עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
לימור שנורמכר, התכנית לתקשורת חזותית, 2020
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
לימור שנורמכר
כאב פנטום
2020
מאיירת ומעצבת גרפית עצמאית. בוגרת התואר הראשון בתקשורת חזותית ובחינוך לעיצוב במרכז האקדמי ויצו חיפה, משנת 2002. בין השאר עבדה כארט-דירקטורית וכמנהלת פרוייקטים בחברה בינלאומית מתחום החינוך, במסגרתה יצרה לקהלי יעד שונים ומגוונים. השתתפה בתחרויות ובתערוכות איור בארץ ובעולם. מרצה לאיור וליסודות בעיצוב בויצו חיפה ובמכללת תילתן. מפתחת ומנחה מפגשי איור לילדים במסגרת סל תרבות ארצי.
במסגרת התואר השני בתקשורת חזותית יצרה ספר ללא מילים באמצעותו חקרה את השפעת הפורמט המדופדף על הסיפור וחווית הקריאה.
![פורטרט לימור שנורמכר](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P9C,PD7,P99,PD7,P9E,PD7,P95,PD7,PA8_,PD7,PA9,PD7,PA0,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P9E,PD7,P9B,PD7,PA82.jpg,qitok=VYYAsfhI.pagespeed.ic.iVt_y0Vf_k.jpg)
גלריית תמונות
![כריכת הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201.jpg.pagespeed.ic.vmFhgsZzW0.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202.jpg.pagespeed.ic.nnRDaSH8oy.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203.jpg.pagespeed.ic.GMh9mgGQ1Z.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204.jpg.pagespeed.ic.ovYVLKryjU.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
ספר מאוייר (Wordless Book)
זהו סיפור ללא מילים המתאר מערכת יחסים בין נערה לבין שד העולה לפתע מבור הנפער בביתה ובחייה.
הספר, כאובייקט, אינו משמש רק כמיכל. הפורמט ואופן הדפדוף, שנחקרו, חוברו והותאמו לסיפור, מהווים כלים חזותיים. היחס הנוצר בינם לבין האיורים משפיע על אווירת הסיפור ועל המשמעויות העולות ממנו. הסיפור ה״אילם״ בו שזורים מטאפורות וארכיטיפים, נע מהאישי לאוניברסלי, מאפשר פרשנות רחבה וניכוס ומציע לקורא מקור להזדהות ואולי אף לנחמה.
גלריית תמונות
![כריכת הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201.jpg.pagespeed.ic.zXkwYktAjl.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום של פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202.jpg.pagespeed.ic.miub3nAGNT.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום של פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203.jpg.pagespeed.ic.DubanTXSYT.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום של פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204.jpg.pagespeed.ic.M91MPkJPZV.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![צילום של פנים הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P205.jpg.pagespeed.ic.Clejvrr8Vw.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
שתי נקודות עוגן ליוו את המחקר: הראשונה – שהפורמט יתאים לסיפור הספציפי הזה, שייבנה לצרכיו. השנייה - שהדפדוף יהיה פיזי ולא דיגיטלי. לימור מבקשת לאפשר לקורא לחוש הזדהות ואינטימיות במהלך ההתבוננות והדפדוף בספר. כל תצורה לספר ולדפיו הולידה משמעות שונה לאותו הסיפור. חלק מהפורמטים עבדו בקטעים מסוימים ופחות באחרים, חלקם יצרו תחושת התפעלות אצל המתבונן, אך לא איפשרו קריאה חוזרת - לא היו נוחים לשימוש. מתוך המכלול בחרה לימור מקטעים והתאימה אותם לחלקים ספציפיים בסיפור. בקטעים מסוימים הדפים הולכים ונעשים צרים, מתקיימים קשרים בין הדפים הקודמים לבין אלו העומדים לבוא - הצצה ושיבוש. בקטעים אחרים הדפים בעלי ״בטן״ (French Fold) המאפשרים דואליות - קריאת שני סיפורים מקבילים - זה החיצוני וזה הפנימי. במקום מסוים בספר הדף יוצא מגבולותיו - נפתח ומכפיל את רוחבו. כל אלו מאפשרים לספר, אובייקט שלא השתנה באופן מהותי באלף השנים האחרונות, לחרוג מגבולות השימוש המסורתי שלו כמיכל. מבנה הספר משרת את תכולתו. הפורמט ואופן הדפדוף בו מהווים כלים חזותיים - מכתיבים את קצבו, מאפשרים לנוע בו, משבשים ומחדדים תחושות ואווירה לסירוגין.
הסיפור ללא מילים אפשר גם ביטוי אישי, לא תמיד מודע. הוא התפשט מהקונקרטי, לבש ארכיטיפים ומטפורות ונעשה לנחלת הכלל. באופן פואטי, מינימליסטי וללא מילים, הספר מאפשר אמפתיה, פרשנות רחבה וניכוס ומציע לקורא מקור להזדהות, ואולי לנחמה.
