המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
אנה הראל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אנה הראל
מקום מפלט
2021
מעצבת גרפית בכירה ברשות העתיקות, שמרכז עבודתה נוגע לתכנון אדריכלי ופיתוח אתרים ארכיאולוגיים. לצד זה, מעצבת עצמאית בתחומי עיצוב גרפי, עיצוב פנים ואיור ספרי ילדים. הייתה אחראית על עיצובה והקמתה של תערוכת 'ממצאים אבודים' ב'מוזאון ארצות המקרא', ירושלים. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל (2011). ייצגה את בצלאל בסבב תערוכות מוזיאונים בארה"ב: לוס אנג'לס, ניו יורק ווושינגטון.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
המיצב, 'מקום מפלט', מאת אנה הראל, מציע חוויה אינטראקטיבית אימרסיבית בחלל, אשר מכוננת מפגש ואינטראקציה של הצופים עם דימוי המגפה שמסמל חרדה ורתיעה. חוויה זו מאפשרת 'לגעת' במגפה, והצופים מקבלים אשליה של שליטה במתרחש.
העבודה מאפשרת שלושה מישורי התמודדות עם החרדה מולה אנחנו ניצבים: מפגש ישיר עם דימוי הפחד, ייפוי של המציאות ואשליית השליטה במסך שנמצא מולנו. העבודה מפנה מבט ביקורתי כלפי שאלת המניפולציה בעזרת הפחד.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הייצוג הוויזואלי של מגפות השתנה לאורך היסטוריה. שבעת העתיקה הייצוג של המגפה היה מזוהה במרבית המקרים באמצעות האנשה, לעיתים קרובות בדמות אישה עם גרזן או מלאך המוות.
עם התפתחות הטכנולוגיה והמצאת המיקרוסקופ ייצוג המגפות משתנה. המקור החיידקי של המגפה אומץ, והיא נתפסה באופן דומה לזה שאנחנו מכירים היום בעידן הקורונה. לרוב הוא לא עוברת האנשה, היא חסרת זהות ולכן מפחידה עוד יותר.
במקביל לייצוג של המגפה עצמה, החל ממאה ה-18 (תקופת הקדחת הצהובה) מגפות החלו לקבל ייצוג טופוגרפי (ייצוג ויזואלי של הסטטיסטיקה או על גבי מפות). הנתונים מוצגים בעזרת כתמים על המפה או כגרף עולה. המספרים כל כך גדולים ובלתי נתפסים, וכך נוצר טשטוש מוחלט של הפרט ביחס לדטה.
המגפה האחרונה הדגימה לנו את השפעת הייצוג הוויזואלי - מספרים, נתונים, גרפים ועדכונים שותפים מ"שדה הקרב" בחדשות. כל אלה יכולים להוות כלי הפחדה ואמצעי של שליטה המנוצל לצרכים פוליטיים.
שם העבודה 'מקום מפלט' נבחר בעקבות הרצון לאפשר לצופה התמודדות ואינטראקציה עם הדימוי שמסמל חרדה ורתיעה. אחת הדרכים, לפי הפסיכולוגיה, להתמודדות עם פחדים וחרדות היא מפגש ישיר, 'פנים מול פנים', עם מקור הפחד. דרך נוספת להתמודדות והכלה היא על ידי ייפוי המציאות, וזאת אחת הסיבות שהדימוי, בעבודה זו, נראה כמעט כמו פרחים או פתיתי שלג. ייצוג חופשי מסוג זה מעניק חוויה כוללת ותלת ממדית, אשר מנהלת אינטראקציה עם הצופים ומתקשרת איתם, כך שהייצוג מאפשר להם לגעת במגפה.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הפרויקט נוצר בתוכנת Touchdesigner ועל ידי שימוש במצלמה מזהה תנועה (Kinect), והוצג כהקרנה אינטראקטיבית ואימרסיבית בחלל. העבודה שואפת לאפשר אינטראקציה עם הייצוג עצמו – מגע בחיידקים היוצר מפגשים אקראיים עם דימוי המגפה. עצם הנגיעה משנה את הייצוג, כך שהצופה מקבל אוטונומיה ו-Agency מול הייצוג, המאפשרים לו לחשוב על השאלות האתיות של הפרט הנעלם בתוך הדטה. הייצוג של האדם כנתון בודד בגרף ענק או חלקיק מהכתם על גבי המפה שבה הוא נבלע.
מטרת העבודה לנסות ולחבר בין הדיגיטלי לאנושי ולחומרי. חיבור עדין בין ווירטואלי למציאותי, מבט פואטי על טבלאות קרות או ייצוגים מעוררי חרדה.
הכירו את הבוגרים/ות
מעצבים במחלוקת
אדריכל, מרצה, בעל משרד אדריכלים StudioPEZ הפועל מתל אביב, ישראל ומבזל, שוויץ.
זרחי הוא בוגר בהצטיינות של בי"ס לאדריכלות באוניברסיטת ת"א. לאחר עבודה אצל OMA | Rem Koolhas ברוטרדם ו-Herzog De Meuron בבזל, שוויץ, הקים ב-2012 את StudioPEZ בשיתוף Pedro Peña .
מאז הקמתו זכה הסטודיו במספר רב של תחרויות בינ"ל, בינהן: היכל המשפט ירושלים, תחרות רעיונות לאופרה חדשה בבוסאן, ד. קוריאה, מרכז הפיתוח של חברת ברודקום והפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א. לאחרונה זכה הסטודיו בתחרות לתכנון קמפוס אונ' ברן בשוויץ. עבודתו של הסטודיו זכתה לפרסום במגזינים בינ"ל. בנוסף, זרחי שימש כשופט במספר תחרויות בין-לאומיות ופרסי אדריכלות.
צילום תמונת פורטרט: אביעד בר נס
03-6734191
חשיבה אנימטיבית
סיון נוריאל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
סיון נוריאל
קוֹרֵת
2021
סיון נוריאל בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בעלת סטודיו למיתוג ועיצוב עבור מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו״ל בעולמות הלייף סטייל. מרצה למיתוג ועיצוב במכון הטכנולוגי חולון.
אתר אישי: www.sivanuriel.com
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
סיון נוריאל מציגה את קוֹרֵת, מיצב טקסטואלי-חזותי אישי, הממחיש באופן ויזואלי את מורכבות הקריאה וההגייה. הפרויקט בוחן שאלות של זהות, שפה, פונולוגיה וטיפוגרפיה, ואת היחס שבין השפה הכתובה והמדוברת. קוֹרֵת הוא פיתוח ״שפת קוד״ - שפה גרפית ויזואלית אשר גורמת לצופה לחוות תסכול ואי נוחות בתהליך פענוח השפה ומתוך כך מזמינה אותו לשאול על מקומו בשפה, ועל תפקידה בכינון זהות.
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר, בחנה סיון האם שפה לא מוכרת יכולה לגרום לתחושת אובדן בטחון, ולחוסר התמצאות. שאלה זו הובילה לתהליך של התבוננות וחקירה של שפה וזהות במרחב, תוך התמקדות בטיפוגרפיה: שילוט רחוב, שילוט הכוונה בשדות תעופה כחלק ממרחב הטרוגני, וטיפוגרפיה תלוית תרבות. מכאן פנתה לבחון האם יש קשר בין קושי בקריאת שפה לתחושת אי שייכות וחוסר זהות, ומנגד, האם הבנת הנקרא ויכולת וורבלית גבוהה תורמות לבטחון העצמי. סיון עסקה בתובנה שהגייה נכונה ושפה גבוהה הן גם אמצעים להפעלת כוח, שיכולה להגיע עד כדי דיכוי, לחץ שמופעל על יחידים מהסביבה ושהם נדרשים להיענות לו, לביסוס המעמד החברתי ולתחושת השייכות.
במקביל לשאלות אלו חקרה סיון את הקשר בין טקסט לדימוי ואת התהליך הקוגניטיבי של פעולת הקריאה. מהו הקשר המתחולל בטקסט בין תפקידו כנושא משמעות ובין היותו דימוי חזותי?
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
השפה אליה אנו נולדים ולתוכה אנו גדלים הופכת להיות חלק בלתי נפרד מזהותנו העצמית. בהמשך היא אף משמשת כסמל לזהות לאומית, אתנית, תרבותית, ודתית. נקודות הממשק שבין שפה וזהות הינן רבות. לדוגמא, כאשר אדם שהיגר לארץ זרה אינו מדבר באופן יום יומי בשפת אמו, הוא עלול לחוש געגועים ותחושה של אובדן הבית שמקנה שפה מוכרת. וזאת בשל העובדה ששפת אמו מבטאת אותו ואת זהותו באופן טבעי.
למושגי השפה יש משמעות בתוך מסגרת רחבה יותר. זה משתקף באופן שבו אנו לומדים ומלמדים את כללי השפה. לימוד שפה הינו תהליך של הטמעת מערכת של כללים ורכישת מיומנויות וורבליות. לשפה יש כללי תחביר וסמנטיקה היוצרים הסכמה של תקשורת בין דוברי השפה. בכל מחשבה או אקט, באופן פרטי או קולקטיבי, בתיאוריה או במעשה - אנו משתמשים במידה רבה באותם כללים.
הכירו את הבוגרים/ות
עיצוב ביקורתי
השכלה
תואר שני – המזרח התיכון בעת החדשה – אונ' ת"א , סיום פברואר 2012
תואר ראשון במדעי הרוח, BA - האוניברסיטה הפתוחה– קורסים בקולנוע, היסטוריה, נצרות, אסלאם ויהדות.
1998 – 2000 תואר הנדסאי לקולנוע וטלוויזיה,מכללת הדסה ירושלים.
2004 קורסים בפס-קול וסאונד במכללת ספיר בחוג לקול.
כיום ראש המחלקות לתקשורת - קולנוע, טלויזיה וסאונד - הנדסאים אריאל.
עורך פס קול – סרטים דוקומנטריים ועלילתיים. שליטה מצוינת על מערכות ה- Protools.
עורך וידאו offline, online. סרטים דוקומנטריים, עלילתיים, סרטי תדמית וקליפים. שליטה מעולה על כל מערכות ה-Avid. 2011-
עבודות אקדמיות
סמינר "הבניית זהות גברית מזרחית טרנסגרסיבית בסרטי התעודה החברתיים של ניסים מוסק", האוניברסיטה הפתוחה, 'מזרח ומערב בקולנוע הישראלי'.
סמינר "האם קיימת זיקה בין הדבקות ב"ישוע ההיסטורי" לישוע הכריסטולוגי ע"פ מונחים וביטויים במקורות ההיסטוריים" האוניברסיטה הפתוחה, בקורס 'הנצרות הקדומה'.
עריכת פס-קול
עליית הימין (2009, דוקומנטרי לאל-ג'זירה, ישראל), אילן מזרחי.
הבמה החשמלית (2008, ישראל), ניסים מוסק.
גלי של חופש (2008 דוקומנטרי ל-BBC, ישראל), אלן רוזנטל.
האזרח נאווי (2007, ישראל), ניסים מוסק
"סוף העולם שמאלה" מאחורי הקלעים (2004, ישראל), אילת יוסיפון
נראטיבים חדשים- מבנה וניתוח, הז'אנרים החדשים, שיטות עבודה ויצירה
ברק דוד מזרחי, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ברק דוד מזרחי
היפרדות
2021
יוצר ומעצב מולטידיסיפלינרי, כותב מחשבות והגיגים, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בעשור האחרון בעל סטודיו לגיבוש תדמית ויצירת זהות לחברות ולעסקים. במסגרת לימודי התואר השני חקר ותיעד את האני כחומר משתנה תוך התבוננות עצמית ושאילת שאלות על זהות, יחסים ואותנטיות.
אתר אישי: https://www.brkdm.com/
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
הסרט "היפרדות" (8 ד׳), שיצר ברק דוד מזרחי, הוא קולאז׳ וידאו המספר בגוף ראשון את סיפור פרידתו של היוצר ממקצועו, ביתו ומזוגיותו ומציע לצופה שיטוט בחיבוטי הנפש המתבודדת.
הקולאז מורכב מאסופת חומרים אותם יצר סביב שאלת "האני" כחלק מחקירת זהויותיו השונות, החומרים התיעודיים והאותנטים משולבים בתכנים ויזואלים החוקרים מושגים ורעיונות אקזיסטנציאליסטים.
את הוידאו מוביל טקסט אישי שכתב, המניע את המהלך הויזואלי ומציג את מערכת היחסים הפנימית המורכבת של היוצר עם עצמו, בין סדר לכאוס, בין גריד לחריגה ממנו, בין עושר ועומס לריק אינסופי, בין דיבור ותנועה סדורה לקולות מפוזרים, נוגדים וקקפוניים.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
את המחקר הרחב במהלך הפרויקט ליוו מושגים ותפיסות הקשורות לאותו האני שמבקש הפרויקט לחקור, בין הבולטים: האחר, דקונסטרוקציה, הריזום, ריבוי, מבט ומבע, ממשיות ודמיון, אותנטיות ואמת, הנרקיס, השתקפות, החזקה והכלה, אינקובטור, קלידאוסקופ. חשוב לסמן בנפרד את מושג הקוטביות (ניגודיות/בינאריות) שנכח באופנים שונים במרבית מעבודותיו של ברק ובתפיסתו את העולם בשל המתח בין הקטבים והעמדות המנוגדות המגדירות את טווח התנועה ואת היחסים המתאפשרים בין שני גופים (רעיונות/מושגים/אוביקטים). בין צמדי הניגודים הרלוונטים לפרויקט: מהותי ומקרי, ממשי ודמיוני, אוביקט וסוביקט, פנים וחוץ, האני והאחר, זהות וזרות, פירוק והרכבה, שבר ואיחוי, גלוי ומוסתר, לבד ויחד, הפנמה והחצנה, קיים ובטל, מהות וטפלה, גוף ורוח. בנוסף, חקר והעמיק ברק בתפיסות הזרם האקזיסטנציאליסטי (ובאקזיסטנציאליזם הצרפתי בפרט) ובמושגי הבסיס שלו.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
מהלך הפרויקט הובל על ידי טקסט בעזרתו נבחנו רעיונות הקשורים לאני. הפרויקט אפשר לברק לחקור מערכת היחסים בין הקטבים, לבחון את השתנות הגוף ביחס להשתנות המילים, לספר על המפגש המשתנה שלו עם עצמו, על זהות, זרות ומה שבניהן. בעזרת חקירת השפה והמילים בחנתן ברק את היכולת לשנות את הפרספקטיבה האישית ואת האופן בו האני מזהה את עצמו בעזרת וידאוים נסיונים.