המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
רז ברקו, התכנית לתקשורת חזותית, 2023
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
רז ברקו
חומר מסוג אדם
2023
רז ברקו, קולנוען, תסריטאי, במאי ויוצר ווידאו. נולד בישראל ומתגורר כיום ברחובות. המסע אל עולם הקולנוע החל בילדותו והתפתח לקריירה בבגרותו. רז בוגר תואר ראשון בקולנוע ממכללת ספיר. יצירותיו עוסקות במערכות יחסים אנושיות. סרט הגמר שלו "שוטה הכפר" זכה להכרה בישראל ובעולם, קצר זכיה במקום השני בפסטיבל קולנוע דרום, התחרה בפסטיבל חיפה וזכה בתחרויות בין לאומיות.
רז רואה באמנות אמצעי לתקשורת רגשית שבאמצעותה יכול להביע רגשות של כאב, אהבה ואמפתיה, לעורר בצופה מחשבות על יחסי שליטה ומרות. רז בסרטיו אינו מבקש רק לספר את הסיפור, אלא להצית בצופה חשיבה רחבה על מהות הקיום על היבטיו הכוללניים.
גלריית תמונות
חומר מסוג אדם / רז ברקו / תמונה דיגיטלית / מנת מזון עתידנית / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / תמונה דיגיטלית / כבשה עתידנית מהראשונות בסדרה / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / תמונה דיגיטלית / אדם מתקשר עם מכונה / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / תמונה דיגיטלית / אדם מתקשר עם עצמו דרך עיצוב וחומר / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
הסרט הקצר ״חומר מסוג אדם / Human-type material״ (12 דק') מבקש לתהות על מהות הקיום בעולם ממוכן ועתידני ההופך את בני האדם למכונות. העלילה מתפתחת בסביבה מנוכרת ומינימליסטית ובה יצירה והרס מוצאים את ביטויים דרך עבודת הפיסול של הגיבור, הנדרש בהוראת מחשב לפסל פס יצור של כבשים.
ככל שהוא מאריך במילוי המשימה המנוכרת, הולך ומתפתח בו קשר נפשי ליצירותיו והוא מבקש לראות בהן את קנינו. המערכת העומדת מאחורי הוראות המחשב ממאנת לקבל את הסטיה מהנדרש והיא מצווה עליו להשיב את היצירות לפס היצור ולציית כהלכה, שכן אין יצירות אלה בבעלותו. מיצירה ליצירה הגיבור הולך ומתקשה לעמוד בדרישה הנוקשה, עד שבאחת מיצירותיו הוא לגמרי מתאהב. הוא מסרב לוותר עליה ולשגרה אל העתיד הלא נודע המחכה לה בנפרד ממנו. מכאן, המערכת תציג את תגובתה.
הסרט נוגע ברכות באופי הסימביוטי שבין האומנות כצורך רוחני של האדם לבין הצורך הקיומי שלו בעולם החומרי ובעיקר החומרני. יותר מאחת אנו נתקלים בסוג של ורטיגו המבלבל בין יצירות ליצרנות כשהשורש המניע לשניהם הוא בכל מקרה היצריות. ברבדים העמוקים שלו מבקש הסרט להאיר על כיוונים נוספים הנוגעים להתפתחות הטכנולוגית ועל השפעותיה על האומנות והתרבות האנושית תוך התמזגותה בסדר החברתי החדש.
יצירה זו מזמינה את הצופים להיכנס לעולמו של הגיבור ולחוות את מסעו. זוהי יצירה המלווה את הרלוונטיות העולה מהצורך האנושי להתבטא באמצעות אמנות, גם במחיר של החיים עצמם.
גלריית תמונות
חומר מסוג אדם / רז ברקו / כותרת (טייטל) בסוף סצנת פתיחה / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / כפות ידיו של אדם / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / לונג שוט, אדם באמבטיה מסרב לציית לקריאת אזהרה / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
הפרויקט התחיל כתרגיל במסגרת תואר ראשון בקולנוע במכללת ספיר בשנת 2011 ונגנז מפני שלא הייתי מרוצה מהתוצאה. החזרה אל התסריט לאחר כלכך הרבה שנים אפשר לגשת בראש "חדש" ולדייק את המסרים והעלילה לאופן שבו הפרויקט צולם שוב.
גלריית תמונות
היום בו / רז ברקו / תמונה / מתוך חומרי הגלם / 2011 / צילום: אור לוין
היום בו / רז ברקו / תמונה / מתוך חומרי הגלם / 2011 / צילום: אור לוין
היום בו / רז ברקו / תמונה / מתוך חומרי הגלם / 2011 / צילום: אור לוין
התסריט החדש נכתב בעזרת הנחייתם של ד"ר אריאל הנדל, איתמר אלקלעי ואורנה לוי. אדר לוי היה שותפי הקרוב לשכתוב התסריט המקורי וחתום איתי עליו. את הסרט צילם עומרי ברזילי לפי סטוריבורד שתוכנן בקפידה ביד האמן המדויקת שלו. אלי אליהו ואדי שוורץ הקימו וניהלו את התאורה, גיא וסרמן ניהל את הסט והצוות (וגם אותי) באופן מושלם, יאנה שלי דאגה להפקה על כל ההיבטים הלוגיסטיים והמנטליים לרבות מזון מצטלם בנוסח עתידני שקוף, צליל בנדריהם עזרה עם ארט על הסט ומורן גרוס עיצבה את התפאורה. יוני דויטש והראל צמח בהברקות על המוזיקה המקורית. יואב אסא ע.צלם וקולוריסט. תודה על הנס שהיה לעבוד עם ניר שטראוס המסור שלא חסך מעצמו מאום כדי לתת את הכי טוב שאפשר לפרוייקט. ומי שארז את הכל לכדי סיפור רצוף הוא דויד ריינליב שערך בכישרון וסבלנות של ברזל.
גלריית תמונות
חומר מסוג אדם / רז ברקו / לידתו של אדם / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / אוכל מגיע לעולם / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
חומר מסוג אדם / רז ברקו / זווית ראיה טרמית מנקודת מבטו של המחשב / 2023 / צילום: עומרי ברזילי
הכירו את הבוגרים/ות
קידום הבנה תרבותית של המורשת המשותפת | PUSH
קידום הבנה תרבותית של המורשת המשותפת
تشجيع الفهم الثقافي للتراث المشترك
Promoting Understanding of Shared Heritage | PUSH
פרויקט PUSH (Promoting dialogue and Understanding of our Shared Heritage) לקידום דיאלוג והבנה תרבותית של המורשת המשותפת שלנו, פותח לאורך שנים רבות של שיתוף פעולה מקצועי בין חברי סגל ונציגים מנהלים מאוניברסיטת אל-קודס והאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים.
בשיתוף עם החברה הירדנית לפיתוח בר-קיימא (JSSD), פרויקטPUSH המשולש מכוון ליצור דיאלוג אזורי בנושאים של מורשת תרבותית וטבעית, ובכך להביא לתרומה ממשית ברמה הלאומית והאזורית.
בעזרת ההמלצות של אונסקו ליצירת קשרים אקדמאים ודיאלוג בין מוסדות בכדי לרתום הערכה משותפת למורשת תרבותית וטבעית, פרויקט PUSH שואף למוטט דעות קדומות על תרבויות שונות על ידי בניית הבנה משותפת גדולה של המורשת המשותפת האזורית. הבנה זו תביא להערכה בגיוון הטבעי והתרבותי של האזור, ובכך תקדם תהליך של שלום.
מעבר לכך, PUSH מביא תשומת לב בינלאומית למורשת העשירה של האזור הזקוקה לשימור על ידי זיהוי אתרים חשובים של מורשת טבעית ותרבותית.
פרויקט PUSH הוא פרויקט מאתגר. פיתוח כבוד הדדי למורשת התרבותית של ה"אחר" במרכז הסכסוך אינו קל. יש צורך ברור בדיאלוג מוגבר ובתיאום משולש בנוגע למורשת המשותפת של האזור החשוב הזה.
למידע נוסף על הפרויקט אנא עברו לעמוד בשפה האנגלית.
1905
הקונגרס הציוני מחליט
שנתיים לאחר פגישתם של הרצל ובוריס שץ ושנה לאחר מותו של הרצל (1904), מחליט הקונגרס הציוני השביעי בבאזל על הקמת בצלאל בירושלים. המוסד נקרא על שמו של בצלאל, האמן היהודי הראשון המוזכר בתנ״ך, מקימו של המשכן במדבר.
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה. (שמות פרק לא פסוקים א'-ה').
1918
חוזרים לפעולה
עם תום מלחמת העולם, חוזר בוריס שץ ממקום גלותו (תחילה בדמשק ולאחר מכן בצפת ובטבריה). בית הספר נפתח והלימודים מתחדשים. שץ מסיים את כתיבת ספרו - ״ירושלים הבנויה: חלום בהקיץ״ - נובלה אוטופית המתארת את ישראל בשנת 2018.
1940
מרדכי ארדון מחליף את יוסף בודקו
יוסף בודקו נפטר ובמקומו מתמנה מקס ברונשטיין, הלא הוא האמן מרדכי ארדון, שלמד בבית הספר של הבאוהאוס והיה מורה בבית ספרו של יוהנס איטן. מלחמת העולם השנייה מביאה עמה קשיים כלכליים וקיומיים חמורים.
1952
זאב בן צבי מחליף את ארדון
מרדכי ארדון עוזב את בצלאל ובמקומו מתמנה הפסל זאב בן-צבי. ממשלת ישראל, המודעת לחשיבותו ההיסטורית ולתפקידו הייחודי של בצלאל, מתחילה להשתתף במימונו.
במקומו של בן-צבי מתמנה, לאחר שנה, יעקב שטיינהרדט (1955-1953) ואחריו מכהנים ירחמיאל שכטר (1957 - 1955), יצחק אשהיים (1961 - 1960) והאדריכל פליקס דרנל (1964 - 1962).
1968
בצלאל - חברה ממשלתית
ועדת השרים לענייני כלכלה מחליטה להפוך את בצלאל לחברה ממשלתית. שר החינוך והתרבות ושר האוצר ממנים את חברי הוועד המנהל.
1982
בצלאל - אל הר הצופים
בצלאל חותמת על חוזה עם האוניברסיטה העברית בירושלים והמועצה להשכלה גבוהה להקמת בניין בשטח קמפוס הר הצופים. מתחילה עבודת התכנון המפורטת לקראת המעבר אל המיקום החדש.
1991
חילופי הנהגה
פרופ' רן שחורי מסיים את תפקידו כראש האקדמיה, ד”ר רן ספוז'ניק נבחר לתפקיד.
1998
המחלקה לעיצוב גרפי, משנה את שמה ל"מחלקה לתקשורת חזותית"
יובל לישראל - במסגרת חגיגות חמישים שנה למדינת ישראל פותחת האקדמיה את תערוכת "רצף ותמורה" המציגה 92 שנות יודאיקה בבצלאל, ומתקיימת במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה.
מדיניות ותיאוריה של האמנויות - תואר שני - סגל
התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות
برنامج اللقب الثاني في السياسة ونظرية الفنون
Master's Program in Policy and Theory of the Arts (M.A.)
2005
לקראת חזרה למרכז העיר ירושלים
הוועד המנהל מחליט על מעבר בצלאל מהר הצופים בחזרה למרכז העיר, ובוועדת השרים לענייני ירושלים מאשרים הקצאת שטח במגרש הרוסים לצורך הקמת הקמפוס החדש.