עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
ברק דוד מזרחי, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ברק דוד מזרחי
היפרדות
2021
יוצר ומעצב מולטידיסיפלינרי, כותב מחשבות והגיגים, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בעשור האחרון בעל סטודיו לגיבוש תדמית ויצירת זהות לחברות ולעסקים. במסגרת לימודי התואר השני חקר ותיעד את האני כחומר משתנה תוך התבוננות עצמית ושאילת שאלות על זהות, יחסים ואותנטיות.
אתר אישי: https://www.brkdm.com/
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
הסרט "היפרדות" (8 ד׳), שיצר ברק דוד מזרחי, הוא קולאז׳ וידאו המספר בגוף ראשון את סיפור פרידתו של היוצר ממקצועו, ביתו ומזוגיותו ומציע לצופה שיטוט בחיבוטי הנפש המתבודדת.
הקולאז מורכב מאסופת חומרים אותם יצר סביב שאלת "האני" כחלק מחקירת זהויותיו השונות, החומרים התיעודיים והאותנטים משולבים בתכנים ויזואלים החוקרים מושגים ורעיונות אקזיסטנציאליסטים.
את הוידאו מוביל טקסט אישי שכתב, המניע את המהלך הויזואלי ומציג את מערכת היחסים הפנימית המורכבת של היוצר עם עצמו, בין סדר לכאוס, בין גריד לחריגה ממנו, בין עושר ועומס לריק אינסופי, בין דיבור ותנועה סדורה לקולות מפוזרים, נוגדים וקקפוניים.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
את המחקר הרחב במהלך הפרויקט ליוו מושגים ותפיסות הקשורות לאותו האני שמבקש הפרויקט לחקור, בין הבולטים: האחר, דקונסטרוקציה, הריזום, ריבוי, מבט ומבע, ממשיות ודמיון, אותנטיות ואמת, הנרקיס, השתקפות, החזקה והכלה, אינקובטור, קלידאוסקופ. חשוב לסמן בנפרד את מושג הקוטביות (ניגודיות/בינאריות) שנכח באופנים שונים במרבית מעבודותיו של ברק ובתפיסתו את העולם בשל המתח בין הקטבים והעמדות המנוגדות המגדירות את טווח התנועה ואת היחסים המתאפשרים בין שני גופים (רעיונות/מושגים/אוביקטים). בין צמדי הניגודים הרלוונטים לפרויקט: מהותי ומקרי, ממשי ודמיוני, אוביקט וסוביקט, פנים וחוץ, האני והאחר, זהות וזרות, פירוק והרכבה, שבר ואיחוי, גלוי ומוסתר, לבד ויחד, הפנמה והחצנה, קיים ובטל, מהות וטפלה, גוף ורוח. בנוסף, חקר והעמיק ברק בתפיסות הזרם האקזיסטנציאליסטי (ובאקזיסטנציאליזם הצרפתי בפרט) ובמושגי הבסיס שלו.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
מהלך הפרויקט הובל על ידי טקסט בעזרתו נבחנו רעיונות הקשורים לאני. הפרויקט אפשר לברק לחקור מערכת היחסים בין הקטבים, לבחון את השתנות הגוף ביחס להשתנות המילים, לספר על המפגש המשתנה שלו עם עצמו, על זהות, זרות ומה שבניהן. בעזרת חקירת השפה והמילים בחנתן ברק את היכולת לשנות את הפרספקטיבה האישית ואת האופן בו האני מזהה את עצמו בעזרת וידאוים נסיונים.
הכירו את הבוגרים/ות
דרור אמסלם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
דרור אמסלם
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי
2021
דרור אמסלם מגיע מתוך עולם הפרסום כאיש קריאייטיב. בוגר בשנת 2010 של המכון הטכנולוגי חולון במחלקה לתקשורת חזותית. כיום הינו יוצר עצמאי, מרצה במכון הטכנולוגי חולון, מקעקע וחוקר את שדה הטכנולוגיה בהתמקדות על בינה מלאכותית, זיהויי פנים ורשתות חברתיות, ובנוסף חוקר את תחום פיתוח הקוד בעולם העיצוב. דרור הציג בתערוכות ופסטיבלים, כמו: תת תרבות, Pan Galley, The Berlin Film Festival, Intenational Student Film Festival, TLVFEST- LGBT film festival
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט ״פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי״ מורכב משני חלקים. החלק הראשון הינו חלל מעבדתי-חוויתי ובו חוברות המייצגות מגדרים שונים ולצידם מצלמה נסתרת. המצלמה מחוברת למערכת בינה מלאכותית המבצעת זיהוי פנים וזיהוי מגדרי. חלל זה מעוצב כחוויה המוכרת מתערוכות בתחום התקשורת החזותית. משם ניתן לעבור לחלל השני - חדר הבקרה. בחלל זה מוצבים מסכי מחשב המציגים לצופה בלייב את קלט המצלמות מהחלל הקודם עם ניתוח והדבקת לייבל המתאר זהות מגדרית ונקודות לזיהוי הפנים. לצידם מסכים עם מידע נוסף: אנימציה בנראות קוד, שמשמשת כמילון למושגים מתחום הזהות המגדרית. מסך נוסף עם סרטון המסביר את מונח הפנאופטיקון ואת הפרויקט. ובנוסף, מסך של מצלמת אבטחה המוצבת בתערוכה. הפרויקט מטרתו לעורר מחשבות על האלגוריתמים של בינה מלאכותית המנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו הקטגוריות המגדריות הופכות לנזילות. הפרויקט מבקש להביע ביקורת ולחשוף טפח מהמנגנון הזה ומזמין אותנו לשאול על מקומנו בתוכו.
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
הפנאופטיקון הדיגיטלי הוא תוצאה של שיתוף מידע אוטומטי ועיוור של המשתמשים.ות ברשת. האפליקציות השונות מנתבות אותנו למסור מידע באופן מניפולטיבי, וכך יוצרות מערכת וולונטרית של מעקב, המשמשת גורמים חוקיים ומסחריים. שימוש פעיל ברשתות החברתיות מאפשר לגורמים מסחריים לייצר תוכן מותאם למשתמשים.ות, לאסוף עליהם מידע ולרכזו אצלם.
אך האם עלינו להשלים עם מצב עניינים זה? מה קורה למשל כאשר אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו קטגוריות מגדריות הופכות לנזילות? הפרויקט חושף טפח מהמנגנון הזה, ומאפשר לנו לחוות את שני צדי החוויה: מצד אחד, להיות אותה ישות יומיומית שמאפשרת שיעקבו אחריה ומצד שני לראות איך הטכנולוגיה פותחה על מנת שתוכל להדביק עלינו תוויות ולהפוך אותנו לפריטים סטטיסטיים.
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו,2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בשנים האחרונות אנו חיים.ות בעולם בו מתפתחת הטכנולוגיה בקצב כה מואץ, עד כי נדמה שזהו עולם עתידני. הרשתות החברתיות, האפליקציות ואתרי האינטרנט ממקמים את עצמם בעומק חיינו, כחלק משגרת היומיום, ועושים כל שביכולתם כדי לשאוב מאיתנו מידע. ככל שהם יודעים עלינו יותר, כך הם יכולים להציע לנו שירותים ותכנים מותאמים אישית, לעודד אותנו להזין אותם בתוכן, לגרום לנו לרכוש מוצרים ברשת ולהשפיע עלינו ועל סדר היום שלנו בדרכים שונות. כל זה כבר לא חדש עבורנו. כולנו מודעים.ות לכך שאנו נתונים.ות במעקב, ובכל זאת אנחנו תורמים.ות למערכות הללו נתונים בחפץ לב, ולרוב מדחיקות.ים את העובדה שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מעצבים את חיינו ואת הדימוי החברתי שלנו.
הכירו את הבוגרים/ות
דקנאט - חדשות ואירועים
דקנאט הסטודנטים
مكتب عميد الطلبة
Dean of Students
היחידה ללימודי אנגלית
היחידה ללימודי אנגלית
مركز المهارات لتعلم الانجليزية
English Skills Center
היחידה ללימודי אנגלית
מטרת לימודי השפה האנגלית היא לסייע לסטודנטים לפתח את ארבע המיומנויות לרכישת השפה: קריאה, כתיבה, דיבור ושמיעה, על מנת לפתח לומדים עצמאיים, הבטוחים ביכולתם לתקשר בשפה האנגלית בהצלחה. בנוסף, הסטודנטים ירכשו מוכנות גבוהה לתפקד ולהשתלב בעולם המקצועי. הסטודנטים יקבלו אישור לפטור מלימודי האנגלית לאחר שיעברו את הבחינה לרמת מתקדמים ב'.
הסטודנטים נדרשים לסיים את הקורס באנגלית בסוף הסמסטר השני של שנת הלימודים השנייה. כל השיעורים היברידיים – השיעורים בימי ראשון מתקיימים בבצלאל, יתר השיעורים בימים הנוספים מתקיימים בזום. נושאי הקורסים יתייחסו לעולם האמנות והעיצוב.
תכלית קורסי השפה היא לסייע לסטודנטים בפיתוח ורכישת ארבע מיומנויות בשפה באנגלית – קריאה, כתיבה, דיבור והאזנה, הקניית ביטחון עצמי, למידה עצמאית ומסוגלות לתקשר בהצלחה בשפה האנגלית. בנוסף, הסטודנטים מקבלים כלים והכנה מעשית לתפקוד ושילוב בעולם המקצועי. הסטודנטים יקבלו 'פטור' מלימודי אנגלית לאחר שיעברו את רמת 'מתקדמים ב'.
קורסי התוכן באנגלית
סטודנטים שמתקבלים לבצלאל ברמת 'מתקדמים ב' או 'פטור', נדרשים ללמוד קורס תוכן אחד או שניים בשפה האנגלית. בקורסי התוכן ההרצאות, הדיונים, הפרזנטציות, חומרי הקורס ומטלות הקורס יילמדו בשפה האנגלית.
מרכז המיומנויות באנגלית הוקם כדי לסייע ולתמוך בסטודנטים שלומדים בקורסי התוכן והשפה. בנוסף, המרכז ייתן מענה גם למרצים ולצוות העובדים המנהליים באקדמיה בנושאים הנוגעים לשפה האנגלית.
נשיא בצלאל
נשיא בצלאל
رئيس بتسلئيل
President of Bezalel
פרופ׳ עדי שטרן הוא נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. שטרן הוא מאמין נלהב בכוחם של האמנות, העיצוב והאדריכלות להשפיע על העולם ולשנותו לטובה. הוא דוגל במצוינות ובחשיבותו וייחודו של החינוך לאמנות ועיצוב, במטרה לקדם פיתוח ושכלול של המבט הפלורליסטי, החשיבה הביקורתית, היצירתיות והמקוריות.
לתפיסתו, בצלאל, המקבלת ללימודים את היוצרים והיוצרות המוכשרים ביותר, מחויבת להכשירם ולהופכם לאמנים, אדריכלים ומעצבים מן השורה הראשונה, שיהיו גם שגרירים וסוכני שינוי; מעורבים בסביבתם, עתירי ידע ומיומנויות ובעלי רצון ויכולת להשפיע על התרבות, החברה והכלכלה בישראל ובעולם.
פרופ׳ עדי שטרן הוא מעצב גרפי, מרצה ומחנך. כאיש בצלאל שטרן החל את דרכו המקצועית כסטודנט במחלקה לעיצוב גרפי ומאז 1997 הוא מלמד באקדמיה וכיהן בתפקידים שונים, בין השאר כראש מסלול, ראש המחלקה לתקשורת חזותית (2016-2008) ומ״מ נשיא האקדמיה. החל מאוקטובר 2015 מכהן שטרן כנשיא בצלאל.
פרופ' שטרן הוא בוגר בהצטיינות של המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל ומוסמך בהצטיינות בטיפוגרפיה ועיצוב גופנים מאוניברסיטת רדינג, בריטניה. עם תום לימודיו בבצלאל, עבד שטרן במשך כשנתיים בסטודיו של דוד טרטקובר. בשנים 1994–2015 הוביל שטרן סטודיו לתקשורת חזותית וטיפוגרפיה שהתמחה בעיצוב בתחומי התרבות והאמנות.
בין הגופים עימם עבד לאורך השנים ניתן למנות את מוזיאון העיצוב חולון, מוזיאון תל אביב לאמנות, להקת המחול בת-שבע, האוניברסיטה העברית, פסטיבל ישראל, המרכז הבינתחומי הרצליה, שידורי קשת והאופרה הישראלית. במסגרת עבודתו עם יד ושם, ניהל שטרן את עיצוב התקשורת החזותית והטיפוגרפיה בתערוכת הקבע בביתן היהודי באושוויץ. עוד ייעץ בתחום עיצוב הגופן לחברות מהחשובות בעולם, ביניהן: Microsoft Typography, Linotype, Monotype. לצד פעילותו כמעצב, שטרן חוקר ומרצה על תולדות הכתב העברי ועיצובו.
שטרן הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות וזוכה פרס העיצוב מטעם משרד החינוך והתרבות. עבודותיו נכללו בתערוכות רבות וזכו בפרסים שונים בארץ ובעולם. ראויים לציון במיוחד הפרס הראשון בתחרות איגוד המעצבים הטיפוגרפים של טוקיו, ועיטורי הכסף והארד בתחרות Art Directors Club, New York.
נאומים, כתבות וראיונות של נשיא בצלאל – בקישור כאן.
123
תוכן כאן...
אוהד חדד, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אוהד חדד
מזבח שמש
2022
גלריית תמונות
אוהד חדד, קהלת בן דוד, צילום ועיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אוהד חדד, ׳שמש׳, צילום ועיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אוהד חדד, ׳שעות העתים׳, פרט, צילום ועיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אני סוגד לשמש, או נכון יותר - מודה לה.
להשקות את העציצים, לאכול אבטיח, לערוך פיקניק באור השמש, כך אנחנו מודות לשמש.
דתות נולדות, דתות נזנחות, ורק השמש עודנה.
היא אינה רעיון קונספטואלי, היא כאן - זורחת ושוקעת. הכל סובב סביבה, כשהיא תגווע, אנחנו נגווע. היא ראשית לכל, מקור האלים והאלוהויות. אין עוד מלבדה.
המזבח שלי מזמין חזרה לשורשינו. אל אמונה כי הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר ואין חדש תחת השמש.
גלריית תמונות
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה, 2022 (צילום: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה בתערוכה (צילום: אלה ברק, תיעוד התערוכה: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה, 2022 (צילום: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳שמש׳, מראה הצבה בתערוכה, 2022 (צילום: דור קדמי)
אוהד חדד, ׳ברכת הזריחה׳, קרמיקה, הדפס דקאל, 2022 (צילום: אלה ברק)
מזבח זה מאגד ומחייה אלי שמש קדומים, סוגדי שמש וחפצי שמש מוכרים מתקופות עבר שונות.
מראשית האנושות אנחנו סוגדות אל השמש, המאור הגדול, היא הנותנת אור וחום - מחיה וממיתה. היא נעוצה עמוק בשורשי התרבות שלנו, מציורי המערות ועד שיזוף בהתזה. אין חיים בלעדיה על ארץ. היא מתקיימת באופנים שונים בכלל הדתות, האמונות ותפיסות החיים.
זו הסגידה - או נכון יותר ההודייה - האישית שלי לשמש. אני שוזר חוט ממצרים העתיקה דרך מגילת קהלת ועד הבארוק האירופי ומחבר בין אלפי שנים ותרבויות. הנה הוא מזבח, המחזיר עטרה ליושנה. מאיר את הבוראת, המעניקה חיים על פני הארץ - חמה, שמש, שפש, רע, אפולו, אתון, הליוס, וירוטוטיס, מיתרה, צ׳וקוו, מאלינה, אמטראסו, אינטי, שמות רבים לה.
זהו מהלך רב-כיווני של מחקר הנע בין יצירת מזבח לבין הקמת תערוכה - תנועה בין מחקר ארכיאולוגי ויצירה ספקולטיבית. בעזרת אמצעים סיפוריים, מאומתים, דימיוניים, רוחניים ואיזוטריים. אני שואב השראה מסוגדי השמש שבאו לפניי הקמים-לתחייה באמצעות מזבח זה.
גלריית תמונות
אוהד חדד, סיכת שמש, עיצוב דיגיטלי, הדפסת אמייל, 2022
אוהד חדד, ׳הבל הבלים׳, צילום דיגיטלי, עיבוד דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
אוהד חדד, ׳אחנתון ואני׳, צילום דיגיטלי, 2022 (צילום: אלה ברק)
ושקעה שמש; וכל אשר על ארץ, יתום; וכל עין שוקעת; אורה הוא מאיר; נולד ירח; אם כל חי; ואם לא בא, לא בא יום, לא מחר; ושקע וזרח; ושקעה וזרחה… תבוא; תחזור; יום לילה.
מזמור לשמש השוקעת מתוך ״ לוח השקיעה״, אוהד חדד, 2022.
גלריית תמונות
הכירו את הבוגרים/ות
אורית עריף, התכנית לתקשורת חזותית, 2022
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des.)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אורית עריף
מבושה לתקומה
2022
אורית עריף, מאיירת ואמנית קומיקס, מתמחה בקומיקס אוטוביוגרפי.
עבודותיה פורסמו בעיתונים, כתבי עת ואנתולוגיות.
שימשה כמרצה לאיור/קומיקס במכללת עמק יזרעאל, ביחידה ללימודי חוץ של בצלאל ובמסגרות פרטיות שונות.
עבודותיה הוצגו בתערוכת יחיד באכסדרת גלריית מרכז ההנצחה בקריית טבעון ובתערוכת יחיד (במסגרת שבוע האיור) במוזיאון יפו העתיקה.
ב- 2019 יצרה והוציאה לאור יומן גרפי בשם "היי, מישהו שומע אותי", שהתקבל על-ידי הקוראים והמבקרים בחום רב.
גלריית תמונות
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף מציגה את מבּוּשה לתקומה, יצירה אוטוביוגרפית-ממוארית, המספרת בגוף ראשון את סיפור התמודדותה של היוצרת עם טריכוֹטילוֹמניה – הפרעה נפשית המתבטאת בדחף אובססיבי למרוט את שיער הגוף והתנהגויות דומות של פגיעה גופנית עצמית.
העבודה מאורגנת כמִבנה קריאה (סוג של מיצב) המכיל איורים וטקסטים.
בחלקו החיצוני של המבנה מאוירת דמותה של המפלצת המיתולוגית מדוזה גורגונה, הידועה באכזריותה. חלקו הפנימי של המבנה עוסק במבט הסובייקטיבי, האינטימי, על חיים שיש בהם פן "לא תקני". זוהי רפלקסיה, מרחב הפורש באופן שאינו לינארי סיפור הנוגע בהרגשת האחרוּת, הסתרתה והבושה הנלוות אליה, שנות ילדותה והתבגרותה של עריף בחינוך המשותף בקיבוץ ועוד.
פגיעותו של הגוף האנושי, המופיע בעבודה כאוסף קטוע, פגום ומשובש של איברים, משתקפת גם בגולמיות החומרים מהם היא עשויה.
גלריית תמונות
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
על הבחירה באלמנטים חזותיים מרכזיים בעבודה
- תשעה פרגודים מחוברים זה לזה – הפרגודים, שעל-ידי חיבורם זה לזה בצירים, יוצרים מבנה בעל חלל פנימי, הם היסוד המארגן של העבודה. בחוויית ההתמודדות שלי עם הטריכוטילומניה יש משמעות רבה למה שרואים מבחוץ, למה שקורה בפנים ולמתח בין שתי הזירות. לכן היה חשוב לי לאפשר לצופה ללכת סביב המבנה בעקבות הדימוי המונומנטלי (מדוזה גורגונה התוקפת את עצמה), ולהיכנס אל תוך המבנה, אל חלל אינטימי בתוכו אוסף של דימויים וטקסטים המספרים את הסיפור האישי-נפשי שלי.
- טקסט ואיור – ראשית, זו השפה בה אני יוצרת. שנית, קיים מרכיב חשוב בטריכוטילומניה הנוגע במה שניתן להסביר, לנמק לתמלל באופן רציונלי ובניגוד לכך, במה שמורגש אך בלתי אפשרי לתאר אותו במילים. הטקסטים והאיורים בעבודה מייצגים את הדואליות הזו.
- עבודה ידנית – יצירת הפרויקט המאויר בעבודת יד תוך שימוש בחומרים כמו ניירות, צבע גואש, קרטון ואחרים קשורה באחד הנושאים המרכזיים של הפרויקט: גוף. הפיזיות של החומרים (שכבות הקרטון, קימוטי הנייר, נוזליות הצבע וכד') מייצגת את הגוף אנושי, הגוף שלי. כמוהו גם החומרים הגשמיים יכולים להיות מושא למבט ולחוויה תחושתית מגוונת. ההחלטה לעבוד ללא עזרת תוכנות מחשב, סריקה, הדפסה וכד' מובילה בהכרח ליצירת דימויים שכל אחד מהם הוא חד-פעמי ובעל פוטנציאל פגיעות – טקסט בכתב יד על קרטון שהתקמט, איור "שלא יצא לי טוב" וכד' – גבוה, כמעט ללא אפשרות תיקון. באופן הזה נוצרת אסתטיקה המושתתת על גולמיות, ייחודיות וחוסר מושלמות, כמו הגוף האנושי.
גלריית תמונות
אורית עריף, משמאל: ׳הסירנה׳,מתוך פרויקט ׳איורים לאודיסיה׳, מימין: ׳פנטזיה׳ (פרק מתוך היומן הגרפי "היי, מישהו שומע אותי")
אורית עריף, ׳נקודות׳, הדפס רשת, 2021
אורית עריף, סקיצה, עט פיילוט על נייר, 2022
אורית עריף, ׳אני ומדוזה גורגונה׳, 2021
שלושה מושגי מפתח היו מרכזיים בעבודת המחקר ובעבודה המעשית בפרוייקט:
בושה – הקשר שלה למבט חיצוני ואשמה; בזות (לפי הגדרתה של ז'וליה קריסטבה) – על מרחביה ה"לא ראויים" מבחינה פיזית, נפשית והתנהגותית; ומפלצתיות נשית – היותה אמביוולנטית ולימינלית, מקור לכוח ולפגיעות. הקשר שלה למושג הבזות ולמיניות.
גלריית תמונות
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
אורית עריף, ׳מבושה לתקומה׳, טכניקה מעורבת, 2022 (צילום: דור קדמי)
הכירו את הבוגרים/ות
ארכיוני ירושלים - אוספים
ארכיוני ירושלים
أرشيفات القدس
Jerusalem Archives
'ארכיוני האדריכלות של ירושלים' - אוספים
ההנגשה הדיגיטלית של ארכיוני האדריכלות ירושלים
'ארכיוני האדריכלות של ירושלים' הוא מאגר מידע המאגד שבעה אוספים העוסקים בתכנון, אדריכלות, עיצוב ושימור ירושלים בעת החדשה. מטרתו לייצר הנגשה דיגיטלית של תכניות עירוניות, שרטוטי מבנים, צילומים ומסמכים כתובים, המתעדים את עברה הקרוב של ירושלים, לציבור המתכננים, האדריכלים, המשמרים ומקבלי החלטות, כמו גם לציבור החוקרים והקהל הרחב, לצורכי שימור ותכנון, מחקר והיכרות עם העיר. המאגר, הנשען על ההנחיה המופיעה בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה (תשנ"א), לבסס מדיניות שימור, והצהרה על מבנים כ'ראויים לשימור' על תיעוד, נוצר בשיתוף פעולה בין בית הספר לארכיטקטורה, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, והרשות לפיתוח ירושלים, בין השנים 2019—2022 ובתמיכת מחלקת השימור של עיריית ירושלים, הספריה הלאומית ומשרד ירושלים והמורשת.
הפרויקט התמקד בעת החדשה, מתוך הבנה שבתקופה זו - מסוף האימפריה העות'מאנית, דרך השלטון הבריטי, השלטון הירדני במזרח העיר, ועד ימי ראשית המדינה - התחוללו שינויים אדירים בהתפתחותה של ירושלים ובעיצובה. חשיפת האוספים השונים נועדה להציג נקודות מבט שונות ולאפשר יצירת נרטיבים עירוניים מגוונים. האוספים שנכללו במאגר נוצרו בארכיונים ממלכתיים, עירוניים ופרטיים, בארץ ובחו"ל, והם נבחרו על פי תרומתם למכלול וכן על פי שיקולים טכניים של נגישות לחומרים עצמם ופוטנציאל ההנגשה שלהם ברשת. הקטלוג למאגר המידע נבנה על פי מודל קונספטואלי המספק הגדרות ומבנה פורמלי למושגים וליחסים המשמשים לצורך תיעוד מורשת והנמצא בשימוש במוזיאונים, ספריות וארכיונים בכל העולם. מטרת תהליך הקיטלוג היה לאסוף פרטים לגבי מבנים, אישים ומוסדות מתוך המסמכים שנסרקו, תוך זיהוי קישורים וחיבורים בינם לבין עצמם, וחיבורם למאגרים דומים. לקטלוג נוספו גם פרמטרים המתייחסים למאפיינים הפיזיים של המבנים או האתרים שזוהו, בהתייעצות עם רשות העתיקות, וכן מאפיינים גיאוגרפיים. המידע מוצג בחלקו בעברית, בערבית ובאנגלית. בסך הכל זוהו ותוארו במסגרת תהליך הקיטלוג 980 אתרים; 660 אישים; ו- 350 מוסדות, והמידע שנאסף אודותיהם מייצר בסיס לאונטולוגיה ירושלמית רחבה, ייצוגית ושיתופית.
בשלב זה מוצגים ברשת שני אוספים, אוסף בית המודל, עיריית ירושלים, והאוסף הפרטי של מהנדס העיר לשעבר, בן ציון גיני.
במהלך תקופת הפרוייקט התקיימו ימי עיון וסדנאות עם מומחים לשימור והנגשה דיגיטלית בארץ ובעולם, כנס בינלאומי, ותערוכות להצגת הממצאים. הפרוייקט ניזום על ידי פרופ' אדר' מייק טרנר ונוהל על ידי ד"ר נועה הייזלר רובין, שניהם מבית הספר לארכיטקטורה.
גלריית תמונות
האוסף נאצר לצורך הפרויקט מתוך ארכיון ראש הממשלה באיסטנבול (Başbakanlık Osmanlı Arşivi) בעזרת צוות חוקרות באוניברסיטת קדיר האס, איסטנבול, ובראשן פרופ' ארכ' יונצ'ה ארקן. לאור ריבוי הממצאים העוסקים בבנייתה של 'אל-קודס אל-שריף', כפי שמכונה העיר במסמכים - הכתובים תורכית עות'מאנית - החוקרות בחרו להתמקד במבני צבור ובמבנים דתיים. 280 המסמכים שזיהו כוללים תכניות לשיפוץ כנסיית הקבר והקמה של כנסיות חדשות בעיר העתיקה ובסביבותיה, וכן הקמת בתי החולים היהודיים שערי צדק וביקור חולים ובתי חולים עירוניים כלליים; תיעוד ביקורו של הקיסר וילהלם הגרמני בשנת 1898 והכנות עבור ביקור זה, כולל הרחבת שער יפו. כן כלולים באוסף מסמכים המתייחסים לשינויים משמעותיים בעיר, כגון הקמת תשתיות ופריצת השער החדש. בדוח שצורף לאוסף טענו החוקרות שמכיוון שהעיר לא תוכננה בתקופה זו בקנה מידה כולל (וזאת, בניגוד לערים עות'מאניות אחרות), מאפשר גוף המסמכים שנוצר לחשוף את תכנית המודרניזציה העירונית הכוללת של השלטון העות'מאני לירושלים.
הדוח שהוגש על ידי אוצרות האוסף שימש בסיס לקטלוג המסמכים במסגרת הפרוייקט. המסמכים המקוריים סרוקים ונגישים באתר ארכיון ראש הממשלה.
קישורים:
דוח מחקר: 'המודרניזציה העות'מאנית של ירושלים, 1837—1917' (באנגלית)
מסמכי התערוכה 'הוד מלכותו הרחום', איסטנבול, נובמבר 2019
גלריית תמונות
אוסף התכנון המנדטורי, 1918-1948 השמור בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים, כולל כ-5000 מסמכים העוסקים בתכנון העיר בתקופת המנדט, ובתוכו חמש תכניות אב ומתאר לעיר וכל נספחיהן, עשרות תכניות לשכונות, ותיקות וחדשות, ולאזורים מתחדשים בעיר החדשה, מאות תכניות פרטיות ואלפי מסמכי פרוטוקול. אחסון החומרים וקטלוגם השתנו עם הזמן, עם כניסתם לתפקיד של פקידים חדשים שאימצו סדרים חדשים. בנוסף, המסמכים עצמם שינו מקום מעת לעת, וכך נוצרו רשימות מצאי ארוכות ולא אחידות. כדי לסכם את החומר ולהעריכו לצורך עבודת הפרוייקט, נעזרנו במר בני וייל, עובד עיריה לשעבר שלו ניסיון רב בעבודה על חומרי הארכיון, שהציע את חלוקת החומרים לחטיבות נושאיות. החטיבה 'תכניות תכנון ערים', המקשרת בין כולן, המשיכה לשמש בסיס למספור תכניות העיר אחרי המנדט; תכנית 62 בתוכה היא תכנית המתאר התקפה לעיר, והיא הוכנה בשנת 1959. תכניות 1—27 הן התכניות הראשונות שהוכנו לתכנון כל השטח העירוני (שאך הוגדר) ובתוכן 16 תכניות שכונתיות, תכנית לחומות העיר העתיקה והפארק שסביבן, תכנית לשמורת טבע במורדות של הר הצופים, תכניות לכביש הטבעת העירוני, תכנית להתוויית דרך חברון, ותכנית לבית חולים עירוני במזרח ירושלים.
הדוח של מר וייל שימש כבסיס לקטלוג 1500 מסמכים באוסף. המסמכים עצמם טרם נסרקו.
גלריית תמונות
בן ציון גיני (1869—1945) נולד באיזמיר, תורכיה, והגיע לפלסטינה העות'מאנית בשנת 1883. הוא למד הנדסת מכונות בפריס וובלונדון, ובשנת 1911 מונה לתפקיד מהנדס העיר של יפו. בשנת 1917 הוא הוזמן על ידי ראש העיר של ירושלים, חוסין סלים אל-חוסייני, לשרת כמהנדס העיר הראשון של ירושלים. הוא המשיך בתפקידו זה גם תחת שלטון המנדט הבריטי ופרש בשנת 1926.
כמהנדס העיר של ירושלילם, גיני עבד בביצור העיר בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך עבד על תכנונן של שכונות ודרכים, תשתיות בכלל והפרצלציה של אזורים בעיר.
הוא גם עיצב מספר מבני יבור יהודיים בעיר העתיקה ופעל לפיתוח ולשיקום של מסגד אל-אקצא. הוא אף הניח תשתית חשובה לתכניות הראשונות לעיר.
האוסף האישי של גיני, שנאצר על ידי נכדו ושמור בידי משפחתו, כולל כאלפיים מסמכים, והוא היחיד המתעד את כלל פועלו. נמצאות בו תכניות לבית כנסת 'פורת יוסף' ולשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה, ריצוף לשכונת מאה שערים ופרצלציה לשכונת שערי חסד, תכניות לקולנוע 'ציון' במרכז העיר ואף לביתו הפרטי של המהנדס, שהוקם בשנות השלושים ברחוב המלך ג'ורג'. עוד באוסף תכתובות רבות הכוללות התייחסות למתרחש בתוך מנגנוני התכנון של העירייה במפנה השלטון בעיר.
האוסף סודר במסגרת הפרוייקט בארבע חטיבות: ארכיטקטורה; מסמכים אישיים; עיתונים ופרסומים; וחומר היסטורי. החומר נסרק כולו והוא זמין
באתר הספריה הלאומית.
קישורים נוספים:
היו זמנים בירושלים, יומני קולנוע ציון: מסמכי בן-ציון גיני בפביליון בצלאל, יולי 2022
אוסף האישי של מהנדס העיר לשעבר, בן-ציון גיני, לינק לספרייה הלאומית
גלריית תמונות
אוסף תיקי התיעוד למבנים הוכן במחלקת השימור בעיריית ירושלים עבור כאלף מתוך 4000 המבנים המיועדים לשימור בעיר, על פי רשימה שראשיתה בתקופת המנדט ועיגונה בתכנית האב לעיר משנת 1968. בנוסף הוכנו 17 תיקי תיעוד מתחמיים לשכונות מרכזיות ובהן המושבה היוונית, המושבה הגרמנית, קטמון, בית וגן ומקור-חיים, מע"ר מזרח, פארק 'טדי' ושכונת שמעון הצדיק. התיקים הוכנו במשך השנים על ידי עשרות אנשי מקצוע, והם אינם אחידים בצורתם ובתכניהם. הם כוללים מפות היסטוריות, תצלומי אויר, תכניות עירוניות, תכניות למבנים וסקירות של ספרות מקצועית, וכן שרטוטים וסיכומים שהוכנו על ידי יוצרי התיקים. במסגרת הפרויקט קוטלגו 320 תיקים ותכניהם נותחו. במסגרת זו, זוהו מסמכים הנוטים לחזור על עצמם בתיקים רבים – מפות, תצלומי אוויר וספרות משנית - כך שבמשך השנים, נוצר גוף בסיסי של ידע המשמש את העוסקים בתיעוד ירושלים כנקודות התייחסות עקרוניות, ומייצר למעשה המשכיות נרטיבית.
התיקים נגישים כולם באתר ה- GIS של עיריית ירושלים.
קישורים נוספים:
שכבת השימור במערכת GIS עיריית ירושלים
תיקי התיעוד המתחמיים באתר עיריית ירושלים
גלריית תמונות
האוסף נוצר בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, אז הוכר עבור העיריה מודל העיר. לצורך הכנת המודל, השתמשו יוצריו, דיק ואת'ל הרווי, ב-120 מפות בסיס, עליהן סימנו במדויק את הנקודות מהן צילמו כעשרים אלף צילומים ברחבי העיר. צילומים אלו מהווים תיעוד מלא של העיר בנקודת זמן מסוימת, ועליהם הצטרפו צילומים נוספים ברבות השנים.
כל 120 המפות ו- 20,000 התצלומים קוטלגו ונסרקו והם נגישים באתר הספריה הלאומית.
קישורים נוספים:
קישור לאוסף בספריה הלאומית
גלריית תמונות
האוסף נוצר עבור העיריה על ידי האדריכלים פרופ' מייק טרנר וארי כהן בשנים 2006—2008 ובו תיעוד מפורט של כמאה ועשרים אתרים בעיר העתיקה. האתרים שתוארו זוהו כראויים לשימור כבר בתקופת המנדט הבריטי וזכו לתיעוד נוסף בשנות התשעים של המאה העשרים, עם ההכרזה של אונסקו על העיר העתיקה וחומותיה כאתר מורשת עולם. הכרטיסיות המסכמות שהוכנו לכל אתר כוללות מידע רב שנאסף במהלך הפרויקט ובו צילומים, שרטוטים אדריכליים ואיורי פריטים.
כל הכרטיסיות קוטלגו במהלך הפרוייקט. הן קיימות באתר עיריית ירושלים.
מתוך אוספי חטיבת האדריכלות בפרויקט הארכיון הלאומי הדיגיטלי, נכלל במאגר אוסף המתבסס על אוספי הספריה הלאומית זוהו והותאמו למאגר כ- 1100 רשומות של אדריכלים שפעלו בירושלים ו/או של מבנים שהוקמו בעיר כגון מבנים שונים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, תכניות לשכונת רמות ולשכונת תלפיות מזרח; מע"ר ירושלים וכן הצעות שונות לתכנון בית המשפט העליון, בנין העיריה, ומשכן הכנסת.
קישורים נוספים:
קישור לאוסף בספריה הלאומית
אדריכלות נוף - תואר ראשון- קבלה
תואר ראשון באדריכלות נוף
برنامج اللقب الأول في هندسة المناظر الطبيعية
The Undergraduate Program in Landscape Architecture
מתעניינים/ות בלימודים?
הרשמה וקבלה
ההרשמה לתואר ראשון לתכנית לשנת הלימודים תשפ"ה (2024/2025) נסגרה.
לפרטים נוספים
דרישות הסף להרשמה הם תעודת בגרות ומבחן פסיכומטרי. על המועמדים/ות להציג תעודת בגרות מלאה או אישור סיום מכינה קדם אקדמית ממוסד אקדמי בארץ או תעודת בגרות מחו''ל ואישור שקילות ממשרד החינוך המעיד כי התעודה שוות ערך לבגרות ישראלית. המועמדים לתכנית יידרשו לעמוד בתנאי הסף להרשמה של החוגים החקלאיים באוניברסיטה העברית בירושלים (החוגים למדעי הצמח בחקלאות, מדעי הקרקע והמים, ואגרואקולוגיה ובריאות הצמח) בחישוב ממוצע בגרות ופסיכומטרי.
בחינות כניסה: על כל מועמד/ת לתכנית לעבור בהצלחה בחינות כניסה מעשיות אשר כוללות את המרכיבים הבאים: תרגיל טקסטואלי, תרגיל גראפי דו-ממדי ותרגיל בנייה תלת ממדי. תרגיל זה ישמש למיון ראשוני של המועמדים. מועמדים שיעברו בהצלחה שלב זה יוזמנו לראיון אישי.
מועמדות ומועמדים שיעמדו בדרישות הסף להרשמה כמפורט ויעברו בהצלחה את בחינות הכניסה, יוכלו לממש את קבלתם/ן ללימודים.*
מועמדים/ות שאינם/ן עומדים/ות בדרישות הסף להרשמה, יוכלו להירשם במעמד ''חריג'' ולגשת לבחינות הכניסה. אחוז המתקבלים/ות שלא עמדו בתנאי הסף להרשמה לא יעלה על 10% מכלל המתקבלים לתכנית, בהתאם להחלטת המל''ג מיום 12.9.2017 בדבר חריגה מתנאי קבלה. מועמדים/ות שיעברו בהצלחה את שני השלבים של בחינות הכניסה, יוכלו להתחיל את לימודיהם/ן גם אם אין ברשותם/ן ממוצע בגרות/פסיכומטרי הנדרש במסגרת החריגה המותרת. בכל מקרה נדרשת תעודת בגרות מלאה או תעודה שוות ערך, כתנאי לקבלה ללימודים.
אדריכלות נוף .B.L.A- תואר ראשון - תקנונים ונהלים
תואר ראשון באדריכלות נוף
برنامج اللقب الأول في هندسة المناظر الطبيعية
The Undergraduate Program in Landscape Architecture
הוראות ונהלי לימודים
ציונים:
ציוני קורסים בבצלאל
0-54 נכשל
55-100 עובר
ציוני קורסי סטודיו
0-59 נכשל
60-69 ממשיך על תנאי ב
70-100 עובר
ציוני קורסים באוניברסיטה העברית
0-59 נכשל
60-100 עובר
ציוני סדנאות
סדנא בעלת 2 נ"ז- ציון מספרי
סדנא בעלת 1 נ"ז- ציון מילולי (עובר / לא עובר)
מועד קבלת הציון:
- בקורסי סטודיו, הציון הסופי יינתן לא יאוחר משבועיים לאחר מועד ההגשה.
התפלגות הציונים והערכה מילולית ימסרו עד 3 שבועות לאחר ההגשה ע"י המרצה. - בקורסי חובה שכבתיים, הציון הסופי כולל התפלגות הציון יינתנו לא יאוחר מחודש לאחר מועד ההגשה
- קורסי בחירה וסמינרים: הציון כולל ההתפלגות יינתן לא יאוחר מחודש לאחר מועד ההגשה ולא יאוחר מתחילת שנת הלימודים הבאה (המועד הקרוב מהשניים).
תנאי מעבר:
1. מעבר משלב לימוד אחד לשני מותנה בעמידת הסטודנט בחובותיו בלימודים. סטודנט לא יעלה שנה במידה ולא סיים את כל חובות הלימודים.
2. השלמת קורס חייבת להיעשות במועד אשר נקבע על-ידי מנחי הקורס.
3. כישלון בקורס חובה אינו מאפשר מעבר לקורס מתקדם יותר ויש להשלימו בשנת הלימודים .
4. כישלון בקורס בחירה אינו מחייב חזרה על אותו הקורס וניתן לקחת קורס אחר במקומו.
5. לא יורשה מעבר לשנה ד' אלא לאחר השלמת כל חובות הקורסים משנים קודמות. במקרים חריגים יינתן אישור מעבר לשנה ד' עם השלמות משנה ג' בלבד ובכפוף לאישור היועצת האקדמית.
6. הממוצע המשוקלל השנתי המינימלי בכל פעילויות הסטודיו הוא 70. סטודנט/ית שלא עמד/ה בתנאי זה, תחליט ועדת ההוראה לגבי המשך לימודיו/ה: שינוי מתכונת או הפסקת לימודים.
7. סטודנט שנכשל בסטודיו יאלץ לחזור על הסטודיו בו נכשל בשנה לאחר מכן.
קורסי סטודיו:
- הממוצע המשוקלל השנתי המינימלי בכל קורסי הסטודיו הוא 70
בתנאי שהציון בסטודיו בשני הסמסטרים היה לא פחות מציון 60 - סטודנטים/ות שנכשלו בקורס סטודיו, יידרשו לחזור עליו בשנה שלאחר מכן וסטודנטים/ות שנכשלו פעמים באותו הסטודיו יופסקו לימודיהם/ן במחלקה.
מקרים מיוחדים, יעלו לוועדת הוראה, אשר תחליט לגבי המשך לימודים: שינוי מתכונת לימודים או הפסקתם.
בכל שאר קורסי החובה והבחירה: סטודנטים/ות שנעדרו מעל 20% מהפעילות בקורס, מכל סיבה שהיא, יורחק מהקורס ותופסק השתתפותם/ן.
היעדרות מעבר למכסה זו תאושר רק במקרי מילואים, אבל ואשפוז. יש להמציא את האישורים המתאימים לרכזות המחלקה.
מקרים חריגים של היעדרות ממושכת יידונו בוועדת ההוראה של המחלקה.
תנאי מעבר לסמסטר 8
- השלמת כל קורסי החובה של סמסטרים 1-7
- תנאי לקבלת ציון פרויקט גמר הוא העלאת הפרויקט לארכיון בצלאל ולמחלקה.
חומרים אלה יכללו את כל חומרי ההגשה של הפרויקט.
הגשת עבודות:
- איחור של עד שבועיים בהגשת עבודה תאושר מראש ע"י המרצה.
- הגשת עבודה באיחור של עד 10 ימים ללא אישור מראש תגרור הפחתת הציון הסופי ב-10 נקודות
- בקשות להגשה באיחור של יותר משבועיים יעלו להחלטת וועדת הוראה.
- לא יאושר מועד ב' לקורסי סטודיו וקורסים נוספים חוץ ממקרים מוצדקים כגון: מילואים, אבל, לידה וסיבות רפואיות חריגות, וכן באישור ועדת הוראה. במקרה זה בקשה למועד ב' תאושר לאחר הגשת מכתב לוועדת הוראה ותכלול את המלצת המרצה.
- הגשה מאוחרת בפרויקט הגמר תהיה באישור ראש המחלקה
- הגשת עבודות סמינריוניות תיעשה עד 3 חודשים מיום סיום סמסטר ב' בתאריך שיקבע
על-ידי רכזות המחלקה.
סדנאות:
- לרשות הסטודנטים/ות קיימות בתוכנית לארכיטקטורה שתי סדנאות: סדנת עץ ומתכת וסדנה דיגיטלית.
- לפני תחילת שנה"ל מתקיימות הדרכות לעבודה בסדנה, כמו כן הדרכת בטיחות. סטודנטים/יות אשר לא עברו סדנת הדרכה לא יוכל להשתמש בסדנאות המחלקה. כלי עבודה שאינו נלמד או מוכר מחייב את הסטודנטים/ות לפני תחילת השימוש בו לקבל הדרכה מאחראי הסדנה.
- חובה להישמע להוראות האחראי בסדנה. סטודנטים/ות המפרים/ות הוראות, פועלים/ות מתוך זלזול בציוד, או אינם/ן שומרים/ות על כללי בטיחות - רשאי האחראי להשעותו מעבודה בסדנה עד לתקופה של שבועיים. השעיה מעבר לשבועיים או עונש אחר יובאו על-ידי האחראי לבירור בוועדת משמעת מחלקתית.
- סטודנטים/ות שגרמו לנזק בסדנה מתוך רשלנות יישא בהוצאות הכספיות הנובעות ממעשהו, וזאת בנוסף להחלטות ועדת המשמעת המחלקתית לגביו.
- אין לבצע בסדנאות עבודות שאינן קשורות ללימודים. סדנאות המחלקה יעמדו לרשות הסטודנטים/ות במהלך כל שנת הלימודים.
- הוראות אלה מתייחסות גם לסטודנטים/ות שלומדים במחלקות אחרות. סטודנטים/ות ממחלקות אחרות יתאמו הגעתם מראש עם אחראי הסדנה ויעבדו באישורו ובפיקוחו בלבד.
- יש להישמע להנחיות בנוגע לחומרים מסוכנים / אסורים לשימוש.
דמי סדנאות:
דמי שימוש בסדנת הלייזר יחושבו לפי זמן השימוש. גובה התשלום ייקבע בתחילת שנת הלימודים, על ידי הנהלת בצלאל. התשלום נועד לכיסוי עלויות בלאי ותיקוני תוכנה. לאחר ביצוע העבודה, הסטודנטים/ות ישלמו את הסכום על פי שווי זמן העבודה וימציאו עותק הקבלה לאחראי על הסדנה.
סטודנטים/ות רשאים/ות לבצע עבודות בלשכות שירות ובתי דפוס פרטיים וחיצוניים, בתנאים המקובלים אצלם. חישוב סכומי התשלום עבור שימוש בציוד המצוי בסדנאות המחלקה נקבע במטרה לכסות עלויות שימוש ואחזקה בלבד. הציוד נרכש למען הסטודנטים/ות ונועד לרווחתם/ן.
רכזות המחלקה:
מועדי קבלת קהל ושעות מענה טלפוני של רכזות המחלקה:
יום ראשון: אין קבלת קהל
ימי שני עד חמישי: שעות קבלה ומענה טלפוני 10:00-13:00 שעות הקבלה יפורסמו על דלת משרד הרכזות.
ניתן לשלוח שאלות, בקשות, הודעות ועדכונים בדוא”ל : arc1@bezalel.ac.il / arc3@bezalel.ac.il / arc@bezalel.ac.il
- באחריות הסטודנטים/ות לעקוב באופן שוטף אחר הודעות הרכזות בלוח המודעות ובאימייל.
- על הסטודנטים/ות לעדכן באורביט בשינוים הנוגעים לפרטיי ההתקשרות האישי שלהם.
האחריות לעמידה בדרישות תכנית הלימודים היא של הסטודנטים/ות בלבד. - סטודנטים/ות חייבים/ות לצבור נקודות זיכוי בכל שנת לימודים בהתאם להגדרות התכנית באותה השנה.
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך