הפרויקט ״פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי״ מורכב משני חלקים. החלק הראשון הינו חלל מעבדתי-חוויתי ובו חוברות המייצגות מגדרים שונים ולצידם מצלמה נסתרת. המצלמה מחוברת למערכת בינה מלאכותית המבצעת זיהוי פנים וזיהוי מגדרי. חלל זה מעוצב כחוויה המוכרת מתערוכות בתחום התקשורת החזותית. משם ניתן לעבור לחלל השני - חדר הבקרה. בחלל זה מוצבים מסכי מחשב המציגים לצופה בלייב את קלט המצלמות מהחלל הקודם עם ניתוח והדבקת לייבל המתאר זהות מגדרית ונקודות לזיהוי הפנים. לצידם מסכים עם מידע נוסף: אנימציה בנראות קוד, שמשמשת כמילון למושגים מתחום הזהות המגדרית. מסך נוסף עם סרטון המסביר את מונח הפנאופטיקון ואת הפרויקט. ובנוסף, מסך של מצלמת אבטחה המוצבת בתערוכה. הפרויקט מטרתו לעורר מחשבות על האלגוריתמים של בינה מלאכותית המנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו הקטגוריות המגדריות הופכות לנזילות. הפרויקט מבקש להביע ביקורת ולחשוף טפח מהמנגנון הזה ומזמין אותנו לשאול על מקומנו בתוכו.

הפנאופטיקון הדיגיטלי הוא תוצאה של שיתוף מידע אוטומטי ועיוור של המשתמשים.ות ברשת. האפליקציות השונות מנתבות אותנו למסור מידע באופן מניפולטיבי, וכך יוצרות מערכת וולונטרית של מעקב, המשמשת גורמים חוקיים ומסחריים. שימוש פעיל ברשתות החברתיות מאפשר לגורמים מסחריים לייצר תוכן מותאם למשתמשים.ות, לאסוף עליהם מידע ולרכזו אצלם.

אך האם עלינו להשלים עם מצב עניינים זה? מה קורה למשל כאשר אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו קטגוריות מגדריות הופכות לנזילות? הפרויקט חושף טפח מהמנגנון הזה, ומאפשר לנו לחוות את שני צדי החוויה: מצד אחד, להיות אותה ישות יומיומית שמאפשרת שיעקבו אחריה ומצד שני לראות איך הטכנולוגיה פותחה על מנת שתוכל להדביק עלינו תוויות ולהפוך אותנו לפריטים סטטיסטיים.

בשנים האחרונות אנו חיים.ות בעולם בו מתפתחת הטכנולוגיה בקצב כה מואץ, עד כי נדמה שזהו עולם עתידני. הרשתות החברתיות, האפליקציות ואתרי האינטרנט ממקמים את עצמם בעומק חיינו, כחלק משגרת היומיום, ועושים כל שביכולתם כדי לשאוב מאיתנו מידע. ככל שהם יודעים עלינו יותר, כך הם יכולים להציע לנו שירותים ותכנים מותאמים אישית, לעודד אותנו להזין אותם בתוכן, לגרום לנו לרכוש מוצרים ברשת ולהשפיע עלינו ועל סדר היום שלנו בדרכים שונות. כל זה כבר לא חדש עבורנו. כולנו מודעים.ות לכך שאנו נתונים.ות במעקב, ובכל זאת אנחנו תורמים.ות למערכות הללו נתונים בחפץ לב, ולרוב מדחיקות.ים את העובדה שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מעצבים את חיינו ואת הדימוי החברתי שלנו.