עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
שיטות במחקר פרשני/חזותי: מבוסס תרבות חזותית
אנה הראל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אנה הראל
מקום מפלט
2021
מעצבת גרפית בכירה ברשות העתיקות, שמרכז עבודתה נוגע לתכנון אדריכלי ופיתוח אתרים ארכיאולוגיים. לצד זה, מעצבת עצמאית בתחומי עיצוב גרפי, עיצוב פנים ואיור ספרי ילדים. הייתה אחראית על עיצובה והקמתה של תערוכת 'ממצאים אבודים' ב'מוזאון ארצות המקרא', ירושלים. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל (2011). ייצגה את בצלאל בסבב תערוכות מוזיאונים בארה"ב: לוס אנג'לס, ניו יורק ווושינגטון.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
המיצב, 'מקום מפלט', מאת אנה הראל, מציע חוויה אינטראקטיבית אימרסיבית בחלל, אשר מכוננת מפגש ואינטראקציה של הצופים עם דימוי המגפה שמסמל חרדה ורתיעה. חוויה זו מאפשרת 'לגעת' במגפה, והצופים מקבלים אשליה של שליטה במתרחש.
העבודה מאפשרת שלושה מישורי התמודדות עם החרדה מולה אנחנו ניצבים: מפגש ישיר עם דימוי הפחד, ייפוי של המציאות ואשליית השליטה במסך שנמצא מולנו. העבודה מפנה מבט ביקורתי כלפי שאלת המניפולציה בעזרת הפחד.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הייצוג הוויזואלי של מגפות השתנה לאורך היסטוריה. שבעת העתיקה הייצוג של המגפה היה מזוהה במרבית המקרים באמצעות האנשה, לעיתים קרובות בדמות אישה עם גרזן או מלאך המוות.
עם התפתחות הטכנולוגיה והמצאת המיקרוסקופ ייצוג המגפות משתנה. המקור החיידקי של המגפה אומץ, והיא נתפסה באופן דומה לזה שאנחנו מכירים היום בעידן הקורונה. לרוב הוא לא עוברת האנשה, היא חסרת זהות ולכן מפחידה עוד יותר.
במקביל לייצוג של המגפה עצמה, החל ממאה ה-18 (תקופת הקדחת הצהובה) מגפות החלו לקבל ייצוג טופוגרפי (ייצוג ויזואלי של הסטטיסטיקה או על גבי מפות). הנתונים מוצגים בעזרת כתמים על המפה או כגרף עולה. המספרים כל כך גדולים ובלתי נתפסים, וכך נוצר טשטוש מוחלט של הפרט ביחס לדטה.
המגפה האחרונה הדגימה לנו את השפעת הייצוג הוויזואלי - מספרים, נתונים, גרפים ועדכונים שותפים מ"שדה הקרב" בחדשות. כל אלה יכולים להוות כלי הפחדה ואמצעי של שליטה המנוצל לצרכים פוליטיים.
שם העבודה 'מקום מפלט' נבחר בעקבות הרצון לאפשר לצופה התמודדות ואינטראקציה עם הדימוי שמסמל חרדה ורתיעה. אחת הדרכים, לפי הפסיכולוגיה, להתמודדות עם פחדים וחרדות היא מפגש ישיר, 'פנים מול פנים', עם מקור הפחד. דרך נוספת להתמודדות והכלה היא על ידי ייפוי המציאות, וזאת אחת הסיבות שהדימוי, בעבודה זו, נראה כמעט כמו פרחים או פתיתי שלג. ייצוג חופשי מסוג זה מעניק חוויה כוללת ותלת ממדית, אשר מנהלת אינטראקציה עם הצופים ומתקשרת איתם, כך שהייצוג מאפשר להם לגעת במגפה.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הפרויקט נוצר בתוכנת Touchdesigner ועל ידי שימוש במצלמה מזהה תנועה (Kinect), והוצג כהקרנה אינטראקטיבית ואימרסיבית בחלל. העבודה שואפת לאפשר אינטראקציה עם הייצוג עצמו – מגע בחיידקים היוצר מפגשים אקראיים עם דימוי המגפה. עצם הנגיעה משנה את הייצוג, כך שהצופה מקבל אוטונומיה ו-Agency מול הייצוג, המאפשרים לו לחשוב על השאלות האתיות של הפרט הנעלם בתוך הדטה. הייצוג של האדם כנתון בודד בגרף ענק או חלקיק מהכתם על גבי המפה שבה הוא נבלע.
