המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
מירב שחם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
מירב שחם
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום
2021
מעצבת ובמאית פתיחים לסדרות טלוויזיה וקולנוע, בעלת סטודיו bananamoon לעיצוב ואנימציה. בוגרת התואר הראשון במחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה (2006). מרצה בתחום הברודקאסט במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.עבדה כ-5 שנים במחלקת הפרומו של "רשת" (ערוץ 2) וכמעצבת וארט-דיירקטורית במספר בתי פוסט נוספים.
בין לקוחותיה נמנים Netflix, HBO, כאן 11 תאגיד השידור הציבורי, יס, הוט, קשת אינטרנשיונל, יונייטד קינג, אנדמול שיין ישראל, יולי אוגוסט הפקות, אבוט המאירי, פרימנטל ועוד. בשנים האחרונות יצרה פתיחים לפאודה, שעת נעילה, האחיות המוצלחות שלי, הבלתי רשמיים, המפקדת, האזרח ק׳, השוטרים ועוד.
איירה ספרים ועטיפות אלבומים, ביימה קליפים והציגה את עבודותיה במספר רב של תערוכות קבוצתיות כולל תערוכות יחיד בגלריה אלפרד ובגלריה כולי עלמא.
שחם היא גם מוסיקאית ואמנית סאונד, הוציאה אלבום ראשון בשנת 2012 והופיעה בעשרות מקומות והרכבים בינהם: בארבי ת״א, לבונטין 7, תיאטרון החנות, תיאטרון תמונע, האוזן השלישית ועוד.
גלריית תמונות
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021, (צילום: דניאל חנוך)
מירב שחם מציגה את "אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום", מיצב וידאו וסאונד העוסק בסיפורה של שדרנית רדיו שעוברת טראומה כאשר אסון טבע מתרחש בעולם. הגבולות בין האסון הגלובלי ומצבה האישי והפנימי של השדרנית נעלמים והיא מתעדת ומתמללת את כל מה שעובר עליה בכל רגע נתון. מתוך מחסה המשמש כתחנת רדיו פיראטית. היא משדרת את כל מה שעובר עליה. תחנת הממסר הזו וכל האזור הצחיח שמסביב לה הופכים לבית שלה. הצורך לתקשר את החוויות שלה לעולם, בלי לדעת אם יש בכלל מי שמאזין, עומד במרכז היצירה. במיצב ניכר הדהודו של המצב האנושי בשנת 2021, שנה שבה מחשבת האפוקליפסה מוסיפה לנסוק, שבה מגיפות, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם מעסיקים את כולנו ומעצבים את מציאות חיינו. זוהי תקופה שבה המובן מאליו עובר טלטלה, הקרקע נשמטת או נסדקת, והיצר ההישרדותי מניע אותנו לבקש אחיזה.
גלריית תמונות
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תוך כדי תהליך היצירה חקרה מרב את ההגות האקזיסטנציאליסטית, העוסקת בזיקה שבין העולם לבין הגוף האנושי. פילוסופיה זו טוענת כי לא ניתן להטמיע את העולם האנושי בתוך עולם הדברים הלא אנושיים; תמיד קיימת זרות בסיסית של העולם, שניתן להתגבר עליה רק באמצעות המשמעות המוענקת לפעולה האנושית. המפגש עם העולם אינו מפגש מופשט שבמרכזו האני החושב, האני הטרנסצנדנטלי, אלא מפגש מוחשי שבמרכזו אני ממשי וגופני המוטל לבדו אל תוך העולם ומחולל כך את משמעות קיומו. בלט במיוחד הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שביסס את הפילוסופיה שלו על הפער בין החברה האנושית ובין טבע האדם. הוא טען כי יצר לב האדם טוב מטבעו, וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל". מצב טבעי זה הוא המצב שבו נמצאים כל יתר היצורים שאינם האדם, ובו היה מצוי האדם בטרם נוצרו החברה האנושית והציוויליזציה. יצירתה של החברה משחיתה את האדם האצילי מטבעו.
גלריית תמונות
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר אספה מרב ציטוטים וסיפורים הקשורים באסונות טבע, רעידות אדמה, תופעות הקשורות לגיאולוגיה ולימודי כדוה״א, ונתקלה בסיפור שנקרא ״רעידת אדמה בצ׳ילה״ אותו כתב היינריך וילהלם פון קלייסט - סופר ומחזאי גרמני נולד בשנת 1777 התאבד בשנת 1811 יחד עם בת זוגו ליד ברלין. פון קלייסט פיתח סגנון מיוחד, תמציתי ויבש לכאורה. הוא מייצג נאמנה את הסיפורת הרומנטית באירופה - חוסר אמונה בתרבות האנושית וסגידה והערצה לדברים המסתוריים והאפלים שבטבע (גם בטבע האדם) אותם הוא תופס כחזקים ונעלים על התרבות. יש בספוריו מחאה נגד הממסד, ובעיקר כנגד הכנסיה. הוא הושפע גם מז׳אן ז׳אק רוסו ומעמנואל קאנט. השקפת העולם הרומנטית הרואה בטבע את הדבר הטוב והאמיתי ואת התרבות האנושית כרעה במתגלמת במובהק בסיפור הזה. החוקים של תרבות אנושית שקובעים את מי מותר או אסור לאהוב. פון קלייסט מציג השקפת עולם שהיא הפוכה למקובל: רעידת האדמה היא טובה ואנשים פרועים ומוסתים גרועים ממנה.
״כאן הייתה מוטלת ערימת חללים, ושם נשמע קול נאקה מתחת המפולת, כאם צווחו אנשים מעל גגות בוערים כלפי מטה, ושם נאבקו בני אדם ובעלי חיים בגלים, כאן עמל מציל אמיץ לב - לעזור, ושם עמד אחר חיוור כמת ופשט בלי אומר את ידיו הרועדות כלפי שמים. כשהגיע ירונימו אל השער ועלה על פני גבעה שמעבר לו צנח מתעלף לארץ.״
הכירו את הבוגרים/ות
קורס בחירה: ללמוד מהעיר הערבית: ירושלים
שיטות במחקר פנומנולוגי: מבוסס אובייקט
אדריכל, מרצה, בעל משרד אדריכלים StudioPEZ הפועל מתל אביב, ישראל ומבזל, שוויץ.
זרחי הוא בוגר בהצטיינות של בי"ס לאדריכלות באוניברסיטת ת"א. לאחר עבודה אצל OMA | Rem Koolhas ברוטרדם ו-Herzog De Meuron בבזל, שוויץ, הקים ב-2012 את StudioPEZ בשיתוף Pedro Peña .
מאז הקמתו זכה הסטודיו במספר רב של תחרויות בינ"ל, בינהן: היכל המשפט ירושלים, תחרות רעיונות לאופרה חדשה בבוסאן, ד. קוריאה, מרכז הפיתוח של חברת ברודקום והפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א. לאחרונה זכה הסטודיו בתחרות לתכנון קמפוס אונ' ברן בשוויץ. עבודתו של הסטודיו זכתה לפרסום במגזינים בינ"ל. בנוסף, זרחי שימש כשופט במספר תחרויות בין-לאומיות ופרסי אדריכלות.
צילום תמונת פורטרט: אביעד בר נס
שיטות במחקר פנומנולוגי: מבוסס אובייקט
יסודות רישום אלכס טוביס
03-6734191
שחר ליבנה, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שחר ליבנה
הארת שוליים
2021
מעצבת גרפית. בוגרת התכנית המשולבת ללימודי שפה וספרות ערבית של אונ׳ תל-אביב (2013). בשנים האחרונות, התמקדה שחר בעיצוב גרפי מסחרי וכיום היא מוצאת עניין-רב בויזואליזציה והנגשת תכנים עיוניים, לרבות בשפה הערבית, דרך עיצוב.
גלריית תמונות
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
״אנשים הם כמו ציפורים. כל אחד יש לו השיר שלו - ואלוהים מבין את כולם... אבל כל אחד מבין רק חלק אחד של אלוהים… אבל חשוב לדעת, לכל אחד - מה השיר שלו ולנסות להבין קצת את השיר של האחרים״ - ז׳קלין כהנוב.
הספר ״הארת שוליים״ מציע פרשנות מאוירת למעשייה מספרות החוכמה הערבית העתיקה שתורגמה על־ידי שחר ליבנה מערבית לעברית. סיפור המעשה, פרי־עטו של החכם העיראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (776-868/9), שוטח את צוואתו של קבצן־קמצן רב־מעללים לבנו בשכבו על ערש דווי, והמפגש הבלתי־צפוי בין סגנון כתיבה קלאסי ׳גנדרני׳ עם ׳עולם של מטה׳, מייצר מערכת ניגודים עסיסית, מחכימה ומצחיקה.
הבחירות העיצוביות בספר שואפות בראש ובראשונה להצטרף אל מחבר היצירה, שביקש לבטל את ההיררכיה בין מה שנתפס כגבוה ונמוך, על שום שראה בברואים כולם חלק מנס הבריאה האלוהי.
פרט לכך, שאבה שחר ליבנה השראה מכתבי יד מוארים עתיקים בערבית ופרסית, השייכים לסוגה מיוחדת במינה של הספרות האסלאמית הקלאסית העוסקת ב״נסי הבריאה״. יסודותיה של סוגה זו הונחו במאות הראשונות לאסלאם ולבשו צורה גרפית מאוחר אח״כ, למן המאה ה־12. מלומדים שטיילו בעולם בחיפוש אחר ידע חדש בהשראת הקוראן, החלו לאגוד הערות וחיבורים אשר לוקטו על ידם לכדי יצירות עבות כרס שהוקדשו לתיאור העולם בכל האמור ביצורים מופלאים, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה ועוד. המפגש בין התוכן הטקסטואלי הייחודי הנ״ל עם העושר הצורני פרי־עמלם של מאיירים מאוחרים - הותיר לעולם כתבי יד מוארים יפהפיים אגב המוזר והפלאי ביצירה האלוהית.
מטרת הספר להזמין קוראי עברית להתוודע לפיסה מיופייה, עושרה ותחכומה של הספרות הערבית הקלאסית, בצל אקלים גזעני שמבקש לרדד את התרבות הערבית בכוונת מכוון.
גלריית תמונות
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
שחר ביקשה לחקור את המושג ״תרגום״. בשלב ראשון, התחקתה אחר התבטאויות מעולם הספרות הישראלית. בתוך כך, נתקלה שלא־במתכוון בהתבטאויות נוספות מעולם הפילוסופיה והפסיכולוגיה. בשלב שני, ניסתה לדלות התייחסויות נוספות מעולם העיצוב. פרט לכך, העסיקו את שחר במיוחד המושגים ״שוליים״, ״קולוניאליזם״, ״אוריינטליזם״, ״ציונות״, ״כיבוש״, ״פוסט-קולוניאליזם״, ״פוליטיקת-זהויות״ ו״רב-תרבותיות״, משום שיש לכל אחד מהם חשיבות מכרעת בעיצוב השיח העכשווי בתרבות - בנוגע לסוגיות של נישול וניכוס תרבותי וחומרי.
בעוד שהספרות הישראלית קושרת את מעשה התרגום עם פעולות כמו חיבור, תיווך, חקירה, בחירה, פשרה, אהבת־המילה ופרשנות - עולם העיצוב קושר לו הפשטה, צמצום ושוב פעם, פרשנות. מבין המובאות משדה הספרות, שתיים שמשו את שחר במיוחד: התבטאותו של מרדכי עובדיהו, סופר ומזכירו של המשורר חיים נחמן ביאליק: ״אין לך בעולם דבר העשוי לקרב ולמזג את תרבות הרוח האנושית לחטיבה אוניברסלית אחת כמעשה התרגום המעולה. שכן הלשון והתרבות הן הפתח הנאמן לנפש האומות בעולם, הן פתחו של עולם״. וכן, התבטאותה של זהר אלמקייס, סופרת: ״תרגום הוא מקצוע אידיאלי בשביל לאהוב את המילה ולהפוך אותה למעשה בעולם״.
גלריית תמונות
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
1. תרגום ערבי־עברי, ביאור ועריכה של מעשייה אחת פרי־עטו של החכם העראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (868/9-766), מייסד ענף ההתעניינות בטיפוסי־שוליים בספרות הערבית הקלאסית של ימה״ב.