המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
וידאו דוקומנטרי
Edicula | Project brief
Edicula | Project brief
The EDICULA project offers an innovative approach to the preservation of built heritage, seeking to promote the protection of monuments as part of heritage conservation, protection of cultural assets, and sustainable development. The project promotes multidisciplinary and cross-sector collaboration and combines practical-applied research with theoretical study. International cooperation relies on a variety of universal educational tools and activities that include skill development, social inclusion, critical thinking on conservation, community involvement, and youth engagement, utilizing advanced technologies and practical experimentation to create innovative learning and training in the digital age.
At the heart of the project stands the Church of the Holy Sepulchre in Jerusalem, and its center, the Aedicula (the structure housing the tomb of Jesus), where learning and practical experience in preservation and the development of innovative tools will take place. The sites will be taught and examined within historical-cultural and social contexts, including their location in the urban environment and the unique architecture of Jerusalem.
The project's objectives and goals include promoting the protection and preservation of monuments and sites based on research on the Church of the Holy Sepulchre and the Aedicula; developing tools for studying the unique architecture of the place, including data analysis and information; formulating study programs for advanced degrees (leading to a master's and doctoral degrees) in cultural heritage. The program will be a joint effort involving several higher education institutions in Europe and Bezalel; developing methodologies for practical experience in preservation as part of study programs and professional training, alongside advanced virtual tools for preservation education.
The EDICULA project is funded by the Erasmus+ program of the European Commission, with six bodies, institutions, and organizations participating:
• Bezalel Academy of Arts and Design, Israel (BEZ);
• Universita Degli Studi Di Roma La Sapienza, Italy (UNIROMA1);
• National Technical University of Athens, Greece (NTUA);
• PerpetielSI SRL, Romania (PERPETIELSI);
• Israel Antiquities Authority, Israel (IAA),
• Hellenic Research Institute of Alexandrian Civilization, Greece (HRIAC).
The project is led by the Department of Architecture and the Masters' program in Urban Design with the support of the Research and Innovation Authority at Bezalel Academy of Arts and Design.
Project Management: Dr. Adi Salz-Winer
Advanced Degree Topic Coordinator: Dr. Shmuel Gruaoig
Bezalel Representative on the Steering Committee: Prof. Dr. Mike Turner
Team Members: Dr. Koomal Pothder (Urban Design PhD Candidate)
The project duration is three years and is expected to conclude in August 2023.
עיניים עצומות לרווחה: פסיכואנליזה ואסתטיקה במבט הדדי
עיצוב מסך
אירועים פתוחים
אירועים בבצלאל
فعاليات بتسلئيل
Bezalel Events
יום א' | יום ב' | יום ג' | יום ד' | יום ה' | יום ו' | שבת |
---|---|---|---|---|---|---|
תולדות האמנות
וידאו ארט
דורית מגידור, התכנית לתקשורת חזותית, 2023
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
דורית מגידור
לטו
2023
גלריית תמונות
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / קרדיט צילום: דור קדמי
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / קרדיט צילום: דור קדמי
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / קרדיט צילום: דור קדמי
לטו הוא ספר מנהרה שמבוסס על הסיפור המיתולוגי של הטיטאנית לטו, אמם של האלים אפולו וארטמיס. על פי הסיפור, כשהרה גילתה שלטו בהריון מבעלה זאוס, היא קיללה אותה שלא תמצא מקום על פני האדמה שיקבלה, ולטו נאלצה לנדוד בין ערים ואיים שונים ולחפש מקום שבו יתאפשר לה ללדת. בספר, מסעה של לטו מועתק לימינו ומשמש לבחינת המציאות המשתנה שלנו, במיוחד לנוכח משבר האקלים והחשש ההולך וגובר מעתיד חסר ודאות שבו אנו, כמו לטו, נאלץ לנדוד ולחפש קרקע יציבה. מחזור השירים המוצג בספר נכתב על ידי המשורר נדב ליניאל במיוחד עבור העבודה ומתאר את הלך הרוח הפנימי של הדמות לאורך המסע - יציאתה לדרך, הפחד והייאוש שמלווים אותה אל מול הקריסה ההדרגתית של העולם והחלטתה, לבסוף, לקבל את האין ולהתחיל מחדש, גם אם הדבר כרוך בכאב ובאובדן.
גלריית תמונות
סיפורה של לטו מוצג דרך גלגול מחודש של ספרי מנהרה, צעצוע נייר שהיה פופולארי במיוחד באירופה ובריטניה במאות ה-18 וה-19. באופן מסורתי ספרי מנהרה מציגים מספר שכבות דו-מימדיות שמוצבות אחת מאחורי השניה ויוצרות יחד דימוי תלת מימדי, כמו תפאורה של תיאטרון. במקרה של לטו, החלטתי לאתגר את הפורמט של ספר המנהרה וליצור אובייקט שיש בו גם את מרכיב ההתבוננות בדימוי אחד מרובד וגם מהלך של דפדוף ליניארי באופן המוכר לנו. בכך התבססתי על תיאוריות אודות הצורה בה נגלה לנו משבר האקלים, ובפרט על כתביהם של החוקר רוב ניקסון והפילוסוף טימותי מורטון, שמתייחסים שניהם לכך שמשבר האקלים הוא אובייקט מתעתע שאנו חווים רק במקטעים קטנים וארוכי טווח ועל כן מתקשים להבין במלואו. הפורמט הניסיוני של הספר שואף לספק חוויה של הזמן הכפול הזה של משבר האקלים - מצד אחד להראות לנו מלכתחילה את כל המהלך ואת הריק שמצפה לנו בסוף הדפדוף, ומצד שני לאפשר לקורא.ת לעצור בכל רגע בדרך ולחוות דרך לטו את התחושה שהעולם הולך ומתפרק.
גלריית תמונות
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / צילום: רינת גלבוע
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / צילום: רינת גלבוע
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / צילום: דור קדמי
אל הסיפור של לטו הגעתי כשחיפשתי מסגרת לתלות עליה את העיסוק שלי בחרדת אקלים, שהתחזקה אצלי במיוחד סביב לידתו של הבן שלי והפחד מהעולם שאליו הוא נקלע. כמי שמרבה לבחון את הסוגיות הקרובות ללבה דרך אגדות ומיתוסים, לטו התאימה לי מאוד היות והיא בדיוק משקפת את המצב שממנו אני כל כך פוחדת, שאנחנו נגלה שאנחנו – כפי שכבר קורה לאנשים בכל רחבי העולם, מארה"ב ועד הודו - צריכים להפוך למהגרים ולצאת למסע בעולם צף ומאיים. יחד עם זאת, על אף החששות מהעתיד שעלו סביב הפרויקט, תיווכו של הנושא דרך סיפורה של לטו איפשר לי למצוא קצה חוט של תקווה מבעד לריק ולייאוש. בסופו של הסיפור, לטו יולדת – אמנם ביסורים רבים - על האי דלוס, שהוא מקום צחיח ושומם שהופך עם הזמן למוקד עליה לרגל. בכך לטו הראתה לי שעל אף שאין לי ביטחון שהחיים שלי ושל בני יהיו תמיד יציבים ונוחים, נותרה לנו עדיין האפשרות להמשיך ולחתור, גם אם בקושי רב, להמשך קיום ואפילו ללידה מחדש.
