המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
ליווי פרויקט גמר
שרון ישראל, התכנית לתקשורת חזותית, 2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שרון ישראל
Space Ing
2021
מעצבת גרפית מולטידיסיפלינרית (בת 30), בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר לשנת 2017. מתמחה בעיצוב ספרים, טיפוגרפיה, מיתוג, אסטרטגיה וארט-דיירקשן בעיקר מול מוסדות תרבות. עבדה על פרויקטי מיתוג מגוונים ורחבי היקף בעולם המסעדנות, הטואלטיקה (קרמה) והרפואה (מרכז רפואי מדיקה) בסטודיואים שונים, כמו כן עיצבה ואצרה תערוכות. כיום מעצבת גרפית עצמאית ועוזרת הוראה במכללת שנקר ובאקדמיה לאמנות בצלאל
אתר הפרויקט: https://www.sharon-israel.com
גלריית תמונות
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
Space Ing הינו ספר מחקר פרשני א-דיסציפלינרי העוסק במונח רווח ובפעולת הריווח (spacing). רווח הוא אחד ממושגי היסוד בעולם הגרפי והטיפוגרפיה, וספר זה מבקש לבחון אותו בשלושה צירי מחקר שונים: סאונד, זמן ומרחב. כל פרק בספר מציע התבוננות שונה המחפשת להגיע למהות הקיום של האין אל מול היש, של השחור אל מול הלבן ובמה שמתקיים ביניהם. העיסוק במושג רווח קורא תיגר על ההנחה המוקדמת כי "רווח" הינו ריק מתוכן, אך איננו מגדיר אותו אחרת.
גלריית תמונות
Space Ing, שרון ישראל, ספר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
העיסוק במושג רִיק הינו עתיק יומין, הן בתרבויות המערב והן במזרח. במערב, הריק הפך מרכזי בימי הביניים, כאשר שויך על ידי הכנסיה לזרם הניהיליסטי שבאירופה הנוצרית. לעומתו במזרח, בדגש על סין העתיקה וזרם הבודהיזם (בין היתר בתורת ה"מא"), הריק נתפס כישות קיימת, נוכחת ובעלת פוטנציאל ויכולת בריאה, ולכן אינה יכולה להיות ריקה מתוכן.
הניגודיות התפישתית בין החיובי לשלילי חלחלה לחיי היומיום ולשדות רבים ומגוונים, ביניהם פילוסופיה, תיאולוגיה, אמנות יפה, עיצוב, מוסיקה, ואדריכלות. עם הזמן גישות אלו החלו להתמזג, ומהות הריק הפכה למושא המחקר המרכזי של אמנים, מוסיקאים, ואנשי רוח רבים. דוגמה מובהקת לכך הינה המוסיקאי והתיאורטיקן ג׳ון קייג' שיצא כנגד הרעיון כי קיים שקט או חלל ריק בעולם בעזרת יצירתו השקטה ״33׳4" (1952)
גלריית תמונות
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
הבודהיזם, כמו סארטר, האמין שהאדם ריק מטבעו, שאין שום עצמי מהותי וקבוע. הרעיון הבודהיסטי של ריק, Śūnyatā, כולל את המציאות האולטימטיבית “The Void”, שהינו מושג מטאפיזי ונפשי. ראשיתו בבודהיזם המוקדם, במאות הראשונות אחרי מות הבודהה. אז תואר היעדר הקיום העצמי, משמע, שכל הדברים המורכבים כולל האדם, הם בעלי טבע ריק — הם משתנים ללא הרף ואין בהם מהות או קיום עצמאי נפרד. אף שה‘ריקות’ ‘טבועה’ בכל ואף שדבר אינו מתקיים מחוץ לשדה הריקות, אין היא רומזת לכך שדבר איננו קיים או שהעולם הוא ‘אין’, ‘ניהיל’. להפך, הריקות היא הטבע הארעי של התופעות כולן, והיא זו המאפשרת את התפתחותן ואת השתנותן. ריקות זו מושווית לאמת מוחלטת. תפנית ברעיון הריקות שייכת לנזיר נגרג'ונה שטען כי הריק איננו רעיון פילוסופי אלא דרך של התבוננות על העולם. הוא הוכיח שכל טיעון על העולם הוא אבסורד ו‘ריק’ מכל קיום עצמאי, נפרד וקבוע, מאחר שהוא יחסי ותלוי. הוא הבחין במציאות היחסית; העולם הקונבנציונלי של המילים והסימנים, ובמציאות המוחלטת והריקה - המקום שבו דבר תלוי בדבר. ההתבוננות ה‘ריקה’ הייתה לדרך האמצע שלא נוטשת את המציאות ואת עולם הייצוגים, אלא רואה אותם כפי שהם. אם הריקות זהה עם ה‘מוחלט’, הרי שהבנת הריקות היא ההכרה במוחלט, בנירוונה והיא נתיב של השחרור מהסבל וחזרה אל המציאות.
הכירו את הבוגרים/ות
שיטות במחקר חזותי/פרשני: מבוסס קולנוע
שיטות במחקר חזותי/פרשני: מבוסס קולנוע
03-5285124
סמינר- The politics of architecture in Israel
סטודיו 10- פרויקט גמר
מירב שחם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
מירב שחם
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום
2021
מעצבת ובמאית פתיחים לסדרות טלוויזיה וקולנוע, בעלת סטודיו bananamoon לעיצוב ואנימציה. בוגרת התואר הראשון במחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה (2006). מרצה בתחום הברודקאסט במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.עבדה כ-5 שנים במחלקת הפרומו של "רשת" (ערוץ 2) וכמעצבת וארט-דיירקטורית במספר בתי פוסט נוספים.
בין לקוחותיה נמנים Netflix, HBO, כאן 11 תאגיד השידור הציבורי, יס, הוט, קשת אינטרנשיונל, יונייטד קינג, אנדמול שיין ישראל, יולי אוגוסט הפקות, אבוט המאירי, פרימנטל ועוד. בשנים האחרונות יצרה פתיחים לפאודה, שעת נעילה, האחיות המוצלחות שלי, הבלתי רשמיים, המפקדת, האזרח ק׳, השוטרים ועוד.
איירה ספרים ועטיפות אלבומים, ביימה קליפים והציגה את עבודותיה במספר רב של תערוכות קבוצתיות כולל תערוכות יחיד בגלריה אלפרד ובגלריה כולי עלמא.
שחם היא גם מוסיקאית ואמנית סאונד, הוציאה אלבום ראשון בשנת 2012 והופיעה בעשרות מקומות והרכבים בינהם: בארבי ת״א, לבונטין 7, תיאטרון החנות, תיאטרון תמונע, האוזן השלישית ועוד.
גלריית תמונות
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021, (צילום: דניאל חנוך)
מירב שחם מציגה את "אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום", מיצב וידאו וסאונד העוסק בסיפורה של שדרנית רדיו שעוברת טראומה כאשר אסון טבע מתרחש בעולם. הגבולות בין האסון הגלובלי ומצבה האישי והפנימי של השדרנית נעלמים והיא מתעדת ומתמללת את כל מה שעובר עליה בכל רגע נתון. מתוך מחסה המשמש כתחנת רדיו פיראטית. היא משדרת את כל מה שעובר עליה. תחנת הממסר הזו וכל האזור הצחיח שמסביב לה הופכים לבית שלה. הצורך לתקשר את החוויות שלה לעולם, בלי לדעת אם יש בכלל מי שמאזין, עומד במרכז היצירה. במיצב ניכר הדהודו של המצב האנושי בשנת 2021, שנה שבה מחשבת האפוקליפסה מוסיפה לנסוק, שבה מגיפות, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם מעסיקים את כולנו ומעצבים את מציאות חיינו. זוהי תקופה שבה המובן מאליו עובר טלטלה, הקרקע נשמטת או נסדקת, והיצר ההישרדותי מניע אותנו לבקש אחיזה.
גלריית תמונות
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תוך כדי תהליך היצירה חקרה מרב את ההגות האקזיסטנציאליסטית, העוסקת בזיקה שבין העולם לבין הגוף האנושי. פילוסופיה זו טוענת כי לא ניתן להטמיע את העולם האנושי בתוך עולם הדברים הלא אנושיים; תמיד קיימת זרות בסיסית של העולם, שניתן להתגבר עליה רק באמצעות המשמעות המוענקת לפעולה האנושית. המפגש עם העולם אינו מפגש מופשט שבמרכזו האני החושב, האני הטרנסצנדנטלי, אלא מפגש מוחשי שבמרכזו אני ממשי וגופני המוטל לבדו אל תוך העולם ומחולל כך את משמעות קיומו. בלט במיוחד הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שביסס את הפילוסופיה שלו על הפער בין החברה האנושית ובין טבע האדם. הוא טען כי יצר לב האדם טוב מטבעו, וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל". מצב טבעי זה הוא המצב שבו נמצאים כל יתר היצורים שאינם האדם, ובו היה מצוי האדם בטרם נוצרו החברה האנושית והציוויליזציה. יצירתה של החברה משחיתה את האדם האצילי מטבעו.
גלריית תמונות
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר אספה מרב ציטוטים וסיפורים הקשורים באסונות טבע, רעידות אדמה, תופעות הקשורות לגיאולוגיה ולימודי כדוה״א, ונתקלה בסיפור שנקרא ״רעידת אדמה בצ׳ילה״ אותו כתב היינריך וילהלם פון קלייסט - סופר ומחזאי גרמני נולד בשנת 1777 התאבד בשנת 1811 יחד עם בת זוגו ליד ברלין. פון קלייסט פיתח סגנון מיוחד, תמציתי ויבש לכאורה. הוא מייצג נאמנה את הסיפורת הרומנטית באירופה - חוסר אמונה בתרבות האנושית וסגידה והערצה לדברים המסתוריים והאפלים שבטבע (גם בטבע האדם) אותם הוא תופס כחזקים ונעלים על התרבות. יש בספוריו מחאה נגד הממסד, ובעיקר כנגד הכנסיה. הוא הושפע גם מז׳אן ז׳אק רוסו ומעמנואל קאנט. השקפת העולם הרומנטית הרואה בטבע את הדבר הטוב והאמיתי ואת התרבות האנושית כרעה במתגלמת במובהק בסיפור הזה. החוקים של תרבות אנושית שקובעים את מי מותר או אסור לאהוב. פון קלייסט מציג השקפת עולם שהיא הפוכה למקובל: רעידת האדמה היא טובה ואנשים פרועים ומוסתים גרועים ממנה.
״כאן הייתה מוטלת ערימת חללים, ושם נשמע קול נאקה מתחת המפולת, כאם צווחו אנשים מעל גגות בוערים כלפי מטה, ושם נאבקו בני אדם ובעלי חיים בגלים, כאן עמל מציל אמיץ לב - לעזור, ושם עמד אחר חיוור כמת ופשט בלי אומר את ידיו הרועדות כלפי שמים. כשהגיע ירונימו אל השער ועלה על פני גבעה שמעבר לו צנח מתעלף לארץ.״
הכירו את הבוגרים/ות
אנגלית קיץ מתקדמים א
שיטות במחקר פנומנולוגי: מבוסס אובייקט
אדריכל, מרצה, בעל משרד אדריכלים StudioPEZ הפועל מתל אביב, ישראל ומבזל, שוויץ.
זרחי הוא בוגר בהצטיינות של בי"ס לאדריכלות באוניברסיטת ת"א. לאחר עבודה אצל OMA | Rem Koolhas ברוטרדם ו-Herzog De Meuron בבזל, שוויץ, הקים ב-2012 את StudioPEZ בשיתוף Pedro Peña .
מאז הקמתו זכה הסטודיו במספר רב של תחרויות בינ"ל, בינהן: היכל המשפט ירושלים, תחרות רעיונות לאופרה חדשה בבוסאן, ד. קוריאה, מרכז הפיתוח של חברת ברודקום והפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א. לאחרונה זכה הסטודיו בתחרות לתכנון קמפוס אונ' ברן בשוויץ. עבודתו של הסטודיו זכתה לפרסום במגזינים בינ"ל. בנוסף, זרחי שימש כשופט במספר תחרויות בין-לאומיות ופרסי אדריכלות.
צילום תמונת פורטרט: אביעד בר נס