהן: תכניות תמטיות לחומות העיר העתיקה והפארק סביבן, אזור שמורת הטבע במורדות הר הצופים וסילוואן ו'האזור המזרחי' שבין גבולות העיר והכפרים ממזרח לה. עוד בסדרה זו, 16 מפות לאזורים או שכונות, שכוללות את עיקר השטח הבנוי בעיר בתקופה וכן שלושה קטעים של כבישי הטבעת העירוניים המתוכננים. לרוע המזל, התיקים והתכניות בסדרה זו כבר אינם שלמים, רבים מהם חסרים או פוזרו בארכיונים שונים. החומרים השמורים בעיריית ירושלים ובגנזך המדינה נשמר בצורה מרוכזת, באופן יחסי, אך הם שמורים בתנאים בסיסיים ביחס לדרישות ארכיוניות של ימינו. לאחרונה, ההגבלות על צפיה בחומרים בארכיון ההיסטורי של עירית ירושלים , כמו גם שיטות קטלוג מיושנות, מקשות ביותר על חוקרים ועל הציבור הרחב לצפות בהם. לבסוף, כוונות העיריה לוותר לגמרי על אוספיה ולהעבירם לאחסון במקום אחר מעוררים דאגה רבה ביחס לשימור החומר ואופני השימוש בו. ההרצאה תחשוף את חשיבות האוסף הייחודי, תעסוק באתגרים ובקשיים בשימוש בו, ולבסוף, תעורר חשש ביחס לסכנות האורבות לו לאור הזנחתו המתמשכת.
ד״ר נועה הייזלר רובין היא גיאוגרפית ומתכננת ערים, בוגרת האוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהיבטים מרחביים של מפגשים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים, ובהשפעה של אלו על התכנון העירוני המודרני. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בירושלים ובלונדון, התבססה על המחקר הפוסט-קולוניאלי ועסקה בהשוואת התיאוריה ועבודת התכנון של פטריק גדס בבריטניה, בהודו ובפלסטינה. ספרה, Patrick Geddes and Town Planning: A Critical View שיצא בהוצאת ראוטלדג' (2011) מסכם את ממצאיה. בבצלאל, ד"ר הייזלר רובין מלמדת היסטוריה ותיאוריה של התכנון העירוני המודרני; תולדות העיר והעיור; וקורסים בנושא תכנונה ושימורה של ירושלים. מלבד הוראה, היא עוסקת בתכנון באופן פעיל ומעורבת בעיקר בפרויקטים של שימור אורבני. בנוסף, היא מרכזת את פרויקט הנגשת הארכיונים בירושלים בשיתוף בין בצלאל והרשות לפיתוח ירושלים. תחומי העניין הנוכחיים שלה כוללים את ראשית התכנון העירוני בארץ ישראל-פלסטינה, תכנונה של ירושלים, 1948—1967, הביקורת הפוסט-קולוניאלית על מחשבת התכנון, קריטריונים וערכים לשימור בעידן המורשת הדיגיטלית והנגשה ושיתוף הציבור בשימור.
בנימין וייל נולד בלונדון, אנגליה. לאחר סיום לימודי תיכון, הוא עלה לארץ בשנת 1970 לצורך לימודים תורניים, והמשיך ללימודים אקדמאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא סיים תואר מ"א בגיאוגרפיה ולימודים עירוניים, עם התמחות בתחום של תכנון ירושלים במהלך תקופת המנדט הבריטי. הוא עבד כמה שנים במחלקה לתכנון עירוני בעיריית ירושלים, בהמשך הוא עבר לעבוד במשרד הבינוי והשיכון, שבו תפקד במספר תפקידים בכירים במחוז ירושלים, בתחומי מינהל ותכנון. לאחר שפרש לגמלאות בשנת 2018, הוא מייעץ כעת לפרויקט 'ארכיון ירושלים' בכל הקשור לחומר ארכיוני בתחום של תכנון ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ובנוסף משמש כיועץ פרוגרמות במספר פרויקטים ציבוריים ופרטיים של תכנון עירוני במרחב ירושלים.
מר אחמד מחמוד: היסטוריה של תשתיות התברואה בירושלים הירדנית 1948-1967
ארכיון עיריית ירושלים מספק פרספקטיבה משמעותית ומעניינית אודות התפתחות המרקם העירוני בכלל ובפרט אודות התפתחות התברואה בירושלים תחת השלטון הירדני 1948-1967. בזמן שהגישה לארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים מוגבל, ההרצאה שלי שופכת אור על התיקים של מחלקת התברואה בירושלים הירדנית, אשר נחשפו לאחרונה בארכיון מכון טרומן. התיקים הללו מספקים תמונה על חי היום היום של העיר העתיקה בירושלים בעיקר. התיקים מראים פעיליות העירייה בתחומים של ניקיון העיר, תחזוקת תשתיות העיר וענייניי העובדים. התיקים המוזכרים אמורים לתרום לחקר ההיסטוריה החברתית והאורבנית, כל על מנת לחקור ירושלים הירדנית בתור תקופה נעדרת מהספרות המחקרית.
אחמד מחמוד הוא דוקטורנט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, כותב את עבודת הדוקטורט על ההיסטוריה של התברואה בערים שכם, חיפה וטבריה 1902-1934. בהנחיית פרופ' ליאת קוזמא וד"ר אביגיל יעקובסון. את עבודת ה-מ.א כתב על התברואה בחיפה המנדטורית.
פרופ׳ ליאת קוזמא: על חסרונותיה של דיגיטציה
בתחילת 2016, ארכיון מדינת ישראל החליט לסגור את חדר העיון שלו לציבור ופתח בפרויקט דיגיטציה רחב היקף. מטרת הפרויקט הייתה ונותרה דמוקרטיזציה של הגישה לחומרי הארכיון, והנגשתם לציבור קוראים רחב ברשת, במקום לקומץ חוקרים שמגיעים לחדר הקריאה. קואליציה של ארכיונאים, היסטוריונים ואנשי חברה אזרחית הזהירו מפני הסכנות של מהלך זה. שלילת הגישה לחומר המקורי, טענו, שוללת מההיסטוריונית מידע רב שלא קיים בגרסא הסרוקה. בנוסף, תהליך זה מאריך שלא לצורך את עבודת ההיסטוריונים וההיסטוריוניות, שכן הוא מאלץ אותנו להמתין לסריקה במשך שבועות או חודשים, במקום לקבל אותם במקום, בעת ביקורנו בארכיון. מאז סגירת חדר הקריאה התחוורו לנו בעיות נוספות: סריקה לעיתים לוקחת למעלה שנה ולעיתים לא קורית כלל. בנוסף, זמינות ברשת הופכת את המסמך הארכיוני ל"פרסום" ומכניסה כך לתמונה את הצנזור, שמונע גישה למסמכים או משחיר חלקים מהותיים מהם. יתרה מזאת, בתהליך הסריקה המסמכים לא בהכרח מוחזרים לתיק באופן שבו הם הוצאו ממנו, והתיק בצורתו המקורית אובד לנצח. ההרצאה תעסוק בנזק המצטבר לכתיבת ההיסטוריה המקומית, ותשאל האם וכיצד ניתן לתקנו.
ליאת קוזמא היא פרופסורית חברה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, ראשת הקתדרה על שם הארי פרידנוואלד לחקר ההיסטוריה של הרפואה והייתה בין מקימיו ועורכיו הראשונים של בלוג הסדנה להיסטוריה חברתית באתר הארץ.
מר יואב גינאי, בשם משפחת גיני/גינאי
ד״ר אדר׳ נוף מיכל ביטון, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
מר אלעד שפינדל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
גב' שיר יעקב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
יו״ר: מר ישראל קמחי, המכון הישראלי למחקרי מדיניות
3.1.2022 - 16:15
מר יואב גינאי, בשם משפחת גיני / גינאי
ד״ר אדר׳ נוף מיכל ביטון: בעקבות ד"ר מטמון והקמת רמת גן
מר אלעד שפינדל, גב׳ שיר יעקב: בעקבות אוסף בן ציון גיני
המחלקה לאדריכלות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. רושמים את ארכיון בן ציון גיני במסגרת פרויקט ארכיוני ירושלים.
מר ישראל קמחי: בן ציון גיני, מפגשים אישיים
Linnaeus University, Sweden
מורשת עירונית וצרכי הדורות הבאים
3.1.2022 - 18:00
יו״ר: אדר׳ עדי סלע וינר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
Kadir Has University, Istanbul
יצירת אוסף ירושלים העות'מאנית
יו״ר: אדר׳ אלון שריג, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
3.1.2022 - 18:45
ד״ר צמרת לוי דפני, הפורום לחשיבה אזורית: סיור בתערוכה: Kudüs-i Sherif: A look at Jerusalem from Istanbul
ד״ר סוזן חזן, Europeana Network Association
ד׳׳ר סווטה מצקביץ׳, רשות העתיקות
גב׳ יעל אלף, רשות העתיקות
אדר׳ ייטב בוהסירה וד״ר חגית קיסר, בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב
אדר׳ קומל פוטדר, TU Delft, Netherlands ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
יו״ר: ד״ר אדר׳ אונה וילייקיס, International Institute for Central Asian Studies (IICAS).
4.1.2022 - 12:45
ד״ר סוזן חזן: באוהאוס חדש: פרוייקט אורופיאנה
ד׳׳ר סווטה מצקביץ׳: החייאת העבר באמצעות הדיגיטיזציה של ארכיוני רשות העתיקות
הארכיון המדעי של רשות העתיקות הוא אוסף ייחודי שמתעד את הפעילות הארכאולוגית במדינת ישראל מימיה הראשונים. אוסף זה, יחד עם ארכיון אגף העתיקות של א"י המנדטורית, מייצרים רצף של מאה שנות העשייה הארכאולוגית במרחב גאוגרפי מצומצם אך בעל צפיפות של שרידים ארכאולוגיים גבוהה ביותר.
הדיגיטציה של הארכיון, שתוכננה כפרויקט בן חמש שנים, החלה בינואר 2020. גודל האוסף (כ-13,000 תיקי חפירה ו-11,000 תוכניות שטח), בשילוב עם מגוון הנתונים מהווים אתגר גדול, והיינו מוכנים לכך. בהתאם נקבעו כבר מההתחלה ההנחיות של הפרויקט, כמו הוראות סריקה וקיטלוג, זרימת העבודה, תבניות קטלוג ותקני מטא-דאטה. עם זאת, לא צפינו כיצד החומר הארכיוני משתנה במהלך חמישים שנה ועד כמה הדינמיקה של השינויים תשפיע על עבודתנו. אנו לומדים את הארכיון ואת האופי שלו תוך כדי העבודה, עומדים באתגרים חדשים ומתאימים את זרימת העבודה שלנו לחומר.
מטרת הפרויקט היא יצירת אוסף דיגיטלי בר קיימא העוקב אחר עקרונות FAIR. הדיגיטציה של הארכיון והנגשתו באינטרנט יפתחו הזדמנויות חדשות בחקר הנתונים, שילובו בפרויקטים מתמשכים ועתידיים של מורשת תרבות, הוראה ושיתוף הקהילה.
סווטה מצקביץ' היא ארכיונאית דיגיטלית ברשות העתיקות ומרצה בתוכנית למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת חיפה. ארכיאולוגית שטח בהשכלתה, היא השתתפה בחפירות בישראל, יוון וטורקיה, בעיקר כמודדת, שרטטת ומנהלת בסיסי נתונים. תחומי המחקר שלה כוללים ניהול נתונים ארכיאולוגיים, שיטות שדה והיסטוריה של הארכיאולוגיה.
ד׳׳ר יעל אלף: צרכי המידע לניהול מורשת תרבות בעידן הדיגיטלי
המורשת הארכיאולוגית של ישראל אוצרת היסטוריה ארוכת שנים, אשר עיצבה את נופיה ואת זהותה של הארץ בשכבות של שרידים מתרבויות עתיקות. בתי הכנסת מהעת העתיקה נחקרים כבר למעלה ממאה שנים והם מגולת הכותרת של הארכיאולוגיה הישראלית. עם זאת, סקר שימור של בתי כנסת עתיקים בגליל שנערך בשנת 2013 ועודכן בשנת 2018, מצא כי בעוד שחלק מהאתרים מפותחים לקהל בהשקעה ניכרת, אתרים רבים נותרו מוזנחים למרות חשיבותם. הסקר נערך בפרויקט הצלת בתי הכנסת. במסגרתו נבנתה לראשונה בארץ מערכת אינוונטר לנכסי מורשת ארכיאולוגית, אליה הוזנו נתוני הסקר, ששימשו לקבלת החלטות על אופן שימור האתרים. כבר בשלב זה התברר כי הנתונים במערכות המידע של רשות העתיקות אינם מתאימים לצרכי ניהול המורשת התרבותית במאה ה-21.
יעל אלף היא מתכננת שימור עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בסקרים, תיעוד ותכנון מבנים וערים היסטוריות ואתרים ארכיאולוגיים. היא עובדת במינהל שימור ברשות העתיקות ובשנים האחרונות היא עוסקת בהיבטים של ניהול המורשת ומרכזת את פרויקט האינוונטר הארצי לנכסי המורשת. בנוסף, היא הרצתה באוניברסיטת בר אילן, שם גם חקרה את צרכי המידע לניהול המורשת הארכיאולוגית באינוונטר במסגרת עבודת הדוקטורט.
אדר׳ ייטב בוהסירה, ד״ר חגית קיסר: ארכיטקטורה אזרחית לתשתית מידע אזרחית
הפרקטיקות העדכניות של ניהול המורשת מצדדות ב"שימור משלב" (integrated conservation) כגישה מערכתית להגנה וניהול במיוחד בתהליכי התכנון. הן מושתתות על ניהול מבוסס ערכים והבנה הוליסטית של הנכס כחלק מההקשר הרחב של הסביבה ההיסטורית. בנוסף, הן מאופיינות במעורבות של בעלי העניין והציבור בקבלת החלטות. ניהולה המושכל של המורשת מותנה במערכת אינוונטר לזיהוי, תיעוד, הערכה ובחירה של הנכסים שיזכו להגנה ושימור.ההצגה תתמקד בסוגיית צרכי המידע באינוונטר לניהול מורשת תרבות, הנדרש לקבלת החלטות, ובמיוחד במידע הנדרש לתמיכה בהערכת המשמעות של הכנסים. הדיון בסוגיה זו נובע מהצורך להתאים את המידע לתפיסות ניהול מורשת עדכניות ולשימוש במדיה מתקדמת עם יכולות סמנטיות וגיאוגרפיות.
אדר׳ קומל פוטדר: דטה-סקייפינג: סקירה אמפירית של כלי מעשי לתכנון בר קיימא ולהערכת סביבות עירוניות היסטוריות
פרופ׳ אדר׳ אדוארד דניסון, University College, London
ד״ר שרה דודינג, University College, London
ד״ר שאהד סאלים, University of Westminster
ד״ר דאנקן היי, University College, London
ד״ר מריוולמה סמית׳ אוניל, MENA Center for Peace and Development
מר מיכאל יוסף פיק, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
מר דניאל מנדלבאום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
פרופ׳ סורין הרמון, The Cyprus Institute
ג'ורג' ארטופולוס, The Cyprus Institute
ניקולאס בקיריס, The Cyprus Institute
ד״ר אדר׳ אונה וילייקיס, International Institute for Central Asian Studies (IICAS).
יו״ר: פרופ׳ אדר׳ צבי אפרת, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
4.1.2022 - 15:00
יו״ר: פרופ׳ אדר׳ צבי אפרת, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
פרופ׳ אדר׳ אדוארד דניסון, ד״ר שרה דודינג, ד״ר שאהד סאלים, ד״ר דאנקן היי: מחשבות על 'היסטוריות של וויטצ'אפל'
ד״ר מריוולמה סמית׳ אוניל: הדיגיטיזציה של מודל אילש (Iles) (שכונת המוגרבים)
מר מיכאל יוסף פיק, מר דניאל מנדלבאום: העיר כארכיון: השימוש בפוטוגרמטריה ובמנועי משחק ליצירת ארכיונים עירוניים אינטראקטיביים
מיכאל יוסף פיק הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, סטודנט בשנה הרביעית במחלקה לאדריכלות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בעל ניסיון בטכניקות של סריקה פוטוגרמטרית של המרחב. מתעניין באפשרויות הגלומות בכלים הדיגיטליים החדשים, ובהרחבה של אפשרויות התיעוד ההיסטורי של המרחב הבנוי.
דניאל מנדלבאום הוא סטודנט בחוג לארכיטקטורה בצלאל אקדמיה לאמנות ובתכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. מהכשרתי המשותפת במדעי החברה, אני מבין את האדריכלות כביטוי קונקרטי של הארגון החברתי. הניסיון שלי עם פוטוגרמטריה גורם לי לחשוב על ההזדמנויות החדשות שיש לכלי הזה להציע בתחום הקטלוג והארכיון של המסמכים האחראים לתכנון והפיתוח של המרקם העירוני.
פרופ׳ סורין הרמון, פרופ' ג'ורג' ארטופולוס, פרופ' ניקולאס בקיריס : תאומים דיגיטליים של מורשת עירונית - היבטים קונספטואליים ואתגרי יישום: שער פאפוס, ניקוסיה (קפריסין) כמשל
ד"ר אונה וילייקיס: מורשת משותפת: מיפוי השכונות היהודיות המסורתיות באוזבקיסטאן
פרופ׳ גדעון אבני, האוניברסיטה העברית, ירושלים ורשות העתיקות
גב׳ טל אולוס, האוניברסיטה העברית, ירושלים
ד״ר צפרה סיו, הספרייה הלאומית של ישראל
גב׳ ליאת ווינבלום, רשות העתיקות
ד״ר ונסן למיר, Centre de Recherche Français à Jérusalem
גב׳ מריה קיארה ריולי, Universities of Ca' Foscari. Venice
ביאטריס ויאנטי, Institute for Area and Global Studies, EPFL, Switzerland
רמי פטיפייר, Digital Humanities Laboratory, EPFL, Switzerland
פרופ׳ פרדריק קפלן, Institute for Area and Global Studies, EPFL, Switzerland
ד״ר איזבלה די לנרדו, Digital Humanities Laboratory, EPFL,Switzerland
ד״ר נועה הייזלר רובין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
יו״ר: פרופ׳ בני קידר, האוניברסיטה העברית, ירושלים
4.1.2022 - 17:15
פרופ׳ גדעון אבני, גב׳ טל אולוס, ד״ר צפרה סיו, גב׳ ליאת ווינבלום: מרכז הידע לתולדות ירושלים ע"ש רוני אלנבלום - חזון ויישומו
ד״ר וינסנט למיר, ד׳׳ר מריה קיארה ריולי: היסטוריות ארכיוניות וסיורים דיגיטליים ברחבי ירושלים: Open Jerusalem ו- Archival City
ביאטריס ויאנטי, רמי פטיפייר, פרופ׳ פרדריק קפלן, ד״ר איזבלה די לנרדו: ירושלים 1840-1940: ממפות היסטוריות למערכות מידע גיאוגרפיות בארבעה מימדים
ד״ר נועה הייזלר רובין: פרוייקט הנגשת ארכיוני ירושלים: תיעוד המורשת המודרנית של ירושלים
"פרויקט הנגשת ארכיוני ירושלים" הוא שיתוף פעולה בין הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) והתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, בצלאל, שמטרתו זיהוי, חשיפה ודיגיטיזציה של חומרי תיעוד רשמיים ואישיים הנוגעים לתכנונה ולעיצובה של ירושלים המודרנית. עיקר הפרוייקט הוא הנגשה של אספים היסטוריים המתארים את התכנון והבניה של העיר, במטרה לקדם פיתוח בר קיימא ושימור בירושלים ולהעשרת מחקר המורשת העירונית והדמוקרטיזציה שלה. חשיפת חומרים ארכיוניים היסטוריים והדיגיטיזציה שלהם תורמים ישירות לתיעוד הנדרש לשם יישום גישת השימור 'הנוף האורבני' והבטחת תכנון בר קיימא על ידי יצירת מגוון של נרטיבים היסטוריים. חיבור למאגרי מידע דומים צפוי להרחיב עוד יותר את הידע ולתמוך באינטגרציה של מורשת תרבותית בתהליך התכנון, השימור והמחקר. עבודתי כחוקרת ראשית בפרוייקט זה היא תולדה של מחקר מתמשך ב-בצלאל, אך הזרעים הראשונים לה נטמנו באוניברסיטה העברית לפני כעשרים שנה במהלך העבודה עם רוני אלנבלום על 'הארכיון הווירטואלי של ירושלים', ניסיון מוקדם לדיגיטיזציה של אוספים קיימים – ספרות ומפות – של ירושלים. אז נחשפתי לראשונה להשלכות הדרמטיות של דיגיטיזציה של מפות ותכניות ולפוטנציאל הגדול של הארכיונים הירושלמיים במחקר ובתכנון העיר העתידית. בהרצאתי, אתאר את מטרות הפרוייקט הנוכחי, הן מבחינה מקצועית, הן מדעית; את הכלים שזיהינו להשגת המטרות, ואת שיתופי הפעולה עם עיריית ירושלים ומוסדות אחרים בהם שמור ונוצר מידע אודות העיר. לבסוף, אדון באתגרים הניצבים בפנינו, כמו גם בנושאים עקרוניים שמעסיקים אותנו כמעט על בסיס יומיומי, בדרכנו לזיהוי ולגיבוש המורשת התרבותית של ירושלים.
ד״ר נועה הייזלר רובין היא גיאוגרפית ומתכננת ערים, בוגרת האוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהיבטים מרחביים של מפגשים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים, ובהשפעה של אלו על התכנון העירוני המודרני. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בירושלים ובלונדון, התבססה על המחקר הפוסט-קולוניאלי ועסקה בהשוואת התיאוריה ועבודת התכנון של פטריק גדס בבריטניה, בהודו ובפלסטינה. ספרה, Patrick Geddes and Town Planning: A Critical View שיצא בהוצאת ראוטלדג' (2011) מסכם את ממצאיה. בבצלאל, ד"ר הייזלר רובין מלמדת היסטוריה ותיאוריה של התכנון העירוני המודרני; תולדות העיר והעיור; וקורסים בנושא תכנונה ושימורה של ירושלים. מלבד הוראה, היא עוסקת בתכנון באופן פעיל ומעורבת בעיקר בפרויקטים של שימור אורבני. בנוסף, היא מרכזת את פרויקט הנגשת הארכיונים בירושלים בשיתוף בין בצלאל והרשות לפיתוח ירושלים. תחומי העניין הנוכחיים שלה כוללים את ראשית התכנון העירוני בארץ ישראל-פלסטינה, תכנונה של ירושלים, 1948—1967, הביקורת הפוסט-קולוניאלית על מחשבת התכנון, קריטריונים וערכים לשימור בעידן המורשת הדיגיטלית והנגשה ושיתוף הציבור בשימור.
4.1.2022 - 18:45
ד׳׳ר חגית קיסר חוקרת ויוצרת תרבות חזותית ודיגיטלית, מתעניינת בקהילות קוד פתוח, טכנולוגיות השתתפותיות ומדע אזרחי-קהילתי, כותבת על הפוליטיקה של המרחב האווירי ועל ׳מבט העל האזרחי׳ בעידן הרחפנים. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, וסיימה בהצטיינות לימודים לתואר שני במחלקה לאנתרופולוגיה חזותית באוניברסיטת מנצ'סטר. מחקרה לדוקוטרט (במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בחן את הפוטנציאל הפוליטי של פרקטיקות מיפוי השתתפותיות וצילום אוויר עצמאי בישראל/פלסטין. כיום, חגית חוקרת את הפוליטיקה של דיגיטציה ונתוני עתק (ביג דטה) בעיצוב מחדש של מרחב וזיכרון עירוני במסגרת מלגת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (לשנת 2022-23), ומלמדת על דטה פמיניסטי ואזרחי בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. מחקריה התפרסמו בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים ועבודות חזותיות שצמחו ממחקריה הוצגו בפסטיבלים, ביניהם, Print Screen, London Festival of Architecture, ו׳מקודשת׳, ובתערוכות אמנות ב׳ארטפורט׳, ׳זוכרות׳, (The Open Eye Gallery (Liverpool.