קורסים
123
תוכן כאן...
ד׳׳ר חגית קיסר חוקרת ויוצרת תרבות חזותית ודיגיטלית, מתעניינת בקהילות קוד פתוח, טכנולוגיות השתתפותיות ומדע אזרחי-קהילתי, כותבת על הפוליטיקה של המרחב האווירי ועל ׳מבט העל האזרחי׳ בעידן הרחפנים. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, וסיימה בהצטיינות לימודים לתואר שני במחלקה לאנתרופולוגיה חזותית באוניברסיטת מנצ'סטר. מחקרה לדוקוטרט (במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בחן את הפוטנציאל הפוליטי של פרקטיקות מיפוי השתתפותיות וצילום אוויר עצמאי בישראל/פלסטין. כיום, חגית חוקרת את הפוליטיקה של דיגיטציה ונתוני עתק (ביג דטה) בעיצוב מחדש של מרחב וזיכרון עירוני במסגרת מלגת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (לשנת 2022-23), ומלמדת על דטה פמיניסטי ואזרחי בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. מחקריה התפרסמו בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים ועבודות חזותיות שצמחו ממחקריה הוצגו בפסטיבלים, ביניהם, Print Screen, London Festival of Architecture, ו׳מקודשת׳, ובתערוכות אמנות ב׳ארטפורט׳, ׳זוכרות׳, (The Open Eye Gallery (Liverpool.
אוהד חדד, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אוהד חדד
מזבח שמש
2022
גלריית תמונות
אוהד חדד, קהלת בן דוד, צילום ועיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אוהד חדד, ׳שמש׳, צילום ועיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אוהד חדד, ׳שעות העתים׳, פרט, צילום ועיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אני סוגד לשמש, או נכון יותר - מודה לה.
להשקות את העציצים, לאכול אבטיח, לערוך פיקניק באור השמש, כך אנחנו מודות לשמש.
דתות נולדות, דתות נזנחות, ורק השמש עודנה.
היא אינה רעיון קונספטואלי, היא כאן - זורחת ושוקעת. הכל סובב סביבה, כשהיא תגווע, אנחנו נגווע. היא ראשית לכל, מקור האלים והאלוהויות. אין עוד מלבדה.
המזבח שלי מזמין חזרה לשורשינו. אל אמונה כי הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר ואין חדש תחת השמש.
גלריית תמונות
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה, 2022 (צילום: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה בתערוכה (צילום: אלה ברק, תיעוד התערוכה: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה, 2022 (צילום: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה בתערוכה, 2022 (צילום: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳ברכת הזריחה׳, קרמיקה, הדפס דקאל, 2022 (צילום: אלה ברק)
מזבח זה מאגד ומחייה אלי שמש קדומים, סוגדי שמש וחפצי שמש מוכרים מתקופות עבר שונות.
מראשית האנושות אנחנו סוגדות אל השמש, המאור הגדול, היא הנותנת אור וחום - מחיה וממיתה. היא נעוצה עמוק בשורשי התרבות שלנו, מציורי המערות ועד שיזוף בהתזה. אין חיים בלעדיה על ארץ. היא מתקיימת באופנים שונים בכלל הדתות, האמונות ותפיסות החיים.
זו הסגידה - או נכון יותר ההודייה - האישית שלי לשמש. אני שוזר חוט ממצרים העתיקה דרך מגילת קהלת ועד הבארוק האירופי ומחבר בין אלפי שנים ותרבויות. הנה הוא מזבח, המחזיר עטרה ליושנה. מאיר את הבוראת, המעניקה חיים על פני הארץ - חמה, שמש, שפש, רע, אפולו, אתון, הליוס, וירוטוטיס, מיתרה, צ׳וקוו, מאלינה, אמטראסו, אינטי, שמות רבים לה.
זהו מהלך רב-כיווני של מחקר הנע בין יצירת מזבח לבין הקמת תערוכה - תנועה בין מחקר ארכיאולוגי ויצירה ספקולטיבית. בעזרת אמצעים סיפוריים, מאומתים, דימיוניים, רוחניים ואיזוטריים. אני שואב השראה מסוגדי השמש שבאו לפניי הקמים-לתחייה באמצעות מזבח זה.
גלריית תמונות
אוהד חדד, סיכת שמש, עיצוב דיגיטלי, הדפסת אמייל, 2022
אוהד חדד, ׳הבל הבלים׳, צילום דיגיטלי, עיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אוהד חדד, ׳אחנתון ואני׳, צילום דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
ושקעה שמש; וכל אשר על ארץ, יתום; וכל עין שוקעת; אורה הוא מאיר; נולד ירח; אם כל חי; ואם לא בא, לא בא יום, לא מחר; ושקע וזרח; ושקעה וזרחה… תבוא; תחזור; יום לילה.
מזמור לשמש השוקעת מתוך ״ לוח השקיעה״, אוהד חדד, 2022.
גלריית תמונות
הכירו את הבוגרים/ות
04-8312589
אורית עריף, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אורית עריף
מבושה לתקומה
2022
אורית עריף, מאיירת ואמנית קומיקס, מתמחה בקומיקס אוטוביוגרפי.
עבודותיה פורסמו בעיתונים, כתבי עת ואנתולוגיות.
שימשה כמרצה לאיור/קומיקס במכללת עמק יזרעאל, ביחידה ללימודי חוץ של בצלאל ובמסגרות פרטיות שונות.
עבודותיה הוצגו בתערוכת יחיד באכסדרת גלריית מרכז ההנצחה בקריית טבעון ובתערוכת יחיד (במסגרת שבוע האיור) במוזיאון יפו העתיקה.
ב- 2019 יצרה והוציאה לאור יומן גרפי בשם "היי, מישהו שומע אותי", שהתקבל על-ידי הקוראים והמבקרים בחום רב.
גלריית תמונות
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף מציגה את מבּוּשה לתקומה, יצירה אוטוביוגרפית-ממוארית, המספרת בגוף ראשון את סיפור התמודדותה של היוצרת עם טריכוֹטילוֹמניה – הפרעה נפשית המתבטאת בדחף אובססיבי למרוט את שיער הגוף והתנהגויות דומות של פגיעה גופנית עצמית.
העבודה מאורגנת כמִבנה קריאה (סוג של מיצב) המכיל איורים וטקסטים.
בחלקו החיצוני של המבנה מאוירת דמותה של המפלצת המיתולוגית מדוזה גורגונה, הידועה באכזריותה. חלקו הפנימי של המבנה עוסק במבט הסובייקטיבי, האינטימי, על חיים שיש בהם פן "לא תקני". זוהי רפלקסיה, מרחב הפורש באופן שאינו לינארי סיפור הנוגע בהרגשת האחרוּת, הסתרתה והבושה הנלוות אליה, שנות ילדותה והתבגרותה של עריף בחינוך המשותף בקיבוץ ועוד.
פגיעותו של הגוף האנושי, המופיע בעבודה כאוסף קטוע, פגום ומשובש של איברים, משתקפת גם בגולמיות החומרים מהם היא עשויה.
גלריית תמונות
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
על הבחירה באלמנטים חזותיים מרכזיים בעבודה
- תשעה פרגודים מחוברים זה לזה – הפרגודים, שעל-ידי חיבורם זה לזה בצירים, יוצרים מבנה בעל חלל פנימי, הם היסוד המארגן של העבודה. בחוויית ההתמודדות שלי עם הטריכוטילומניה יש משמעות רבה למה שרואים מבחוץ, למה שקורה בפנים ולמתח בין שתי הזירות. לכן היה חשוב לי לאפשר לצופה ללכת סביב המבנה בעקבות הדימוי המונומנטלי (מדוזה גורגונה התוקפת את עצמה), ולהיכנס אל תוך המבנה, אל חלל אינטימי בתוכו אוסף של דימויים וטקסטים המספרים את הסיפור האישי-נפשי שלי.
- טקסט ואיור – ראשית, זו השפה בה אני יוצרת. שנית, קיים מרכיב חשוב בטריכוטילומניה הנוגע במה שניתן להסביר, לנמק לתמלל באופן רציונלי ובניגוד לכך, במה שמורגש אך בלתי אפשרי לתאר אותו במילים. הטקסטים והאיורים בעבודה מייצגים את הדואליות הזו.
