’תנואות’ הוא פרויקט טיפוגרפי ניסיוני, החוקר את תולדותיו וסגנונותיו של כתב היד העברי, בתוך סביבה טכנולוגית עכשווית. המדיום הוא גופן וריאבלי, המוצג דרך ממשק דיגיטלי אינטרקטיבי.

אתר הפרויקט: www.transletter.co.il

קרדיט - תכנות אתר: גאיה גונן

סיפורים מלווים אותנו זמן רב ואופן יצירתם והעברתם משתנה במרוצת הזמן. בעבודה זו מבקש עופר לייצר מהלך המביט באומנות הסיפור מראשיתה, דרך הרחבתה בעקבות הופעת המסרטה והקולנוע (סוף המאה ה-19) ועד לשינויים עכשויים, הקשורים במהפכת המחשוב. העבודה מתמקדת בסיפור העלילתי או סיפור המעשה הנע לאורך עלילה. המושג ״סיפור״ נמצא בשימוש נרחב ויכול להתייחס לתופעות שונות (גם לדף הוראות כתוב, למשל), אך בעבודה זו מתמקדת עופר בצורת הסיפור העלילתי הבסיסית.

בכדי להבין את המתח שהוזכר לעיל, יש לערוך היכרות בסיסית עם שני השחקנים הראשיים: אומנות הסיפור והאינטראקטיביות. יש לשאול מהו בכלל סיפור? באילו פלטפורמות סיפור יכול להתקיים? מהי אינטראקטיביות בין אדם למערכת? באילו תנאים היא מתפקדת?

אנו חיים בשלב מעבר, בתקופה שבה הולך ונעלם כתב היד, לטובת תקשורת ואינטימיות דיגיטלית. עבורי, זהו המקום והזמן להנציח את מורשת הצורניות מן העבר, ולברר כיצד היא עוברת טרנספורמציה או אדפטציה להווה. הגופן הגמיש שפיתחתי, מנסה מצד אחד לשמר ולחקות את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית, ומצד שני, לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום.

הגופן אינו מנסה להתחקות אחר תנועת היד האנושית הקליגרפית בשלמותה, אלא מתאים את תכונותיו בעקבות שינוי הכלי הטכנולוגי. תפקידו הוא לתאר מהלך, התפתחות הנובעת מן העבר, והתקדמות אל עבר השלב הבא. במקביל הוא מציית לכללי השפה ושומר על צורות מזוהות של אותיות, אם כי אינו מתחייב לבהירות מוחלטת, בייחוד בנקודות המעבר.

הטכנולוגיה הוריבאילית היא המדיום שדרכו אני מציגה תהליך, הצעה לתנועה אבולוציונית עדכנית. יתרונותיה הן גמישות ויזואלית, רעיונית ומחשבתית. היא מאפשרת לי לייצר מגוון רחב של צורות בפורמט אחד, לייצר מוביליות ותנועה בין השלבים, ולהגביר את האינטראקציה וחופש הבחירה של המשתמש. ה"תנואות" מוטמעות בקוד, והן יודעות לתפקד בפורמטים דיגיטליים שונים, וגם להתאים את עצמן למערכות טיפוגרפיות מורכבות.

הפרויקט נוגע בהתפתחות הטיפוגרפית של כתב היד העברי מהיבטים היסטוריים, חברתיים וטכנולוגיים. מעבר לחשיבותו של המהלך האבולוציוני שמוצג, שניתן לכנותו במובן מסוים תיעודי, יש משמעות בעיני גם להרחבת המנעד הטיפוגרפי, כזה המנסה בין השאר לחקות את יכולת הבחירה האינדיבידואלית והשונות החזותית המאפיינת את הכתיבה הידנית. בתוך כל אלה הוא מעלה שאלות בנוגע לחשיבותה של הקריאות, לתפקידו של המעצב בעולם שבו הכוח עובר לידי משתמש הקצה, וביחס לעתידה של מערכת הכתב שלנו.