מטרת העבודה לנסות ולחבר בין הדיגיטלי לאנושי ולחומרי. חיבור עדין בין ווירטואלי למציאותי, מבט פואטי על טבלאות קרות או ייצוגים מעוררי חרדה.
הכירו את הבוגרים/ות
רישום
שיטות במחקר פרשני: מבוסס תרבות חזותית
סיון נוריאל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
סיון נוריאל
קוֹרֵת
2021
סיון נוריאל בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בעלת סטודיו למיתוג ועיצוב עבור מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו״ל בעולמות הלייף סטייל. מרצה למיתוג ועיצוב במכון הטכנולוגי חולון.
אתר אישי: www.sivanuriel.com
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
סיון נוריאל מציגה את קוֹרֵת, מיצב טקסטואלי-חזותי אישי, הממחיש באופן ויזואלי את מורכבות הקריאה וההגייה. הפרויקט בוחן שאלות של זהות, שפה, פונולוגיה וטיפוגרפיה, ואת היחס שבין השפה הכתובה והמדוברת. קוֹרֵת הוא פיתוח ״שפת קוד״ - שפה גרפית ויזואלית אשר גורמת לצופה לחוות תסכול ואי נוחות בתהליך פענוח השפה ומתוך כך מזמינה אותו לשאול על מקומו בשפה, ועל תפקידה בכינון זהות.
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר, בחנה סיון האם שפה לא מוכרת יכולה לגרום לתחושת אובדן בטחון, ולחוסר התמצאות. שאלה זו הובילה לתהליך של התבוננות וחקירה של שפה וזהות במרחב, תוך התמקדות בטיפוגרפיה: שילוט רחוב, שילוט הכוונה בשדות תעופה כחלק ממרחב הטרוגני, וטיפוגרפיה תלוית תרבות. מכאן פנתה לבחון האם יש קשר בין קושי בקריאת שפה לתחושת אי שייכות וחוסר זהות, ומנגד, האם הבנת הנקרא ויכולת וורבלית גבוהה תורמות לבטחון העצמי. סיון עסקה בתובנה שהגייה נכונה ושפה גבוהה הן גם אמצעים להפעלת כוח, שיכולה להגיע עד כדי דיכוי, לחץ שמופעל על יחידים מהסביבה ושהם נדרשים להיענות לו, לביסוס המעמד החברתי ולתחושת השייכות.
במקביל לשאלות אלו חקרה סיון את הקשר בין טקסט לדימוי ואת התהליך הקוגניטיבי של פעולת הקריאה. מהו הקשר המתחולל בטקסט בין תפקידו כנושא משמעות ובין היותו דימוי חזותי?
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
השפה אליה אנו נולדים ולתוכה אנו גדלים הופכת להיות חלק בלתי נפרד מזהותנו העצמית. בהמשך היא אף משמשת כסמל לזהות לאומית, אתנית, תרבותית, ודתית. נקודות הממשק שבין שפה וזהות הינן רבות. לדוגמא, כאשר אדם שהיגר לארץ זרה אינו מדבר באופן יום יומי בשפת אמו, הוא עלול לחוש געגועים ותחושה של אובדן הבית שמקנה שפה מוכרת. וזאת בשל העובדה ששפת אמו מבטאת אותו ואת זהותו באופן טבעי.
למושגי השפה יש משמעות בתוך מסגרת רחבה יותר. זה משתקף באופן שבו אנו לומדים ומלמדים את כללי השפה. לימוד שפה הינו תהליך של הטמעת מערכת של כללים ורכישת מיומנויות וורבליות. לשפה יש כללי תחביר וסמנטיקה היוצרים הסכמה של תקשורת בין דוברי השפה. בכל מחשבה או אקט, באופן פרטי או קולקטיבי, בתיאוריה או במעשה - אנו משתמשים במידה רבה באותם כללים.