- עבודה ידנית – יצירת הפרויקט המאויר בעבודת יד תוך שימוש בחומרים כמו ניירות, צבע גואש, קרטון ואחרים קשורה באחד הנושאים המרכזיים של הפרויקט: גוף. הפיזיות של החומרים (שכבות הקרטון, קימוטי הנייר, נוזליות הצבע וכד') מייצגת את הגוף אנושי, הגוף שלי. כמוהו גם החומרים הגשמיים יכולים להיות מושא למבט ולחוויה תחושתית מגוונת. ההחלטה לעבוד ללא עזרת תוכנות מחשב, סריקה, הדפסה וכד' מובילה בהכרח ליצירת דימויים שכל אחד מהם הוא חד-פעמי ובעל פוטנציאל פגיעות – טקסט בכתב יד על קרטון שהתקמט, איור "שלא יצא לי טוב" וכד' – גבוה, כמעט ללא אפשרות תיקון. באופן הזה נוצרת אסתטיקה המושתתת על גולמיות, ייחודיות וחוסר מושלמות, כמו הגוף האנושי.
גלריית תמונות
אורית עריף, משמאל: ׳הסירנה׳,מתוך פרויקט ׳איורים לאודיסיה׳, מימין: ׳פנטזיה׳ (פרק מתוך היומן הגרפי "היי, מישהו שומע אותי")
אורית עריף, ׳נקודות׳, הדפס רשת, 2021
אורית עריף, סקיצה, עט פיילוט על נייר, 2022
אורית עריף, ׳אני ומדוזה גורגונה׳, 2021
שלושה מושגי מפתח היו מרכזיים בעבודת המחקר ובעבודה המעשית בפרוייקט:
בושה – הקשר שלה למבט חיצוני ואשמה; בזות (לפי הגדרתה של ז'וליה קריסטבה) – על מרחביה ה"לא ראויים" מבחינה פיזית, נפשית והתנהגותית; ומפלצתיות נשית – היותה אמביוולנטית ולימינלית, מקור לכוח ולפגיעות. הקשר שלה למושג הבזות ולמיניות.
גלריית תמונות
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
הכירו את הבוגרים/ות
03-297152
ארכיוני ירושלים - אוספים
ארכיוני ירושלים
أرشيفات القدس
Jerusalem Archives
'ארכיוני האדריכלות של ירושלים' - אוספים
ההנגשה הדיגיטלית של ארכיוני האדריכלות ירושלים
'ארכיוני האדריכלות של ירושלים' הוא מאגר מידע המאגד שבעה אוספים העוסקים בתכנון, אדריכלות, עיצוב ושימור ירושלים בעת החדשה. מטרתו לייצר הנגשה דיגיטלית של תכניות עירוניות, שרטוטי מבנים, צילומים ומסמכים כתובים, המתעדים את עברה הקרוב של ירושלים, לציבור המתכננים, האדריכלים, המשמרים ומקבלי החלטות, כמו גם לציבור החוקרים והקהל הרחב, לצורכי שימור ותכנון, מחקר והיכרות עם העיר. המאגר, הנשען על ההנחיה המופיעה בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה (תשנ"א), לבסס מדיניות שימור, והצהרה על מבנים כ'ראויים לשימור' על תיעוד, נוצר בשיתוף פעולה בין בית הספר לארכיטקטורה, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, והרשות לפיתוח ירושלים, בין השנים 2019—2022 ובתמיכת מחלקת השימור של עיריית ירושלים, הספריה הלאומית ומשרד ירושלים והמורשת.
הפרויקט התמקד בעת החדשה, מתוך הבנה שבתקופה זו - מסוף האימפריה העות'מאנית, דרך השלטון הבריטי, השלטון הירדני במזרח העיר, ועד ימי ראשית המדינה - התחוללו שינויים אדירים בהתפתחותה של ירושלים ובעיצובה. חשיפת האוספים השונים נועדה להציג נקודות מבט שונות ולאפשר יצירת נרטיבים עירוניים מגוונים. האוספים שנכללו במאגר נוצרו בארכיונים ממלכתיים, עירוניים ופרטיים, בארץ ובחו"ל, והם נבחרו על פי תרומתם למכלול וכן על פי שיקולים טכניים של נגישות לחומרים עצמם ופוטנציאל ההנגשה שלהם ברשת. הקטלוג למאגר המידע נבנה על פי מודל קונספטואלי המספק הגדרות ומבנה פורמלי למושגים וליחסים המשמשים לצורך תיעוד מורשת והנמצא בשימוש במוזיאונים, ספריות וארכיונים בכל העולם. מטרת תהליך הקיטלוג היה לאסוף פרטים לגבי מבנים, אישים ומוסדות מתוך המסמכים שנסרקו, תוך זיהוי קישורים וחיבורים בינם לבין עצמם, וחיבורם למאגרים דומים. לקטלוג נוספו גם פרמטרים המתייחסים למאפיינים הפיזיים של המבנים או האתרים שזוהו, בהתייעצות עם רשות העתיקות, וכן מאפיינים גיאוגרפיים. המידע מוצג בחלקו בעברית, בערבית ובאנגלית. בסך הכל זוהו ותוארו במסגרת תהליך הקיטלוג 980 אתרים; 660 אישים; ו- 350 מוסדות, והמידע שנאסף אודותיהם מייצר בסיס לאונטולוגיה ירושלמית רחבה, ייצוגית ושיתופית.
בשלב זה מוצגים ברשת שני אוספים, אוסף בית המודל, עיריית ירושלים, והאוסף הפרטי של מהנדס העיר לשעבר, בן ציון גיני.
במהלך תקופת הפרוייקט התקיימו ימי עיון וסדנאות עם מומחים לשימור והנגשה דיגיטלית בארץ ובעולם, כנס בינלאומי, ותערוכות להצגת הממצאים. הפרוייקט ניזום על ידי פרופ' אדר' מייק טרנר ונוהל על ידי ד"ר נועה הייזלר רובין, שניהם מבית הספר לארכיטקטורה.
גלריית תמונות
האוסף נאצר לצורך הפרויקט מתוך ארכיון ראש הממשלה באיסטנבול (Başbakanlık Osmanlı Arşivi) בעזרת צוות חוקרות באוניברסיטת קדיר האס, איסטנבול, ובראשן פרופ' ארכ' יונצ'ה ארקן. לאור ריבוי הממצאים העוסקים בבנייתה של 'אל-קודס אל-שריף', כפי שמכונה העיר במסמכים - הכתובים תורכית עות'מאנית - החוקרות בחרו להתמקד במבני צבור ובמבנים דתיים. 280 המסמכים שזיהו כוללים תכניות לשיפוץ כנסיית הקבר והקמה של כנסיות חדשות בעיר העתיקה ובסביבותיה, וכן הקמת בתי החולים היהודיים שערי צדק וביקור חולים ובתי חולים עירוניים כלליים; תיעוד ביקורו של הקיסר וילהלם הגרמני בשנת 1898 והכנות עבור ביקור זה, כולל הרחבת שער יפו. כן כלולים באוסף מסמכים המתייחסים לשינויים משמעותיים בעיר, כגון הקמת תשתיות ופריצת השער החדש. בדוח שצורף לאוסף טענו החוקרות שמכיוון שהעיר לא תוכננה בתקופה זו בקנה מידה כולל (וזאת, בניגוד לערים עות'מאניות אחרות), מאפשר גוף המסמכים שנוצר לחשוף את תכנית המודרניזציה העירונית הכוללת של השלטון העות'מאני לירושלים.
הדוח שהוגש על ידי אוצרות האוסף שימש בסיס לקטלוג המסמכים במסגרת הפרוייקט. המסמכים המקוריים סרוקים ונגישים באתר ארכיון ראש הממשלה.
