המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
שיטות במחקר פרשני: מבוסס תרבות חזותית
02-242515
מיפוי ודאטה
02-6563657
סטודיו 2 - מבנה / בניין
טלי עמית גילבר, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
טלי עמית גילבר
בֶּטֶן מְלֵאָה
2021
מאיירת ומעצבת, בוגרת בצלאל (2001) במגמה לעיצוב קרמי, מסלול פיסול.
זוכת פרס בלומטל ומלגת קרן שרת על הצטיינות בפרוייקט הגמר.
נשואה, ואמא לעומרי.
בעלת סטודיו לאיור ועיצוב בתל אביב.
במהלך השנים האחרונות מתמקדת ביצירת ממוארים, ובאיור ספרי ילדים.
![פורטרט טלי עמית גילבר](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-02/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P98,PD7,P9C,PD7,P99,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,P99,PD7,PAA,P20,PD7,P92,PD7,P99,PD7,P9C,PD7,P91,PD7,PA8.jpg,qitok=BBd2tC7L.pagespeed.ic.7gGqeYNwjs.jpg)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_9.jpg.pagespeed.ic.RFbh8prkYx.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.ClXqYzF9Tu.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.DQ34qrutD0.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ארבעה ילדים על רצפת חדר ילדים, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.oOSEUAHDX8.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![שתי ילדות תאומות בפיג'מה יושבות על מיטה גדולה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P205,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.JyrsKtPs3R.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
״בֶּטֶן מְלֵאָה״ הוא ספר מאוייר הכולל את סיפורה הפרטי של המחברת בשילוב ציטוטים מתוך ראיונות שערכה עם תשע אמהות. המחשבה על אמהוּת, באופן טבעי ואינטואיטיבי, מעלה קונוטציות של אהבה, קרבה וחום. אך במציאות, חווייתן של אמהוֹת היא מורכבת יותר, ולפעמים כוללת גם מופעים של מרחק וניכור מילדיהן, שמובילים לא פעם לכאב ולתחושת אשם. הספר מישיר מבט אל החוויות הללו, שלרוב נותרות מודחקות, מנסה להבין ולנרמל אותן.
הספר מעלה שאלות מתוך עמדה שאין ״נכון״ ו״לא נכון״, ובידיעה שלא תמצא תשובה או אמת אבסוליטית. תהליך הבירור והנכונות לפתוח את תיבת הפנדורה הם הדבר עצמו, והם פורטים מנעד של התייחסויות לסוגיה.
האיורים בספר מייצרים ציר עצמאי, ובמפגש בין האיור לטקסט נפרש מרחב המאפשר לקורא ליצור פרשנויות מתוך עולמו הפנימי.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201.jpg.pagespeed.ic.u1Jmgfthy8.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ילד וילדה יושבים על כסא נדנדנה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_7.jpg.pagespeed.ic.1pUKCSXTXR.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy_6.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ילדה יושבת על ברכי אמה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![ילדה עומד לילד לול ובו תינוק, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%206%20copy.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תחילת העבודה על הפרויקט ברעיון לכתוב ממואר בהשראת הספר ״אני זוכר״ של גו׳ בריינרד, ספר שהוא מעין קולאז' של זיכרונות הכתובים כפרגמנטים קצרים (בין שורה לפסקה), ממואר שהפך לקלאסיקה שנעשו לה המון מחוות של אמנים (ג׳ורג׳ פרק, פול אוסטר ועוד). כל משפט בספר מתחיל במילים ״אני זוכר״ וככה הוא פורס את סיפור חייו. התכנית היתה ליצור וריאציה של ״אני זוכר״ בנושא אמהות, לכתוב כמות גדולה של פרגמנטים שמתחילים ב״להיות אמא זה...״, מתוך מחשבה שדרך פירוק חווית האמהות לחלקים קטנים תוכל טלי לפרוט את ההגדרה של זהותה כאמא, להגיע לעומק הדברים ולקבל תמונה מלאה של השלם. טלי ערכה רשימות על רגעים משגרת היום יום ומחשבות על הנושא. היא קיוותה שכתיבה שיטתית בצורה של רשימות, שיש בה מימד טכני, תאפשר שחרור של המקום הלא מודע, של היצירתיות בדומה למה שקורה לתודעה בזמן נהיגה, שטיפת כלים וכו׳.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_7.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy_5.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy_4.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![אמא ושני ילדים בקרון רכבל, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![זוג הורים וזוג ילדיהם, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy_1.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![שתי דמויות מופשטות בצבע שחור, צבעי מים על נייר](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%206%20copy_0.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
המושג ׳האם הטובה דיה׳ של דונלד ויניקוט משמש בפרויקט של טלי תפקיד מרכזי ומייצג את הקונפליקטים שקיימים במהות האמהות. כשתינוק נולד, יש לו תלות מוחלטת בדמות המטפלת בו (לרוב זו האמא). לפי ויניקוט, התינוק תלוי באמו כי הוא נולד בלי היכולת להבחין בין מציאות פנימית לחיצונית. האם בעצם מתווכת בינו לבין הסביבה, מסננת עבורו גירויים ומווסתת עבורו את העולם. יחד עם זאת, כל ילד גם לומד לחוות תסכולים. כל עוד התסכולים הם במסגרת הסביר, כלומר במידה ויש לו אם "טובה דיה", הילד יפתח תהליך היפרדות בריא ונורמלי. כשהאם אינה טובה דיה והתסכולים הם מעבר לגבול היכולת של מה שהתינוק מסוגל לשאת, כמו הזנחה או ניכור, הם הופכים להיות טראומטים ואז התינוק עלול לפתח הפרעות חרדה, קושי בבוחן מציאות וחוסר אינטגרציה. יש משהו פרדוקסלי בכותרת הזו שמכיל בתוכו גרעין קונפליקטואלי. לומר על משהו שהוא ״טוב דיו״, זה בעצם לומר שהוא לא הכי טוב, שנעשתה פשרה. יחד עם זאת הוא גם לא רע, אפשר להסתפק בו ולחיות איתו. המושג הזה כביכול אמור לשחרר אמהות מהשאיפה להיות מושלמות ובה בעת יש בו משהו שמייצר אשמה מתוקף הבינוניות שמוכלת בתוכו. זה מאוד סימבולי לפער בין הרצוי למצוי ולדואליות הקיומית בהם עוסקת טלי לאורך הפרויקט.
הכירו את הבוגרים/ות
סמינר הנחיה אישית פרויקט גמר
סדנה בכתיבת ביקורת על יצירה
למד במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל בין השנים 1986-1990. עם סיום לימודיו החל לעבוד בסטודיו דוד טרטקובר שם היה שותף בין השאר לעיצוב מערך השילוט במרכז סוזאן דלל בתל אביב ועיצוב עבודת תבליט באולם הנכנסים בטרמינל 2 בנתב״ג. בהמשך החל לעבוד בסטודיו פיליפ בולקייה שם היה שותף בעיצוב אריזות למותגים מובילים בישראל. בשנת 1998 החל ללמד במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל ובמקביל פתח סטודיו עצמאי. עם לקוחות הסטודיו נמנים בין השאר ספריית ידיעות אחרונות-סידרת ספרי עליית הגג, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון בן צבי ומרכז שפילמן לצילום. במסגרת עבודתו כמעצב עצמאי עיצב ספרים ומערך שילוט לשישה אתרים מוכרזים ע״י אונסק״ו כאתרי מורשת משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. בנוסף, עיצב את הספר: A Promise of Peace: The Jordan River Peace Park שניתן למלך ירדן עם ביקורו בפארק נהריים. יהיה יועץ טיפוגרפי לסטודיו ״כשר מעצבים״ שעיצב את מערך השילוט להיכל התרבות המחודש בתל אביב.
עיצב קטלוגים מלווי תערוכות לאמנים רוני בן־ארי, מוש קשי, יעל עצמוני, פרידה גולבהר ועוד. אצר את תערוכת בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנת 2008 עיצב קטלוג עבודות המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית לרגל מאה שנה לבצלאל. החל משנת 2012 כותב מחקר מקיף אודות מעצב האות המכונן צבי נרקיס, שעתיד לצאת כספר בשנת 2021.
03-5665020