הכירו את הבוגרים/ות
הדרך אל ההווה
שיטות במחקר קראפט: מבוסס דיגיטל
ברק דוד מזרחי, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ברק דוד מזרחי
היפרדות
2021
יוצר ומעצב מולטידיסיפלינרי, כותב מחשבות והגיגים, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בעשור האחרון בעל סטודיו לגיבוש תדמית ויצירת זהות לחברות ולעסקים. במסגרת לימודי התואר השני חקר ותיעד את האני כחומר משתנה תוך התבוננות עצמית ושאילת שאלות על זהות, יחסים ואותנטיות.
אתר אישי: https://www.brkdm.com/
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
הסרט "היפרדות" (8 ד׳), שיצר ברק דוד מזרחי, הוא קולאז׳ וידאו המספר בגוף ראשון את סיפור פרידתו של היוצר ממקצועו, ביתו ומזוגיותו ומציע לצופה שיטוט בחיבוטי הנפש המתבודדת.
הקולאז מורכב מאסופת חומרים אותם יצר סביב שאלת "האני" כחלק מחקירת זהויותיו השונות, החומרים התיעודיים והאותנטים משולבים בתכנים ויזואלים החוקרים מושגים ורעיונות אקזיסטנציאליסטים.
את הוידאו מוביל טקסט אישי שכתב, המניע את המהלך הויזואלי ומציג את מערכת היחסים הפנימית המורכבת של היוצר עם עצמו, בין סדר לכאוס, בין גריד לחריגה ממנו, בין עושר ועומס לריק אינסופי, בין דיבור ותנועה סדורה לקולות מפוזרים, נוגדים וקקפוניים.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
את המחקר הרחב במהלך הפרויקט ליוו מושגים ותפיסות הקשורות לאותו האני שמבקש הפרויקט לחקור, בין הבולטים: האחר, דקונסטרוקציה, הריזום, ריבוי, מבט ומבע, ממשיות ודמיון, אותנטיות ואמת, הנרקיס, השתקפות, החזקה והכלה, אינקובטור, קלידאוסקופ. חשוב לסמן בנפרד את מושג הקוטביות (ניגודיות/בינאריות) שנכח באופנים שונים במרבית מעבודותיו של ברק ובתפיסתו את העולם בשל המתח בין הקטבים והעמדות המנוגדות המגדירות את טווח התנועה ואת היחסים המתאפשרים בין שני גופים (רעיונות/מושגים/אוביקטים). בין צמדי הניגודים הרלוונטים לפרויקט: מהותי ומקרי, ממשי ודמיוני, אוביקט וסוביקט, פנים וחוץ, האני והאחר, זהות וזרות, פירוק והרכבה, שבר ואיחוי, גלוי ומוסתר, לבד ויחד, הפנמה והחצנה, קיים ובטל, מהות וטפלה, גוף ורוח. בנוסף, חקר והעמיק ברק בתפיסות הזרם האקזיסטנציאליסטי (ובאקזיסטנציאליזם הצרפתי בפרט) ובמושגי הבסיס שלו.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
מהלך הפרויקט הובל על ידי טקסט בעזרתו נבחנו רעיונות הקשורים לאני. הפרויקט אפשר לברק לחקור מערכת היחסים בין הקטבים, לבחון את השתנות הגוף ביחס להשתנות המילים, לספר על המפגש המשתנה שלו עם עצמו, על זהות, זרות ומה שבניהן. בעזרת חקירת השפה והמילים בחנתן ברק את היכולת לשנות את הפרספקטיבה האישית ואת האופן בו האני מזהה את עצמו בעזרת וידאוים נסיונים.
הכירו את הבוגרים/ות
הדרכה בסדנת פיסול
שיטות במחקר חזותי/פרשני: מבוסס אמנות
דרור אמסלם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
דרור אמסלם
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי
2021
דרור אמסלם מגיע מתוך עולם הפרסום כאיש קריאייטיב. בוגר בשנת 2010 של המכון הטכנולוגי חולון במחלקה לתקשורת חזותית. כיום הינו יוצר עצמאי, מרצה במכון הטכנולוגי חולון, מקעקע וחוקר את שדה הטכנולוגיה בהתמקדות על בינה מלאכותית, זיהויי פנים ורשתות חברתיות, ובנוסף חוקר את תחום פיתוח הקוד בעולם העיצוב. דרור הציג בתערוכות ופסטיבלים, כמו: תת תרבות, Pan Galley, The Berlin Film Festival, Intenational Student Film Festival, TLVFEST- LGBT film festival
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט ״פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי״ מורכב משני חלקים. החלק הראשון הינו חלל מעבדתי-חוויתי ובו חוברות המייצגות מגדרים שונים ולצידם מצלמה נסתרת. המצלמה מחוברת למערכת בינה מלאכותית המבצעת זיהוי פנים וזיהוי מגדרי. חלל זה מעוצב כחוויה המוכרת מתערוכות בתחום התקשורת החזותית. משם ניתן לעבור לחלל השני - חדר הבקרה. בחלל זה מוצבים מסכי מחשב המציגים לצופה בלייב את קלט המצלמות מהחלל הקודם עם ניתוח והדבקת לייבל המתאר זהות מגדרית ונקודות לזיהוי הפנים. לצידם מסכים עם מידע נוסף: אנימציה בנראות קוד, שמשמשת כמילון למושגים מתחום הזהות המגדרית. מסך נוסף עם סרטון המסביר את מונח הפנאופטיקון ואת הפרויקט. ובנוסף, מסך של מצלמת אבטחה המוצבת בתערוכה. הפרויקט מטרתו לעורר מחשבות על האלגוריתמים של בינה מלאכותית המנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו הקטגוריות המגדריות הופכות לנזילות. הפרויקט מבקש להביע ביקורת ולחשוף טפח מהמנגנון הזה ומזמין אותנו לשאול על מקומנו בתוכו.
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
הפנאופטיקון הדיגיטלי הוא תוצאה של שיתוף מידע אוטומטי ועיוור של המשתמשים.ות ברשת. האפליקציות השונות מנתבות אותנו למסור מידע באופן מניפולטיבי, וכך יוצרות מערכת וולונטרית של מעקב, המשמשת גורמים חוקיים ומסחריים. שימוש פעיל ברשתות החברתיות מאפשר לגורמים מסחריים לייצר תוכן מותאם למשתמשים.ות, לאסוף עליהם מידע ולרכזו אצלם.
אך האם עלינו להשלים עם מצב עניינים זה? מה קורה למשל כאשר אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו קטגוריות מגדריות הופכות לנזילות? הפרויקט חושף טפח מהמנגנון הזה, ומאפשר לנו לחוות את שני צדי החוויה: מצד אחד, להיות אותה ישות יומיומית שמאפשרת שיעקבו אחריה ומצד שני לראות איך הטכנולוגיה פותחה על מנת שתוכל להדביק עלינו תוויות ולהפוך אותנו לפריטים סטטיסטיים.
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו,2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בשנים האחרונות אנו חיים.ות בעולם בו מתפתחת הטכנולוגיה בקצב כה מואץ, עד כי נדמה שזהו עולם עתידני. הרשתות החברתיות, האפליקציות ואתרי האינטרנט ממקמים את עצמם בעומק חיינו, כחלק משגרת היומיום, ועושים כל שביכולתם כדי לשאוב מאיתנו מידע. ככל שהם יודעים עלינו יותר, כך הם יכולים להציע לנו שירותים ותכנים מותאמים אישית, לעודד אותנו להזין אותם בתוכן, לגרום לנו לרכוש מוצרים ברשת ולהשפיע עלינו ועל סדר היום שלנו בדרכים שונות. כל זה כבר לא חדש עבורנו. כולנו מודעים.ות לכך שאנו נתונים.ות במעקב, ובכל זאת אנחנו תורמים.ות למערכות הללו נתונים בחפץ לב, ולרוב מדחיקות.ים את העובדה שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מעצבים את חיינו ואת הדימוי החברתי שלנו.
הכירו את הבוגרים/ות
סטודיו 10- פרויקט גמר (כללי)
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך