עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
מעצבת גרפית המתמחה בעיצוב ספרים וטיפוגרפיה. שותפה מייסדת של ׳סטודיו ג2׳. ראש תחום עיצוב טיפוגרפי במחלקה לתקשורת חזותית.
077-5005059
בצלאל בתקשורת
בצלאל בתקשורת
من الصحافة
Bezalel in the media
קטעים נבחרים מהתקשורת
03-5285408
03-6857377
גלריה בצלאל לאמנות עכשווית
גלריה בצלאל לאמנות עכשווית
جاليري بتسلئيل للفن المعاصر
Bezalel Gallery for Contemporary Art
אודות
גלריה בצלאל לאמנות עכשווית נחנכה בדצמבר 2021. עיקרון מנחה מרכזי בפעילות הגלריה מתבסס על התפיסה שיוצרות/ים אינם/ן פועלים ופועלות במנותק מסביבתם המיידית, אלא תמיד מושפעים/ות מן האקלים האינטלקטואלי, הפוליטי, הערכי והתרבותי של הזמן והמקום. גישה זו מקבלת משנה תוקף במשכנה הייחודי של הגלריה ברחוב הרצל 119 בתל אביב, בהזמנה והפקתן של יצירת עבודות אמנות חדשות המוצגות בגלריה, ובמערך תוכנית התערוכות של אוצר ומייסד הגלריה, פרופ' דור גז ואוצרים/ות אורחים/ות. רחוב הרצל וסביבתו הם אזור מגוון מבחינה תרבותית, אתנית, דתית וחברתית. זוהי שכונה תעשייתית באופייה, שחיי היום־יום בה מתנהלים בסביבה של אתרים היסטוריים, מפעלים, גלריות ומבני מגורים.
תכנית התערוכות השנתית נפתחת במקביל לתחילת שנת הלימודים באקדמיה והיא מורכבת מרצף של חמש תערוכות יחיד או קבוצתיות. מרבית התערוכות כוללות תצוגה של בוגרי/ות בצלאל לדורותיהם/ן. כמו כן, מדי שנה הגלריה מארחת תערוכות יחיד של אמניות בכירות שפעלו/פועלות בשדה האמנות המקומי. במהלך 2022 הוצגה תערוכת יחיד של האמנית נועה אשכול (”ליל ירח ורוד סגול“), ובשנה העוקבת הוצגה תערוכת יחיד של האמנית יהודית לוין (”צופה“).
מסגרת הפעילות של הגלריה כוללת מנעד רחב של פעילויות: אירועי השקת קטלוגים וספרי אמן של מרצות/ים באקדמיה, שיחי אמן/ית, שולחנות עגולים בהשתתפות אוצרות/ים ומרצות/ים מאקדמיות מקבילות בארץ ובעולם ואירוח קבוצות של תלמידים/ות, שוחרי/ות אמנות, סטודנטיות/ים ועוד.
תערוכות
פרטי קשר
שעות פתיחה
א' - סגור
ב', ג', ד': 11:00 - 16:00
ה': 14:00 - 18:00
ו', ש': 11:00 - 14:00
רחוב הרצל 119, תל אביב
צוות הגלריה
ניהול ואוצרות: פרופ' דור גז
אוצר משנה: ברק רובין
ילידת 1961, חיה ועובדת בתל אביב. מרצה בכירה במחלקה לאמנות בבצלאל.
השכלה:
1983-1982 ביה”ס לאמנות עש ג’ון הרון, אוניברסיטת אינדיאנה, אינדיאנפוליס, ארה”ב
1986-1983 המדרשה למורים לאמנות, רמה”ש
מבחר תערוכות יחיד
בשנת 2020 הציגה את ״פארק שעשועים״ בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי, ב- 2018 הציגה תערוכה זוגית בשם ״הוואי״ עם האמן מתן גולן בגלריה החנות בתל אביב, ב-2017 ״פיקניק״ בגלריה עינגע לאמנות עכשווית בתל אביב, וב-2015 ״שירוקו״ הוצגה בגלרית סדנאות האמנים בתל אביב.
מבחר תערוכות קבוצתיות
בשנת 2020 השתתפה בתערוכה ״חומרי בניין״ בגלריה בסיס בהרצליה, ״הגדה של פסח״ בגלרית ברבור וגלרית כורש בירושלים, ״תערוכת זכרון: בועז ארד״ בגלרית רוזנפלד תל אביב, Horu, Hanse Viertel, Berlin, Germany Part 2.
בשנת 2019 Public Sculpture Event, Performence, Hanse Viertel, Berlin, Germany, Part 1, ״לפסל בניין״ באטליה שמי שבקיבוץ כברי, ״תערוכת מכירה למען גלרית ברבור״ במתחם אלפאבת תל אביב, תערוכת ״פסטיבל לרגל 100 שנים לבאוהאוס״, Kunstwerk בהמבורג, גרמניה.
בשנת 2018 השתתפה בתערוכה ״לפסל בניין: תיאטרון ירושלים״ באטליה שמי שבקיבוץ כברי, ״חדש באוסף״ במוזיאון ישראל, ירושלים, ״שפע״ במובי (מוזיאוני בת-ים), בת-ים. פלסטר 6, ארגון "רופאים לזכויות אדם" , גלריה מינוס אחד, תל אביב, ״למען פרוייקט רפואי בעזה״, תל אביב, ״לחם ושושנים״, סדנאות האמנים בתל אביב, ״והיד רושמת״, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, ״תדר ״5x5, תל אביב.
בשנת 2017 השתתפה ב״בעיות השעה״, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, "Drawing — The Beginning of Everything״, Albright-Knox Gallery, באפולו, ניו יורק, ״אותו דבר אבל אחרת - מתוך אוסף ׳הארץ׳״, גלריה מינוס 1, תל אביב, ״קולקטיב — מבטים על אוספי המוזיאון״, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, ״מחוט ועד פסל״, גלריה גבעון, תל אביב, ״מאז נשימת הזמן הקדמון״, גלריה עינגע לאמנות עכשווית, תל אביב, יריד ספרי אמן, Artport, מתחם ארטפורט, תל אביב.
בשנת 2016, "Noon״, גלריה Frappant, המבורג, גרמניה, ״אופק חדש לאופקים חדשים״, משכן לאמנות, עין חרוד, “רשמים”, הביאנלה לרישום, אוצרת עדנה מוסנזון וסאלי הפטל נוה, בית האמנים, ירושלים, ״צומח דומם״, סדנאות האמנים, ירושלים, ״תערוכת המכירה השנתית של ספרית גן לוינסקי״, מתחם סוקה, תל אביב, ״יפה להחריד״, הגלריה לאמנות, קרית טבעון, "ארכה״, גלריה עודד שתיל, יריד ספרי אמן, Artport, מתחם ארטפורט, תל אביב.
בשנת 2015 השתתפה ב"והזוכים הם", זוכי פרס עידוד היצירה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
תפקידים ציבוריים
בשנת 2019 מונתה כחברה בועדת השיפוט של פרס עידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות. בשנת 2016 שימשה כחברה בועדת יזמות וקידום מעמד האמן באיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל. בשנת 2015 מונתה כנציגת המחלקה לאמנות בסנאט האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.
פרסים:
פרס דיזנגוף לאומניות הפלסטיות, 2019. פרס שרת התרבות לשנת 2018, משרד התרבות. מלגת מחקר אירסמוס, האקדמיה הלאומית לאמנית, סופיה, בולגריה, 2017. פרס מפעל הפיס ופרס קרן רבינוביץ לשנת 2015. פרס עידוד היצירה של משרד התרבות לשנת 2014, פרס מפעל הפיס, 2009. פרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנים 2005-2004, פרס קבוצת אי. די. בי. לאמן ישראלי. כמו כן זכתה בפרסים נוספים לשנת 2005 ממפעל הפיס, קרן רבינוביץ, קרן אייזן פיקררד, שוויץ. קרן אמריקה ישראל, קרן אייזן פיקררד, שוויץ, משרד התרבות, המבורג, גרמניה, 2003. פרס עידוד היצירה, משרד התרבות, 2002. פרס שר המדע התרבות והספורט, משרד החינוך, 1999. פרס עידוד היצירה של משרד החינוך והתרבות, 1996. פרס האמן הצעיר של משרד החינוך והתרבות, 1992.
03-5184048
המרחב להוגנות מגדרית
המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
השאיפה לשוויון והוגנות מגדרית נוגעת לכל תחום באקדמיה ולכל מרחביה המקצועיים והחברתיים.
במרץ 2018, החליטה האקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב ירושלים להתניע תהליך עבודה מוסדר למען קידום שוויון והוגנות מגדרית, תוך שימת לב לאמות המידה האקדמיות המקובלות ומבלי לפגוע בייחודה של בצלאל כאקדמיה לאמנות ועיצוב.
לפיכך תגדיר האקדמיה קידום על פי כישורים והישגים אך תוך שמירה על שוויון הזדמנויות ואיזון תעסוקתי מגדרי במשרות ההוראה והמנהלה, וכן תיצור מרחבי למידה הוגנים לסטודנטיות וסטודנטים עם זכויות והתאמות למגדרים נוספים.
רותי קנטור, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת חזותית, היא יועצת הנשיא לקידום הוגנות מגדרית בבצלאל.
למידע נוסף:
דיווח מגדרי שנתי למל"ג דצמבר 2023 תש"פ-תשפ"ב
נתונים ותכניות לפעולה תשע"ט
דיווח מגדרי שנתי למל"ג דצמבר 2019 תשע"ח-תשע"ט
עקרי פעילות לקידום הוגנות מגדרית בבצלאל תשע"ח-תשע"ט
מכתב לאוכלוסיות בצלאל
עקרונות ותוכניות לפעולה תשע"ח
מוזמנות ומוזמנים לכתוב בנושאי הוגנות מגדרית:
gender_eq@post.bezalel.ac.il
02-5664514
אלה בן עמרם, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אלה בן עמרם
המנגישד
2022
אלה בן עמרם היא מעצבת רב תחומית, בוגרת תואר ראשון באדריכלות ותואר שני בתקשורת חזותית.
עוסקת בעיצוב ומחקר חווית משתמש.ת ובתרגום רעיונות ומידע לחוויות חזותיות.
עבדה כמעצבת גרפית במשרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים, לצד פרויקטים עצמאיים בעיצוב אתרים ,דפוס ואיור. במסגרת חילופי הסטודנטים של בצלאל למדה סמסטר בפוליטכניקו במילאנו שם חקרה ועיצבה פרויקטים העוסקים באפיון, עיצוב והנגשת מידע.
![אלה בן עמרם](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2023-02/x,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D_0.jpg,qitok=kWcbGwza.pagespeed.ic.3N0Twz0cWJ.jpg)
גלריית תמונות
![אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)](/sites/default/files/2023-02/x1-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.cpjtrOrcpz.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
![מתוך הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית](/sites/default/files/2023-02/x2-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.AAuQLZNSDa.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
![מתוך הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים](/sites/default/files/2023-02/x3-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.m2UFGfCPC7.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
![מתוך הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית](/sites/default/files/2023-02/x4-,P20,PD7,P90,PD7,P9C,PD7,P94,P20,PD7,P91,PD7,P9F,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,PA8,PD7,P9D.jpg.pagespeed.ic.WKmXZ1IZ-a.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ות, 2022 (צילום: דור קדמי)
אם הדברים שמשמשים אותנו יום-יום הוכנו באמנותיות (ולא במקרה ולא בגחמה), אזי לא יהיה לנו מה להסתיר.
ברונו מונארי, עיצוב כאמנות
המנגישד הינה מערכת המציעה אלטרנטיבה לאופן בו מוצגות תוצאות בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן שד כיום (אולטראסאונד, MRI, ממוגרפיה). הנבדקת חושפת את גופה אל הצוות הרפואי והמכונות ובתמורה יועבר לה, כשבוע לאחר מכן, טופס תוצאות הכולל אסופת מילים ומשפטים אבחנתיים שאין לה דרך להבין. המערכת המוצעת נועדה להנגיש את תוצאות הבדיקות ולאפשר לנבדקות להחזיר לעצמן ידע רפואי אישי, ובכך מגשרת על הפער הגדול בתקשורת, המילולית והחזותית, בין הצוות הרפואי לבין הנבדקות. השאיפה היא לאפשר לנבדקות בחירה לגבי רמת פירוט המידע אותו הן מעוניינות לקבל, למקם אותן כחלק ממעגל מקבלי ההחלטות בנוגע לגוף שלהן, וכן לאפשר להן להתחבר מחדש אל גופן לצד החרדה המתלווה להשתייכות לקבוצת סיכון או לבדיקות רפואיות בכלל.
גלריית תמונות
![שלושת המסכים המייצגים את שלוש רמות המידע](/sites/default/files/2023-02/xABOUT1.jpg.pagespeed.ic._Du4yoFdp2.jpg)
אלה בן עמרם, 'המנגישד', עיצוב חווית משתמש.ת
![הצגת הפרויקט בתערוכת הבוגרות.ים של התכנית](/sites/default/files/2023-02/xabout,P202.jpg.pagespeed.ic.FszevSmjkF.jpg)
אלה בן עמרם, 'המנגישד', הדפסי ציאנוטייפ וחוברות סקיצות, 2022 (צילום: רותם רוזמן)
![מסך המאפשר השוואה לבדיקות קודמות](/sites/default/files/2023-02/xabout,P203.jpg.pagespeed.ic.sVXuU4_wVy.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ת, 2022
![מסך המאפשר השוואה לבדיקות קודמות](/sites/default/files/2023-02/xabout,P204.jpg.pagespeed.ic.S_CtH5WzXv.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, עיצוב חווית משתמש/ת, 2022 (צילום: רותם רוזמן)
עבודת המחקר הייתה חלק אינטגרטיבי מפיתוח הפרוייקט ובמהלכה נסקרו מאמרים העוסקים בדימוי גוף נשי, לצד המחשת נתונים, פענוח תצ''אות, דימויים דיגיטלים ועיצוב חווית משתמש/ות.
לצד כל אלו, נערכו ניסויים בחיפוש אחר שפה חזותית עבור דימוי הסריקות עצמן, במסגרתם נוצרו הדפסי ציאנוטייפ של סריקות MRI.
מתוך המחקר התאורטי התגלו גם מושגים חדשים בשיח, אשר הובילו את פיתוח הפרוייקט. מושגים אלו המנסים לתאר את חוויות הנבדקות, החולות והמחלימות. במידה מסוימת, יש בכך הכרה בקשיים הרגשיים המלווים את המחלה, ומתוך כך, בנקודת המבט של המטופלות.
Previvor הוא מושג המתאר א/נשים הנמצאות/ים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ונדרשות/ים בשל כך להיות במעקב רפואי רציף או לעבור פעולות רפואיות מניעתיות. השתייכות לקבוצת הסיכון, מעבר להשלכותיה הרפואיות, מלווה פעמים רבות גם בחרדה המתלווה לבדיקות הדימות ולהמתנה לתוצאותיהן עבור אותן/ם א/נשים, המכונה בשנים האחרונות scanxiety.
גלריית תמונות
![הדפס ציאנוטייפ של סריקת MRI](/sites/default/files/2023-02/xresearch1.jpg.pagespeed.ic.YukHabwJm8.jpg)
אלה בן עמרם, 'המנגישד', הדפס ציאנוטייפ, 2022
![מתוך מחקר אחר שפה חזותית לפרויקט](/sites/default/files/2023-02/xresearch2.jpg.pagespeed.ic.lvHLk6wARH.jpg)
אלה בן עמרם, 'המנגישד', עריכה דיגיטלית, 2022
![מתוך מחקר אחר שפה חזותית לפרויקט](/sites/default/files/2023-02/xresearch3.jpg.pagespeed.ic.dYt9VCSQNN.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, סקיצה ידנית, 2022
![סקיצות מתוך תהליך המחקר](/sites/default/files/2023-02/xresearch4.jpg.pagespeed.ic.4P7UA5qnEg.jpg)
אלה בן עמרם, ׳המנגישד׳, קולאז' דיגיטלי, 2022
השפה החזותית בה משתמש עולם הרפואה מרגישה ככזו שנשארה מאחור, בזמן שבו המידע המתקבל הוא אך ורק עניינים של הרופאות והרופאים, ואינה מתאימה לעידן המידע העכשווי בו כמעט לכל אחת יש גישה לחיפוש מהיר באינטרנט שיניב אלפי תוצאות, בין אם נכונות ורלוונטיות ובין אם לא. המסקנה היא כי הנבדקת אינה שיקול באופן העברת התוצאות – טופס התוצאות מופנה אל הרופא/ה בלבד, בעוד הנבדקת היא זו ש'נערכה' בה הבדיקה.
מתוך כך עוסק הפרוייקט בשאלה כיצד ניתן ליצור הנגשה חזותית ברורה וקוהרנטית עבור נשים הנמצאות במעקב, מתוך כוונה ולהשיב להן את התחושה כי הן חלק ממעגל מקבלי ההחלטות על הגוף שלהן עצמן. מוטיבציה נוספת בהנגשה זו היא לקרב,ולו במעט, את הנשים בחזרה אל הגוף שלהן, שהופך בתוך מסגרת של מעקב למשהו מפחיד או מאיים. מדוע, אם תוצאות הבדיקות מתקבלות בתור נתונים, שלא נחליט באיזה אופן אנחנו רוצות לצרוך את הנתונים האלה?
הכירו את הבוגרים/ות
02-6419599
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך