המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
השכרת חללים - מרפסת נוף פנורמי
השכרת חללים
استئجار الغرف والقاعات
Space Rental
אודות החלל:
• 407 מ”ר
• משקיפה אל העיר העתיקה של ירושלים ומאפשרת קיום של כל אירוע אל מול נוף עוצר נשימה
• מאפשר קיום סעודות בהזמנת קייטרינג חיצוני
השכרת החלל ליום מלא (עד 10 שעות) - ₪12,500
השכרת החלל לחצי יום (עד 5 שעות) - ₪8,500
העלות כוללת:
שירותי ניקיון ואחזקה
בהשכרת מרכז נתן דרהי למחקר וחדשנות ומרפסת נוף פנורמי יחד תינתן הנחה בגובה 10%
*המחירים אינם כוללים מע"מ
לרשותכם/ן שירותים נוספים בתיאום מראש ובתשלום נוסף:
מערכת הגברה ומסך בליווי איש טכני
עמדת שתיה חמה וקרה
מידע נוסף:
• נגישות מלאה לנכים
• אינטרנט בעוצמה גבוהה
• מרחבים בטוחים
• קירבה לתחבורה ציבורית (רכבת קלה ואוטובוסים)
• פעילות בימי בשישי
• שירותים
מרפסת נוף פנורמי
קומה 3
המרכז להוראת אמנות ועיצוב - רב תרבותיות
המרכז להוראת אמנות ועיצוב
مركز تدريس الفنون والتصميم
The Art & Design Teaching Center
אנחנו פועלים/ות לקידום אקלים בטוח ולהרחבת האפשרויות להכללה ולהשמעת קול של כל התרבויות והזהויות בקהילת בצלאל
המרחב לרב תרבותיות בהוראה ולמידה עובד עם סגלי ההוראה והיחידות השונות באקדמיה על הרחבת האפשרויות להכלה והשמעת קול עבור מגוון התרבויות והזהויות של קהילת בצלאל, במטרה לבסס ולקדם אקלים שוויוני, חופשי ובטוח לכולם/ן.
אנחנו עוסקים/ות בפיתוח ידע תיאורטי וכלים מעשיים הנותנים מענה לאתגרים הייחודיים של הוראת ולמידת אמנות ועיצוב בסביבה מגוונת זהויות ומגדר.
פעילות המרחב מציעה בסיס להתפתחות אקדמית, תרבותית ואישית מכלילה, שוויונית ומוגנת לכולם/ן, בימי שגרה ובעיתות משבר.
ארגז כלים
פרסומים וחומרים
מה קורה במרכז
גילי שאנן שיין, התכנית לתקשורת חזותית, 2023
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
גילי שאנן שיין
עצים משוחים באספלט
2023
גילי היא אמא לשתי בנות צעירות, אנימטורית עצמאית שיצרה קליפים במגוון טכניקות למוזיקאים, עסקים ומוסדות ציבור, ומורה לתולדות האמנות לנוער בסיכון. גילי סיימה בהצטיינות תואר B.A באוניברסיטת תל אביב בתכנית המצטיינים המשולבת באמנות ומדעי הרוח, אחריהם המשיכה ללימודי אנימציה במחלקה לאמנויות המסך באקדמיה לאמנויות בצלאל. בוגרת טרייה של מסלול התואר השני בתקשורת חזותית בבצלאל
גילי שאנן שיין
גלריית תמונות
![אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)](/sites/default/files/2023-02/x1-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.cpjtrOrcpz.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
![מתוך הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית](/sites/default/files/2023-02/x2-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.AAuQLZNSDa.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
![מתוך הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים](/sites/default/files/2023-02/x3-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.m2UFGfCPC7.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
![מתוך הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית](/sites/default/files/2023-02/x4-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.WKmXZ1IZ-a.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
הסדרה "עצים משוחים באספלט" היא יומן מסע גרפי וטקסטואלי מקוטע של זרם תודעה הכלוא במכונית בדרך בין הבית והחזרה אליו, דרך הרי ירושלים הנופיים. במסעות הפרוזאיים מביתה ובחזרה אליו, גילי מתמסרת לרגשותיה השליליים ומתענגת בעונג המר של מונולוגים רווי כאב וטינה. העבודה כוללת סדרת דימויי עצים חרוטים בעמלנות בלוחות אבץ ואלומיניום משוחים בלכת אספלט. תיאורם הדקדקני של העצים בתוך האספלט הצמיגי מחזיק את המתח בין הכמיהה לאסוף והיפה ובין ההשתוקקות להתפרקות מכל אחיזה. לוחות התחריט אינם ממומשים כלוחות תחריט היות שלא נטבלו בחומצה, הם נותרים בגדר פוטנציאל שאפשר שלא יתממש לעולם. ארעיותו של הדימוי החרוט באספלט הגחמני, הנח להתפרק ולהתמוסס, מהדהד את חוסר התוחלת של המחשבות האלימות המאפיינות את מסעותיה בגבולות הצרים של יומיום הורי. העצים משמשים בתפקיד כפול; בני לוויה אדישים אך מנחמים ביופיים לתסכול, וסיבת הבדידות עצמה כסמל לתכלית החיים מחוץ לעיר.
גלריית תמונות
גלריית תמונות
![הדפס ציאנוטייפ של סריקת MRI](/sites/default/files/2023-02/xresearch1.jpg.pagespeed.ic.YukHabwJm8.jpg)
אלה בן עמרם, 'המנגישד', הדפס ציאנוטייפ, 2022
![מתוך מחקר אחר שפה חזותית לפרויקט](/sites/default/files/2023-02/xresearch2.jpg.pagespeed.ic.lvHLk6wARH.jpg)
אלה בן עמרם, 'המנגישד', עריכה דיגיטלית, 2022
![מתוך מחקר אחר שפה חזותית לפרויקט](/sites/default/files/2023-02/xresearch3.jpg.pagespeed.ic.dYt9VCSQNN.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, סקיצה ידנית, 2022
![סקיצות מתוך תהליך המחקר](/sites/default/files/2023-02/xresearch4.jpg.pagespeed.ic.4P7UA5qnEg.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, קולאז' דיגיטלי, 2022
הכירו את הבוגרים/ות
ולדה רייך, התכנית לתקשורת חזותית, 2023
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ולדה רייך
זׇרִים
2023
מעצבת תקשורת חזותית עצמאית ובוגרת תואר שני M.Sc בביולוגיה מולקולרית ומדעי הצמח מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת רבות בהנגשה של תכנים מדעיים מורכבים, איור מדעי ואינפוגרפיקה. מתעניינת בנושאים של הגירה, שייכות וזרות וביטויים ביצירה חזותית. במסגרת התואר השני בתקשורת חזותית בחרה ולדה לחקור את תרומתה של התרבות החזותית לתחושת השייכות (או אי-שייכות) של עולי ברה"מ בישראל בכלל ואת תרומתה של הטלוויזיה הישראלית כגורם בעל רב השפעה בפרט.
![ולדה רייך](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2024-05/Portrait_STUDENT_Vlada%20Raich.jpg?itok=wOAKLkkp)
גלריית תמונות
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-1.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-2.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-3.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-4.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-5.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-6.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-7.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-8.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
הספר 'זׇרִים' הינו מסה חזותית העוסקת בייצוג עולי ברה"מ בטלוויזיה הישראלית לאורך כל שנות שידוריה. הספר בוחן את אופי ייצוגם של העולים בטלוויזיה מתוך מחשבה עליה כגורם בעל כוח השפעה רב, כזה אשר ביכולתו להשפיע על תפיסת הצופה את המציאות ובכך לתרום להשתלבותם או בידולם של קבוצות מיעוט בחברה.
הפרויקט בוחן את התגלגלות הייצוג של העולים דרך 'תאוריית האבולוציה של ייצוג מיעוטים' (סדריק סי. קלארק, 1969) המתארת ארבעה שלבים קבועים אותם עוברים כלל קבוצות מיעוט בייצוגם בתקשורת ובטלוויזיה. הספר מכיל סקירה נרחבת של תכנים בהם מופיעים עולי ברה"מ, סקירת ספרות אקדמית בנושא, ותהיותיה ומסקנותיה של היוצרת מהמחקר.
'זרים' מזמין אותנו שוב ושוב להתעכב ולבחון מחדש ובעין ביקורתית את משמעות הייצוגים של העולים כפי שמשתקפים מתכנים טלוויזיונים אשר עד כה היו נראים לנו תמימים, חסרי משמעות ואף מבדרים.
המחקר התמקד בשני אפיקים עיקריים - סקירה נרחבת של ספרות אקדמית ובחינה של תכנים טלוויזיונים בהם יוצגו עולי ברה"מ לאורך השנים.
הסקירה הספרותית הובילה ל'תאוריית האבולוציה של ייצוג מיעוטים', תאוריה מקובלת בשדה התקשורת של החוקר התקשורת סדריק סי. קלארק (Cedric C. Clark) שפורסמה בשנת 1969. קלארק טען כי קבוצות מיעוט נוטות לעבור ארבעה שלבים צפויים מראש באופן הצגתם בתקשורת בכלל ובטלוויזיה בפרט: (1) שלב ההדרה בו ישנה התעלמות מקבוצת המיעוט והיא לא מופיעה במדיה הדומיננטית, (2) שלב הסטריאוטיפיזציה בו מוצגת הקבוצה באופן סטריאוטיפי, מגוחך או מעליב, (3) שלב הרגולציה בו מופיעה הקבוצה כשומרת על נורמות החברה הקולטת ונמצאת ב"שירות הציבור" (מאבטחים, קופאים וכדומה), ולבסוף (4) שלב הכבוד וההכלה בו קבוצת המיעוט איננה מובדלת עוד מקבוצת הרוב וקשרים עמה הינו דבר שבשגרה. התאוריה אפשרה יצירת מסגרת לפרוייקט וכלי לבחינתם של התכנים. מבחינת ייצוגם של עולי ברה"מ בטלוויזיה הישראלית, הצטיירה תמונה מורכבת ופחות לינארית. רוב התכנים לאורך השנים ועד היום כללו ייצוגים סטריאוטיפים ודמויות מגוחכות וגרוטסקיות של עולי ברה"מ אשר היו המהולות לעיתים באלמנטים רגולטוריים בדמותם של קופאים, עובדי מעדניה ועוד.
גלריית תמונות
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-9.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-10.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-11.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-12.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
על הבחירה בספר כמדיום.
אחת ממטרות הפרויקט הייתה לאפשר לצופה להתעכב ולבחון לעומק, ללא זמן מוכתב מראש, את אופי התוכן שמולו. במקרה של טלוויזיה, מדיום הוידאו מכתיב לנו מראש את זמן החשיפה לתוכן (כך גם את הז'אנר וההקשר שלו), בעוד המעבר למדיום מודפס כמו ספר מאפשר אינטרקציה עם התוכן והייצוג שהוא מכיל באופן חדש. הספר הינו מדיום דומם, ככזה - הוא מאפשר לנו לקרוא בראשנו את הכתוביות המצומדות לדימוי בקצב, בטון, ובווליום שאנו מרגישים ובוחרים. בנוסף, מאפשר הספר לאמוד את כמותם (הגדולה) של הייצוגים הסטריאוטיפים של עולי ברה"מ שמוצגים לנו בטלוויזיה הישראלית יום-יום, שעה-שעה, ומבלי משים, ולתהות על השפעתה של כמות זו על המציאות החברתית של כולנו.
גלריית תמונות
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-13.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-14.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
![ספר מחקר חזותי](/sites/default/files/2024-05/VladaRaich_Zarim-15.jpg)
זׇרִים / ולדה רייך / ספר מחקר חזותי / 2023 (צילום: רוזה בייגל)
הכירו את הבוגרים/ות
עידו שפירא, התכנית לתקשורת חזותית, 2023
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
עידו שפירא
המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח
2023
עידו שפירא הוא במאי אנימציה עצמאי ומאייר, בוגר המחלקה לאמנויות המסך בשנת 2018. סרט הגמר שלו יחד עם עמית כהן, 'כלבי פרא', השתתף ביותר מ50 פסטיבלים ברחבי העולם, זכה בעשרה פרסים בינלאומיים, נכלל ב-SHOWS OF SHOW ANIMATION ונכתב עליו בניו יורק טיימס והוליווד ריפורטר.
הסרט העצמאי הראשון שלו יחד עם עמית כהן, 'החיות הרעות שלך', זכה לתמיכה ממפעל הפיס, קרן מקור והמיזם לקולנוע בירושלים, השתתף בעשרות פסטיבלים כמו זאגרב, שטוטגרט ופסטיבל קולנוע ירושלים וזכה גם הוא בפרסים. עובד בתל אביב, חבר בקולקטיב אנימציה תוהו, אוצר בפסטיבל אניניישן, בעל פודקאסט על אנימציה
בשם 'עור בצל'. 'המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח' הוא הקומיקס הראשון שלו.
![עידו שפירא](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2024-05/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C.jpg?itok=VMGhxcbQ)
גלריית תמונות
![רישום פחם / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023](/sites/default/files/2024-05/ABOUT_BADANIMALS.jpg)
המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
![עטיפה של הבנאדם / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023](/sites/default/files/2024-05/ABOUT_COVER.jpg)
עטיפה של הבנאדם / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
![כלבי פרא / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023](/sites/default/files/2024-05/ABOUT_HOUNDS.jpg)
כלבי פרא / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
![רישום פחם / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023](/sites/default/files/2024-05/ABOUT_SKETCH.jpg)
רישום פחם / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
'המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח' הוא נובלה גרפית מאת עידו שפירא. זהו סיפור מדע בדיוני המתרחש בעתיד הקרוב, ומספר על נמרוד, עובד בחברת הימורים עתידנית שנשלח בכפייה למלון לבריאות הנפש ברגע שהוא מנסה להתפטר. נמרוד תקוע יחד עם חבורה של הייטקיסטים מדוכאים בקורס מיינדפולנס שמנוהל על ידי אוסף רובוטים בלתי נסבלים, והוא נחוש לברוח מהמלון לפניי שהדיבורים על מדיטציה יגרמו לו נזק בלתי הפיך.
'המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח' הוא פנטזיה היסטרית, אקטואלית וסאטירית. הוא מביע תחושות של חרדה ופרנויה מהעתיד הקרוב, ומבקר את השילוב בין קפיטליזם וטכנולוגיה לבריאות הנפש ורוחניות. הנובלה מייצרת מרחב פרנואידי-פנטסטי שבו אלגוריתמים מונעים על ידי חברות ענק ששולטות באופן מוחלט בנפש האדם, ומתארת עתיד שבו הטכנולוגיה תופקד על בריאות הנפש, רובוטים יהיו אחראים על כל תחומי החיים, ויהיה בלתי אפשרי ליצור קשר אנושי בתוך עולם דיגיטלי כאוטי ומתעתע.
גלריית תמונות
המחקר נעשה על פי מודל 'יצירה כמחקר' של רובין נלסון, שתומך ברעיון שדווקא שאין הפרדה דיכוטומית בין יצירה אמנותית למחקר אקדמית, ויצירה אמנותית יכולה להפוך למחקר תחת קריטריונים מסוימים. במהלך המחקר, פירטתי את ההשפעות האמנותיות והתיאורטיות על היצירה שלי ואיך הם באו לידי ביטוי ביצירה. הסברתי את תהליך יצירתה, גם דרך פירוט היעד ולוח הזמנים, וגם דרך התיעוד הנרחב של השלבים השונים ביצירה
גלריית תמונות
![עידו שפירא](/sites/default/files/2024-05/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94%20%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA.jpg)
המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
השוואה בין פריים של האמן הבלגי ברכט איוואנס לבין פריים שלי, שמראה את הדמיון וההשראה שלקחתי ממנו
![עידו שפירא](/sites/default/files/2024-05/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%20%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99.jpg)
המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
טקסט של שמעון אדף על היחס למדע בדיוני בספרות הישראלית, שנתן לי השראה לבחירת השדה
![עידו שפירא](/sites/default/files/2024-05/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%20%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F.jpg)
המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח / עידו שפירא / תמונה דיגיטלית / 2023
תמונה שמדגימה את התהליך של עיצוב הסיפור, וניסיונות עיצוב שונים של המלון הטכנולוגי
הכירו את הבוגרים/ות
Clone of Home
נתונים על האקדמיה
לימודים
أكاديميون
Academics
מתעניינים/ות בלימודים?
1906
פתיחת בצלאל
פרופ' בוריס שץ מייסד בירושלים את בצלאל. המטרה: "הכשרת בני ירושלים למלאכת כפיים, גיבוש אומנות יהודית מקורית ותמיכה באומנים יהודיים, ומציאת ביטוי חזותי לעצמאות הרוחנית הלאומית הנכספת – עצמאות המבקשת לערוך סינתזה בין המסורת האומנותית האירופית והמסורת העיצובית היהודית במזרח ובמערב, ולשלבה עם תרבותה המקומית של ארץ ישראל".
נפתחת המחלקה לאריגת שטיחים ובהמשך המחלקה לסיתות באבן.
1917
שץ יוצא לגלות
עם התקרבות הכוחות הבריטיים לירושלים, מחליטים השלטונות הטורקים להגלות את שץ לדמשק, יחד עם עוד גורמים העשויים לשמש כגייס חמישי. בצלאל במשבר קשה, עד לתפנית שחלה עם כניסתו של גנרל אלנבי לירושלים בדצמבר 1917.
1935
בצלאל החדש נפתח
הוועד בברלין פותח מחדש את "בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות" ובראשו עומד אומן ההדפס יוסף בודקו. רבים מהמורים הם יוצאי גרמניה שהושפעו מה"באוהאוס", ודגש רב ניתן ללימודי הטיפוגרפיה, הגרפיקה והאומנות השימושית, כביטוי לצרכים ולהתפתחות הכלכלית-חברתית של אותן שנים.
1948
בית הספר הגבוה לאמנות של המדינה הצעירה
עם תום מלחמת השחרור והקמתה של מדינת ישראל, השתלבות בית הספר במשימות הלאומיות נתפסה כתרומה למדינה שזה עתה קמה.
1969
בצלאל - מוסד להשכלה גבוהה
המועצה להשכלה גבוהה מאמצת את המלצות ועדת חנני: "לאחוז באמצעים על-מנת להעלות את בית הספר בצלאל לרמה של מוסד להשכלה גבוהה". לצורך כך מוקמת וועדת מינויים ותכניות לימודים מטעם המל"ג.
1979
רן שחורי ממונה למנהל
פרופ' דן הופנר מסיים את תפקידו בבצלאל ובמקומו נבחר פרופ' רן שחורי. מסתיים החלק הראשון בגיבוש התקנון האקדמי של המוסד בהנחיית הוועדה המלווה מטעם המועצה להשכלה גבוהה.