קישורים:
דוח מחקר: 'המודרניזציה העות'מאנית של ירושלים, 1837—1917' (באנגלית)
מסמכי התערוכה 'הוד מלכותו הרחום', איסטנבול, נובמבר 2019
גלריית תמונות
אוסף התכנון המנדטורי, 1918-1948 השמור בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים, כולל כ-5000 מסמכים העוסקים בתכנון העיר בתקופת המנדט, ובתוכו חמש תכניות אב ומתאר לעיר וכל נספחיהן, עשרות תכניות לשכונות, ותיקות וחדשות, ולאזורים מתחדשים בעיר החדשה, מאות תכניות פרטיות ואלפי מסמכי פרוטוקול. אחסון החומרים וקטלוגם השתנו עם הזמן, עם כניסתם לתפקיד של פקידים חדשים שאימצו סדרים חדשים. בנוסף, המסמכים עצמם שינו מקום מעת לעת, וכך נוצרו רשימות מצאי ארוכות ולא אחידות. כדי לסכם את החומר ולהעריכו לצורך עבודת הפרוייקט, נעזרנו במר בני וייל, עובד עיריה לשעבר שלו ניסיון רב בעבודה על חומרי הארכיון, שהציע את חלוקת החומרים לחטיבות נושאיות. החטיבה 'תכניות תכנון ערים', המקשרת בין כולן, המשיכה לשמש בסיס למספור תכניות העיר אחרי המנדט; תכנית 62 בתוכה היא תכנית המתאר התקפה לעיר, והיא הוכנה בשנת 1959. תכניות 1—27 הן התכניות הראשונות שהוכנו לתכנון כל השטח העירוני (שאך הוגדר) ובתוכן 16 תכניות שכונתיות, תכנית לחומות העיר העתיקה והפארק שסביבן, תכנית לשמורת טבע במורדות של הר הצופים, תכניות לכביש הטבעת העירוני, תכנית להתוויית דרך חברון, ותכנית לבית חולים עירוני במזרח ירושלים.
הדוח של מר וייל שימש כבסיס לקטלוג 1500 מסמכים באוסף. המסמכים עצמם טרם נסרקו.
גלריית תמונות
בן ציון גיני (1869—1945) נולד באיזמיר, תורכיה, והגיע לפלסטינה העות'מאנית בשנת 1883. הוא למד הנדסת מכונות בפריס וובלונדון, ובשנת 1911 מונה לתפקיד מהנדס העיר של יפו. בשנת 1917 הוא הוזמן על ידי ראש העיר של ירושלים, חוסין סלים אל-חוסייני, לשרת כמהנדס העיר הראשון של ירושלים. הוא המשיך בתפקידו זה גם תחת שלטון המנדט הבריטי ופרש בשנת 1926.
כמהנדס העיר של ירושלילם, גיני עבד בביצור העיר בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך עבד על תכנונן של שכונות ודרכים, תשתיות בכלל והפרצלציה של אזורים בעיר.
הוא גם עיצב מספר מבני יבור יהודיים בעיר העתיקה ופעל לפיתוח ולשיקום של מסגד אל-אקצא. הוא אף הניח תשתית חשובה לתכניות הראשונות לעיר.
האוסף האישי של גיני, שנאצר על ידי נכדו ושמור בידי משפחתו, כולל כאלפיים מסמכים, והוא היחיד המתעד את כלל פועלו. נמצאות בו תכניות לבית כנסת 'פורת יוסף' ולשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה, ריצוף לשכונת מאה שערים ופרצלציה לשכונת שערי חסד, תכניות לקולנוע 'ציון' במרכז העיר ואף לביתו הפרטי של המהנדס, שהוקם בשנות השלושים ברחוב המלך ג'ורג'. עוד באוסף תכתובות רבות הכוללות התייחסות למתרחש בתוך מנגנוני התכנון של העירייה במפנה השלטון בעיר.
האוסף סודר במסגרת הפרוייקט בארבע חטיבות: ארכיטקטורה; מסמכים אישיים; עיתונים ופרסומים; וחומר היסטורי. החומר נסרק כולו והוא זמין
באתר הספריה הלאומית.
קישורים נוספים:
היו זמנים בירושלים, יומני קולנוע ציון: מסמכי בן-ציון גיני בפביליון בצלאל, יולי 2022
אוסף האישי של מהנדס העיר לשעבר, בן-ציון גיני, לינק לספרייה הלאומית
גלריית תמונות
אוסף תיקי התיעוד למבנים הוכן במחלקת השימור בעיריית ירושלים עבור כאלף מתוך 4000 המבנים המיועדים לשימור בעיר, על פי רשימה שראשיתה בתקופת המנדט ועיגונה בתכנית האב לעיר משנת 1968. בנוסף הוכנו 17 תיקי תיעוד מתחמיים לשכונות מרכזיות ובהן המושבה היוונית, המושבה הגרמנית, קטמון, בית וגן ומקור-חיים, מע"ר מזרח, פארק 'טדי' ושכונת שמעון הצדיק. התיקים הוכנו במשך השנים על ידי עשרות אנשי מקצוע, והם אינם אחידים בצורתם ובתכניהם. הם כוללים מפות היסטוריות, תצלומי אויר, תכניות עירוניות, תכניות למבנים וסקירות של ספרות מקצועית, וכן שרטוטים וסיכומים שהוכנו על ידי יוצרי התיקים. במסגרת הפרויקט קוטלגו 320 תיקים ותכניהם נותחו. במסגרת זו, זוהו מסמכים הנוטים לחזור על עצמם בתיקים רבים – מפות, תצלומי אוויר וספרות משנית - כך שבמשך השנים, נוצר גוף בסיסי של ידע המשמש את העוסקים בתיעוד ירושלים כנקודות התייחסות עקרוניות, ומייצר למעשה המשכיות נרטיבית.
התיקים נגישים כולם באתר ה- GIS של עיריית ירושלים.
קישורים נוספים:
שכבת השימור במערכת GIS עיריית ירושלים
תיקי התיעוד המתחמיים באתר עיריית ירושלים
גלריית תמונות
האוסף נוצר בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, אז הוכר עבור העיריה מודל העיר. לצורך הכנת המודל, השתמשו יוצריו, דיק ואת'ל הרווי, ב-120 מפות בסיס, עליהן סימנו במדויק את הנקודות מהן צילמו כעשרים אלף צילומים ברחבי העיר. צילומים אלו מהווים תיעוד מלא של העיר בנקודת זמן מסוימת, ועליהם הצטרפו צילומים נוספים ברבות השנים.
כל 120 המפות ו- 20,000 התצלומים קוטלגו ונסרקו והם נגישים באתר הספריה הלאומית.
קישורים נוספים:
קישור לאוסף בספריה הלאומית
גלריית תמונות
האוסף נוצר עבור העיריה על ידי האדריכלים פרופ' מייק טרנר וארי כהן בשנים 2006—2008 ובו תיעוד מפורט של כמאה ועשרים אתרים בעיר העתיקה. האתרים שתוארו זוהו כראויים לשימור כבר בתקופת המנדט הבריטי וזכו לתיעוד נוסף בשנות התשעים של המאה העשרים, עם ההכרזה של אונסקו על העיר העתיקה וחומותיה כאתר מורשת עולם. הכרטיסיות המסכמות שהוכנו לכל אתר כוללות מידע רב שנאסף במהלך הפרויקט ובו צילומים, שרטוטים אדריכליים ואיורי פריטים.
כל הכרטיסיות קוטלגו במהלך הפרוייקט. הן קיימות באתר עיריית ירושלים.
מתוך אוספי חטיבת האדריכלות בפרויקט הארכיון הלאומי הדיגיטלי, נכלל במאגר אוסף המתבסס על אוספי הספריה הלאומית זוהו והותאמו למאגר כ- 1100 רשומות של אדריכלים שפעלו בירושלים ו/או של מבנים שהוקמו בעיר כגון מבנים שונים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, תכניות לשכונת רמות ולשכונת תלפיות מזרח; מע"ר ירושלים וכן הצעות שונות לתכנון בית המשפט העליון, בנין העיריה, ומשכן הכנסת.
קישורים נוספים:
קישור לאוסף בספריה הלאומית
02-6412542
all events
אירועים בבצלאל
فعاليات بتسلئيل
Bezalel Events
לא נמצאו תוצאות מתאימות. נסו חיפוש שונה.