גלריית תמונות
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / צילום: דור קדמי
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / צילום: דור קדמי
לטו / דורית מגידור / ספר מנהרה / 2023 / צילום: דור קדמי
הכירו את הבוגרים/ות
Introduction to Innovation and Entrepreneurship101
עיצוב חזותי לstop motion
ליאורה שירר סער, התכנית לתקשורת חזותית, 2023
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ליאורה שירר סער
שוטפת +30
2023
ליאורה שירר סער, מעצבת גרפית ויוצרת, סיימה תואר ראשון בשנקר בהצטיינות (2005) מעצבת עצמאית ובעלת סטודיו העוסק במיתוג, עיצוב אריזות, עיצוב כנסים ותערוכות. בין לקוחותיה מכון ויצמן, שטראוס עלית, כרמית ממתקים, קליל חלונות, טמבור וחברות מתחום המדע והקוסמטיקה. נשואה לרועי, אמא לשלוש בנות, קיבוצניקית לשעבר ומושבניקית היום.
בין לבין מתעניינת בשאלות קיומיות בין זמן לעשייה. במסגרת התואר הראשון עסקה במושג ריקנות ובמסגרת לימודי התואר השני חקרה את הנושא העבודה המקצועית ואת העבודות השקופות ביחס לזמן ומחוות גוף.
גלריית תמונות
שוטפת +30 / ליאורה שירר סער / תמונה דיגיטלית / 2023 / צילום: ליאורה שירר סער
שוטפת +30 / ליאורה שירר סער / תמונה דיגיטלית / 2023 / צילום: דור קדם
שוטפת +30 / ליאורה שירר סער / תמונה דיגיטלית / 2023 / צילום: ליאורה שירר סער
״תחזוקה זה באסה; תחזוקה גומרת את כל הזמן המזויין, כול הזמן להזדיין המוח כואב ומִטמטם מהשעמום. התרבות נותנת מעמד מחורבן לעבודות תחזוקה = שכר מינימום, עקרות בית = ללא שכר.״
(מתוך מניפסט לאמנות תחזוקה, מירל לדרמן יוקלס, 1969)
ההגדרה של ״עבודה״ בעולם הקפיטליסטי היא פעילות שתמורתה מקבלים תשלום, ואילו כל פעילות שאינה מזכה בתגמול כספי אינה מוכרת כ״עבודה״ – גם אם היא מפרכת וחיונית ודורשת מיומנויות (פולברה).
מנגד לעבודה המקצועית המתוגמלת בשכר יש את העבודות האחרות של החיים והן ״העבודות השקופות״ Invisible Labor. מונח אותו טבעה הסוציולוגית ארלין קפלן-דניאלס בשנת 1987 והוא מתייחס לעבודת הבית הנעשית במרחב הפרטי ללא תשלום. אותן עבודות גוזלות זמן רב, הן אינן עבודות בשכר ועל כן נחשבות לשקופות.
על פי מחקרים, גם היום בשנת 2023, רוב העבודות האלו נעשות בעיקר על ידי נשים גם בבתים השוויוניים ביותר. החלוקה המגדרית הלא שוויונית של העבודות השקופות חוצה גבולות אתניים, מעמדיים, ולאומיים. ניכר כי קיימת סתירה הנובעת מההבניה החברתית הטמונה בנו, הנשים, לממש את אידיאל ״האם הטובה״ אל מול הדרישות הגבוהות של האידיאל הניאו-ליברלי של ״העובדת הטובה״.
המיצב מזמין את הצופה להתבונן בפירוק של פעולות יומיומיות, המבקשות לשמר את הדינמיות של התנועה שנקטעה ולהפוך אותה משקופה לנראית. מחוות הגוף, שוחזרו, פורקו ותועדו במצלמות שונות. פסיפס היומיום, הכולל גם קטעי וידאו וסאונד, בוחן כיצד ניתן להפוך את השולי והשקוף ליצירה, ולהעניק משמעות לעשייה שככל הנראה רק חלק ממנה זוכה להערכה, הן על ידי המעצבת, והן על ידי החברה.
גלריית תמונות
שוטפת +30 / ליאורה שירר סער / תמונה דיגיטלית / פרט מתוך המיצב, להתכופף ולקחת הביתה / 2023/ צילום: דור קדם
שוטפת +30 / ליאורה שירר סער / תמונה דיגיטלית / 2023 / צילום: ליאורה שירר סער
בשנה הראשונה ללימודי התואר השני עסקתי במחקר כיצד העבודה המקצועית משפיעה על חיינו, במהלכו נחשפתי למושג ״עבודות שקופות״ ובאותו רגע הבנתי שאני עוברת ממחקר על עבודה מקצועית לעבודה שקופה וברוח השינוי קראתי לפרויקט שוטפת +30.
הפעולה הראשונה שביצעתי במהלך המחקר היא לאסוף כמה שיותר פעולות דרך פניה לנשים ברשתות החברתיות. פעולה זאת הבהירה לי שאנחנו הנשים לוקחות על עצמנו מטלות שקופות שגוזלות זמן לא מבוטל גם במרחבים קהילתיים, בבתי הספר, ובמקומות העבודה.
״ייתכן שצילומים יהיו בלתי נשכחים יותר מאשר תמונות נעות, כי הן חלק מסודר של זמן, לא זרימה. לכן יש להם את היכולת לחשוף רגעים שאינם מורגשים בעין האנושית״. (סוזאן סונטאג)
אחת ההשראות שלי לעבודה הסופית הייתה הציטוט הנ״ל המתייחס ליצירתו שלו הצלם אדוארד מייברידג׳. הבנתי שאני מעוניינת כחלק מהפרויקט להקפיא את אותם רגעים שקופים שהעין שלנו אינה מצליחה לראות במהירות בה הם מתרחשים. בניגוד לאופן פועלו של מייברידג׳ שתעד אחרים, בחרתי לתעד את עצמי. כאישה יוצרת, כאמא וכעובדת עצמאית הבנתי שהקול שלי בעבודה צריך להיות גם נקודת המבט שלי.
מצד שני הסיפור הוא אינו אישי, התופעה היא חברתית, כלכלית ופוליטית ואני משתמשת בעצמי, כצינור לייצוג והנכחה של מבחר פעולות שקופות המשותפות לנשים רבות במטרה להציף, להנכיח את הנושא ולתהות על אותה עשיה לא מוערכת ולא מתוגמלת על ידי החברה הקפיטליסטית.
גלריית תמונות
שוטפת +30 / ליאורה שירר סער / תמונה דיגיטלית / פרט מתוך המיצב / 2023 / צילום: ליאורה שירר סער
Eadweard Muybridge
השימוש בשחור לבן
בהתאמה לנושא בחרתי לצלם בתוך החלל הביתי שבו מתרחשות העבודות השקופות ולא בסטודיו על גבי רקע נקי. צילמתי באזורים בהן הפעולות נעשות באופן יומיומי תוך תשומת לב ליצירת קונטרסט בין הגוף לרקע להדגשת הפעולה. בתהליך העיבוד והעריכה של הצילומים נעשה מעבר מצילום בצבע מלא לשחור לבן. הויתור על צבעוניות מלאה נעשה במטרה לצמצם הסחות דעת ולהתמקד במחוות הגוף המצולם. בחרתי לתעד את הפעולות כאשר אני לבושה בבגדים שחורים או כהים והרקע בהיר כדי לייצר הדגשה של התנועה.
סוגי המצלמות
כדי לבצע את עבודת הצילום ביצעתי ניסיונות רבים דרך מחקר צילומי ושימוש במגוון מצלמות שעמדו לרשותי. חלק מהפעולות צולמו באמצעות מכשיר נייד מדגם אייפון 11 כאשר הוא מותקן על חצובה. וחלק מהצילומים נעשו באמצעות מצלמת אבטחה עם עדשה רחבה, של שיאומי שאני מכנה אותה ״מצלמת האח הגדול״. מצלמה זו אפשרה לי למקם את המצלמה ולהפעיל אותה באופן לא גלוי לזמן ממושך כדי ללכוד רגעים טבעיים ופחות מבוימים, בפעולות הכוללות אינטראקציה עם הבנות. לאחר הצילומים בוידאו פירקתי את התנועה לצילומי סטילס באמצעות תוכנות העריכה.