המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
סטורי בורד ועיצוב דמויות
חיפוש בספריה
ספריה וארכיון דיגיטלי
المكتبة والأرشيف الديجيتالي
Library & Digital Archive
שיטות במחקר עיצוב: מבוסס מחקר אנוש
03-6020197
עיצוב טיפוגרפי מתקדם
02-6481850
קורין קיציס, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
קורין קיציס
אמא שלי ואני
2021
גלריית תמונות
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
בניסיון להרגיש אהבה לאמא שלה, יוצאת קורין קיציס למסע חזותי חסר פשרות. היא חוקרת את העבר באמצעות סרטי וידאו משפחתיים ומתעדת מפגשים עם הנשים במשפחתה. יחד איתה, אנו מבינות ומבינים אִימָּהוֹת ואִימָּהוּת קצת יותר טוב. הסרט מעורר מחשבה על השפעת העבר על ההווה שלנו וגם על העתיד. היוצרת מתעמתת עם העבר והשפעתו ומזמינה אותנו להיפגש עם עצמנו דרך עיניים חומלות וסלחניות.
גלריית תמונות
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
הפרויקט של הגר מתמקד בנסיון להגדיר מהו איור פמיניסטי בספרי ילדים, לאחר שמצאה שספרות הילדים הפופולרית והנגישה הייתה ועודנה מלאה בגיבורים אמיצים ונסיכות כנועות המבקשות להינצל ולסיים את מאבקן בפרס הראוי ביותר עבור אישה, החתונה. לצד אותה תפיסה מיושנת, גילתה הגר שיש גם הרבה שינויים, המאבק הפמיניסטי לובש פנים וצורות מגוונים ומשתלב בכל אחד מתחומי חיינו. סיפורי הילדים החדשים מצביעים על השינוי המבורך הזה וחשוב מזה, הם תורמים להמשך המאבק דרך שינוי התודעה של דור העתיד. על ידי חשיפת הילדות והילדים לאפשרויות נוספות לספר סיפורים ולקרוא בסיפורים מזן חדש, נוכל כהורים וכיוצרים.ות, לשנות במעט את פני החברה העתידית. הדרך הכי טובה לבסס שינוי עתידי שכזה היא על ידי חינוך והדרך הטובה ביותר לחנך היא על ידי סיפורים מרגשים ומעניינים המזמינים חשיבה וחקירה.
גלריית תמונות
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
"אמא שלי ואני" הוא סרט דוקומנטרי אישי על נשיות ואמהות. דרך מבט מעמיק לעצמה, מפגש עם הנשים במשפחתה ושימוש בסרטי וידיאו משפחתיים ישנים ועכשוויים, מספרת קורין קיציס סיפור התבגרות, מילדה, לנערה, לאשה, לאמא, וחושפת את היחסים המדוברים והלא מדוברים שבין הדורות. היוצרת חושפת מסע אישי ומשפחתי מורכב בו היא מבקשת להשתחרר מעמדת הילדה אל מול אמה, להקשיב לה בלב פתוח המכיר בה כעוד אישה בעולם, שגם חלמה כל כך להיות אמא אך מצאה את עצמה בודדה, אשמה ובתחושת כישלון תמידית. מתוך הכעס והכאב עולים גם רוך וחמלה ובקשה לשלום בכל החזיתות, מול עצמנו, מול הילדים שלנו, וחשוב וקשה מזה אל מול ההורים שלנו, האמהות שלנו, מי שהביאו אותנו לעולם הזה.
הכירו את הבוגרים/ות
שיטות במחקר חזותי/פרשני: מבוסס מחקר תרבות
המפנה אל האוצרותי: ביקורת, ידע דאגה
אנה הראל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אנה הראל
מקום מפלט
2021
מעצבת גרפית בכירה ברשות העתיקות, שמרכז עבודתה נוגע לתכנון אדריכלי ופיתוח אתרים ארכיאולוגיים. לצד זה, מעצבת עצמאית בתחומי עיצוב גרפי, עיצוב פנים ואיור ספרי ילדים. הייתה אחראית על עיצובה והקמתה של תערוכת 'ממצאים אבודים' ב'מוזאון ארצות המקרא', ירושלים. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל (2011). ייצגה את בצלאל בסבב תערוכות מוזיאונים בארה"ב: לוס אנג'לס, ניו יורק ווושינגטון.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
המיצב, 'מקום מפלט', מאת אנה הראל, מציע חוויה אינטראקטיבית אימרסיבית בחלל, אשר מכוננת מפגש ואינטראקציה של הצופים עם דימוי המגפה שמסמל חרדה ורתיעה. חוויה זו מאפשרת 'לגעת' במגפה, והצופים מקבלים אשליה של שליטה במתרחש.
העבודה מאפשרת שלושה מישורי התמודדות עם החרדה מולה אנחנו ניצבים: מפגש ישיר עם דימוי הפחד, ייפוי של המציאות ואשליית השליטה במסך שנמצא מולנו. העבודה מפנה מבט ביקורתי כלפי שאלת המניפולציה בעזרת הפחד.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הייצוג הוויזואלי של מגפות השתנה לאורך היסטוריה. שבעת העתיקה הייצוג של המגפה היה מזוהה במרבית המקרים באמצעות האנשה, לעיתים קרובות בדמות אישה עם גרזן או מלאך המוות.
עם התפתחות הטכנולוגיה והמצאת המיקרוסקופ ייצוג המגפות משתנה. המקור החיידקי של המגפה אומץ, והיא נתפסה באופן דומה לזה שאנחנו מכירים היום בעידן הקורונה. לרוב הוא לא עוברת האנשה, היא חסרת זהות ולכן מפחידה עוד יותר.
במקביל לייצוג של המגפה עצמה, החל ממאה ה-18 (תקופת הקדחת הצהובה) מגפות החלו לקבל ייצוג טופוגרפי (ייצוג ויזואלי של הסטטיסטיקה או על גבי מפות). הנתונים מוצגים בעזרת כתמים על המפה או כגרף עולה. המספרים כל כך גדולים ובלתי נתפסים, וכך נוצר טשטוש מוחלט של הפרט ביחס לדטה.
המגפה האחרונה הדגימה לנו את השפעת הייצוג הוויזואלי - מספרים, נתונים, גרפים ועדכונים שותפים מ"שדה הקרב" בחדשות. כל אלה יכולים להוות כלי הפחדה ואמצעי של שליטה המנוצל לצרכים פוליטיים.
שם העבודה 'מקום מפלט' נבחר בעקבות הרצון לאפשר לצופה התמודדות ואינטראקציה עם הדימוי שמסמל חרדה ורתיעה. אחת הדרכים, לפי הפסיכולוגיה, להתמודדות עם פחדים וחרדות היא מפגש ישיר, 'פנים מול פנים', עם מקור הפחד. דרך נוספת להתמודדות והכלה היא על ידי ייפוי המציאות, וזאת אחת הסיבות שהדימוי, בעבודה זו, נראה כמעט כמו פרחים או פתיתי שלג. ייצוג חופשי מסוג זה מעניק חוויה כוללת ותלת ממדית, אשר מנהלת אינטראקציה עם הצופים ומתקשרת איתם, כך שהייצוג מאפשר להם לגעת במגפה.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הפרויקט נוצר בתוכנת Touchdesigner ועל ידי שימוש במצלמה מזהה תנועה (Kinect), והוצג כהקרנה אינטראקטיבית ואימרסיבית בחלל. העבודה שואפת לאפשר אינטראקציה עם הייצוג עצמו – מגע בחיידקים היוצר מפגשים אקראיים עם דימוי המגפה. עצם הנגיעה משנה את הייצוג, כך שהצופה מקבל אוטונומיה ו-Agency מול הייצוג, המאפשרים לו לחשוב על השאלות האתיות של הפרט הנעלם בתוך הדטה. הייצוג של האדם כנתון בודד בגרף ענק או חלקיק מהכתם על גבי המפה שבה הוא נבלע.
מטרת העבודה לנסות ולחבר בין הדיגיטלי לאנושי ולחומרי. חיבור עדין בין ווירטואלי למציאותי, מבט פואטי על טבלאות קרות או ייצוגים מעוררי חרדה.