עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
מושגי יסוד בתרבות
מירב שחם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
מירב שחם
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום
2021
מעצבת ובמאית פתיחים לסדרות טלוויזיה וקולנוע, בעלת סטודיו bananamoon לעיצוב ואנימציה. בוגרת התואר הראשון במחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה (2006). מרצה בתחום הברודקאסט במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.עבדה כ-5 שנים במחלקת הפרומו של "רשת" (ערוץ 2) וכמעצבת וארט-דיירקטורית במספר בתי פוסט נוספים.
בין לקוחותיה נמנים Netflix, HBO, כאן 11 תאגיד השידור הציבורי, יס, הוט, קשת אינטרנשיונל, יונייטד קינג, אנדמול שיין ישראל, יולי אוגוסט הפקות, אבוט המאירי, פרימנטל ועוד. בשנים האחרונות יצרה פתיחים לפאודה, שעת נעילה, האחיות המוצלחות שלי, הבלתי רשמיים, המפקדת, האזרח ק׳, השוטרים ועוד.
איירה ספרים ועטיפות אלבומים, ביימה קליפים והציגה את עבודותיה במספר רב של תערוכות קבוצתיות כולל תערוכות יחיד בגלריה אלפרד ובגלריה כולי עלמא.
שחם היא גם מוסיקאית ואמנית סאונד, הוציאה אלבום ראשון בשנת 2012 והופיעה בעשרות מקומות והרכבים בינהם: בארבי ת״א, לבונטין 7, תיאטרון החנות, תיאטרון תמונע, האוזן השלישית ועוד.
![פורטרט מירב שחם](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-12/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P9E,PD7,P99,PD7,PA8,PD7,P91_,PD7,PA9,PD7,P97,PD7,P9D,P20copy,P202.jpg,qitok=yszU83dt.pagespeed.ic.f_78-V5x-4.jpg)
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.E9NKnMlYJj.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%202%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy_4.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.EnQHDLOcgu.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%205%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P206,P20copy.jpg.pagespeed.ic.JdpdUHzk7K.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021, (צילום: דניאל חנוך)
מירב שחם מציגה את "אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום", מיצב וידאו וסאונד העוסק בסיפורה של שדרנית רדיו שעוברת טראומה כאשר אסון טבע מתרחש בעולם. הגבולות בין האסון הגלובלי ומצבה האישי והפנימי של השדרנית נעלמים והיא מתעדת ומתמללת את כל מה שעובר עליה בכל רגע נתון. מתוך מחסה המשמש כתחנת רדיו פיראטית. היא משדרת את כל מה שעובר עליה. תחנת הממסר הזו וכל האזור הצחיח שמסביב לה הופכים לבית שלה. הצורך לתקשר את החוויות שלה לעולם, בלי לדעת אם יש בכלל מי שמאזין, עומד במרכז היצירה. במיצב ניכר הדהודו של המצב האנושי בשנת 2021, שנה שבה מחשבת האפוקליפסה מוסיפה לנסוק, שבה מגיפות, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם מעסיקים את כולנו ומעצבים את מציאות חיינו. זוהי תקופה שבה המובן מאליו עובר טלטלה, הקרקע נשמטת או נסדקת, והיצר ההישרדותי מניע אותנו לבקש אחיזה.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.xss78bxkvh.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.z7oT4kjFRQ.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P205,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.bt48wGS4nk.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%206%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P207,P20copy.jpg.pagespeed.ic.bGNutKLkPo.