קורסים
יונתן רווה, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
יונתן רווה
אות
2021
יוני, בוגר התואר הראשון בתקשורת חזותית בבצלאל משנת 1994, עובד כ Design Lead בתחום ממשק משתמש בחברת IBM.
במסגרת התואר השני עיצב יוני אפליקציית כתיבה מותאמת עבור אוטיסטים בתפקוד נמוך, כאלה שאינם מדברים. מטרתה לסייע לאנשים אלה לפרוץ את מחסום השתיקה ולהיות מסוגלים לתקשר.
יוני נשוי לראומה ואב לארבעה, מתגורר במושב שואבה.
גלריית תמונות
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בעבר, אוטיסטים שאינם מדברים נתפסו על ידי הסביבה שלהם כלוקים מבחינה קוגניטיבית. הם העבירו את חייהם לכודים בעולמם הפנימי, הרועש והכאוטי, בלי כל יכולת לבטא את מחשבותיהם, תחושותיהם ורצונותיהם.
לפני מעט למעלה מעשור המחסום הזה נפרץ באמצעות הקנייה איטית ומורכבת של מיומנויות כתיבה.
בפרויקט שלו, מפתח יוני רווה אפליקציית כתיבה ייחודית, מותאמת ומונגשת, שלוקחת בחשבון את האתגרים המוטוריים והקוגניטיביים ומציעה תרומה חשובה בדרכם של אוטיסטים שאינם מדבר לתקשר.
גלריית תמונות
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מחקר משתמשים הוא מתודולוגיה מרכזית ב design thinking בכלל ובעיצוב תוכנה בפרט. ההמלצה היא ״לטעות מוקדם״. כלומר לצאת מהר ככל שניתן לשטח ולאמת את הנחותיך אל מול משתמשים אמיתיים. ארבע מדריכות כתיבה היוו design partners וליוו את האפיון והעיצוב של ״אות״.
מחקר משתמשים בקרב אוטיסטים שאינם מדברים הוא מאתגר במיוחד משום ששיתוף הפעולה, המוכנות לשינוי הרגלים והיכולת לתאר את חווית השימוש לוקים בחסר. על אף קשיים אלה שמונה אוטיסטים ברמות שונות של תפקוד, אישה לאחר אירוע מוחי וכן ילדה הסובלת משיתוק מוחין, התנסו ״באות״.
גלריית תמונות
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקור ההשארה של פרדיגמת הכתיבה המוצעת בפרויקט הן אותיות המגנט על דלת המקרר. האינטואיציה של יוני הביאה אותו להאמין כי גרירתן וצירופן למילים היא פעולה פשוטה יותר מוטורית ומובנת יותר מנטאלית מאשר הקלדה על מקלדת. זוהי פעולה ישירה וקונקרטית. האות איננה לחצן שמפעיל מנגנון נסתר כלשהו כאם אובייקט פשוט. What you see is what you get.
גוגל מתארים את ה material design שלהם כעיצוב בהשראת נייר, אלא שמדובר ״בנייר חכם״ שיודע לעשות דברים שהנייר החומרי איננו יכול. לשנות גודל למשל. בפרפרזה על כך המקלדת המוצעת מעוצבת בהשראת מגנטים אלא שאלו הם מגנטים חכמים. האותיות מצטברות למילים והמילים נאגדות ליחדות בפני עצמן. עיצוב אטומי כפשוטו.
הכירו את הבוגרים/ות
03-5249739
02-6799525
טלי עמית גילבר, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
טלי עמית גילבר
בֶּטֶן מְלֵאָה
2021
מאיירת ומעצבת, בוגרת בצלאל (2001) במגמה לעיצוב קרמי, מסלול פיסול.
זוכת פרס בלומטל ומלגת קרן שרת על הצטיינות בפרוייקט הגמר.
נשואה, ואמא לעומרי.
בעלת סטודיו לאיור ועיצוב בתל אביב.
במהלך השנים האחרונות מתמקדת ביצירת ממוארים, ובאיור ספרי ילדים.
גלריית תמונות
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
״בֶּטֶן מְלֵאָה״ הוא ספר מאוייר הכולל את סיפורה הפרטי של המחברת בשילוב ציטוטים מתוך ראיונות שערכה עם תשע אמהות. המחשבה על אמהוּת, באופן טבעי ואינטואיטיבי, מעלה קונוטציות של אהבה, קרבה וחום. אך במציאות, חווייתן של אמהוֹת היא מורכבת יותר, ולפעמים כוללת גם מופעים של מרחק וניכור מילדיהן, שמובילים לא פעם לכאב ולתחושת אשם. הספר מישיר מבט אל החוויות הללו, שלרוב נותרות מודחקות, מנסה להבין ולנרמל אותן.
הספר מעלה שאלות מתוך עמדה שאין ״נכון״ ו״לא נכון״, ובידיעה שלא תמצא תשובה או אמת אבסוליטית. תהליך הבירור והנכונות לפתוח את תיבת הפנדורה הם הדבר עצמו, והם פורטים מנעד של התייחסויות לסוגיה.
האיורים בספר מייצרים ציר עצמאי, ובמפגש בין האיור לטקסט נפרש מרחב המאפשר לקורא ליצור פרשנויות מתוך עולמו הפנימי.
גלריית תמונות
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תחילת העבודה על הפרויקט ברעיון לכתוב ממואר בהשראת הספר ״אני זוכר״ של גו׳ בריינרד, ספר שהוא מעין קולאז' של זיכרונות הכתובים כפרגמנטים קצרים (בין שורה לפסקה), ממואר שהפך לקלאסיקה שנעשו לה המון מחוות של אמנים (ג׳ורג׳ פרק, פול אוסטר ועוד). כל משפט בספר מתחיל במילים ״אני זוכר״ וככה הוא פורס את סיפור חייו. התכנית היתה ליצור וריאציה של ״אני זוכר״ בנושא אמהות, לכתוב כמות גדולה של פרגמנטים שמתחילים ב״להיות אמא זה...״, מתוך מחשבה שדרך פירוק חווית האמהות לחלקים קטנים תוכל טלי לפרוט את ההגדרה של זהותה כאמא, להגיע לעומק הדברים ולקבל תמונה מלאה של השלם. טלי ערכה רשימות על רגעים משגרת היום יום ומחשבות על הנושא. היא קיוותה שכתיבה שיטתית בצורה של רשימות, שיש בה מימד טכני, תאפשר שחרור של המקום הלא מודע, של היצירתיות בדומה למה שקורה לתודעה בזמן נהיגה, שטיפת כלים וכו׳.
גלריית תמונות
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
המושג ׳האם הטובה דיה׳ של דונלד ויניקוט משמש בפרויקט של טלי תפקיד מרכזי ומייצג את הקונפליקטים שקיימים במהות האמהות. כשתינוק נולד, יש לו תלות מוחלטת בדמות המטפלת בו (לרוב זו האמא). לפי ויניקוט, התינוק תלוי באמו כי הוא נולד בלי היכולת להבחין בין מציאות פנימית לחיצונית. האם בעצם מתווכת בינו לבין הסביבה, מסננת עבורו גירויים ומווסתת עבורו את העולם. יחד עם זאת, כל ילד גם לומד לחוות תסכולים. כל עוד התסכולים הם במסגרת הסביר, כלומר במידה ויש לו אם "טובה דיה", הילד יפתח תהליך היפרדות בריא ונורמלי. כשהאם אינה טובה דיה והתסכולים הם מעבר לגבול היכולת של מה שהתינוק מסוגל לשאת, כמו הזנחה או ניכור, הם הופכים להיות טראומטים ואז התינוק עלול לפתח הפרעות חרדה, קושי בבוחן מציאות וחוסר אינטגרציה. יש משהו פרדוקסלי בכותרת הזו שמכיל בתוכו גרעין קונפליקטואלי. לומר על משהו שהוא ״טוב דיו״, זה בעצם לומר שהוא לא הכי טוב, שנעשתה פשרה. יחד עם זאת הוא גם לא רע, אפשר להסתפק בו ולחיות איתו. המושג הזה כביכול אמור לשחרר אמהות מהשאיפה להיות מושלמות ובה בעת יש בו משהו שמייצר אשמה מתוקף הבינוניות שמוכלת בתוכו. זה מאוד סימבולי לפער בין הרצוי למצוי ולדואליות הקיומית בהם עוסקת טלי לאורך הפרויקט.
הכירו את הבוגרים/ות
03-5221636
03-5048473
Future Fit - טכנולוגיות חדשות בבצלאל
טכנולוגיות חדשות בבצלאל
تكنولوجيا جديدة في بتسلئيل
New Technologies at Bezalel
ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, ריבוי הכלים הדיגיטליים וטשטוש הגבולות בין הדיסציפלינות, מציעים תהליכי עבודה חדשים ויצירתיים הדורשים מאיתנו להיות בלמידה מתמדת, פיתוח אוריינות טכנולוגית ומסוגלות לפעול בסביבות חדשות.
שבוע המיומנויות הטכנולוגיות הינו אירוע שנתי המציע הזדמנות לחשיפה וללמידה של טכנולוגיות חדשות באמצעות הרצאות וסדנאות מעוררות השראה, היכרות מהירה עם תחומי ידע חדשים וכלים להמשך למידה עצמאית.
הסדנאות נוצרו במיוחד עבור מרצים, חוקרים ויוצרים מבצלאל בשיתוף Startup Nation Central
Future Fit
פיילוט מוצלח לסדנאות הכשרה והעשרה טכנולוגיות Hands On למרצות ומרצי בצלאל בשותפות מלאה של SNC בה היה חיבור עם התעשייה, למידת מיומנויות ממקור ראשון ומפגש בין דיסציפלינרי מעורר השראה.
הסדנאות התארחו במשרדי חברות ואפשרו הצצה מקרוב לתהליכי פיתוח פנימיים.
המרחב לפיתוח מקיים - חדשות ואירועים
המרחב לפיתוח מקיים
مركز التنمية المستدامة
Bezalel’s Sustainable Development Hub
02-664491