המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
03-5179356
המרחב לפיתוח מקיים - צוות
המרחב לפיתוח מקיים
مركز التنمية المستدامة
Bezalel’s Sustainable Development Hub
הגר רוזן, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
הגר רוזן
אני כאן עכשיו
2021
מאיירת ומעצבת גרפית, מתמחה באיור ועיצוב עבור ילדות וילדים. אוהבת לספר סיפורים ולצייר בעיקר פטרנים, טבע, ילדות ובגדים. בוגרת התואר הראשון במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, מאיירת הספר ״סיפורים מארץ רחוקה״, עבדה על פרויקטים מגוונים עבור משרדי פרסום ומיתוג, עיצוב כרזות לקולנוע, מיתוג של עסקים קטנים ועצמאיים ועבור ״איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית״ (בהתנדבות).
כיום עוסקת כמאיירת עצמאית, מעצבת מרחבי למידה וכמרצה על הקשר בין עיצוב, איור וחינוך. מאיירת בעיקר בטכניקות ידניות ושולטת במגוון מלאכות יד.
אתר הפרויקט: https://www.hagarrosen.com
גלריית תמונות
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
״אני כאן עכשיו״ הוא מארז המכיל מגוון פורמטים מאויירים (באיור ראליסטי בצבעי מים) וטקסטים מקוריים שנועדו לעורר מחשבה, שאילת שאלות, יצירתיות ובעיקר להוות בסיס טוב לשיח לא שגרתי בין הורים וילדים, בין ילדים לילדים ובין ילדים לבין עצמם, ללא שורות תחתונות ומוסרי השכל.
המארז נועד לספק דרך לגעת בנושאים המושתקים, המביכים, והמבלבלים בינהם פמיניזם, שוויויון מגדרי, דימוי גוף, יחסים בין המינים ומיניות בריאה. המארז נוצר קודם כל עבור ילדות וילדים על סף גיל ההתבגרות (נוער צעיר בגילאי 9-12) אך יכול לשמש גם ככלי להורים, מטפלים, מחנכים ועוד.
הערכה מכילה משחק קלפים המעודד סיפור סיפורים – ״סיפורת״, וספר מקורי ומאויר כולו - ״כדור שלג״, אליו מצורף משחק הלבשה ומדידת זהויות הכולל את הדמויות הראשיות של הספר ובגדים לגזירה והלבשה.
גלריית תמונות
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט של הגר מתמקד בנסיון להגדיר מהו איור פמיניסטי בספרי ילדים, לאחר שמצאה שספרות הילדים הפופולרית והנגישה הייתה ועודנה מלאה בגיבורים אמיצים ונסיכות כנועות המבקשות להינצל ולסיים את מאבקן בפרס הראוי ביותר עבור אישה, החתונה. לצד אותה תפיסה מיושנת, גילתה הגר שיש גם הרבה שינויים, המאבק הפמיניסטי לובש פנים וצורות מגוונים ומשתלב בכל אחד מתחומי חיינו. סיפורי הילדים החדשים מצביעים על השינוי המבורך הזה וחשוב מזה, הם תורמים להמשך המאבק דרך שינוי התודעה של דור העתיד. על ידי חשיפת הילדות והילדים לאפשרויות נוספות לספר סיפורים ולקרוא בסיפורים מזן חדש, נוכל כהורים וכיוצרים.ות, לשנות במעט את פני החברה העתידית. הדרך הכי טובה לבסס שינוי עתידי שכזה היא על ידי חינוך והדרך הטובה ביותר לחנך היא על ידי סיפורים מרגשים ומעניינים המזמינים חשיבה וחקירה.
גלריית תמונות
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
'אני כאן עכשיו', הגר רוזן, צבעי מים על נייר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפורמטים השונים המרכיבים את הפרוייקט מאפשרים התעמקויות שונות ברמות שונות ומספיק מקום לילדות ולילדים ליצור עצמאית את הסיפורים לפי הנושאים שמעניינים אותן ואותם. המשחקים מאוירים ומעוצבים באותה שפה סגנונית, איור ראליסטי בצבעי מים, כדי לייצר רצף והגיון פנימי. אין סדר קריאה. מדובר בפורמט א-היררכי המציג מגוון בדימויים אך גם ברמת הפתיחות המשתנה של הפורמטים, כך כל ילדה וילד יכולים לגשת אל המארז על פי המקום שבו הם נמצאים כרגע ולאפשר להם גם קריאות נוספות תוך כדי ההשתנות שלהם ושלהן.
הכירו את הבוגרים/ות
דן עוזרי, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
דן עוזרי
אטלס
2021
גלריית תמונות
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קולאז' הוידאו "אטלס" הוא פרויקט ״מיפוי שכנגד״ (Counter Mapping) המציג חיפוש אחר מרחבים בעלי פוטנציאל לפרוח כאזורים ארעיים ואוטונומיים - הר זבל, שטח אש, יער שרוף, אתר פולחן עתיק, שדה תעופה נטוש. בין אם מתוך הזנחה מצד המדינה, או מכיוון שחמקו מתשומת ליבם של הממפים, ובין אם מכל סיבה אחרת - אזורים אלו נבחרו בידי הממפה, נסרקו תלת־מימדית באמצעות רחפן וחוברו יחד לכדי עולם חדש - טריטוריה עצמאית.
בבסיסו של הפרויקט עומד עקרון ההתנגדות למפות הקיימות, וההנחה שכולנו בעלי צורך ותשוקה לשטחים פיראטיים, לאזורי ביניים, לפיסות אדמה פרימיטיביות ו״משוחררות״. אטלס מהווה אי קטן של חופש ואוטונומיה מוחלטת למשוטטים בו, ומאפשר להם לרגע להימלט מהמציאות, מהמדינה ומהמפה.
גלריית תמונות
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
לאורך ההיסטוריה מיפוי ויצירת מפות חדשות מילאו תפקיד מרכזי במאמצים לכיבוש המרחב. וושינגטון, סנט פטרסבורג, וניו־דלהי שורטטו על המפה טרם נסללו כבישיהן והוקמו בתיהן. פריז, רומא, וינה וירושלים נבנו מחדש או הורחבו תחת מוט מדידה של מפה. ברוח זו עלינו להכיר בפוטנציאל הגלום במפות ככלי רב־עוצמה שבאמצעותו ניתן להוציא תוכניות לפועל, לבסס עובדות בשטח ולהפוך אידיאולוגיה למציאות.
אולם בשנים האחרונות נחטפה המפה מידיהם של בעלי הכוח ששלטו בה מאות שנים. התפתחויות טכנולוגיות בתחום הקרטוגרפיה, עלייתן של המפות המקוונות ופיתוחם של כלים דיגיטליים שונים הובילו לכך שעיצוב מפה נמצא כעת בהישג ידו של כל אדם. שיטות מיפוי אזרחיות החלו לפרוח תחת עיקרון ״עשה זאת בעצמך״, ביניהן counter-mapping (מיפוי שכנגד) ו־critical cartography (קרטוגרפיה ביקורתית) אשר מעודדות חובבנים וגיאוגרפים מקצועיים כאחד לקחת חלק ביצירת מרחבים חדשים ועולמות אלטרנטיביים. תהליכים אלו מאפשרים לכלל הציבור לערער על המפות המסורתיות ולהיות שותפים פעילים בהבניה של טריטוריות חדשות.
גלריית תמונות
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אטלס, דן עוזרי, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בשנים האחרונות נחטפה המפה מידיהם של בעלי הכוח ששלטו בה מאות שנים. התפתחויות טכנולוגיות בתחום הקרטוגרפיה, עלייתן של המפות המקוונות ופיתוחם של כלים דיגיטליים שונים הובילו לכך שעיצוב מפה נמצא כעת בהישג ידו של כל אדם. שיטות מיפוי אזרחיות החלו לפרוח תחת עיקרון ״עשה זאת בעצמך״, ביניהן mapping-counter (מיפוי שכנגד) ו־critical cartography (קרטוגרפיה ביקורתית) אשר מעודדות חובבנים וגיאוגרפים מקצועיים כאחד לקחת חלק ביצירת מרחבים חדשים ועולמות אלטרנטיביים. תהליכים אלו מאפשרים לכלל הציבור לערער על המפות המסורתיות ולהיות שותפים פעילים בהבניה של טריטוריות חדשות.
הכירו את הבוגרים/ות
יעל מוינסטר, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
יעל מוינסטר
העתק נאמן למקור
2021
בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל משנת 2002
שותפה בהקמת סטודיו לעיצוב Render - המתמחה במיתוג ועיצוב אתרים.
בהמשך הובילה את הסטודיו למיזוג עם חברת Pearlcom - המתמחה באסטרטגיה ושיווק.
כיום, כמנהלת הסטודיו והמעצבת הראשית, היא עוסקת במיתוג, ופיתוח UI/UX לאפליקציות ווב ומובייל.
אתר אישי: www.render.co.il
אתר אישי: www.moinester.com
גלריית תמונות
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021 (צילום: עמית חכמוב)
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021 (צילום: עמית חכמוב)
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021 (צילום: עמית חכמוב)
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021 (צילום: עמית חכמוב)
העתק נאמן למקור הוא מיצב וידאו המשחזר ארבעה זיכרונות ילדות.
כל זיכרון מפונטז, משוחזר, ומורכב מחדש מחלקי חוויות, רגשות, פרגמנטים וסאונדים לכדי לוח חקירות פורנזי מוקפד, המזמין את הצופה לקחת חלק בחקר האמת. או ליתר דיוק באמת המיוצגת.
בסוג חדש של ׳סטורי-טלינג׳, לוח החקירות מפגיש מדיות ופורמטים שונים המערבבים עבר והווה, ישן וחדש, אז ועכשיו. ממש כמו זיכרון.
גלריית תמונות
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021 (צילום: עמית חכמוב)
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
לארבעת הזיכרונות המשוחזרים היה משהו מרכזי אחד משותף. הצחוק והלעג ותחושת ההשפלה שהם יצרו. היה לי חשוב לנסות להעביר את התחושה הזו כחלק מחוויית הצפייה בפרויקט. מחיפוש שלי בנושא, גיליתי שיש תופעה מוכרת שנקראת ג׳לוטופוביה (Gelotophobia) – המתוארת כפוביה וחרדה מצחוק. במחקר שנעשה בנושא גילו שג׳לטופובים, תופסים צחוק עם סאונד ספציפי וספקטוגרמה ספציפית כצחוק זדוני. במחקר אחר גילו שחיוכים, עם זוויות פה ושפתיים ספציפיות, נתפסים אצל ג׳לטופובים כזדוניים בהשוואה לאנשים ללא חרדה מצחוק.
החלטתי לקחת 4 תמונות של אחותי מחייכת בהתאם לגיל שלה בזמן ארבעת הזיכרונות המשוחזרים והשוויתי אותם לחיוכים המצולמים ששימשו את המחקר ונתפסו כזדוניים. בנוסף, הקלטתי את הצחוק שלה והשוויתי את הספקטרוגרמה הקולית שלה לזו שנתפסה כזדונית ביותר על ידי הג'לוטופובים.
ידעתי שלא אוכל להגיע למסקנה ספציפית, אבל התהליך עזר לי להוסיף מקטע נוסף לקיר החקירות שלי שכלל והצגת את ספקטוגרמת הסאונד הקולי של הצחוק שלה ו'כרטיס פורנזי למדידת זווית החיוך' שמודד את זווית הפה שלה בחיוכים השונים. המקטע החדש הוקדש כלכולו למחקר של 'כלי הנשק' – הצחוק.
גלריית תמונות
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
זיכרון הוא מתעתע. אנחנו זוכרים באופן סלקטיבי, תופסים באופן סלקטיבי. המוח לא באמת מקליט מציאות. הוא לא משמר עותק מושלם של ארוע שהתרחש. משהו שקרה במציאות, מקודד, מאוחסן ואז נשלף ומדומיין. מעין שחזור של מה שהיה, עכשיו בתודעה. אפשר ממש לראות את זה. להרגיש את זה. אבל זה לא אמיתי. זה כבר לא שם. זה זיכרון. משוחזר. מורץ לאחור ומשודר במקרן הפרטי שלך. אף אחד לא רואה את זה חוץ ממך. זה שלך. ואתה בטוח שזה אמיתי. אבל המוח מעוות. הוא יכול לשקר, להכחיש, להדחיק ולבלבל. ואפילו עוד יותר עם חלוף השנים והזמן.
המציאות שלנו מורכבת מפרטים קטנים, פרגמנטים וחלקי חוויות שאנחנו מנסים לחבר לאיזשהו נרטיב ברור. חתיכות וחלקים שאמורים להפוך למשהו שלם. לזיכרון. אבל זה אף פעם לא מדויק. זה כמעט מועד לכישלון. זו הייתה נקודת המוצא שלי.
גלריית תמונות
העתק נאמן למקור, יעל מוינסטר, מיצב וידאו, 2021
הכירו את הבוגרים/ות
אבישי לפיד, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אבישי לפיד
פרזיטים
2021
מעצב עצמאי מולטידיסיפלינרי, מרצה לעיצוב אינטראקטיבי ובוגר תואר ראשון בתקשורת-חזותית מהמכון הטכנולוגי חולון, 2015. במסגרת הסטודיו עוסק במגוון רחב של מדיומים כגון: מיתוג, UX-UI, פיתוח רעיוני של מוצרים ומיצבים אינטראקטיביים, צילום ועריכת סרטים, אנימציה, עיצוב אירועים וכנסים, עיצוב לחללים מסחריים ומגורים ועוד. אוהב לשחק ולהתנסות בדברים חדשים וישנים.
אתר אישי: avishailapid.com
גלריית תמונות
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אבישי לפיד מציג את ״פרזיטים״, מיצג אינטראקטיבי ועבודות פרינט המתארים סדרת רובוטים טפיליים, שהצמדתם למכשירי החשמל הביתיים יוצרת אינטראקציה חדשה, פרזיטית, לא מתוכננת ולא צפויה. לכל מכשיר חשמלי הסובב אותנו תכונות משלו: חלקם מדליקים אור, משמיעים צליל, מתנועעים וזזים במרחב שלנו… ובהתאמה לכך, לכל מכשיר מארח ישנו פרזיט משלו.
גלריית תמונות
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט עוסק בשאלות ותהיות בנוגע לעולם הטכנולוגי הסובב אותנו בכל אספקט בחיינו. האם מעבר לפונקציונליות ישנו פן נוסף שצריך להשפיע באופן משמעותי כאשר מכשיר ביתי מתוכנן ומיוצר. האם כבני אדם היינו רוצים להקיף עצמנו רק בפונקציה או שמא יש מקום למשחקיות, אקראיות, אנושיות ותכונות התורמות לנו כבני אדם ולא רק למשלח ידינו.
האם מכשיר חשמלי, רק מעצם היותו, הוא בעל אישיות? האם הוא חושב, יוזם ומקיים את עצמו? האם הוא משרת אותנו או שמא אנו משרתים אותו. האם הטכנולוגיה מעצבת אותנו או שמא אנו מעצבים אותה? האם חברות ענק מכתיבות לנו כיצד נחיה וכיצד נרגיש? האם הפונקציונליות היא הסימן לכך שבגרנו?
גלריית תמונות
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פרזיטים, אבישי לפיד, מיצב, אלקטרוניקה, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
אנטומיית הפרזיטים זהה לעולם רכיבי המכשירים: חוטים, חיישנים, חומרים פולימריים ומתכתיים, קבלים ונגדים. הם נדמים כפצעונים הנותנים הצצה קטנה לקרבי המכשיר. צריכת המכשיר שלהם זהה לזו שלנו. אנו ניזונים מהמכשיר כאשר הוא עובד; כאשר הוא דומם, הוא כפסל המחכה עבורנו.
הכירו את הבוגרים/ות
ערבה רבינוביץ, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ערבה רובינוביץ׳
חיפה עיר העתיד
2021
מעצבת גרפית עצמאית, חיה ועובדת בתל אביב.
בוגרת התואר הראשון בתקשורת חזותית בבצלאל לשנת 2017.
בין השאר עבדה כארט-דירקטורית בסטודיו למיתוג, במסגרתו יצרה פרויקטים בסדר גודל גדול ומגוון.
היום עוסקת בעיצוב תדמית גרפית ואימג׳-מייקינג בעיקר עבור סרטים, אדריכלים ומותגים מקומיים.
אתר אישי: aravarubinovich.com
גלריית תמונות
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
ערבה רובינוביץ׳ מציגה את חיפה, עיר העתיד, קיר אריחים קרמיים המלווה בספר.
לחיפה היה עבר מבטיח. בתחילת המאה שעברה, יצאו ממנה אוטובוסים לבגדד, רכבות לדמשק ומוניות לביירות; נפט זרם אליה מעיראק, והיו שכינו אותה עיר העתיד. הרצל הקדיש לה פרק מיוחד בספרו "אלטנוילנד", הבריטים השתמשו בה כצומת אסטרטגי, אירופאים שנשבו בקסמיה התיישבו בה וכתבו אודותיה. נקודת המבט האוריינטליסטית והשאיפות הקולוניאליסטיות של האירופאים יצרו פנטזיה בנוגע לעיר, חלקה מבוססת במציאות. הפרויקט עשיר בחומרי ארכיון אמיתיים ופיקטיביים, ומציג תמונה ספקולטיבית של "חיפה עיר העתיד". הוא נוצר ומוצג בעת בה חיפה היא עיר רב-תרבותית במשבר, עם בעיות של זיהום אוויר, דו-קיום מעורער והגירה שלילית. אולי זאת נקודה טובה להיזכר בעברה המיוחד ובעתידה המיוחל, שגם אם נראים עכשיו כמדע בדיוני, הרי שהם יכולים להאיר במשהו את העתיד.
גלריית תמונות
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021 (צילום: דניאל חנוך)
בפרויקט חקרה ולמדה ערבה את ההיסטוריה של חיפה המודרנית, מראשיתה של העיר בתחילת המאה ה-18 ועד אמצע המאה-20. תקופה זו התאפיינה בשינויים גדולים ואירועים משמעותיים, שבמרכזם עמדו תקופות השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי. בהמשך קראה ואספה פרטי תיעוד רבים אודות העיר, בעיקר ממקורות אירופאים (אבל לא רק). ערבה מצאה עדויות רבות דרך עיניים זרות שדיברו על מרכזיותה וחשיבותה של העיר, הקמת התשתיות בה וההתאהבות המידית של כל מי שביקש בה בתקופות הזוהר שלה. בנוסף חקרה ערבה את סיפורן והשתלשלותן של המרצפות המעוטרות בבתים היסטוריים של חיפה. המרצפות שמצויות בעיקר בבתים הערבים המפוארים, אשר הרבה מהם עומדים כמצבות, נטושים ועזובים. מבט מעמיק במבנים האלו, שמזוהים היום בעיקר עם המשבר הפלסטיני, מגלה עולם ומלואו, על התקופה בה הן נוצרו, על עושר ועל פתיחות. האדריכלות הערבית בתקופה העות'מאנית הביאה שילובים יוצאי דופן בין המזרח למערב. המרצפות המצוירות הגיעו לחיפה מאירופה, משפחות מקומיות שהיו עמידות במיוחד ריצפו בהן את בתיהן, שהיה לסגסוגת של אדריכלות ערבית (דוגמת החלל המשותף) לצד השפעות מודרניות מערביות. ערבה נחפשה אל הדימויים והנושאים שהיו מיוצגים על האריחים האלו, ההשפעות שהגיעו מאזורים גיאוגרפיים שונים, הצבעוניות, המוטיבים והטקסטורות.
גלריית תמונות
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021
חיפה עיר העתיד, ערבה רבינוביץ', מדיה מעורבת,2021
קיר האריחים הוא פורמט מוכר בעולם. למרות שעבר גלגולים רבים בין היבשות, הוא נתפס במקומות רבים כדבר ייחודי ואותנטי למקום, ופעמים רבות מציגים באמצעותו סצנה או סיפור מהעבר. הקיר מציג תמונה ספקולטיבית ואינו מחפש אחר אמת אחת. הגריד שקיר האריחים מכיל בתוך עצמו, והיכולת של הפורמט להכיל מגוון אריחים כמו בקולאז׳, לסיפור של קיר אחד, מאפשרים פרשנות רחבה לחיבורים המורכבים והלא סטנדרטיים. כמו ממצא ארכיאולוגי פיקטיבי, כזה שיכול להכיל במקביל אמת-ובדיה, עבר-ועתיד הווה משמים-ופנטזיה לתמונה אחת. הקיר מוצג יחד עם ספר שמכיל אוסף של ציטוטים, פריטים ארכיוניים וחיפוש אחר פרשנות ויזואלית לעברה האמיתי והפנטסטי של חיפה כעיר העתיד. כמו הקיר גם הספר מציג תמונה ספקולטיבית.
הכירו את הבוגרים/ות
Virtual Production Studio - טכנולוגיות חדשות בבצלאל
טכנולוגיות חדשות בבצלאל
تكنولوجيا جديدة في بتسلئيل
New Technologies at Bezalel
Virtual Production Studio
סטודיו להפקה וירטואלית (VPS), הינו חלל המאפשר עבודה ב Realtime עם המנועים הגראפים Unreal Engine ו Unity ומספק לסטודנטים תשתית ליצירה בתחום פורץ דרך ותמיכת בפיתוח פרויקטים אישיים במסגרת הקורסים.
הסטודיו הוקם בתמיכת ענקית המשחקים הבנילאומית Epic Games ומאפשר הפקה של עבודות וידאו בזמן אמת, בחלל מערכות חישה מתקדמות, קסדות מציאות מדומה וחלל ירוק לצילום וידאו.
גלריית תמונות
Playground
חדר הפלייגראונד (חדר המשחקים) הינו חלל התומך ביצירת חוויות טכנולוגיות אימרסיביות. חלל זה מיועד עבור פיתוח של פרויקטים מבוססי חלל, הקרנה, חישה וסאונד והן עבור סדנאות לפיתוח של פרויקטים מסוג זה. החלל מכיל תשתית של מיפוי הקרנה בחלל, מערכת חיישנים מותאמת לחלל, בקרי שליטה וסאונד.
תוכנות: Ableton, Unreal Engine, Unity, Touch Designer
ציוד: מקרנים מקובעים וניידים, רמקולים, קסדת מציאות מדומה Vive pro
פרסים וזכיות 2021-2022
פרסים והישגים
جوائز ومراتب شرف
Honours & Accolades
היחידה ללימודי אנגלית- דברו איתנו
היחידה ללימודי אנגלית
قسم اللغة الانجليزية كلغة أجنبية
Unit of English Studies
תואר ראשון בתרבות חזותית וחומרית
ג'ואנה דרשוביץ (רכזת היחידה)
joannadershowitz@post.bezalel.ac.il
היחידה ללימודי אנגלית- סגל
היחידה ללימודי אנגלית
قسم اللغة الانجليزية كلغة أجنبية
Unit of English Studies
ג'ואנה דרשוביץ היא רכזת אנגלית בבצלאל ובשלוחה החרדית של בצלאל. לימדתי בבצלאל החל משנת 2014. בעבר הייתי סגנית מנהלת בבית ספר תיכון בירושלים. כבר כ-38 שנה מלמדת אנגלית כשפה זרה.
עלתה לארץ מאנגליה בשנת 1984 ואני נשואה עם 4 ילדים. מאז ומתמיד התעניינה והתלהבה מאמנות ועיצוב, כמו כן השתתפה במגוון קורסים בהיסטוריה של אומנות במוזיאון ישראל. בזמן הפנוי אוהבת לבקר מוזיאונים של אומנות ועיצוב. בנוסף, לאסוף קטלוגים מהתערוכות בהן ביקרה.
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסטטיסטיקה מהאוניברסיטה במנצ'סטר, "סלפורד". בנוסף, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית מהאוניברסיטה העברית. כמו כן השלימה קורס הוראת אנגלית כשפה זרה.
מצפה לשנות ולארגן מחדש את כלל קורסי האנגלית כך שהן יתאימו למסגרת האירופאית ללימודי שפות ה- CEFR
מרצה לאנגלית במחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל.
מרצה לאנגלית במחלקה לתרבות חזותית וחומרית באמן בצלאל – המרכז ללימודי אמנות ועיצוב
לציבור החרדי, וכן במכינה הייעודית של בצלאל לציבור החרדי.
בוגרת תואר שני להוראת שפות - אנגלית באוניברסיטת תל אביב – סיום בהצטיינות.
בוגרת תואר ראשון לבלשנות אנגלית באוניברסיטת בר אילן . בעלת תעודת הוראה – אנגלית באוניברסיטת בר אילן.
התמחות בהוראת אנגלית ללקויי למידה בסמינר הקיבוצים.