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תוך כדי תהליך היצירה חקרה מרב את ההגות האקזיסטנציאליסטית, העוסקת בזיקה שבין העולם לבין הגוף האנושי. פילוסופיה זו טוענת כי לא ניתן להטמיע את העולם האנושי בתוך עולם הדברים הלא אנושיים; תמיד קיימת זרות בסיסית של העולם, שניתן להתגבר עליה רק באמצעות המשמעות המוענקת לפעולה האנושית. המפגש עם העולם אינו מפגש מופשט שבמרכזו האני החושב, האני הטרנסצנדנטלי, אלא מפגש מוחשי שבמרכזו אני ממשי וגופני המוטל לבדו אל תוך העולם ומחולל כך את משמעות קיומו. בלט במיוחד הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שביסס את הפילוסופיה שלו על הפער בין החברה האנושית ובין טבע האדם. הוא טען כי יצר לב האדם טוב מטבעו, וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל". מצב טבעי זה הוא המצב שבו נמצאים כל יתר היצורים שאינם האדם, ובו היה מצוי האדם בטרם נוצרו החברה האנושית והציוויליזציה. יצירתה של החברה משחיתה את האדם האצילי מטבעו.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.HWbsKen_Z9.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.KVV4re4Vb0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P205,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.YV_bl50UM4.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P206,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.KP7-6fOt5h.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר אספה מרב ציטוטים וסיפורים הקשורים באסונות טבע, רעידות אדמה, תופעות הקשורות לגיאולוגיה ולימודי כדוה״א, ונתקלה בסיפור שנקרא ״רעידת אדמה בצ׳ילה״ אותו כתב היינריך וילהלם פון קלייסט - סופר ומחזאי גרמני נולד בשנת 1777 התאבד בשנת 1811 יחד עם בת זוגו ליד ברלין. פון קלייסט פיתח סגנון מיוחד, תמציתי ויבש לכאורה. הוא מייצג נאמנה את הסיפורת הרומנטית באירופה - חוסר אמונה בתרבות האנושית וסגידה והערצה לדברים המסתוריים והאפלים שבטבע (גם בטבע האדם) אותם הוא תופס כחזקים ונעלים על התרבות. יש בספוריו מחאה נגד הממסד, ובעיקר כנגד הכנסיה. הוא הושפע גם מז׳אן ז׳אק רוסו ומעמנואל קאנט. השקפת העולם הרומנטית הרואה בטבע את הדבר הטוב והאמיתי ואת התרבות האנושית כרעה במתגלמת במובהק בסיפור הזה. החוקים של תרבות אנושית שקובעים את מי מותר או אסור לאהוב. פון קלייסט מציג השקפת עולם שהיא הפוכה למקובל: רעידת האדמה היא טובה ואנשים פרועים ומוסתים גרועים ממנה.
״כאן הייתה מוטלת ערימת חללים, ושם נשמע קול נאקה מתחת המפולת, כאם צווחו אנשים מעל גגות בוערים כלפי מטה, ושם נאבקו בני אדם ובעלי חיים בגלים, כאן עמל מציל אמיץ לב - לעזור, ושם עמד אחר חיוור כמת ופשט בלי אומר את ידיו הרועדות כלפי שמים. כשהגיע ירונימו אל השער ועלה על פני גבעה שמעבר לו צנח מתעלף לארץ.״
הכירו את הבוגרים/ות
סדרת מאסטרים אורחים (קורס מרוכז)
לצלם אחרי האמנות המושגית: סוגיות נבחרות באמנות עכשווית
שחר ליבנה, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שחר ליבנה
הארת שוליים
2021
מעצבת גרפית. בוגרת התכנית המשולבת ללימודי שפה וספרות ערבית של אונ׳ תל-אביב (2013). בשנים האחרונות, התמקדה שחר בעיצוב גרפי מסחרי וכיום היא מוצאת עניין-רב בויזואליזציה והנגשת תכנים עיוניים, לרבות בשפה הערבית, דרך עיצוב.
![פורטרט שחר ליבנה](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98%20%D7%A9%D7%97%D7%A8%20%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%94.jpg?itok=km53HxC0)
גלריית תמונות
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%202%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy.jpg)
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%204%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%205%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
״אנשים הם כמו ציפורים. כל אחד יש לו השיר שלו - ואלוהים מבין את כולם... אבל כל אחד מבין רק חלק אחד של אלוהים… אבל חשוב לדעת, לכל אחד - מה השיר שלו ולנסות להבין קצת את השיר של האחרים״ - ז׳קלין כהנוב.
הספר ״הארת שוליים״ מציע פרשנות מאוירת למעשייה מספרות החוכמה הערבית העתיקה שתורגמה על־ידי שחר ליבנה מערבית לעברית. סיפור המעשה, פרי־עטו של החכם העיראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (776-868/9), שוטח את צוואתו של קבצן־קמצן רב־מעללים לבנו בשכבו על ערש דווי, והמפגש הבלתי־צפוי בין סגנון כתיבה קלאסי ׳גנדרני׳ עם ׳עולם של מטה׳, מייצר מערכת ניגודים עסיסית, מחכימה ומצחיקה.
הבחירות העיצוביות בספר שואפות בראש ובראשונה להצטרף אל מחבר היצירה, שביקש לבטל את ההיררכיה בין מה שנתפס כגבוה ונמוך, על שום שראה בברואים כולם חלק מנס הבריאה האלוהי.
פרט לכך, שאבה שחר ליבנה השראה מכתבי יד מוארים עתיקים בערבית ופרסית, השייכים לסוגה מיוחדת במינה של הספרות האסלאמית הקלאסית העוסקת ב״נסי הבריאה״. יסודותיה של סוגה זו הונחו במאות הראשונות לאסלאם ולבשו צורה גרפית מאוחר אח״כ, למן המאה ה־12. מלומדים שטיילו בעולם בחיפוש אחר ידע חדש בהשראת הקוראן, החלו לאגוד הערות וחיבורים אשר לוקטו על ידם לכדי יצירות עבות כרס שהוקדשו לתיאור העולם בכל האמור ביצורים מופלאים, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה ועוד. המפגש בין התוכן הטקסטואלי הייחודי הנ״ל עם העושר הצורני פרי־עמלם של מאיירים מאוחרים - הותיר לעולם כתבי יד מוארים יפהפיים אגב המוזר והפלאי ביצירה האלוהית.
מטרת הספר להזמין קוראי עברית להתוודע לפיסה מיופייה, עושרה ותחכומה של הספרות הערבית הקלאסית, בצל אקלים גזעני שמבקש לרדד את התרבות הערבית בכוונת מכוון.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%205%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
שחר ביקשה לחקור את המושג ״תרגום״. בשלב ראשון, התחקתה אחר התבטאויות מעולם הספרות הישראלית. בתוך כך, נתקלה שלא־במתכוון בהתבטאויות נוספות מעולם הפילוסופיה והפסיכולוגיה. בשלב שני, ניסתה לדלות התייחסויות נוספות מעולם העיצוב. פרט לכך, העסיקו את שחר במיוחד המושגים ״שוליים״, ״קולוניאליזם״, ״אוריינטליזם״, ״ציונות״, ״כיבוש״, ״פוסט-קולוניאליזם״, ״פוליטיקת-זהויות״ ו״רב-תרבותיות״, משום שיש לכל אחד מהם חשיבות מכרעת בעיצוב השיח העכשווי בתרבות - בנוגע לסוגיות של נישול וניכוס תרבותי וחומרי.
בעוד שהספרות הישראלית קושרת את מעשה התרגום עם פעולות כמו חיבור, תיווך, חקירה, בחירה, פשרה, אהבת־המילה ופרשנות - עולם העיצוב קושר לו הפשטה, צמצום ושוב פעם, פרשנות. מבין המובאות משדה הספרות, שתיים שמשו את שחר במיוחד: התבטאותו של מרדכי עובדיהו, סופר ומזכירו של המשורר חיים נחמן ביאליק: ״אין לך בעולם דבר העשוי לקרב ולמזג את תרבות הרוח האנושית לחטיבה אוניברסלית אחת כמעשה התרגום המעולה. שכן הלשון והתרבות הן הפתח הנאמן לנפש האומות בעולם, הן פתחו של עולם״. וכן, התבטאותה של זהר אלמקייס, סופרת: ״תרגום הוא מקצוע אידיאלי בשביל לאהוב את המילה ולהפוך אותה למעשה בעולם״.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
1. תרגום ערבי־עברי, ביאור ועריכה של מעשייה אחת פרי־עטו של החכם העראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (868/9-766), מייסד ענף ההתעניינות בטיפוסי־שוליים בספרות הערבית הקלאסית של ימה״ב.
הכירו את הבוגרים/ות
אני פסל - האוטונומיה של האובייקט
לזכותו של הדימוי המוקרן: ההיסטוריה והתיאוריה של הקולנוע הניסיוני ואמנות הוידאו
יונתן רווה, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
יונתן רווה
אות
2021
יוני, בוגר התואר הראשון בתקשורת חזותית בבצלאל משנת 1994, עובד כ Design Lead בתחום ממשק משתמש בחברת IBM.
במסגרת התואר השני עיצב יוני אפליקציית כתיבה מותאמת עבור אוטיסטים בתפקוד נמוך, כאלה שאינם מדברים. מטרתה לסייע לאנשים אלה לפרוץ את מחסום השתיקה ולהיות מסוגלים לתקשר.
יוני נשוי לראומה ואב לארבעה, מתגורר במושב שואבה.
![פורטרט יונתן רווח](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-02/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94.jpg?itok=yeuCuaBV)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_5.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בעבר, אוטיסטים שאינם מדברים נתפסו על ידי הסביבה שלהם כלוקים מבחינה קוגניטיבית. הם העבירו את חייהם לכודים בעולמם הפנימי, הרועש והכאוטי, בלי כל יכולת לבטא את מחשבותיהם, תחושותיהם ורצונותיהם.
לפני מעט למעלה מעשור המחסום הזה נפרץ באמצעות הקנייה איטית ומורכבת של מיומנויות כתיבה.
בפרויקט שלו, מפתח יוני רווה אפליקציית כתיבה ייחודית, מותאמת ומונגשת, שלוקחת בחשבון את האתגרים המוטוריים והקוגניטיביים ומציעה תרומה חשובה בדרכם של אוטיסטים שאינם מדבר לתקשר.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy_3.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy_4.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy_3.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מחקר משתמשים הוא מתודולוגיה מרכזית ב design thinking בכלל ובעיצוב תוכנה בפרט. ההמלצה היא ״לטעות מוקדם״. כלומר לצאת מהר ככל שניתן לשטח ולאמת את הנחותיך אל מול משתמשים אמיתיים. ארבע מדריכות כתיבה היוו design partners וליוו את האפיון והעיצוב של ״אות״.
מחקר משתמשים בקרב אוטיסטים שאינם מדברים הוא מאתגר במיוחד משום ששיתוף הפעולה, המוכנות לשינוי הרגלים והיכולת לתאר את חווית השימוש לוקים בחסר. על אף קשיים אלה שמונה אוטיסטים ברמות שונות של תפקוד, אישה לאחר אירוע מוחי וכן ילדה הסובלת משיתוק מוחין, התנסו ״באות״.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_3.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקור ההשארה של פרדיגמת הכתיבה המוצעת בפרויקט הן אותיות המגנט על דלת המקרר. האינטואיציה של יוני הביאה אותו להאמין כי גרירתן וצירופן למילים היא פעולה פשוטה יותר מוטורית ומובנת יותר מנטאלית מאשר הקלדה על מקלדת. זוהי פעולה ישירה וקונקרטית. האות איננה לחצן שמפעיל מנגנון נסתר כלשהו כאם אובייקט פשוט. What you see is what you get.
גוגל מתארים את ה material design שלהם כעיצוב בהשראת נייר, אלא שמדובר ״בנייר חכם״ שיודע לעשות דברים שהנייר החומרי איננו יכול. לשנות גודל למשל. בפרפרזה על כך המקלדת המוצעת מעוצבת בהשראת מגנטים אלא שאלו הם מגנטים חכמים. האותיות מצטברות למילים והמילים נאגדות ליחדות בפני עצמן. עיצוב אטומי כפשוטו.
הכירו את הבוגרים/ות
עָרבִיוּת: אתיקה ופוליטיקה
להבין אנימציה
טלי עמית גילבר, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
טלי עמית גילבר
בֶּטֶן מְלֵאָה
2021
מאיירת ומעצבת, בוגרת בצלאל (2001) במגמה לעיצוב קרמי, מסלול פיסול.
זוכת פרס בלומטל ומלגת קרן שרת על הצטיינות בפרוייקט הגמר.
נשואה, ואמא לעומרי.
בעלת סטודיו לאיור ועיצוב בתל אביב.
במהלך השנים האחרונות מתמקדת ביצירת ממוארים, ובאיור ספרי ילדים.
![פורטרט טלי עמית גילבר](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-02/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%98%D7%9C%D7%99%20%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg?itok=BBd2tC7L)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_9.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%202%20copy_6.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy_6.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ארבעה ילדים על רצפת חדר ילדים, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%204%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![שתי ילדות תאומות בפיג'מה יושבות על מיטה גדולה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%205%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
״בֶּטֶן מְלֵאָה״ הוא ספר מאוייר הכולל את סיפורה הפרטי של המחברת בשילוב ציטוטים מתוך ראיונות שערכה עם תשע אמהות. המחשבה על אמהוּת, באופן טבעי ואינטואיטיבי, מעלה קונוטציות של אהבה, קרבה וחום. אך במציאות, חווייתן של אמהוֹת היא מורכבת יותר, ולפעמים כוללת גם מופעים של מרחק וניכור מילדיהן, שמובילים לא פעם לכאב ולתחושת אשם. הספר מישיר מבט אל החוויות הללו, שלרוב נותרות מודחקות, מנסה להבין ולנרמל אותן.
הספר מעלה שאלות מתוך עמדה שאין ״נכון״ ו״לא נכון״, ובידיעה שלא תמצא תשובה או אמת אבסוליטית. תהליך הבירור והנכונות לפתוח את תיבת הפנדורה הם הדבר עצמו, והם פורטים מנעד של התייחסויות לסוגיה.
האיורים בספר מייצרים ציר עצמאי, ובמפגש בין האיור לטקסט נפרש מרחב המאפשר לקורא ליצור פרשנויות מתוך עולמו הפנימי.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ילד וילדה יושבים על כסא נדנדנה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy_7.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy_6.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ילדה יושבת על ברכי אמה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![ילדה עומד לילד לול ובו תינוק, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%206%20copy.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תחילת העבודה על הפרויקט ברעיון לכתוב ממואר בהשראת הספר ״אני זוכר״ של גו׳ בריינרד, ספר שהוא מעין קולאז' של זיכרונות הכתובים כפרגמנטים קצרים (בין שורה לפסקה), ממואר שהפך לקלאסיקה שנעשו לה המון מחוות של אמנים (ג׳ורג׳ פרק, פול אוסטר ועוד). כל משפט בספר מתחיל במילים ״אני זוכר״ וככה הוא פורס את סיפור חייו. התכנית היתה ליצור וריאציה של ״אני זוכר״ בנושא אמהות, לכתוב כמות גדולה של פרגמנטים שמתחילים ב״להיות אמא זה...״, מתוך מחשבה שדרך פירוק חווית האמהות לחלקים קטנים תוכל טלי לפרוט את ההגדרה של זהותה כאמא, להגיע לעומק הדברים ולקבל תמונה מלאה של השלם. טלי ערכה רשימות על רגעים משגרת היום יום ומחשבות על הנושא. היא קיוותה שכתיבה שיטתית בצורה של רשימות, שיש בה מימד טכני, תאפשר שחרור של המקום הלא מודע, של היצירתיות בדומה למה שקורה לתודעה בזמן נהיגה, שטיפת כלים וכו׳.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_7.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy_5.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy_4.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![אמא ושני ילדים בקרון רכבל, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![זוג הורים וזוג ילדיהם, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy_1.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![שתי דמויות מופשטות בצבע שחור, צבעי מים על נייר](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%206%20copy_0.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
המושג ׳האם הטובה דיה׳ של דונלד ויניקוט משמש בפרויקט של טלי תפקיד מרכזי ומייצג את הקונפליקטים שקיימים במהות האמהות. כשתינוק נולד, יש לו תלות מוחלטת בדמות המטפלת בו (לרוב זו האמא). לפי ויניקוט, התינוק תלוי באמו כי הוא נולד בלי היכולת להבחין בין מציאות פנימית לחיצונית. האם בעצם מתווכת בינו לבין הסביבה, מסננת עבורו גירויים ומווסתת עבורו את העולם. יחד עם זאת, כל ילד גם לומד לחוות תסכולים. כל עוד התסכולים הם במסגרת הסביר, כלומר במידה ויש לו אם "טובה דיה", הילד יפתח תהליך היפרדות בריא ונורמלי. כשהאם אינה טובה דיה והתסכולים הם מעבר לגבול היכולת של מה שהתינוק מסוגל לשאת, כמו הזנחה או ניכור, הם הופכים להיות טראומטים ואז התינוק עלול לפתח הפרעות חרדה, קושי בבוחן מציאות וחוסר אינטגרציה. יש משהו פרדוקסלי בכותרת הזו שמכיל בתוכו גרעין קונפליקטואלי. לומר על משהו שהוא ״טוב דיו״, זה בעצם לומר שהוא לא הכי טוב, שנעשתה פשרה. יחד עם זאת הוא גם לא רע, אפשר להסתפק בו ולחיות איתו. המושג הזה כביכול אמור לשחרר אמהות מהשאיפה להיות מושלמות ובה בעת יש בו משהו שמייצר אשמה מתוקף הבינוניות שמוכלת בתוכו. זה מאוד סימבולי לפער בין הרצוי למצוי ולדואליות הקיומית בהם עוסקת טלי לאורך הפרויקט.
הכירו את הבוגרים/ות
סטודיו החדר
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך