עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
שני איבגי, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שני איבגי
תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי
2019
אמא לאיתי, אור ואריאל, מתגוררת בבסיס חיל האוויר רמת דוד.
בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית, שנקר (2010). מעצבת גרפית, טיפוגרפית, ומעצבת אותיות עצמאית. בשנת 2011 הצטרפה לצוות המעצבים של אאא. כיום נמנית על צוות מעצבי האותיות של ׳פונטביט׳ ו׳פונטימונים׳.
אתר האישי: www.shanivgi.com
![פורטרט_שני_אבגי](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%92%D7%992.jpg?itok=8SUq4wzM)
גלריית תמונות
![דימוי מתוך העבודה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%201.png)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
’תנואות’ הוא פרויקט טיפוגרפי ניסיוני, החוקר את תולדותיו וסגנונותיו של כתב היד העברי, בתוך סביבה טכנולוגית עכשווית. המדיום הוא גופן וריאבלי, המוצג דרך ממשק דיגיטלי אינטרקטיבי.
אתר הפרויקט: www.transletter.co.il
גלריית תמונות
![לוגו הפרוייקט תנואות](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201_10.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
![צילום חלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202_11.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, צילום, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203_9.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, צילום, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
סיפורים מלווים אותנו זמן רב ואופן יצירתם והעברתם משתנה במרוצת הזמן. בעבודה זו מבקש עופר לייצר מהלך המביט באומנות הסיפור מראשיתה, דרך הרחבתה בעקבות הופעת המסרטה והקולנוע (סוף המאה ה-19) ועד לשינויים עכשויים, הקשורים במהפכת המחשוב. העבודה מתמקדת בסיפור העלילתי או סיפור המעשה הנע לאורך עלילה. המושג ״סיפור״ נמצא בשימוש נרחב ויכול להתייחס לתופעות שונות (גם לדף הוראות כתוב, למשל), אך בעבודה זו מתמקדת עופר בצורת הסיפור העלילתי הבסיסית.
בכדי להבין את המתח שהוזכר לעיל, יש לערוך היכרות בסיסית עם שני השחקנים הראשיים: אומנות הסיפור והאינטראקטיביות. יש לשאול מהו בכלל סיפור? באילו פלטפורמות סיפור יכול להתקיים? מהי אינטראקטיביות בין אדם למערכת? באילו תנאים היא מתפקדת?
גלריית תמונות
![וריאציות על לוגו העבודה](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201_10.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
![וריאציות על האות ל'](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202_8.jpg)
'תנואות: כתב יד בעולם דיגיטלי', שני אבגי, עיצוב דיגיטלי, 2019
אנו חיים בשלב מעבר, בתקופה שבה הולך ונעלם כתב היד, לטובת תקשורת ואינטימיות דיגיטלית. עבורי, זהו המקום והזמן להנציח את מורשת הצורניות מן העבר, ולברר כיצד היא עוברת טרנספורמציה או אדפטציה להווה. הגופן הגמיש שפיתחתי, מנסה מצד אחד לשמר ולחקות את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית, ומצד שני, לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום.
הגופן אינו מנסה להתחקות אחר תנועת היד האנושית הקליגרפית בשלמותה, אלא מתאים את תכונותיו בעקבות שינוי הכלי הטכנולוגי. תפקידו הוא לתאר מהלך, התפתחות הנובעת מן העבר, והתקדמות אל עבר השלב הבא. במקביל הוא מציית לכללי השפה ושומר על צורות מזוהות של אותיות, אם כי אינו מתחייב לבהירות מוחלטת, בייחוד בנקודות המעבר.
הטכנולוגיה הוריבאילית היא המדיום שדרכו אני מציגה תהליך, הצעה לתנועה אבולוציונית עדכנית. יתרונותיה הן גמישות ויזואלית, רעיונית ומחשבתית. היא מאפשרת לי לייצר מגוון רחב של צורות בפורמט אחד, לייצר מוביליות ותנועה בין השלבים, ולהגביר את האינטראקציה וחופש הבחירה של המשתמש. ה"תנואות" מוטמעות בקוד, והן יודעות לתפקד בפורמטים דיגיטליים שונים, וגם להתאים את עצמן למערכות טיפוגרפיות מורכבות.
הפרויקט נוגע בהתפתחות הטיפוגרפית של כתב היד העברי מהיבטים היסטוריים, חברתיים וטכנולוגיים. מעבר לחשיבותו של המהלך האבולוציוני שמוצג, שניתן לכנותו במובן מסוים תיעודי, יש משמעות בעיני גם להרחבת המנעד הטיפוגרפי, כזה המנסה בין השאר לחקות את יכולת הבחירה האינדיבידואלית והשונות החזותית המאפיינת את הכתיבה הידנית. בתוך כל אלה הוא מעלה שאלות בנוגע לחשיבותה של הקריאות, לתפקידו של המעצב בעולם שבו הכוח עובר לידי משתמש הקצה, וביחס לעתידה של מערכת הכתב שלנו.
הכירו את הבוגרים/ות
שרון ישראל, התכנית לתקשורת חזותית, 2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שרון ישראל
Space Ing
2021
מעצבת גרפית מולטידיסיפלינרית (בת 30), בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר לשנת 2017. מתמחה בעיצוב ספרים, טיפוגרפיה, מיתוג, אסטרטגיה וארט-דיירקשן בעיקר מול מוסדות תרבות. עבדה על פרויקטי מיתוג מגוונים ורחבי היקף בעולם המסעדנות, הטואלטיקה (קרמה) והרפואה (מרכז רפואי מדיקה) בסטודיואים שונים, כמו כן עיצבה ואצרה תערוכות. כיום מעצבת גרפית עצמאית ועוזרת הוראה במכללת שנקר ובאקדמיה לאמנות בצלאל
אתר הפרויקט: https://www.sharon-israel.com
![שרון ישראל](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/x,PD7,PA9,PD7,PA8,PD7,P95,PD7,P9F,P20,PD7,P99,PD7,PA9,PD7,PA8,PD7,P90,PD7,P9C.jpg,qitok=VBb-hI7K.pagespeed.ic.UrzyW7zkeH.jpg)
גלריית תמונות
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy.jpg.pagespeed.ic.aJDRLlrmWL.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P932,P20copy.jpg.pagespeed.ic.WFwiInGwJV.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy.jpg.pagespeed.ic.UTFQ4Qac-y.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy.jpg.pagespeed.ic.xzsGmQxfEA.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
Space Ing הינו ספר מחקר פרשני א-דיסציפלינרי העוסק במונח רווח ובפעולת הריווח (spacing). רווח הוא אחד ממושגי היסוד בעולם הגרפי והטיפוגרפיה, וספר זה מבקש לבחון אותו בשלושה צירי מחקר שונים: סאונד, זמן ומרחב. כל פרק בספר מציע התבוננות שונה המחפשת להגיע למהות הקיום של האין אל מול היש, של השחור אל מול הלבן ובמה שמתקיים ביניהם. העיסוק במושג רווח קורא תיגר על ההנחה המוקדמת כי "רווח" הינו ריק מתוכן, אך איננו מגדיר אותו אחרת.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy.jpg.pagespeed.ic.JhwbofbGXV.jpg)
Space Ing, שרון ישראל, ספר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.JLtinxYYMY.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy.jpg.pagespeed.ic.yVn4oRmjOr.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%205%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
העיסוק במושג רִיק הינו עתיק יומין, הן בתרבויות המערב והן במזרח. במערב, הריק הפך מרכזי בימי הביניים, כאשר שויך על ידי הכנסיה לזרם הניהיליסטי שבאירופה הנוצרית. לעומתו במזרח, בדגש על סין העתיקה וזרם הבודהיזם (בין היתר בתורת ה"מא"), הריק נתפס כישות קיימת, נוכחת ובעלת פוטנציאל ויכולת בריאה, ולכן אינה יכולה להיות ריקה מתוכן.
הניגודיות התפישתית בין החיובי לשלילי חלחלה לחיי היומיום ולשדות רבים ומגוונים, ביניהם פילוסופיה, תיאולוגיה, אמנות יפה, עיצוב, מוסיקה, ואדריכלות. עם הזמן גישות אלו החלו להתמזג, ומהות הריק הפכה למושא המחקר המרכזי של אמנים, מוסיקאים, ואנשי רוח רבים. דוגמה מובהקת לכך הינה המוסיקאי והתיאורטיקן ג׳ון קייג' שיצא כנגד הרעיון כי קיים שקט או חלל ריק בעולם בעזרת יצירתו השקטה ״33׳4" (1952)
גלריית תמונות
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%942%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%943%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
![כפולה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy.jpg)
'Space Ing', שרון ישראל, ספר, 2021
הבודהיזם, כמו סארטר, האמין שהאדם ריק מטבעו, שאין שום עצמי מהותי וקבוע. הרעיון הבודהיסטי של ריק, Śūnyatā, כולל את המציאות האולטימטיבית “The Void”, שהינו מושג מטאפיזי ונפשי. ראשיתו בבודהיזם המוקדם, במאות הראשונות אחרי מות הבודהה. אז תואר היעדר הקיום העצמי, משמע, שכל הדברים המורכבים כולל האדם, הם בעלי טבע ריק — הם משתנים ללא הרף ואין בהם מהות או קיום עצמאי נפרד. אף שה‘ריקות’ ‘טבועה’ בכל ואף שדבר אינו מתקיים מחוץ לשדה הריקות, אין היא רומזת לכך שדבר איננו קיים או שהעולם הוא ‘אין’, ‘ניהיל’. להפך, הריקות היא הטבע הארעי של התופעות כולן, והיא זו המאפשרת את התפתחותן ואת השתנותן. ריקות זו מושווית לאמת מוחלטת. תפנית ברעיון הריקות שייכת לנזיר נגרג'ונה שטען כי הריק איננו רעיון פילוסופי אלא דרך של התבוננות על העולם. הוא הוכיח שכל טיעון על העולם הוא אבסורד ו‘ריק’ מכל קיום עצמאי, נפרד וקבוע, מאחר שהוא יחסי ותלוי. הוא הבחין במציאות היחסית; העולם הקונבנציונלי של המילים והסימנים, ובמציאות המוחלטת והריקה - המקום שבו דבר תלוי בדבר. ההתבוננות ה‘ריקה’ הייתה לדרך האמצע שלא נוטשת את המציאות ואת עולם הייצוגים, אלא רואה אותם כפי שהם. אם הריקות זהה עם ה‘מוחלט’, הרי שהבנת הריקות היא ההכרה במוחלט, בנירוונה והיא נתיב של השחרור מהסבל וחזרה אל המציאות.
הכירו את הבוגרים/ות
מירב שחם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
מירב שחם
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום
2021
מעצבת ובמאית פתיחים לסדרות טלוויזיה וקולנוע, בעלת סטודיו bananamoon לעיצוב ואנימציה. בוגרת התואר הראשון במחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה (2006). מרצה בתחום הברודקאסט במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.עבדה כ-5 שנים במחלקת הפרומו של "רשת" (ערוץ 2) וכמעצבת וארט-דיירקטורית במספר בתי פוסט נוספים.
בין לקוחותיה נמנים Netflix, HBO, כאן 11 תאגיד השידור הציבורי, יס, הוט, קשת אינטרנשיונל, יונייטד קינג, אנדמול שיין ישראל, יולי אוגוסט הפקות, אבוט המאירי, פרימנטל ועוד. בשנים האחרונות יצרה פתיחים לפאודה, שעת נעילה, האחיות המוצלחות שלי, הבלתי רשמיים, המפקדת, האזרח ק׳, השוטרים ועוד.
איירה ספרים ועטיפות אלבומים, ביימה קליפים והציגה את עבודותיה במספר רב של תערוכות קבוצתיות כולל תערוכות יחיד בגלריה אלפרד ובגלריה כולי עלמא.
שחם היא גם מוסיקאית ואמנית סאונד, הוציאה אלבום ראשון בשנת 2012 והופיעה בעשרות מקומות והרכבים בינהם: בארבי ת״א, לבונטין 7, תיאטרון החנות, תיאטרון תמונע, האוזן השלישית ועוד.
![פורטרט מירב שחם](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-12/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%97%D7%9D%20copy%202.jpg?itok=yszU83dt)
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_3.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%202%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy_4.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%204%20copy_2.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%205%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%206%20copy.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021, (צילום: דניאל חנוך)
מירב שחם מציגה את "אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום", מיצב וידאו וסאונד העוסק בסיפורה של שדרנית רדיו שעוברת טראומה כאשר אסון טבע מתרחש בעולם. הגבולות בין האסון הגלובלי ומצבה האישי והפנימי של השדרנית נעלמים והיא מתעדת ומתמללת את כל מה שעובר עליה בכל רגע נתון. מתוך מחסה המשמש כתחנת רדיו פיראטית. היא משדרת את כל מה שעובר עליה. תחנת הממסר הזו וכל האזור הצחיח שמסביב לה הופכים לבית שלה. הצורך לתקשר את החוויות שלה לעולם, בלי לדעת אם יש בכלל מי שמאזין, עומד במרכז היצירה. במיצב ניכר הדהודו של המצב האנושי בשנת 2021, שנה שבה מחשבת האפוקליפסה מוסיפה לנסוק, שבה מגיפות, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם מעסיקים את כולנו ומעצבים את מציאות חיינו. זוהי תקופה שבה המובן מאליו עובר טלטלה, הקרקע נשמטת או נסדקת, והיצר ההישרדותי מניע אותנו לבקש אחיזה.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy_2.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%205%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%206%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%207%20copy.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תוך כדי תהליך היצירה חקרה מרב את ההגות האקזיסטנציאליסטית, העוסקת בזיקה שבין העולם לבין הגוף האנושי. פילוסופיה זו טוענת כי לא ניתן להטמיע את העולם האנושי בתוך עולם הדברים הלא אנושיים; תמיד קיימת זרות בסיסית של העולם, שניתן להתגבר עליה רק באמצעות המשמעות המוענקת לפעולה האנושית. המפגש עם העולם אינו מפגש מופשט שבמרכזו האני החושב, האני הטרנסצנדנטלי, אלא מפגש מוחשי שבמרכזו אני ממשי וגופני המוטל לבדו אל תוך העולם ומחולל כך את משמעות קיומו. בלט במיוחד הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שביסס את הפילוסופיה שלו על הפער בין החברה האנושית ובין טבע האדם. הוא טען כי יצר לב האדם טוב מטבעו, וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל". מצב טבעי זה הוא המצב שבו נמצאים כל יתר היצורים שאינם האדם, ובו היה מצוי האדם בטרם נוצרו החברה האנושית והציוויליזציה. יצירתה של החברה משחיתה את האדם האצילי מטבעו.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy_1.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%206%20copy_0.jpg)
אבן אחת עושה את דרכה לשום מקום, מירב שחם, וידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר אספה מרב ציטוטים וסיפורים הקשורים באסונות טבע, רעידות אדמה, תופעות הקשורות לגיאולוגיה ולימודי כדוה״א, ונתקלה בסיפור שנקרא ״רעידת אדמה בצ׳ילה״ אותו כתב היינריך וילהלם פון קלייסט - סופר ומחזאי גרמני נולד בשנת 1777 התאבד בשנת 1811 יחד עם בת זוגו ליד ברלין. פון קלייסט פיתח סגנון מיוחד, תמציתי ויבש לכאורה. הוא מייצג נאמנה את הסיפורת הרומנטית באירופה - חוסר אמונה בתרבות האנושית וסגידה והערצה לדברים המסתוריים והאפלים שבטבע (גם בטבע האדם) אותם הוא תופס כחזקים ונעלים על התרבות. יש בספוריו מחאה נגד הממסד, ובעיקר כנגד הכנסיה. הוא הושפע גם מז׳אן ז׳אק רוסו ומעמנואל קאנט. השקפת העולם הרומנטית הרואה בטבע את הדבר הטוב והאמיתי ואת התרבות האנושית כרעה במתגלמת במובהק בסיפור הזה. החוקים של תרבות אנושית שקובעים את מי מותר או אסור לאהוב. פון קלייסט מציג השקפת עולם שהיא הפוכה למקובל: רעידת האדמה היא טובה ואנשים פרועים ומוסתים גרועים ממנה.
״כאן הייתה מוטלת ערימת חללים, ושם נשמע קול נאקה מתחת המפולת, כאם צווחו אנשים מעל גגות בוערים כלפי מטה, ושם נאבקו בני אדם ובעלי חיים בגלים, כאן עמל מציל אמיץ לב - לעזור, ושם עמד אחר חיוור כמת ופשט בלי אומר את ידיו הרועדות כלפי שמים. כשהגיע ירונימו אל השער ועלה על פני גבעה שמעבר לו צנח מתעלף לארץ.״
הכירו את הבוגרים/ות
שחר ליבנה, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שחר ליבנה
הארת שוליים
2021
מעצבת גרפית. בוגרת התכנית המשולבת ללימודי שפה וספרות ערבית של אונ׳ תל-אביב (2013). בשנים האחרונות, התמקדה שחר בעיצוב גרפי מסחרי וכיום היא מוצאת עניין-רב בויזואליזציה והנגשת תכנים עיוניים, לרבות בשפה הערבית, דרך עיצוב.
![פורטרט שחר ליבנה](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98,P20,PD7,PA9,PD7,P97,PD7,PA8,P20,PD7,P9C,PD7,P99,PD7,P91,PD7,PA0,PD7,P94.jpg,qitok=km53HxC0.pagespeed.ic.CCFuWLAkfV.jpg)
גלריית תמונות
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy.jpg.pagespeed.ic.e0ZWOh0kcn.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.krCwmWlT75.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy.jpg.pagespeed.ic.kt39ftOf7F.jpg)
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy.jpg.pagespeed.ic.6nHTUh-Uff.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
![דימוי מתוך הספר](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P205,P20copy.jpg.pagespeed.ic.c6iVRnv-Y9.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021
״אנשים הם כמו ציפורים. כל אחד יש לו השיר שלו - ואלוהים מבין את כולם... אבל כל אחד מבין רק חלק אחד של אלוהים… אבל חשוב לדעת, לכל אחד - מה השיר שלו ולנסות להבין קצת את השיר של האחרים״ - ז׳קלין כהנוב.
הספר ״הארת שוליים״ מציע פרשנות מאוירת למעשייה מספרות החוכמה הערבית העתיקה שתורגמה על־ידי שחר ליבנה מערבית לעברית. סיפור המעשה, פרי־עטו של החכם העיראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (776-868/9), שוטח את צוואתו של קבצן־קמצן רב־מעללים לבנו בשכבו על ערש דווי, והמפגש הבלתי־צפוי בין סגנון כתיבה קלאסי ׳גנדרני׳ עם ׳עולם של מטה׳, מייצר מערכת ניגודים עסיסית, מחכימה ומצחיקה.
הבחירות העיצוביות בספר שואפות בראש ובראשונה להצטרף אל מחבר היצירה, שביקש לבטל את ההיררכיה בין מה שנתפס כגבוה ונמוך, על שום שראה בברואים כולם חלק מנס הבריאה האלוהי.
פרט לכך, שאבה שחר ליבנה השראה מכתבי יד מוארים עתיקים בערבית ופרסית, השייכים לסוגה מיוחדת במינה של הספרות האסלאמית הקלאסית העוסקת ב״נסי הבריאה״. יסודותיה של סוגה זו הונחו במאות הראשונות לאסלאם ולבשו צורה גרפית מאוחר אח״כ, למן המאה ה־12. מלומדים שטיילו בעולם בחיפוש אחר ידע חדש בהשראת הקוראן, החלו לאגוד הערות וחיבורים אשר לוקטו על ידם לכדי יצירות עבות כרס שהוקדשו לתיאור העולם בכל האמור ביצורים מופלאים, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה ועוד. המפגש בין התוכן הטקסטואלי הייחודי הנ״ל עם העושר הצורני פרי־עמלם של מאיירים מאוחרים - הותיר לעולם כתבי יד מוארים יפהפיים אגב המוזר והפלאי ביצירה האלוהית.
מטרת הספר להזמין קוראי עברית להתוודע לפיסה מיופייה, עושרה ותחכומה של הספרות הערבית הקלאסית, בצל אקלים גזעני שמבקש לרדד את התרבות הערבית בכוונת מכוון.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy.jpg.pagespeed.ic.zcdG9VdZlX.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.xXjfNKLcMM.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy.jpg.pagespeed.ic.Bng4F9HRyO.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204,P20copy.jpg.pagespeed.ic.s6N9f7qTrJ.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%205%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
שחר ביקשה לחקור את המושג ״תרגום״. בשלב ראשון, התחקתה אחר התבטאויות מעולם הספרות הישראלית. בתוך כך, נתקלה שלא־במתכוון בהתבטאויות נוספות מעולם הפילוסופיה והפסיכולוגיה. בשלב שני, ניסתה לדלות התייחסויות נוספות מעולם העיצוב. פרט לכך, העסיקו את שחר במיוחד המושגים ״שוליים״, ״קולוניאליזם״, ״אוריינטליזם״, ״ציונות״, ״כיבוש״, ״פוסט-קולוניאליזם״, ״פוליטיקת-זהויות״ ו״רב-תרבותיות״, משום שיש לכל אחד מהם חשיבות מכרעת בעיצוב השיח העכשווי בתרבות - בנוגע לסוגיות של נישול וניכוס תרבותי וחומרי.
בעוד שהספרות הישראלית קושרת את מעשה התרגום עם פעולות כמו חיבור, תיווך, חקירה, בחירה, פשרה, אהבת־המילה ופרשנות - עולם העיצוב קושר לו הפשטה, צמצום ושוב פעם, פרשנות. מבין המובאות משדה הספרות, שתיים שמשו את שחר במיוחד: התבטאותו של מרדכי עובדיהו, סופר ומזכירו של המשורר חיים נחמן ביאליק: ״אין לך בעולם דבר העשוי לקרב ולמזג את תרבות הרוח האנושית לחטיבה אוניברסלית אחת כמעשה התרגום המעולה. שכן הלשון והתרבות הן הפתח הנאמן לנפש האומות בעולם, הן פתחו של עולם״. וכן, התבטאותה של זהר אלמקייס, סופרת: ״תרגום הוא מקצוע אידיאלי בשביל לאהוב את המילה ולהפוך אותה למעשה בעולם״.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy.jpg.pagespeed.ic.bwlFiC4go9.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.1Qxlf01ZzE.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy.jpg.pagespeed.ic.t53ZmSv5xM.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy.jpg)
הארת שוליים, שחר לבנה, ספר מאויר, 2021 ( צילום: דניאל חנוך)
1. תרגום ערבי־עברי, ביאור ועריכה של מעשייה אחת פרי־עטו של החכם העראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (868/9-766), מייסד ענף ההתעניינות בטיפוסי־שוליים בספרות הערבית הקלאסית של ימה״ב.
הכירו את הבוגרים/ות
יונתן רווה, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
יונתן רווה
אות
2021
יוני, בוגר התואר הראשון בתקשורת חזותית בבצלאל משנת 1994, עובד כ Design Lead בתחום ממשק משתמש בחברת IBM.
במסגרת התואר השני עיצב יוני אפליקציית כתיבה מותאמת עבור אוטיסטים בתפקוד נמוך, כאלה שאינם מדברים. מטרתה לסייע לאנשים אלה לפרוץ את מחסום השתיקה ולהיות מסוגלים לתקשר.
יוני נשוי לראומה ואב לארבעה, מתגורר במושב שואבה.
![פורטרט יונתן רווח](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-02/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P99,PD7,P95,PD7,PA0,PD7,PAA,PD7,P9F,P20,PD7,PA8,PD7,P95,PD7,P95,PD7,P94.jpg,qitok=yeuCuaBV.pagespeed.ic.X5EwGiJyOp.jpg)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_5.jpg.pagespeed.ic.-PXR5cToi8.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בעבר, אוטיסטים שאינם מדברים נתפסו על ידי הסביבה שלהם כלוקים מבחינה קוגניטיבית. הם העבירו את חייהם לכודים בעולמם הפנימי, הרועש והכאוטי, בלי כל יכולת לבטא את מחשבותיהם, תחושותיהם ורצונותיהם.
לפני מעט למעלה מעשור המחסום הזה נפרץ באמצעות הקנייה איטית ומורכבת של מיומנויות כתיבה.
בפרויקט שלו, מפתח יוני רווה אפליקציית כתיבה ייחודית, מותאמת ומונגשת, שלוקחת בחשבון את האתגרים המוטוריים והקוגניטיביים ומציעה תרומה חשובה בדרכם של אוטיסטים שאינם מדבר לתקשר.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.dcY1DZBU2i.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.iHKn8fnvgu.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.GqZ-QNaDj3.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מחקר משתמשים הוא מתודולוגיה מרכזית ב design thinking בכלל ובעיצוב תוכנה בפרט. ההמלצה היא ״לטעות מוקדם״. כלומר לצאת מהר ככל שניתן לשטח ולאמת את הנחותיך אל מול משתמשים אמיתיים. ארבע מדריכות כתיבה היוו design partners וליוו את האפיון והעיצוב של ״אות״.
מחקר משתמשים בקרב אוטיסטים שאינם מדברים הוא מאתגר במיוחד משום ששיתוף הפעולה, המוכנות לשינוי הרגלים והיכולת לתאר את חווית השימוש לוקים בחסר. על אף קשיים אלה שמונה אוטיסטים ברמות שונות של תפקוד, אישה לאחר אירוע מוחי וכן ילדה הסובלת משיתוק מוחין, התנסו ״באות״.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.MGOOIgNL3B.jpg)
אות, יונתן רווה, אפליקציה, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקור ההשארה של פרדיגמת הכתיבה המוצעת בפרויקט הן אותיות המגנט על דלת המקרר. האינטואיציה של יוני הביאה אותו להאמין כי גרירתן וצירופן למילים היא פעולה פשוטה יותר מוטורית ומובנת יותר מנטאלית מאשר הקלדה על מקלדת. זוהי פעולה ישירה וקונקרטית. האות איננה לחצן שמפעיל מנגנון נסתר כלשהו כאם אובייקט פשוט. What you see is what you get.
גוגל מתארים את ה material design שלהם כעיצוב בהשראת נייר, אלא שמדובר ״בנייר חכם״ שיודע לעשות דברים שהנייר החומרי איננו יכול. לשנות גודל למשל. בפרפרזה על כך המקלדת המוצעת מעוצבת בהשראת מגנטים אלא שאלו הם מגנטים חכמים. האותיות מצטברות למילים והמילים נאגדות ליחדות בפני עצמן. עיצוב אטומי כפשוטו.
הכירו את הבוגרים/ות
טלי עמית גילבר, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
טלי עמית גילבר
בֶּטֶן מְלֵאָה
2021
מאיירת ומעצבת, בוגרת בצלאל (2001) במגמה לעיצוב קרמי, מסלול פיסול.
זוכת פרס בלומטל ומלגת קרן שרת על הצטיינות בפרוייקט הגמר.
נשואה, ואמא לעומרי.
בעלת סטודיו לאיור ועיצוב בתל אביב.
במהלך השנים האחרונות מתמקדת ביצירת ממוארים, ובאיור ספרי ילדים.
![פורטרט טלי עמית גילבר](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-02/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P98,PD7,P9C,PD7,P99,P20,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,P99,PD7,PAA,P20,PD7,P92,PD7,P99,PD7,P9C,PD7,P91,PD7,PA8.jpg,qitok=BBd2tC7L.pagespeed.ic.7gGqeYNwjs.jpg)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_9.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.ClXqYzF9Tu.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.DQ34qrutD0.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ארבעה ילדים על רצפת חדר ילדים, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.oOSEUAHDX8.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![שתי ילדות תאומות בפיג'מה יושבות על מיטה גדולה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P205,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.JyrsKtPs3R.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
״בֶּטֶן מְלֵאָה״ הוא ספר מאוייר הכולל את סיפורה הפרטי של המחברת בשילוב ציטוטים מתוך ראיונות שערכה עם תשע אמהות. המחשבה על אמהוּת, באופן טבעי ואינטואיטיבי, מעלה קונוטציות של אהבה, קרבה וחום. אך במציאות, חווייתן של אמהוֹת היא מורכבת יותר, ולפעמים כוללת גם מופעים של מרחק וניכור מילדיהן, שמובילים לא פעם לכאב ולתחושת אשם. הספר מישיר מבט אל החוויות הללו, שלרוב נותרות מודחקות, מנסה להבין ולנרמל אותן.
הספר מעלה שאלות מתוך עמדה שאין ״נכון״ ו״לא נכון״, ובידיעה שלא תמצא תשובה או אמת אבסוליטית. תהליך הבירור והנכונות לפתוח את תיבת הפנדורה הם הדבר עצמו, והם פורטים מנעד של התייחסויות לסוגיה.
האיורים בספר מייצרים ציר עצמאי, ובמפגש בין האיור לטקסט נפרש מרחב המאפשר לקורא ליצור פרשנויות מתוך עולמו הפנימי.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201.jpg.pagespeed.ic.u1Jmgfthy8.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ילד וילדה יושבים על כסא נדנדנה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_7.jpg.pagespeed.ic.1pUKCSXTXR.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.dqkGhP3N60.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![ילדה יושבת על ברכי אמה, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.MP1caE_JAn.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![ילדה עומד לילד לול ובו תינוק, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%206%20copy.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תחילת העבודה על הפרויקט ברעיון לכתוב ממואר בהשראת הספר ״אני זוכר״ של גו׳ בריינרד, ספר שהוא מעין קולאז' של זיכרונות הכתובים כפרגמנטים קצרים (בין שורה לפסקה), ממואר שהפך לקלאסיקה שנעשו לה המון מחוות של אמנים (ג׳ורג׳ פרק, פול אוסטר ועוד). כל משפט בספר מתחיל במילים ״אני זוכר״ וככה הוא פורס את סיפור חייו. התכנית היתה ליצור וריאציה של ״אני זוכר״ בנושא אמהות, לכתוב כמות גדולה של פרגמנטים שמתחילים ב״להיות אמא זה...״, מתוך מחשבה שדרך פירוק חווית האמהות לחלקים קטנים תוכל טלי לפרוט את ההגדרה של זהותה כאמא, להגיע לעומק הדברים ולקבל תמונה מלאה של השלם. טלי ערכה רשימות על רגעים משגרת היום יום ומחשבות על הנושא. היא קיוותה שכתיבה שיטתית בצורה של רשימות, שיש בה מימד טכני, תאפשר שחרור של המקום הלא מודע, של היצירתיות בדומה למה שקורה לתודעה בזמן נהיגה, שטיפת כלים וכו׳.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_7.jpg.pagespeed.ic.cZKW9KZQ8k.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy_5.jpg.pagespeed.ic.q50MG7imid.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בתערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.BXcQx4MJFc.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![אמא ושני ילדים בקרון רכבל, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy_2.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![זוג הורים וזוג ילדיהם, איור דיגיטלי](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%205%20copy_1.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
![שתי דמויות מופשטות בצבע שחור, צבעי מים על נייר](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%206%20copy_0.jpg)
בֶּטֶן מְלֵאָה, טלי עמית גילבר, איור דיגיטלי, 2021
המושג ׳האם הטובה דיה׳ של דונלד ויניקוט משמש בפרויקט של טלי תפקיד מרכזי ומייצג את הקונפליקטים שקיימים במהות האמהות. כשתינוק נולד, יש לו תלות מוחלטת בדמות המטפלת בו (לרוב זו האמא). לפי ויניקוט, התינוק תלוי באמו כי הוא נולד בלי היכולת להבחין בין מציאות פנימית לחיצונית. האם בעצם מתווכת בינו לבין הסביבה, מסננת עבורו גירויים ומווסתת עבורו את העולם. יחד עם זאת, כל ילד גם לומד לחוות תסכולים. כל עוד התסכולים הם במסגרת הסביר, כלומר במידה ויש לו אם "טובה דיה", הילד יפתח תהליך היפרדות בריא ונורמלי. כשהאם אינה טובה דיה והתסכולים הם מעבר לגבול היכולת של מה שהתינוק מסוגל לשאת, כמו הזנחה או ניכור, הם הופכים להיות טראומטים ואז התינוק עלול לפתח הפרעות חרדה, קושי בבוחן מציאות וחוסר אינטגרציה. יש משהו פרדוקסלי בכותרת הזו שמכיל בתוכו גרעין קונפליקטואלי. לומר על משהו שהוא ״טוב דיו״, זה בעצם לומר שהוא לא הכי טוב, שנעשתה פשרה. יחד עם זאת הוא גם לא רע, אפשר להסתפק בו ולחיות איתו. המושג הזה כביכול אמור לשחרר אמהות מהשאיפה להיות מושלמות ובה בעת יש בו משהו שמייצר אשמה מתוקף הבינוניות שמוכלת בתוכו. זה מאוד סימבולי לפער בין הרצוי למצוי ולדואליות הקיומית בהם עוסקת טלי לאורך הפרויקט.
הכירו את הבוגרים/ות
Future Fit - טכנולוגיות חדשות בבצלאל
טכנולוגיות חדשות בבצלאל
تكنولوجيا جديدة في بتسلئيل
New Technologies at Bezalel
ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, ריבוי הכלים הדיגיטליים וטשטוש הגבולות בין הדיסציפלינות, מציעים תהליכי עבודה חדשים ויצירתיים הדורשים מאיתנו להיות בלמידה מתמדת, פיתוח אוריינות טכנולוגית ומסוגלות לפעול בסביבות חדשות.
שבוע המיומנויות הטכנולוגיות הינו אירוע שנתי המציע הזדמנות לחשיפה וללמידה של טכנולוגיות חדשות באמצעות הרצאות וסדנאות מעוררות השראה, היכרות מהירה עם תחומי ידע חדשים וכלים להמשך למידה עצמאית.
הסדנאות נוצרו במיוחד עבור מרצים, חוקרים ויוצרים מבצלאל בשיתוף Startup Nation Central
Future Fit
פיילוט מוצלח לסדנאות הכשרה והעשרה טכנולוגיות Hands On למרצות ומרצי בצלאל בשותפות מלאה של SNC בה היה חיבור עם התעשייה, למידת מיומנויות ממקור ראשון ומפגש בין דיסציפלינרי מעורר השראה.
הסדנאות התארחו במשרדי חברות ואפשרו הצצה מקרוב לתהליכי פיתוח פנימיים.
![רועי ביגר](/sites/default/files/2022-10/x,PD7,PA8,PD7,P95,PD7,PA2,PD7,P99,P20,PD7,P91,PD7,P99,PD7,P92,PD7,PA8,P20Roee,P20Bigger,P20.jpeg.pagespeed.ic.1F58sWqTMT.jpg)
המרחב לפיתוח מקיים - חדשות ואירועים
המרחב לפיתוח מקיים
مركز التنمية المستدامة
Bezalel’s Sustainable Development Hub
היחידה לאנגלית- תכנית לימודים
היחידה ללימודי אנגלית
قسم اللغة الانجليزية كلغة أجنبية
Unit of English Studies
קורסי שפה
מטרת לימודי השפה האנגלית היא לסייע לסטודנטים ולסטודנטיות לפתח את ארבע המיומנויות לרכישת השפה: קריאה, כתיבה, דיבור ושמיעה, כדי לפתח לומדים עצמאיים, הבטוחים ביכולתם לתקשר בשפה האנגלית בהצלחה. בנוסף, הסטודנטים/ות ירכשו מוכנות גבוהה לתפקד ולהשתלב בעולם המקצועי. הסטודנטים/ות יקבלו פטור מלימודי האנגלית לאחר שיעברו את הבחינה לרמת המתקדמים.
הסטודנטיות והסטודנטים נדרשים/ות לסיים את הקורס באנגלית בסוף הסמסטר השני של שנת הלימודים השנייה. כל השיעורים יתנהלו פרונטלית ויתקיימו בבצלאל. נושאי הקורסים יתייחסו לעולם האמנות, העיצוב, יצירתיות וקיימות.
במסגרת הלימודים נדרשים/ות הסטודנטים והסטודנטיות להגיע לרמת ״פטור״ באנגלית, וזאת כתנאי לזכאות לתואר ראשון.
על הסטודנטים/ות להציג רמת אנגלית "בסיסית" לפחות כתנאי להתחלת לימודיהם באקדמיה, ורמת "פטור" באנגלית מהווה תנאי מעבר לשנה ג'. בנוסף, תנאי להגשת מועמדות ליציאה לחילופי סטודנטים הנו רמת "פטור" באנגלית כבר בסוף שנה א' ללימודים.
את רמת ה"פטור" באנגלית ניתן להשיג באחת מן הדרכים הבאות:
א. עמידה במבחן האנגלית הכלול בבחינה הפסיכומטרית הכלל־ארצית.
ב. עמידה במבחן הפטור של המרכז הארצי לבחינות והערכה (מבחן אמי"ר או אמיר"ם).
ג. לימודים במסגרת קורסי האנגלית בבצלאל, עמידה בדרישותיהם השוטפות, ובמבחן פטור פנימי בסוף הקורס בציון 65 לפחות.
ד. בעלי/ות תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל, שלמדו אנגלית כשפה זרה.
סטודנטים/ות שנגשו לבחינת אמי"ר/פסיכומטרי באנגלית מתבקשים להגיש עותק מקורי של תוצאת המבחן לרכזת המחלקה לתרבות חזותית על מנת לקבוע את רמת האנגלית בהתאם.
סטודנטים/ות שנגשו למבחן אמי"רם בבצלאל אינם נדרשים להציג אישור ורמתם תקבע בהתאם לדיווח שיתקבל בבצלאל ישירות מהמרכז הארצי לבחינות והערכה.
סטודנטים/ות שלא יציגו רמת "פטור" באנגלית עם התחלת לימודיהם באקדמיה, יידרשו להירשם לקורסי הכשרה באנגלית בהתאם לרמת האנגלית שיציגו עם כניסתם ללימודים (מספר הקורסים הנדרשים כמספר הרמות הנדרשות עד להגעה לרמת "פטור").
קורסי ההכשרה באנגלית אינם נכללים בתוכנית הלימודים, אינם מזכים בנקודות זכות וכרוכים בתשלום נוסף לשכר הלימוד כמפורט בפרק שכר הלימוד בשנתון ובאתר בצלאל. הנוכחות בקורסים חובה. כל קורסי ההכשרה באנגלית הם סמסטריאליים.
להלן תכנית לימודים עבור הקורסי אנגלית הנלמדים בבצלאל:
לוח הזמנים של הקורסים:
רמה בסיסית: 60 שעות
יום ראשון 8:00-9:30 (פרונטלי בבצלאל), יום רביעי 8:00-9:30 (בזום) ובימי חמישי 8:00-9:30 (בזום)
מתקדמים א': 45 שעות
יום ראשון 8:00-9:30 (פרונטלי בבצלאל), יום רביעי 8:00-9:30 (בזום) או
יום ראשון 16:30-18:00 (פרונטלי בבצלאל), יום חמישי 8:00-9:30 (בזום)
מתקדמים ב': 45 שעות
יום ראשון 8:00-9:30 (פרונטלי בבצלאל), יום רביעי 8:00-9:30 (בזום) או
יום ראשון 16:30-18:00 (פרונטלי בבצלאל), יום חמישי 8:00-9:30 (בזום)
קורסים לרמה טרום בסיסי יילמדו במהלך הקיץ בלבד.
קריאה
תלמידים ברמה זו נדרשים לפתח אסטרטגיות קריאה במטרה להבין טקסטים פשוטים וקצרים בנושאים מגוונים.
שמיעה
התלמידים נדרשים להקשיב לשירים באנגלית. מצופה מהם להבין שירים פשוטים בעזרת המוזיקה ולהשלים מילים חסרות. כמו כן, נדרשת היכולת לעקוב אחרי שיחה בין שני אנשים או יותר.
כתיבה
בתחילת הקורס תידרשו למלא שאלון ובו לכתוב על עצמכם במשפטים קצרים, תגובות כתובות לתצלומים, ציורים וכו'.
דיבור
לספר על עצמך, לשאול שאלות ולענות על תשובות באנגלית.
תוצאות מצופות מן הלמידה בקורס טרום בסיס
התלמידים יוכלו
- להרגיש בטוחים יותר לגשת לטקסט באנגלית
- לפתח אסטרטגיות קריאה על מנת להבין טקסטים קצרים ופשוטים בנושאים מגוונים
- להרחיב את אוצר המילים כדי להבין טקסטים בסיסיים ולענות על שאלות מדרגת חשיבה נמוכה.
- להבין את תבנית המשפט ומבנים בסיסיים בשפה
- להבין מטלות הקשבה בסיסיות
- ללמוד מיומנויות כתיבה ראשוניות
- להתחיל להרגיש בטחון לדבר באנגלית בכיתה
שקלול הציון:
עבודה בכיתה (70% ): טקסט לא מוכר (אנסין), טקסט מוכר, בחנים, עבודת כיתה, שיעורי בית, מטלות שמיעה, משימות כתיבה, השקעה והשתדלות.
עבודת גמר: (30%) הבנת הנקרא ומטלת כתיבה.
ציון סופי בקורס ישוקלל מעבודות כיתה וממטלת הסיום.
ציון מעבר לקורס הוא לפחות 65
הקורס מבוסס על ארבע מיומנויות של השפה: שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה שהן הכרחיות לפיתוח תקשורת באנגלית.
קריאה
תרגול ופיתוח אסטרטגיות יעילות של מיומנויות קריאה על מנת לשפר את ההבנה של טקסטים מעיתונות ומכתבי עת.
כתיבה
היכולת לתאר יצירת אמנות, אמירה אישית, תקשורת עם המורה בדואר אלקטרוני בשפה האנגלית.
שמיעה
שיחות "טד" , קליפים מ"יוטיוב", הקשבה לפרזנטציות של הסטודנטים.
דיבור
פרזנטציות קצרות בעל פה, תרומה לדיונים כיתתיים ושאילת שאלות בשפה האנגלית.
תוצאות מצופות מן הלמידה ברמת הבסיסי
התלמידים יוכלו
- לקרוא באריכות, בפשטות, טקסטים עובדתיים בנושאים כלליים ברמת הבנה מספקת.
- להבין רעיונות מרכזיים ולבססם על פרטים תומכים.
- לסרוק או לקרוא קריאה בררנית למציאת מידע מבוקש במאמרים פשוטים
- לזהות את הנושא בטקסט השלם ובכל פסקה
- לענות על שאלות פשוטות במילים שלהם
- להבין שיחות "טד" פשוטות
- לכתוב שתי פסקאות באנגלית
- להרגיש ביטחון לדבר באנגלית בכיתה.
שקלול הציון:
עבודה בקורס (70%) טקסט לא מוכר (אנסין), טקסט מוכר, בחנים, עבודת כיתה, שיעורי בית, פרזנטציה בעל פה, פעילויות על בסיס הקשבה, משימות בכתב, השקעה והשתדלות.
עבודת גמר (30% ) הבנת הנקרא ומטלות כתיבה.
ציון סופי בקורס ישוקלל מעבודות כיתה וממטלת הסיום.
הקורס מבוסס על ארבע מיומנויות של השפה: שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה שהן הכרחיות לפיתוח תקשורת באנגלית.
קריאה
תרגול ופיתוח אסטרטגיות קריאה יעילות על מנת לשפר את ההבנה בטקסטים מקצועיים ואקדמיים.
שמיעה
הרצאות "טד", קליפים מ"יוטיוב", הקשבה לפרזנטציות של תלמידים אחרים, צפייה בסרט דוקומנטרי באנגלית עם כתוביות באנגלית.
דיבור
פרזנטציות בעל פה באנגלית ותרומה לדיונים הכיתתיים באנגלית.
כתיבה
שלוש מטלות כתיבה עיקריות: להסביר פרזנטציה, לכתוב מאמר דעה ומטלת גמר בכתיבה
תוצאות מצופות מן הלמידה במתקדמים א'
התלמידים יוכלו
- לקרוא טקסטים אקדמיים קצרים בנושאים כלליים ובמיוחד בנושאים הקשורים באמנות במידה נרחבת של עצמאות.
- לתמצת את הטקסט כדי לארגן את הרעיונות והנושאים שיידונו
- לסרוק טקסטים ארוכים יותר, לאתר מידע נדרש תוך ליקוט הפרטים מחלקי הטקסט השונים כדי להשלים מטלה מסוימת.
- לזהות מסקנה עיקרית על פי טקסט מסומן
- להבין סוגים שונים של מטלות הקשבה
- לתת פרזנטציה קצרה בעל פה
- לכתוב קטע בן 200-250 מילים
- לתקשר בכיתה באופן בלעדי באנגלית
שקלול הציון:
עבודת גמר (30%) הבנת הנקרא ומטלות כתיבה.
ציון סופי בקורס ישוקלל מעבודות כיתה וממטלת הסיום.
ציון מעבר לקורס הוא לפחות 65
הקורס מבוסס על ארבע מיומנויות של השפה: שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה שהן הכרחיות לפיתוח תקשורת באנגלית.
קריאה
תרגול ופיתוח אסטרטגיות קריאה יעילות על מנת לשפר את ההבנה בטקסטים מקצועיים ואקדמיים.
שמיעה
הרצאות "טד", קליפים מ"יוטיוב", הקשבה לפרזנטציות של תלמידים אחרים, צפייה בסרט דוקומנטרי באנגלית ללא כתוביות.
דיבור
כל התלמידים נדרשים לתת פרזנטציה באנגלית המתייחסת לתחום האמנות והעיצוב ולתרום בהשתתפות פעילה באנגלית בדיוני הכיתה.
כתיבה
התלמידים יידרשו להגיש שלוש מטלות כתיבה ארוכות: הסבר כתוב על הפרזנטציה, חיבור השוואתי ועבודת גמר בכתיבה. בנוסף, תידרשו לכתוב תגובות קצרות על חומרי הלמידה בקורס.
תוצאות מצופות מן הלמידה במתקדמים ב'
התלמידים יוכלו
- לזהות את נקודת המבט של הכותב ונקודות מבט אחרות המוזכרות בטקסט.
- להסיק מסקנות מהתנהגות, הלך רוח וכוונה, ולצפות מה יקרה בהמשך
- להבין טקסטים ארוכים ומורכבים ברמה הכללית וגם ברמת הפרטים באמצעות אסטרטגיות קריאה שונות, הקשר, רמזים מילוליים ולשוניים.
- להשוות ולהנגיד רעיונות מרכזיים בשני מאמרים המתייחסים לאותם נושאים
- לענות על שאלות פתוחות קשות יותר במילים שלהם
- לתת פרזנטציה בעל פה בנושא המתייחס לפרויקט המעשי שלהם באמנות.
- להבין מטלות הקשבה מגוונות
- לכתוב טקסט בן 250-300 מילים תוך שימוש באוצר מילים ברמה גבוהה.
- לתקשר בכיתה באופן בלעדי באנגלית.
שקלול הציון:
עבודה בקורס (70%) טקסט לא מוכר (אנסין), טקסט מוכר, בחנים, עבודת כיתה, שיעורי בית, פרזנטציה בעל פה, פעילויות על בסיס הקשבה, משימות בכתב, השקעה והשתדלות.
עבודת גמר (30% ) הבנת הנקרא ומטלות כתיבה.
ציון סופי בקורס ישוקלל מעבודות כיתה וממטלת הסיום.
ציון מעבר לקורס הוא לפחות 65%
בחודשי הקיץ מוצעים קורסים אינטנסיביים.
מוצעות 5 רמות:
- רמה טרום בסיסית א': 30 שעות
- רמה טרום בסיסית ב': 60 שעות
- רמה בסיסית: 60 שעות
- מתקדמים א': 45 שעות
- מתקדמים ב': 45 שעות
הדרישות בקורסים אלו זהות לדרישות הקורסים במהלך השנה.
התלמידים ישובצו ברמות על פי הציון בחלק האנגלית בפסיכומטרי או במבחן עמיר׳׳ם.
יחידה ללימודי אנגלית- מרכז מיומנויות
היחידה ללימודי אנגלית
قسم اللغة الانجليزية كلغة أجنبية
Unit of English Studies
מרכז המיומנויות ללימודי אנגלית
ברוכים/ות הבאים/ות למרכז המיומנויות ללימודי אנגלית. המרכז הוא חלק מהמחלקה לתרבות חזותית וחומרית. אנו מזמינים אתכם לשפר את מיומנויות האנגלית בכתיבה, קריאה, דיבור ושמיעה למטרות מקצועיות ואקדמיות – לסטודנטים/ות ולסגל האקדמי בבצלאל.
אנו מעמידים לרשותכם מפגשים אישיים עם שניים מן המרצים/ות של המחלקה לאנגלית והדרכתה על-ידי שני סטודנטים/ות דוברי אנגלית. מרכז המיומנויות ללימודי אנגלית יסייע ויתמוך בסטודנטים וסטודנטיות שבחרו ללמוד קורסים שתכניהם מבוססים על השפה האנגלית, כמו גם בכאלו הלומדים בקורסי השפה באנגלית.
בנוסף, המרכז יציע קבוצות שיח בהן יוכלו סטודנטים להשתתף כהכנה למבחני TOFEL/IELTS ואף עזרה בהגשת טפסים כהכנה לחילופי סטודנטים. המרכז יסייע לסגל האקדמי בכל צרכיו באנגלית - הגהות לפרזנטציות, קורות חיים, הצעות מחקר, מכתבי המלצה לסטודנטים/ות וכדומה.
מה בידינו להציע?
המרכז למיומנויות אנגלית יסייע ויתמוך בסטודנטים שלוקחים קורסים מבוססי תוכן באנגלית, וכן לאלו שלוקחים שיעורי שפה.
סטודנטים שזכאים לקבל עזרה באנגלית מטעם הדקנאט ימשיכו לקבל תמיכה שם.
המרכז יפעיל גם "קבוצות שיח" בשפות זרות שסטודנטים יוכלו להשתתף בהם, במיוחד אלו שמעוניינים לשפר שפות נוספות לקראת חילופי סטודנטים.
מה אנחנו מציעים?
- משוב על מאמרים, דקדוק וכישורי שיחה במגוון נושאים
- סיוע בכתיבת המטלות בקורסי האנגלית או בפרזנטציות בכיתה
- עזרה בפיתוח טכניקות להבנת הנקרא
- עזרה בזיהוי בעיות דקדוק, תחביר או איות
זה שירות שמוצע בחינם לסטודנטים בבצלאל
"קבוצות השיח" בשפות זרות יתקיימו עם 2-3 סטודנטים שמתרגלים את השפה שלה יידרשו בחילופי הסטודנטים שלהם. הקבוצות יובלו על ידי חונכים-סטודנטים מבצלאל שהם דוברים את השפה. על מנת להשתתף בקבוצות אלו, ייגבה תשלום סמלי.
אנחנו גם מציעים עזרה בהכנה למבחני ה-TOEFL/IELTS ועזרה במילוי הטפסים לקראת חילופי הסטודנטים. גם עבור שירות זה ייגבה תשלום סמלי.
לשאלות כלליות: שלחו לנו אימייל skillscenter@post.bezalel.ac.il
כדי לקבוע פגישת במרכז אנגלית: ללחוץ על הלינק עד יום רביעי כל שבוע.
הפקולטה תוכל להיעזר בנו למשוב, הגהה של פרזנטציות, הצגת שקופיות, דואר אלקטרוני, קורות חיים, טפסים לחילופי סטודנטים, הצעות מחקר, תוכניות לימוד (סילבוסים), מאמרים אקדמיים וכו'. המפגשים הם אישיים ומותאמים לצרכים האינדיווידואליים של הפונים
על מנת לקבוע פגישה עם מרצה או עם סטודנט מדריך בהתאם לזמינותם במועד בו אתם מבקשים מפגש סיוע.
כדי לקבוע פגישת במרכז אנגלית: ללחוץ על הלינק עד יום רביעי כל שבוע.
המפגשים יתקיימו בחדר הפנימי של המחלקה לתרבות חזותית וחומרית.
סטודנטים/ות חונכים/ות
דליה קוסובסקי, לומדת אנימציה שנה שנייה. דליה נולדה במרילנד ועברה לישראל עם משפחתה. היא קוראת נלהבת עם נטייה מיוחדת לספרי פנטסיה. בשנה שעברה סייעה בשיעורי עזר באנגלית לתלמידים מבצלאל.
![דליה קוסובסקי](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2023-03/xportraits,P20copy.jpg,qitok=Zjb73AVL.pagespeed.ic.xNRUvaGodo.jpg)
גאיה ברודה. נולדה בירושלים, אך חייתה במצטבר שש וחצי שנים בקנדה, ארה''ב ובהונג קונג, כך שאנגלית היא כמו שפת אם שנייה עבורה. לומדת אנימציה שנה שנייה. אוהבת לטייל ברגל ולקרוא ומתעניינת בהיסטוריה ובפוליטיקה.
![גאיה ברודה](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2023-03/888_0.jpg?itok=zbOQwQcB)
עלויות
לסטודנטים/ות הלומדיםות קורסי שפה באנגלית - ארבעת המפגשים הראשונים ללא תשלום.
סיוע במילוי טפסים לחילופים או כתיבת מכתב כוונה - ארבעת המפגשים הראשונים ללא תשלום.
הכנה למבחני TOEFL או IELTS - תשלום של 40 ₪ למפגש קבוצתי של שלושה סטודנטים, בהנחיית מרצה היחידה לאנגלית, למשך 45 דקות – התחייבות לחמישה מפגשים.
קבוצות שיח:
קבוצה של שני סטודנטים, למשך 45 דקות - 40 ₪
קבוצה של שלושה סטודנטים, למשך 45 דקות - 30 ₪
אנו ממליצים על סדרה של חמישה מפגשים.
פרסים- המרחב להוגנות מגדרית
המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר בהוגנות מגדרית
הענקת פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר בהוגנות מגדרית | המרחב להוגנות מגדרית
השאיפה לשוויון והוגנות מגדרית נוגעת לכל תחום באקדמיה ולכל מרחביה המקצועיים והחברתיים. כחלק מפעולותיו הרבות של המרחב להוגנות מגדרית בבצלאל, הוענקו השנה לראשונה פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר המקדמים מודעות לנושאי הוגנות או שוויון מגדרי או כזה שמאתגר דעות קדומות ותפיסות מפלות הנוגעות למגדר, מכלל המחלקות בבצלאל.
קריטריונים עבור הפרס:
1. הפרויקט עוסק בנושאי הוגנות או שוויון מגדרי
2. הפרויקט מאתגר דעות קדומות ותפיסות מפלות הנוגעות למגדר
3. הפרויקט מציע: אלטרנטיבה/פתרון/יישום לנושא הוגנות ושוויון מגדרי באופן מקורי
4. בוגר/ת בצלאל בשנה האחרונה
5. הפרויקט קיבל ציון עובר לפחות והוצג בתערוכת הגמר המחלקתית.
הרכב הוועדה
רותי קנטור - יועצת הנשיא לקידום הוגנות מגדרית
ד״ר ליאת פרידמן - מרצה בכירה, ראש התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות
יוחאי אברהמי - מרצה במחלקה לאמנות, מרכז תחום רב תרבותיות ומגוון במרכז ההוראה
ליאורה רוזין - מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי
תמר ארמן - מנהלת רב תרבותיות ומגוון, חינוך וחברה בדקאנט הסטודנטים
רותי דיריקטור - אוצרת לאמנות עכשווית, מוזיאון תל אביב
ליטל מרקוס מורין - אוצרת ומנהלת גלריה ברבור, ירושלים
פרסי הצטיינות תשפ״א
הזוכים והזוכות:
מקום ראשון:
עלמה שני "One of a Kind", המחלקה לעיצוב תעשייתי
One of a Kind היא פלטפורמה להתאמה אישית של חזיות המאפשרת לכל אחת להרכיב חזייה הייחודית לה. באמצעות סריקה תלת־ממדית של הגוף נוצרת גזרת חזייה, המשתנה באופן אוטומטי במידותיה וברמת התמיכה שלה. החזיות מיוצרות בטכנולוגיית סריגה תלת־ממדית, המאפשרת שליטה בתכונות הבד באזורי התמיכה השונים.
הפרויקט של עלמה שני – מציע גישה חדשה להתאמה אישית של חזיות – משתמש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות של סריקה תלת מימדית לטובת התאמה אידיאלית של חזייה למשתמשת בה. המהלך מאפשר את העצמאות של כל משתמשת ולא התאמה גנרית לכל חזיה באשר היא. כחלק מעיקרון ההוגנות, יכולה כל אחת לבחון את גופה, ולייצר התאמה באופן עצמאי. הפרויקט משנה את יחסי הכוחות הקשורים לגוף הנשי משנה ומאתגר את העולם אופנה, את פולטיקת הגוף, חושף ונותן מענה לחוסר סימטריה שהודרה מן השיח.
מקום שני:
אנטנש יאלאו, "מעברים", המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית
בפרויקט המשלב קראפט עם חיבור לא שגרתי לפוליטיקה של זהויות צלחה יאלאו מהמורות קלישאתיות. ראויים להערכה רבה המחקר, התיעוד ואיסוף החומרים בתהליך, הנאמנות לשפה ולדרך הפעולה בעשייה. הכנות החומרית והצניעות בהם היא פועלת מתוך מודעות לעשייה ובגרות של אישה צעירה המשנה את נקודת מבטה, אנטנש נוגעת בנושאי מגדר אפליה ומעמד.
עינת גרינברגר, "ללא כותרת", המחלקה לצילום
עינת מצלמת את הגוף של אימהּ אמה ,במהלך שלוש שנים מרגע שאובחנה כחולת סרטן. תצלומיה מעידים על השינויים הדרמטיים המתחוללים בגוף האם ובסביבתה הקרובה. ההתמקדות בגופה המשתנה של האם מזמנת סוג חדש של התבוננות היוצאת מגבולות המגדר היא ממקמת את דמות האם כדמות אניגמטית, ״לא גברית ולא נשית, לא זקנה ולא צעירה״ כהגדרתה. התצלומים חושפים תהליכים אמביוולנטיים של דעיכה וצמיחה, אינטימיות וריחוק, סקרנות ואמפתיה.
ציון לשבח:
לורין חאלק, "Jasadik-hom", המחלקה לצורפות ואופנה
בחברות פטריארכליות, כמו בחברה שלורין גדלה בה, נשים צפויות להיכנע למגבלות שהציבה החברה.
בפרויקט בגמר חשפה והעלתה את המודעות בנושאים אלו דרך לבוש. מערכות הלבוש שעיצבה מבטאות את האמנציפציה של לבוש הנשים, על ידי הסתרת החלקים שצפויים להיות מוצגים ולהיפך. הקולקציה מורכבת מארבעה עיצובים: בגדים, אביזרים, תיקים ונעליים, בכל אחד מהם מודגש תקציר שנרקם או נכתב של המגבלות החברתיות על הנשים וקורא לשוויון.
אתי גרשפלד, ׳HYSTERICAL׳, המחלקה לתקשורת חזותית
סדרת כרזות הראויות לשבח המתארת את ההטיה באיבחון רפואי של נשים על ידי גברים, ואת המקורות ההסטוריים של ההשלכות של ניכוס גוף האישה על ידי גברים בהיבט הרפואי. הפרויקט מתמקד בפרקטיקות רפואיות שנהגו על ידי גברים אך נועדו לטיפול בביולוגיה הנשית ובמערכת המין והרבייה הנשית. הפרויקט נולד מתוך האבחנה שאברי הגוף כולם, למעט אחד, נקראים על־שם גברים, ומתוך ההתייחסות לדיאגנוזה ״הסטריה״ שהיתה נהוגה בהתייחסות לתופעות כאפילפסיה ואנדומטריוזיס.
הפרויקט מציף דרך סדרת כרזות אינפורנטיביות את האכזריות, הביטול, ההשפלה והאטימות בהתייחסות הגברית לרפואה נשית ולתסמינים ותופעות רפואיות שבלעדיות לנשים. בכך הוא מצביע על תופעה רחבה יותר של ההשלכות של הגמוניה מגדרית גברית ועל דיכוי מגדרי. גם אם חלק מהפרקטיקות המתוארות בפרויקט לא נהוגות יותר בטיפול הרפואי, טביעת האצבע שלהן עדיין ניכרת כיום.
אבישי אדלר, ׳צלם בהיכל׳, המחלקה לתקשורת חזותית
צלם בהיכל״ הוא מיצב הכולל מגילה אינטראקטיבית והקרנת וידאו הממחיש את החוויה של ההומוסקסואל הדתי ואת המתח העולה מהחלקים השונים של זהותו. במגילה מובא כתב אישום מאת ההומו הדתי נגד עצמו, בליווי מקורות מן התנ״ך, פרוטוקול בית המחוקקים, קטעי שירה ועשרות וידויים אנונימיים מעמוד הפייסבוק ״וידויים של להט״בים דתיות ודתיים״. גלילת המגילה משפיעה על הוידאו המוקרן
אבישי אדלר מציף את הנושא הטעון של החוויה ההומוסקסואלית במגזר הדתי בפורמט מקורי ודרמטי שמרפרר למרחב התפילה והלימוד התורני. בכתיבה, עריכה ואיסוף של תכנים רלוונטיים, בטקסט ודימוי, הוא מצליח לשקף את הקונפליקט הפנימי, את יחס החברה והסביבה הקרובה, ואת כובד המשא של הנטייה המינית.
פרסי הצטיינות תשפ״ב
הזוכים והזוכות:
מקום ראשון:
קלודט נסראללה "!Ya Welak", המחלקה לצורפות ואופנה
עם המון אומץ ותעוזה, קלודט נסראללה יצרה פרויקט המשקף ומעביר דרך סדרת תכשיטים את התחושות שלה כסטודנטית מהחברה הערבית, אשר מעיזה לשבור מוסכמות וללכת עם האמת שלה. בפרויקט הגמר היא הציפה תחושות המלוות אותה כאשר היא צועדת ברחובות העיר העתיקה בירושלים עיר מגוריה, ובמסר גלובלי להגנה אישית של הנשים בכל מקום בעולם בו הן נמצאות וחוות איום. זהו פרויקט אמיץ הקורא תיגר על מציאות יום יומית מאתגרת ולעיתים גם מאיימת.
מקום שני:
שרון ברקן, "תיחום ופשרה", המחלקה לתקשורת חזותית
הפרויקט של שרון ברקן מהמחלקה לתקשורת חזותית מבוסס על תיאוריה פסיכולוגית תעסוקתית בשם ״תהליך התיחום והפשרה״ (גוטפרדסון, 1981) ומנסה לבחון שאלה זו מבעד למבנה המשפחתי הנשי והבניות חברתיות שהונחלו מילדות. הפרויקט בוחן את התיאוריה בעזרת שיחות פתוחות עם שתים־עשרה נשים: שיחות על צמתי התיחום והפשרה בחייהן, על עבודתן, הסביבה שלהן ומחשבותיהן על בחירה חופשית בעולם התעסוקה. בפרויקט זה, שרון ברקן חקרה לעומק וחשפה מנגנונים ומבנים שלרוב סמויים מהעין.
לקריאה נוספת
קאיה תמר קדמי, "שילה" Feel safe Anywhere any time, המחלקה לעיצוב תעשייתי
שילה היא אביזר בטיחות חכם ולביש הנועד לתת מענה לתחושת חוסר הביטחון לנשים במרחב העירוני. שילה מתממשקת לאפליקציה Safeup שמעניקה רשת ביטחון קהילתית וולנטרית לנשים, ומאפשרת לעונדות אותה לקיים שיחה קולית עם 'שומרת' חברה בקהילה מכל מקום ובכל רגע ביממה ללא תלות בטלפון הסלולרי. בעודה מעניקה לעונדת מוגנות ותחושת שייכות לקהילה, שילה מהווה סמן אזהרה לסביבה.
לקריאה נוספת
ציון לשבח:
כרמל לבון , "לא בשבילך", המחלקה לתקשורת חזותית
לקריאה נוספת
עביר נגאר, ״שקופה״, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית
לקריאה נוספת
הילי לב, ״FemyCare״, המחלקה לעיצוב תעשייתי
לקריאה נוספת
דניאל ליברמן, ״שלומי קשור בחוט אל שלומך״, המחלקה לצילום
לקריאה נוספת
טל דרמון ואוריאן מלמד, ״עומד לרדת גשם״, המחלקה לאמנויות המסך
לקריאה נוספת
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך