קורסים
03-5402069
נסטיה פייביש, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
נסטיה פייביש
אני אוקראינית
2019
ילידת 1983, עלתה לישראל מאוקראינה ב-1993. גרה בקריות. נשואה לדני ואמא של נעה ונווה.
בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה. בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב גרפי המתמחה במיתוג ועיצוב ספרים. מרכזת את המסלול לעיצוב גרפי בלימודי החוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה ומרצה בקורס יסודות העיצוב במחלקה לתקשורת חזותית.
![פורטרט_נסטיה_פיייביש](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,PA0,PD7,PA1,PD7,P98,PD7,P99,PD7,P94_,PD7,PA4,PD7,P99,PD7,P99,PD7,P99,PD7,P91,PD7,P99,PD7,PA92.jpg,qitok=ejeLYJTa.pagespeed.ic.2FiBcsQqq6.jpg)
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201_4.jpg.pagespeed.ic.aAtjQaEuqR.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202_4.jpg.pagespeed.ic.YeiQxLeXyg.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
ילדי מהגרים נדרשים לבחור זהות, להעדיף אזור שייכות מובהק: לאיזה צד הם שייכים, הישראלי או הזר? ככל שחולפים הדורות, הבחירה בזהות ההיסטורית אותה קיבלנו בירושה נראית פחות מובנת מאליה, יותר מפתיעה.
תיעוד אקראי ואינטימי של שיחות משפחתיות בטלפון סלולרי הוביל לניסוח הפרויקט, המבקש לפתוח את פצעי הזהות של היוצרת. "אני אוקראינית" הוא סרט דוקומנטציה אישית של מסע, של משפחה, זמן ותרבות, שמשתקפים בו קולות רבים, ועולה ממנו דמותה המורכבת של הזהות הפוסט-סובייטית בישראל.
גלריית תמונות
![פוסטר הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201.jpeg.pagespeed.ic.wyVuVHc_Lu.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202_4.jpg.pagespeed.ic.NWvFYY7bIp.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203.jpeg.pagespeed.ic.QNmaTRKbFS.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204_2.jpg.pagespeed.ic.nyUcZDfP9N.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
משמעותן של האינטליגנציה ושל האתניות - קטגוריות הזהות שנבחנות - בתוך השדה הרוסי בישראל מצביעה על שימוש פרגמטי במרכיבי תרבות מיובאים בהקשר חדש. מהגרים משתמשים בתסריטים ,בסמלים, בזהויות ובנרטיבים התרבותיים שלהם כדי למקם את עצמם מחדש בתוך ההיררכיות של החברה הקולטת ולרומם את מעמדם כקבוצה או כפרטים. במילים אחרות, הם שולפים מתוך «מזוודת המהגר» שלהם דפוסי פרשנות תרבותית מוכרים ובעזרתם מתמקמים בתוך ההקשר הפוליטי והתרבותי החדש .
המרכיב האתנו לאומי של התפיסות הפוליטיות הסובייטיות רוסיות נלווה לחיזוקה של האתנו לאומיות בחברה הישראלית בכללותה והוא משקף מודעות של המהגרים לכללים הפורמליים והבלתי פורמליים של השתייכות לציבור הישראלי. בהקשר זה נראה כי השימוש החדש, ה«ישראלי» ברעיונות, במודלים ובנרטיבים המיובאים ממרחבים תרבותיים אחרים ומתקופות אחרות הופך לחלק מהתמקמותם של המהגרים בחברה הישראלית .
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201_3.jpg.pagespeed.ic.S-K1dTC50G.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_2.jpg.pagespeed.ic.NikpMUAR4u.jpg)
'אני אוקראינית', נסטיה פייביש, סרט, 2019
לעלייה הרוסית השפעה עצומה על התרבות המקומית והיא כל כך כבר התמזגה איתה שלעיתים נראה כי תמיד הייתה כאן. תוצר לוואי חדש שנוצר - התרבות הפוסט סובייטית הישראלית (מוטציית דור אחד וחצי שהיא תוצר של גל העלייה הגדול של שנות ה-90) זה לא שישראל נכנסה לסובייטיות או הסובייטיות לישראל אלא קיים מעבר קבוע בין השתיים.
בין אם מדובר במוצרים רוסים שנמכרים בחנויות רגילות (כאלה שלא מוגדרות כחנויות "רוסיות") או שמות רוסים שישראלים ילידי הארץ נותנים לילדיהם, או מילים עבריות שכתובות באותיות רוסיות וההיפך. הדור החדש, שנסטיה היא חלק ממנו, משקף בצורה חדה את ההכלאה של שתי התרבויות האלה יחד ,בה שתי הזהויות מתקיימות בו זמנית ובלתי ניתנות להפרדה או לקביעה היררכית
הכירו את הבוגרים/ות
02-5666649
עדי טקו, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
עדי טקו
משמיים לשמיים
2019
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%201_7.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%202_7.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
![צילום המיצב בתערוכה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%203_6.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
תפיסת המרחב השמיימי על ידי בני האדם טמונה בפער שבין הנראה למסופר, פער המשתרע בין המציאות לדימיון, בין הרקע היומיומי לאינסוף הנשגב. לאורך ההיסטוריה נוצקו לתוך פער זה סיפורים, עדויות, תרשימים, צילומים מעובדים ויצירות אמנות הנשענים על מטאפורות ארציות, ובבסיסן התשוקה האנושית לתפוס את השמיים, לתת להם משמעות ולהשליט בם סדר באמצעים תקשורתיים התואמים לזמן ולתרבות.
המיצב האודיו-ויזואלי ״בין שמיים לשמיים״ מבקש לגשר על הפער שבין הנראה למסופר באמצעות שזירה של דימויים משוכפלים וקטעי האזנה לכדי קולאז׳ לולאתי שבו נמהלות זו בזו מטאפורות, נבנות אחת על גבי השניה ומציגות את הניסיון לתפיסת המרחב השמיימי כמערכת חזיונות טרנספורמטיבית הולכת ומעמיקה.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201_7.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202_8.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
![צילום המיצב בתערוכה](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203_5.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום המיצב בתערוכה](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204_5.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
בעבודת המחקר פנה עדי למגוון רחב של מקורות חדשים וישנים מתרבויות שונות, המשקפים נקודות תצפית שונות ושימוש בטכנולוגיות, תפיסות פילוסופיות, מחקרים מדעיים וגישות רוחניות שונות המסייעות כל אחת בשיטתה להבנת היקום.
עדי ניסה למתוח קו מקשר בין התפיסות, הדימויים והסיפורים על מנת לחשוף את ״פורמט העל״ או מטאפורת העל של השמיים.
לאורך התהליך אסף עדי קטעי וידאו וקטעי סאונד, תרשימים ודיאגרמות, יצירות, כתבים, דיונים ומחקרים שבכולם טמון אותו ניסיון בסיסי לאמוד את טבעם של השמיים, עומקם, סדרם ,צבעם ובעיקר הדרך שבה כל הגורמים הללו משפיעים על האנושות ועל כדור הארץ.
הממצאים הללו הם אמצעים תקשורתיים שנוצרו ביד אדם משחר ההיסטוריה כחלק מרצונו ״לתפוס את השמיים״ ובחסות המדע, האמנות או הדת. הציבור קיבל מגוון רחב של סיפורים ,דימויים, ממצאים ומסקנות במטרה להשליט סדר במרחב הרקיע ולהעניק לו משמעות מדעית ,אמנותית או דתית. בכל אחד מהסיפורים הללו נעשה שימוש במטאפורות מגשרות בין הקיים ללא קיים, בין הנראה למסופר.
גלריית תמונות
![סקיצות מתוך העבודה על הפרוייקט](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201_6.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
![סקיצות מתוך העבודה על הפרוייקט](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202_5.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
![סקיצות מתוך העבודה על הפרוייקט](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203_3.jpg)
'משמיים לשמיים', עדי טקו, מיצב וידאו ואודיו, 2019
קשה לחשוב על נושא גדול ורחב יותר משמיים, שהרי מימדיהם האמיתיים אינם ידועים ונמשכים עד אינסוף. משחר האנושות האדם חוקר את השמיים, מתבונן בהם, לומד אותם ,לומד מהם ונותר בצמאונו לידע נוסף ולהצצה נוספת אל מעבר לגבולות הדמיון.
עבור עדי, כמעצב, השמיים כנושא מחקר אפשרו פתח לתהייה, התנסות ומימוש יצירתי בכלים שונים, מחשבה דרך דיסציפלינות זרות, התנסות בתפיסת מרחב וזמן דרך דימוי ויציאה מדו מימד אל התלת מימד באמצעים מוכרים וחדשים.
במהלך העבודה על הפרויקט נקרו בדרכו של עדי מפגשים שהניבו אינספור סיפורים, הכוונות, דימויים ,עדויות וצילומים שבכולם נתונה השקפה אישית. בדיאלוגים האישיים שניהל לאורך העבודה עם אנשי אקדמיה, סטודנטים, אמנים, חברים אישיים וגם אנשים אקראיים שסיפר להם על העבודה, זכה לקבל הצצה על “פיסות השמיים” של כל אחת ואחד מהם. הפרויקט, נבנה כשכבות על גבי שכבות של התבוננות אנושית על הרקיע ושל הרצון לראות יותר, לראות מעבר, לראות דרך השמיים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה.
הכירו את הבוגרים/ות
שני איבגי, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שני איבגי
תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי
2019
אמא לאיתי, אור ואריאל, מתגוררת בבסיס חיל האוויר רמת דוד.
בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית, שנקר (2010). מעצבת גרפית, טיפוגרפית, ומעצבת אותיות עצמאית. בשנת 2011 הצטרפה לצוות המעצבים של אאא. כיום נמנית על צוות מעצבי האותיות של ׳פונטביט׳ ו׳פונטימונים׳.
אתר האישי: www.shanivgi.com
![פורטרט_שני_אבגי](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%92%D7%992.jpg?itok=8SUq4wzM)
גלריית תמונות
![דימוי מתוך העבודה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%201.png)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
’תנואות’ הוא פרויקט טיפוגרפי ניסיוני, החוקר את תולדותיו וסגנונותיו של כתב היד העברי, בתוך סביבה טכנולוגית עכשווית. המדיום הוא גופן וריאבלי, המוצג דרך ממשק דיגיטלי אינטרקטיבי.
אתר הפרויקט: www.transletter.co.il
גלריית תמונות
![לוגו הפרוייקט תנואות](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201_10.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
![צילום חלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202_11.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, צילום, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203_9.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, צילום, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
סיפורים מלווים אותנו זמן רב ואופן יצירתם והעברתם משתנה במרוצת הזמן. בעבודה זו מבקש עופר לייצר מהלך המביט באומנות הסיפור מראשיתה, דרך הרחבתה בעקבות הופעת המסרטה והקולנוע (סוף המאה ה-19) ועד לשינויים עכשויים, הקשורים במהפכת המחשוב. העבודה מתמקדת בסיפור העלילתי או סיפור המעשה הנע לאורך עלילה. המושג ״סיפור״ נמצא בשימוש נרחב ויכול להתייחס לתופעות שונות (גם לדף הוראות כתוב, למשל), אך בעבודה זו מתמקדת עופר בצורת הסיפור העלילתי הבסיסית.
בכדי להבין את המתח שהוזכר לעיל, יש לערוך היכרות בסיסית עם שני השחקנים הראשיים: אומנות הסיפור והאינטראקטיביות. יש לשאול מהו בכלל סיפור? באילו פלטפורמות סיפור יכול להתקיים? מהי אינטראקטיביות בין אדם למערכת? באילו תנאים היא מתפקדת?
גלריית תמונות
![וריאציות על לוגו העבודה](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201_10.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
![וריאציות על האות ל'](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202_8.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
אנו חיים בשלב מעבר, בתקופה שבה הולך ונעלם כתב היד, לטובת תקשורת ואינטימיות דיגיטלית. עבורי, זהו המקום והזמן להנציח את מורשת הצורניות מן העבר, ולברר כיצד היא עוברת טרנספורמציה או אדפטציה להווה. הגופן הגמיש שפיתחתי, מנסה מצד אחד לשמר ולחקות את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית, ומצד שני, לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום.
הגופן אינו מנסה להתחקות אחר תנועת היד האנושית הקליגרפית בשלמותה, אלא מתאים את תכונותיו בעקבות שינוי הכלי הטכנולוגי. תפקידו הוא לתאר מהלך, התפתחות הנובעת מן העבר, והתקדמות אל עבר השלב הבא. במקביל הוא מציית לכללי השפה ושומר על צורות מזוהות של אותיות, אם כי אינו מתחייב לבהירות מוחלטת, בייחוד בנקודות המעבר.
הטכנולוגיה הוריבאילית היא המדיום שדרכו אני מציגה תהליך, הצעה לתנועה אבולוציונית עדכנית. יתרונותיה הן גמישות ויזואלית, רעיונית ומחשבתית. היא מאפשרת לי לייצר מגוון רחב של צורות בפורמט אחד, לייצר מוביליות ותנועה בין השלבים, ולהגביר את האינטראקציה וחופש הבחירה של המשתמש. ה"תנואות" מוטמעות בקוד, והן יודעות לתפקד בפורמטים דיגיטליים שונים, וגם להתאים את עצמן למערכות טיפוגרפיות מורכבות.
הפרויקט נוגע בהתפתחות הטיפוגרפית של כתב היד העברי מהיבטים היסטוריים, חברתיים וטכנולוגיים. מעבר לחשיבותו של המהלך האבולוציוני שמוצג, שניתן לכנותו במובן מסוים תיעודי, יש משמעות בעיני גם להרחבת המנעד הטיפוגרפי, כזה המנסה בין השאר לחקות את יכולת הבחירה האינדיבידואלית והשונות החזותית המאפיינת את הכתיבה הידנית. בתוך כל אלה הוא מעלה שאלות בנוגע לחשיבותה של הקריאות, לתפקידו של המעצב בעולם שבו הכוח עובר לידי משתמש הקצה, וביחס לעתידה של מערכת הכתב שלנו.
הכירו את הבוגרים/ות
03-6421057
שרון ישראל, התכנית לתקשורת חזותית, 2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שרון ישראל
Space Ing
2021
מעצבת גרפית מולטידיסיפלינרית (בת 30), בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר לשנת 2017. מתמחה בעיצוב ספרים, טיפוגרפיה, מיתוג, אסטרטגיה וארט-דיירקשן בעיקר מול מוסדות תרבות. עבדה על פרויקטי מיתוג מגוונים ורחבי היקף בעולם המסעדנות, הטואלטיקה (קרמה) והרפואה (מרכז רפואי מדיקה) בסטודיואים שונים, כמו כן עיצבה ואצרה תערוכות. כיום מעצבת גרפית עצמאית ועוזרת הוראה במכללת שנקר ובאקדמיה לאמנות בצלאל
אתר הפרויקט: https://www.sharon-israel.com
![שרון ישראל](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg?itok=VBb-hI7K)
גלריית תמונות
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%932%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%204%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
Space Ing הינו ספר מחקר פרשני א-דיסציפלינרי העוסק במונח רווח ובפעולת הריווח (spacing). רווח הוא אחד ממושגי היסוד בעולם הגרפי והטיפוגרפיה, וספר זה מבקש לבחון אותו בשלושה צירי מחקר שונים: סאונד, זמן ומרחב. כל פרק בספר מציע התבוננות שונה המחפשת להגיע למהות הקיום של האין אל מול היש, של השחור אל מול הלבן ובמה שמתקיים ביניהם. העיסוק במושג רווח קורא תיגר על ההנחה המוקדמת כי "רווח" הינו ריק מתוכן, אך איננו מגדיר אותו אחרת.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy.jpg)
Space Ing, שרון ישראל, ספר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%205%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
העיסוק במושג רִיק הינו עתיק יומין, הן בתרבויות המערב והן במזרח. במערב, הריק הפך מרכזי בימי הביניים, כאשר שויך על ידי הכנסיה לזרם הניהיליסטי שבאירופה הנוצרית. לעומתו במזרח, בדגש על סין העתיקה וזרם הבודהיזם (בין היתר בתורת ה"מא"), הריק נתפס כישות קיימת, נוכחת ובעלת פוטנציאל ויכולת בריאה, ולכן אינה יכולה להיות ריקה מתוכן.
הניגודיות התפישתית בין החיובי לשלילי חלחלה לחיי היומיום ולשדות רבים ומגוונים, ביניהם פילוסופיה, תיאולוגיה, אמנות יפה, עיצוב, מוסיקה, ואדריכלות. עם הזמן גישות אלו החלו להתמזג, ומהות הריק הפכה למושא המחקר המרכזי של אמנים, מוסיקאים, ואנשי רוח רבים. דוגמה מובהקת לכך הינה המוסיקאי והתיאורטיקן ג׳ון קייג' שיצא כנגד הרעיון כי קיים שקט או חלל ריק בעולם בעזרת יצירתו השקטה ״33׳4" (1952)
גלריית תמונות
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%942%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%943%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
הבודהיזם, כמו סארטר, האמין שהאדם ריק מטבעו, שאין שום עצמי מהותי וקבוע. הרעיון הבודהיסטי של ריק, Śūnyatā, כולל את המציאות האולטימטיבית “The Void”, שהינו מושג מטאפיזי ונפשי. ראשיתו בבודהיזם המוקדם, במאות הראשונות אחרי מות הבודהה. אז תואר היעדר הקיום העצמי, משמע, שכל הדברים המורכבים כולל האדם, הם בעלי טבע ריק — הם משתנים ללא הרף ואין בהם מהות או קיום עצמאי נפרד. אף שה‘ריקות’ ‘טבועה’ בכל ואף שדבר אינו מתקיים מחוץ לשדה הריקות, אין היא רומזת לכך שדבר איננו קיים או שהעולם הוא ‘אין’, ‘ניהיל’. להפך, הריקות היא הטבע הארעי של התופעות כולן, והיא זו המאפשרת את התפתחותן ואת השתנותן. ריקות זו מושווית לאמת מוחלטת. תפנית ברעיון הריקות שייכת לנזיר נגרג'ונה שטען כי הריק איננו רעיון פילוסופי אלא דרך של התבוננות על העולם. הוא הוכיח שכל טיעון על העולם הוא אבסורד ו‘ריק’ מכל קיום עצמאי, נפרד וקבוע, מאחר שהוא יחסי ותלוי. הוא הבחין במציאות היחסית; העולם הקונבנציונלי של המילים והסימנים, ובמציאות המוחלטת והריקה - המקום שבו דבר תלוי בדבר. ההתבוננות ה‘ריקה’ הייתה לדרך האמצע שלא נוטשת את המציאות ואת עולם הייצוגים, אלא רואה אותם כפי שהם. אם הריקות זהה עם ה‘מוחלט’, הרי שהבנת הריקות היא ההכרה במוחלט, בנירוונה והיא נתיב של השחרור מהסבל וחזרה אל המציאות.