תמנע הוך מציגה את ״איש הולך״, סיפור קצר על תנועה המתאר פליאה אודות מצבים יומיומיים דרך פירוק וניתוח של פעולות התנועה האינסטינקטיביות של האדם. באמצעות התבוננות ארוכה בגלי הים האיש מחפש תשובות לנסתר ממנו, ומנסה לתפוס את הרגע החולף. הרצון להעמיק את המבט וללכוד את רגע ההתרחשות מאיים לשבש את הזרימה הטבעית בחייו. המסע מציג לקוראים פרדוקסים הנוגעים בתנועה דרך מושגי הזמן: הווה, עבר ועתיד.

ההליכה על הקו מנקודת ההתחלה אל הסיום מופיעה וחוזרת בשיטוט של האיש ההולך, הרוצה להבין אם זה הרגע או שמא הרגע כבר חלף. כל רגע שעובר פותח בפניו תת-רגעים נוספים, מעין זום-אין על שאלת ההווה, הנמתח אל נגד עיניו. באמצעות התבוננות ארוכה בגלי הים האיש מחפש תשובות לנסתר ממנו, ומנסה לתפוס את הרגע החולף. הרצון להעמיק את המבט וללכוד את רגע ההתרחשות מאיים לשבש את הזרימה הטבעית בחייו.

המיצג החזותי מדמה את פירוק התנועה, מכלול הרגעים. כל מלבן מייצג רגע אחד סטטי מתוך התנועה השלמה, כמו צמצם של מצלמה החותך את מלוא ההוויה לרגע אחד דומם. כל רגע המוגדר על ידי המלבן גם הוא מכיל בתוכו רגעים ותת-רגעים שהעין לא מסוגלת לתפוס. הסופי והאינסופי עומדים אחד לצד השני בדיאלוג חזותי מתמיד, השואל איך ייתכן כי תנועה מתרחשת? ועדיין מתקיימת תנועה בעולם, החץ זז ממקום למקום, זורמים החיים, והאיש הולך.