בניסיון להרגיש אהבה לאמא שלה, יוצאת קורין קיציס למסע חזותי חסר פשרות. היא חוקרת את העבר באמצעות סרטי וידאו משפחתיים ומתעדת מפגשים עם הנשים במשפחתה. יחד איתה, אנו מבינות ומבינים אִימָּהוֹת ואִימָּהוּת קצת יותר טוב. הסרט מעורר מחשבה על השפעת העבר על ההווה שלנו וגם על העתיד. היוצרת מתעמתת עם העבר והשפעתו ומזמינה אותנו להיפגש עם עצמנו דרך עיניים חומלות וסלחניות.

הפרויקט של הגר מתמקד בנסיון להגדיר מהו איור פמיניסטי בספרי ילדים, לאחר שמצאה שספרות הילדים הפופולרית והנגישה הייתה ועודנה מלאה בגיבורים אמיצים ונסיכות כנועות המבקשות להינצל ולסיים את מאבקן בפרס הראוי ביותר עבור אישה, החתונה. לצד אותה תפיסה מיושנת, גילתה הגר שיש גם הרבה שינויים, המאבק הפמיניסטי לובש פנים וצורות מגוונים ומשתלב בכל אחד מתחומי חיינו. סיפורי הילדים החדשים מצביעים על השינוי המבורך הזה וחשוב מזה, הם תורמים להמשך המאבק דרך שינוי התודעה של דור העתיד. על ידי חשיפת הילדות והילדים לאפשרויות נוספות לספר סיפורים ולקרוא בסיפורים מזן חדש, נוכל כהורים וכיוצרים.ות, לשנות במעט את פני החברה העתידית. הדרך הכי טובה לבסס שינוי עתידי שכזה היא על ידי חינוך והדרך הטובה ביותר לחנך היא על ידי סיפורים מרגשים ומעניינים המזמינים חשיבה וחקירה.

"אמא שלי ואני" הוא סרט דוקומנטרי אישי על נשיות ואמהות. דרך מבט מעמיק לעצמה, מפגש עם הנשים במשפחתה ושימוש בסרטי וידיאו משפחתיים ישנים ועכשוויים, מספרת קורין קיציס סיפור התבגרות, מילדה, לנערה, לאשה, לאמא, וחושפת את היחסים המדוברים והלא מדוברים שבין הדורות. היוצרת חושפת מסע אישי ומשפחתי מורכב בו היא מבקשת להשתחרר מעמדת הילדה אל מול אמה, להקשיב לה בלב פתוח המכיר בה כעוד אישה בעולם, שגם חלמה כל כך להיות אמא אך מצאה את עצמה בודדה, אשמה ובתחושת כישלון תמידית. מתוך הכעס והכאב עולים גם רוך וחמלה ובקשה לשלום בכל החזיתות, מול עצמנו, מול הילדים שלנו, וחשוב וקשה מזה אל מול ההורים שלנו, האמהות שלנו, מי שהביאו אותנו לעולם הזה.