גלריית תמונות
![כריכת הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201_0.jpg.pagespeed.ic.5-B-7NoeRO.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![איור מתוך הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_0.jpg.pagespeed.ic.kwh7VXKTLb.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![איור מתוך הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203_0.jpg.pagespeed.ic.vCoxRBNSNR.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
![איור מתוך הספר](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P204_0.jpg.pagespeed.ic.TmPEm4YkXt.jpg)
'כאב פנטום', לימור שנורמכר, ספר מאויר ללא מלים, 2020
במרכזו של הפרויקט עומד ספר מאויר, ללא מילים (Wordless Book) המתאר מערכת יחסים בין נערה לבין שד העולה לפתע מבור הנפער בביתה - ובחייה. מקורו בחוויה אישית ובצורך לספר סיפור חזותי מורכב. הסיפור נוצר באופן אינטואיטיבי מתיאור ההתרחשויות במילים ועד לכתיבה החזותית שהלכה והתפתחה עם תהליך העבודה. לפני גיבוש הסיפור החזותי ובמהלכו נמנעתה לימור מלערוך מחקר הקשור לארכיטיפים ולדימויי שדים, כדי לאפשר עבודה שתהיה כמה שפחות מודעת ומושפעת.
קשרים בין פנים לחוץ, בין פיזי לנפשי, בין קונקרטי למטפורי, בין נחלת הפרט לנחלת הכלל עומדים במרכז הסיפור המאויר ונשזרים בדפי הספר. ייתור המילים אפשר לפורמט לקחת תפקיד מרכזי בסיפור, לבחון במהלך הפיתוח את יחסי הגומלין בין האיורים לבין מבנה הספר ואת אופן השפעתם על המשמעות העולה ממנו. כך, לאחר איור סקיצה ראשונית לסיפור, התחילה לימור במחקר מעשי וביצירת פרוטוטייפים שונים לספר ולגלילה (מגילה.) הספר הינו פורמט מדופדף, ״מקוטע״ והגלילה לינארית ורציפה.
עבודתה של לימור הוצגה בתערוכה "מבט על" בבית ליבלינג, במסגרת שבוע העיצוב, דצמבר 2020
הכירו את הבוגרים/ות
אסף גורל, התכנית לתקשורת חזותית, 2020
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אסף גורל
Pink Dot
2020
מעצב גרפי, מאייר ואמן ויזואלי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. פועל בעיקר בתחומי עיצוב תרבות. טכנופוב שנהנה מטכנולוגיה ומדימויים מוקרנים.
אתר אישי: https://thisisasfe.com
![פורטרט_אסף_גורל](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P90,PD7,PA1,PD7,PA3_,PD7,P92,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P9C2.jpg,qitok=0Kw-Jts6.pagespeed.ic.TMUQa5cws9.jpg)
גלריית תמונות
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201_1.jpg.pagespeed.ic.ungVrsp5Wc.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202_1.jpg.pagespeed.ic.pd7VDF5jHk.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203_1.jpg.pagespeed.ic.D-auZF5JOX.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט מציע דרך לבחינה אישית. בסיס הרעיון נעוץ בניסיון לעטוף מבקר בחוויה אינטראקטיבית אודיו-ויזואלית, ומתרכז באופן שבו תהליך החוויה נבנה אצלו, על התמודדות שלו עמה ועם עצמו תוך כדי. הבחירה במערכת המגיבה למשתמש מאפשרת למבקר ליצור דיאלוג עם מפעיליה, לצקת לתוכה משמעות ולבצע שינויים אשר ישפיעו באופן מיידי עליו ועל חווייתו. לתנועתו בחדר קשר ישיר להתפתחות האירועים כאשר רמת האינטנסיביות של החוויה עולה ככל שמעמיקים ומתקדמים לעבר המסך. המטרה היא לבחון את תגובת המבקר אל מול הקושי המתגבר.
גלריית תמונות
![דימוי מתוך הוידאו המוקרן](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201.png.pagespeed.ic.DfU_rV0m4o.png)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202_1.jpg.pagespeed.ic.RM0Hpi6u5-.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203_1.jpg.pagespeed.ic.4KUYfgAtZV.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
תחילת המחקר נע סביב המושג ״מניפולציה״. מניפולציה היא סוג של השפעה חברתית, בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר ,באמצעות טקטיקות של תעתוע. במצב זה האדם מנסה להביא אדם אחר לחוש, לחשוב, או להתנהג באופן מסוים על ידי הצגת טענה אמינה, כזאת הטומנת בחובה סילוף מודע של המציאות. אך דבר אינו מחייב וניתן לפרשנות אישית. כלומר האמון האנושי הוא קריטי! במידה ויבחרו לא להתמסר למניפולציה )באופן מודע או בלתי מודע(, היא לא תתקיים. היסוד האשלייתי, טבוע באמנות מראשיתה ומעצם מהותה. היוצר מייצר סילוף מציאות או הטעייה מכוונת, באופן שפועל לשינוי חשיבה או רגש אצל הצופים ויכול להקרין או להדהד גם לנושאים רחבים אחרים. בכך הוא משיג שליטה על האחר.
בתוך מסגרת היחסים בין הצופה ליוצר, ובמיוחד בפרויקט מסוג זה המבקש למתוח את סף הרגישות של המבקרים, חשוב להבין מה כל אחד מהצדדים מביא לשולחן כדי להבין כיצד להצליח לשמור אותם בתוך המסגרת. כל עוצמת הרגשות והציפיות של שני הצדדים השותפים למפגש - האמן והצופה, יכולה להיתרם למלה ״שיח״. בחיבור בין הצדדים נבנית ציפייה, התרגשות, גילוי ואכזבה .
ציפיית הצופים מהיוצר ומיצירתו היא ליצור עבורם ריגושים, אפילו על חשבון, ואולי בגלל, האופי השמרני או המקובע שלהם בסיטואציה. כלומר הצופה מעוניין שיסחפו אותו מעבר לגבולות שהוא עצמו הציב, להוציא אותו מתוך עצמו לרגע כדי לחוות משהו יוצא דופן מחוץ לעולמו. הוא פיתח ציפייה זו משום שהוא יודע שהוא לא בהכרח יצליח להניע שינוי לבדו, ולכן מעוניין שידחפו אותו באופן חיצוני מעבר לקצה של עצמו. יש מידה של התמסרות. נכונות להאמין במשהו שעתיד לבוא, למרות )ואולי בגלל( שהוא לא לחלוטין מבין לאיפה זה הולך - נוצרת הנאה וסיפוק מהלא מוכר .
גלריית תמונות
![דימוי מתוך הוידאו המוקרן](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201.png.pagespeed.ic.aZa2KMk4Do.png)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203_2.jpg.pagespeed.ic.oNFIHFtJMy.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
![צילום חלל המיצב](/sites/default/files/2021-07/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_2.jpg.pagespeed.ic.3CYhcNpBWp.jpg)
'Pink Dot', אסף גורל, מיצב אינטראקטיבי, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
בסיס הרעיון נעוץ בניסיון לעטוף מבקר בחוויה אינטראקטיבית אודיו-ויזואלית, ומתרכז באופן שבו תהליך החוויה נבנה אצלו, על התמודדות שלו עמה ועם עצמו תוך כדי. הבחירה במערכת המגיבה למשתמש מאפשרת למבקר ליצור דיאלוג עם מפעיליה, לצקת לתוכה משמעות ולבצע שינויים אשר ישפיעו באופן מיידי עליו ועל חווייתו .
הפרויקט מוצב בחלל סגור דמוי מסדרון או מסלול, ובסופו מוצבת הקרנה. החוויה פתוחה למבקר בודד ,ולתנועתו בחדר קשר ישיר להתפתחות האירועים - זהו מנגנון מיפוי מבוסס מצלמות וחיישנים המאכן את מיקום הצופה ומגיב בזמן אמת תוך תרגום תנועה בחלל לפעולה אודיו-ויזואלית. ניתן לחשוב על המסדרון כמסלול הבנוי משלבים, כאשר רמת האינטנסיביות של החוויה עולה ככל שמעמיקים בחדר ומתקדמים לעבר המסך. כלומר התפתחות הסיפור מביאה עלייה בווליום של האלמנטים אליהם נחשף הצופה - הן בפן הוויזואלי, הרגשי ובסאונד. המטרה היא לבחון את תגובת המבקר אל מול הקושי המתגבר.
הכירו את הבוגרים/ות
רשות המחקר - קול קורא
רשות המחקר והחדשנות
مكتب الأبحاث والابتكار
Research & Innovation Authority
מקבץ עדכני של קולות קוראים והזדמנויות אקדמיות ואחרות לקהילת בצלאל:
קולות קוראים מעודכנים (הקובץ מתעדכן מדי חודש)
בעמוד זה ניתן למצוא הזדמנויות ואפשרויות רבות בשדה המקומי והבינלאומי המיועדות למרצות ולמרצים בבצלאל:
הזמנה לפרויקטים, פרסים, תערוכות, מענקי מחקר, כנסים ועוד שלל אפשרויות בתחומים שונים ומגוונים אשר נאספות מידי חודש על-ידי צוות רשות המחקר והמשרד לקשרים אקדמיים בינלאומיים.
התוכן בעמוד זה מתעדכן סמוך לתחילת כל חודש, אך ייתכנו תוספות נקודתיות בין העדכונים, כך שכדאי לבחון קטגוריות רלוונטיות גם במהלך החודש.
ההזדמנויות נבחרו בקפידה ואמורות לשקף את הצרכים והרצונות המגוונים שלכן.ם – אם יש עוד תחומי עניין ורעיונות לנושאים או מקומות שתרצו לחלוק עמנו, וכמובן לשאלות בנוגע להזדמנויות המופיעות בעמוד, ניתן לפנות אלינו:
לשאלות בנוגע להזדמנויות המופיעות בעמוד ניתן לפנות ל:
מידען, רשות המחקר והחדשנות – ד"ר אבנר מולכו, avnerm@bezalel.ac.il
מנהלת המשרד לקשרים אקדמיים בינלאומיים – רותם רוף, rotem@bezalel.ac.il
ראש רשות המחקר והחדשנות – ד"ר טל חסדאי-ריפא, research@bezalel.ac.il
יולי 2023
אמנות דיגיטלית | עבודה קיימת- 31.10 ,עבודה חדשה- 17.7
Created in 2018 and organized by CHRONIQUES – a project of the associations Seconde Nature in Aix-en-Provence and ZINC in Marseille – the Biennial of Digital Imaginaries is the highlight of digital arts and cultures in the South region. Exploring visual arts, sound arts and live performance, the Biennial is interested in the presence and use of digital and new technologies in art, invests the public space and gives voice to national and international artists from different backgrounds.
אמנות וטכנולוגיה | 25.7
Blooming Festival in Pergola, Italy welcomes an external new media art project for one of its locations through the open call #bloomingyou. The selected project should match the concept of ‘blooming’, meant as evolution or change.
The festival is looking for projects/works/processes at the intersection of nature and technology, which are inspired by, reproduce or rework suggestions, phenomena or natural elements of all kinds through technologies.
The festival itself will take place on 9-10 September 2023.
אנטישמיות וגזענות | 4.9
To fight anti-Semitism in all its forms and work to bring the various cultures comprising French society closer together, in particular through youth-oriented projects.
Types of projects funded:
Audiovisual projects (documentary or feature films)
Publications and translations
National and international symposia and seminars
Exhibitions
Educational activities
Actions to fight the spread of hate speech on the Internet and social networks
Any project to promote intercultural dialogue.
זיכרון השואה | 4.9
The committee reviews proposals for memorial initiatives (commemorations, plaques, markers, etc.) and projects (films, books, exhibitions, plays, etc.) that transmit the history of the Holocaust.
תרבות יהודית | 4.9
The committee funds cultural events, books, courses and lectures for the general public while at the same time focusing on youth-oriented projects (teacher training programs, educational projects in Jewish schools, etc.). It also encourages teaching and translation projects involving the Yiddish and Ladino languages and supports Jewish Studies with research grants.
תרבות אירופה | 14.9
With this call, we invite legal entities from all cultural and creative fields in Europe and neighbouring countries to submit an ambitious curatorial proposal that will ensure the visibility, accessibility and positioning of the European Pavilion as a major European cultural event in 2024. We are looking for proposals that explore, discuss, interpret and visualise Europe in fresh and imaginative ways.
| 15.9 אמנות ותרבות
Through Globus Call, we support artistic and cultural collaborations which in their practice aim to break down traditional barriers and work across cultural, social, historical, geographical or professional boundaries. The program encourages the building of cross-cutting collaborations and networks that seek new perspectives and develop dialogue across contexts. The intention is to meet artists in the contexts and positions in which they find themselves, and to support them with trust and a willingness to take risks.
The maximum amount that can be granted is DKK 700,000. Please note that projects at last year’s Call on average were supported with approx. DKK 350,000 DKK.
צילום | 12.1.24
The Sony World Photography Awards 2024, one of the most celebrated and diverse photography competitions in the world, now is open for entries inviting all professional, amateur, youth and student photographers to partecipate.
אדריכלות | 13.9
In 2023, the Foundation invites you to push the boundaries. Participants are invited to imagine the habitats of the future and seeks for innovative projects in:
➜ Architecture for the Sea
➜ Architecture for Space
➜ Architecture related to Climate & Rising Water
A total of 40,000 Euro will be awarded as six distinctive prizes
10.8 | סביבה (מים, תחבורה, רעידות אדמה ועוד)
יחידת המדען הראשי שואפת לשמר ולפתח את התשתיות הפיזיות, האנושיות והטכנולוגיות של ישראל, תוך תכנון ובניית כלים שיאפשרו את מימוש מדיניות המשרד, בין היתר, באמצעות השקעה במו"פ באקדמיה. לצורך הנוחות בלבד, מובאים להלן תחומי העניין העיקריים (יש עוד):
אנרגיה מתחדשת
חשמל ורשתות חכמות
תחבורה נקייה
מדעי אדמה וים (כולל בנושאי רעידות אדמה)
חינוך והסברה
ממשק אדם-מכונה | 19.7
הנגשת מידע | פתוח
The cogito foundation aims to achieve a better understanding of the scientific way of thinking among the general public. It also strives to show the importance of basic scientific research. Here, the focus should not be on the dissemination of the latest research results, but rather on the process of the Scientific method and the implications of its most basic tenants. Projects can be granted for a maximum period of three years. The amounts granted vary with the type of project either around 10'000 CHF or around 50’000 CHF.
חדשנות ביולוגית | 20.6.24
This announcement seeks revolutionary research ideas for topics not being addressed by ongoing Biological Technologies Office programs or other published solicitations. BTO is interested in submissions related to the following areas:
General Topics
- Human Performance
- Materials, Sensors, Processing
- Ecosystem and Environmental
- Biosecurity and Biosafety
- Biomedical and Biodefense
קזימיר מלביץ׳ | 30.9
The Society accepts applications from scholars worldwide. Proposed projects should increase the understanding of Malevich and his work, or augment historical, biographical, or artistic information about Malevich and/or his artistic legacy. The Society also supports translations and the publication of relevant texts.
תקציר- 30.11 | knowledge curation
This ARC Opportunity solicits methodologies and technologies that treat humans and machines as partners in the partial automation of knowledge curation. Human collaborators should act as experts who can guide the technology both in terms of curation goals (“What are ways of increasing X?”) as well as common sense (“Sanctions and aid are very different.”).
אמנות כמקצוע | 20.7
During the next 2023/24 round, AIR InSILo aims to create a space for reflection and self-reflection of an artist working in a neoliberal contemporaneity and is looking for artistic and curatorial contributions: which demonstrate awareness about the deficiency of artistic production and are capable of demonstrating it artistically.
אוצרות | 1.8
Bemis Center for Contemporary Arts is now accepting applications from national and international curators for its 2024–25 Curator-in-residence program. Beginning May 2024, the chosen candidate will participate in an 18-month fully subsidized live/work residency as part of Bemis Center’s acclaimed Residency Program. They will originate and present one exhibition and related public programs.
Residency session: May 22, 2024–December 15, 2025. Omaha, Nebraska.
אמנות | 1.8
Located in the historic Old Market, Omaha’s arts and culture district, Bemis Center's 110,000 square foot facility accommodates a broad range of artistic activity. Selected artists-in-residence enjoy generous sized, private live/work studios complete with kitchen and bathroom, a $1,250 USD monthly stipend and $750 travel stipend.
September 11–November 15, 2024
אמנות וזיהום | 20.8
Studio 88 is now calling for applications from artists in any discipline who address the challenge of pollution, for a residency in Chiang Mai from 11 February to 10 March 2024. They invite artists from anywhere in the world to shed light on one of the most pressing issues of our time: pollution. Through unique artistic expressions, they seek to raise awareness, provoke dialogue, and inspire meaningful change regarding the detrimental impact of pollution on our planet and its inhabitants. Studio 88 is situated in a rural setting in the village of Doi Saket, 25 kilometres from the vibrant city of Chiang Mai (in the north of Thailand).
אמנות וטכנולוגיה | 25.8
S+T+ARTS In the City launches a new S+T+ARTS residencies program that aims at enhancing art-driven innovation at local level and human-centered technologies, such as artificial intelligence, robotics, new digital media, smart cities, high performance computing, data science, or biotechnologies, that will be able to put in the market products and services that have a positive ecological, societal, and ethical impact.
S+T+ARTS In the City supports 11 artists through 11 Regional S+T+ARTS Centers
כנס עירוניות | 13.7
קהילת מחקרי עירוניות ישראל מזמינה חוקרים.ות, מכל הקשת הדיסציפלינרית, להגיש תקצירים להרצאה, מושב או שולחן עגול לכנס מחקרי עירוניות השנתי השלישי, שיתמקד בבחינת העיר, העירוניות והעיור. מכללת ספיר, 10/10.
כללי | 26.7
The conference is actively seeking new insights and social reflections as reflected in these themes: Narratives of Love Design Flow Ecology in Design Technology in Design Cultures in Design Wellbeing in Design CALL FOR PARTICIPATION: – Academic Papers, – Creative Works (from institutions: The Teaching Achievement of Cumulus Member Institutions & from designers/artists/other creative practitioners), – Workshops. November 22- 24, 2023.
כנס דימויים | 15.8
The International Conference on The Image invites conference participants to submit artistic work for entry to the Conference Pop-Up Exhibition (In-Person and Online). Entries are invited that address the exhibition focus, "Images Do Not Represent Us, They Create Us: The Image and its Transforming Power". 15-16 November 2023 University of San Jorge, Zaragoza, Spain + Online.
מאמר אלימות ואילמות | 1.1.24
נוכח האילמות המתכנסת מתייצבת לה, לכאורה כאנטיתזה, האלימות כהתפרצות. אבל האם היא בהכרח אנטיתזה? שהרי גם האלימות לא מוצאת עצמה במילים אלא בפעולה; גם היא מתחמקת מהמילים. אנו קוראים בקול קורא זה למי שמעוניין לבחון את הרצף שמתקיים בין אילמות, ובכלל לבחון את שאלת האלימות. יועדפו עדיין מאמרים שמחפשים את הדיאלקטיקה הזו בין אילמות לאלימות, אבל לא רק.
מאמר פילוסופיה ואמנות | 31.1.24
Open Philosophy invites submissions for the topical issue "Theory Materialized —
Art-object Theorized," edited by Ido Govrin (University of Tessaly, Greece).
יוני 2023
לימודי אמנות | 15.6
LA ESCUELA invites artists, architects, scholars, educators, collectives, and community organizations to collaborate in the creation of artistic projects and research texts that link art and education in Latin America. The platform announces a call for proposals centered on collective learning and making in the public space, with an emphasis on peripheral initiatives and underrepresented narratives. This includes projects for online co-creation LABORATORIES, projects for the teaching artists' RESIDENCY, hosts for the production of on-site CLASSROOMS, interview proposals for the virtual AUDITORIUM, and research-based texts for the LIBRARY. In addition, the call is open for submitting articles and reviews for its upcoming new biannual academic publication EL JOURNAL, which intends to disseminate artistic research on art and education through academic circuits.
אמנות לסוגיה | 15.6
בית האמנים ירושלים ועמותת מירון סימה מכריזים על תחרות פרס לאמנות חזותית ע״ש מירון סימה לשנת 2023. תחום התחרות לשנת 2023 יתמקד בנושא ״שעת דמדומים״.
יתקבלו הצעות בתחומי האמנות החזותית: ציור, פיסול, מיצב, צילום ומדיה חדשה. מוזמנים להגיש מועמדות לפרס אמנים בני 25-45. לזוכה יוענקו פרס בסך 25,000 שקלים ותערוכת יחיד בבית האמנים ירושלים במהלך השנה הקרובה.
צילום | 20.6
גלריה אינדי מזמינה אמנים/ות להגיש מועמדות לפרס אינדי לצילום שיזכה את הזוכה בתערוכת יחיד בגלריה, עם תקציב הפקה ומענק.
אמנות ותעשייה זהירה | 23.6
עמותת מקום לאמנות ות"א תרבות קריית המלאכה מזמינים אתכם להגיש מועמדות למהלך משותף של דיאלוג ויצירה בין 4 אמנים/יות לבין 4 בתי מלאכה/מפעלים בקריית המלאכה - במטרה לאפשר למידה, יצירה והרחבת הגבולות של כל אחד מהמשתתפים. תוצרי הפרויקט יכללו 4 עבודות/סדרות של עבודות חדשות אשר יוצגו בתערוכה במקום לאמנות בסוף שנת 2023. תהליך העבודה המשותף יתועד ויוצג בחלקו, בהתאם להחלטת האוצרים, בגלריה או בתא תרבות.
עיצוב ואמנות | 26.6
The upcoming edition of Porto Design Biennale will take place from 19 October - 3 December 2023 in the cities of Porto and Matosinhos, Portugal. The event will feature a range of exhibitions, installations, and projects, all curated by Fernando Brízio, exploring the theme ‘Being Water: How we flow together and shape each other’.
As part of this year’s event, the organisers have announced an Open Call for Satellite Projects, inviting designers and cultural agents to submit their proposals related to the theme. This is an opportunity for artists to show their work and express critical interpretations of the general theme through debates, workshops, exhibitions, publications, interventions, and collaborations.
Up to ten selected projects will receive monetary support, with grants of 3000, 6000, and 9000 EUR available.
אמנות לסוגיה | 1.7
בקול קורא ״שייקספיר אמר: Say Cheese!״ מזמין המרכז יחד עם פסטיבל הצילום הבינלאומי, PHOTO IS:RAEL, יוצרים.ות ואמנים.ות להגיש הצעות ליצירות בימתיות ואירועים בימתיים המשלבים ומפגישים תחומי אמנות שונים שיוצגו בפסטיבל הצילום הבינלאומי במרכז ענב ובגן העיר. היצירות ישלבו מגמות אמנותיות ודרכי ביטוי בימתיות חדשות, בעלות שפה מקורית ועכשווית. במסגרת הפסטיבל יועלו מופעים רב תחומיים ובין תחומיים, מופעים מוזיקליים, מפגשי אמן פרפורמנס, מחול ותיאטרון המשלבים יצירות דיגיטליות ו/או מבוססות אמצעים טכנולוגיים המציעים לקהל חוויה אמנותית חדשה.
הפרויקטים שישתתפו יזכו לליווי ופיתוח אמנותי והפקתי, גיוס כספים, פיתוח תוכן ועוד; במה הכוללת תאורה, הגברה, הקרנה וגם עיצוב, פרסום, יח׳׳צ והפצת כרטיסים.
ניו מדיה | 25.7
The festival is looking for projects/works/processes at the intersection of nature and technology, which are inspired by, reproduce or rework suggestions, phenomena or natural elements of all kinds through technologies.
Preference will be given to proposals that involve reflection on environmental and social sustainability, inclusion and accessibility issues, and/or that are realised with sustainable/inclusive techniques and technologies.
Projects can include installations, A/V performances, soundscapes, video, mapping, etc… either conceived for real life or for the Metaverse, virtual environments, URLs. The festival itself will take place on 9-10 September 2023.
עיצוב בקבוק תרופות | 2.8
Bormioli Pharma Cap Recognition System: Bormioli Pharma and Desall recently has announced new product design contest inviting you to revolutionise current child-resistant closure systems for medication containers by leveraging the power of biometric recognition solutions.
הסבר אקלים | 6.8
The Minor Foundation for Major Challenges supports advocates of climate change mitigation. The Foundation provides funding to communication projects which advance the transition to a low carbon economy. Proposals should focus on influencing public opinions, providing inspiration, changing attitudes, spreading information, etc. The Foundation welcomes applications for large and small grants from all over the world. MFMC funding is typically in the range of €10 thousand to €200 thousand, although larger projects may be considered
אמנות | 25.8
This call is intended for both local and international artists, curators, curatorial teams, project managers, etc., wishing to present projects in accordance with the theme of this year’s Biennale, ‘white sea olive groves’.
Among other forms of support, the Biennale provides a grant to cover costs for art production and to cover travel and accommodation for artists traveling to Malta from abroad. The maximum eligible amount per project is 13,000 EUR.
עיצוב פרגולה | 20.9
Pratic and Desall are seeking innovative concept designs for an outdoor pergola that will stand out in the market with its unique design, functionality, and technical solutions.
אנרגיה מתחדשת | 3.7
The objective of the Challenge is to recognize and honor outstanding work towards a world powered by renewable energy and with accessible energy for all. Applications for the Challenge are invited from organizations who can demonstrate that they have established successful projects, innovative technologies, financing schemes, policy initiatives, or renewable energy programs, or from institutions that have undertaken research and analyses and identified solutions that demonstrate how this goal is being met. The Challenge can include either supply side (energy generation for end-use energy consumption) or demand side (including energy efficiency) programsThere is a €20,000 prize for the first-place entry. The winner, or one representative of the winning team, will be invited to attend the ISES Solar World Congress 2023 in New Delhi.
צילום ואקלים | 31.8
The 2023 Photography 4 Humanity Global Prize Competition is open for submissions. The competition seeks images that show people impacted by the escalating climate crisis. This includes climate refugees, images of climate champions advocating for change, and those helping to mitigate and reverse climate change. The Global Prize Recipient will receive US$5,000
טכנולוגיות ביולוגיות | 22.6
Biological Technologies Office is interested in submissions related to the following topic areas:
Biological technology topic areas that fit the national security scope of BTO’s mission.
Human Performance:
Materials, Sensors, and Processing
Ecosystem and Environmental
Biosecurity, Biodefense, and Biosafety
Biomedical and Biodefense
רוחניות ודת | 2.7
Templeton World Charity Foundation’s Science of Religious and Spiritual Exercises initiative supports interdisciplinary scientific research to examine the causal impact of religious and spiritual exercises on human capacities and outcomes that are central to flourishing lives.
Small grants 260,000$ total; Large grants 500,000$ total.
נתוני עתק | 7.8
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קורא בזאת להצעות למחקרים משותפים אקדמיה- גופים ציבוריים (משרדי ממשלה רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים ויחידות סמך). התמיכה תינתן לחוקרים ולצוותי מחקר שיציעו מחקרים מבוססי נתונים הקיימים במאגרי המידע בגופים ציבוריים. הבקשה תכיל פירוט אודות תכנית המחקר בצירוף מכתב כוונות מטעם הגוף הציבורי (Letter of Intent), המביע עניין בתוכנית המוצעת, ומראה נכונות להשקיע את המשאבים ולספק את המידע ונתונים הנדרשים על מנת לתמוך במחקר המוצע ולהבטיח את הצלחתו.
הקול קורא פתוח לתחומים הבאים: רווחה, חינוך והגיל הרך, תעסוקה, מיסוי, אקלים וסביבה, שלטון מקומי, יוקר המחייה, שוויון מגדרי, תחבורה פיננסים, משפטים וחקיקה, בריאות, מדיניות ציבורית, בטחון פנים, עלייה וקליטה, תכנון ובינוי, דיור ותשתיות, תעשייה ותיירות.
אקלים ומורשת תרבותית | 8.9
The Belmont Forum welcomes proposals for collaborative research on cultural heritage and climate change, to foster collaboration among the research community across several regions. Proposals must address one of the following themes: the impact of climate change on cultural heritage; cultural heritage as a resource for climate mitigation and adaptation; or sustainable solutions for heritage. The Belmont Forum will fund three-year projects. All projects should include 3 funding agencies from 3 different countries.
אנטישמיות | פתוח
The Center will consider sponsoring projects in a variety of disciplines, such as history, political science, psychology, sociology, economics, literature, and the arts.
The Center has published monographs on such subjects as nationalism and antisemitism, the roots of Christian antisemitism; images of Jews in literature and the arts; Jewish perceptions of and responses to antisemitism.
אמנות אירופאית קלאסית | פתוח
The preservation and further development of the legacy of the classical arts subjects is a prime goal of the „History, Language and Culture“ area of support. In spite of all the new combinations, the classical fields such as philosophy and theology remain important; these too are undergoing a process of change, but at the same time continue to offer orientations which can be of use in all fields of the arts and cultural studies.
אמנות | 15.6
בית הספר לאמנות וגלריה הקוביה מזמין אמנים.יות ויוצרים.ת להשתתף בתוכנית הרזידנסי השנתית ולהגיש הצעות לפרויקט אמנות לצמד/זוג אמנים שיפעלו, יצרו ויציגו בגלריה במהלך חודש אוגוסט 2023. התמה המרכזית של הפרויקט – ״רוח וחומר״ – מזמינה לבדוק ולהתייחס אל החיבור שבין הרוח והחומר כשני מדיומים שונים המשלימים זו את זה. האחד מייצג את הקיום הגשמי שאפשר לאחוז בו והוא כפוף לנתוני זמן, מרחק גבולות ומשאבים, ואילו האחרת מייצגת את ההיבט הרגשי, האמורפי, חסר הגבולות שאינו תלוי בדבר ומבוסס על עולמות הרגש.
אמנות וקיימות | 18.6
The artist-in-residency programme Hydromedia: Seeing With Water proposes to sidestep conventional visual approaches to global warming. Artists and experimental photographers are invited to submit a proposal to develop innovative and hands-on tools during a one-month residency in October 2023 at the Utrecht University of the Arts (HKU) and in their own studio in the months thereafter.
אמנות אוסטרית (מחקר) | 1.7
Since 1968, steirischer herbst has been setting standards in contemporary art and curating. Following the launch of a research residency program in 2021, the steirischer herbst Research Residency Fellowship 2023 continues to make the festival’s archival resources accessible as part of its mission to place its history in dialogue with contemporary artistic and academic practice. The fellowship supports and encourages innovative scholarly, creative, and interdisciplinary inquiries into steirischer herbst’s practice and history.
September 2023
אוצרות | 12.7
The selected curators will get a chance to spend ten days in Vienna, November 13–22, 2023 Verein K is happy to launch the call for the residency program Visiting Curators Vienna 2023. For its fifth edition, four international mid-career curators will be chosen based on the quality of their work and the quality and relevance of the exhibition project(s) they submit.
לימודי עיצוב ואמנות | 9.6
Now 30 years following the Robert Mapplethorpe exhibition here in Cincinnati, we reflect on the evolving question “What is creative freedom today?” Art and design colleges are forging new pathways in teaching and learning as we adapt to societal disruptions existing both pre and post pandemic. What is Freedom? aims to advance conversations surrounding “freedom in the classroom” on AICAD and other college and university campuses which come from both internal and external constituencies.
Art Academy of Cincinnati | November 8th-10th, 2023
מחקר עיצוב | 15.6
The aim of this research exchange is to open up a collaborative process leading to contributions which will be published in a format to be determined collectively at the end of the day. We aim to explore the shift of graphic design towards the cultural sector not only in Switzerland, but also internationally in the time frame from 1980 to 2020, though contributions concerning shifts away from the cultural sector, critical approaches, different time frames and geographical areas are equally interesting.
1 December 2023, 9:00–18:00 Bern Academy of the Arts HKB
עיצוב | abstract 25.6
Senses & Sensibility (S&S) Conference is a biannual international conference in design organized by UNIDCOM/IADE since 2003. The 12th International Conference aims to bring together original contributions from researchers, practitioners, students and academics for the opening of interdisciplinary, multidisciplinary and transdisciplinary approaches that raise, as we highlighted in the 2021 conference, the role of activatable “inter/actions” in design for the construction of long-term scenarios
28.11 — 1.12 • MALAGA — LISBOA
לבוש ואקלים | 1.7
The Dress and Body Association invites submissions for the organization’s fourth annual conference. Climate Change: Implications for Dress and the Body.
Abstracts should be 200-300 words. Presenters do not need to submit a paper before the conference.
November 4-5, 2023 Online.
עירוניות | 13.7
קהילת מחקרי עירוניות ישראל מזמינה חוקרים.ות, מכל הקשת הדיסציפלינרית, להגיש תקצירים להרצאה, מושב או שולחן עגול לכנס מחקרי עירוניות השנתי השלישי, שיתמקד בבחינת העיר, העירוניות והעיור. נושאי הכנס המוצעים כוללים אך לא מוגבלים לנושאים הבאים: משברים גלובליים ולאומיים; תכנון, ציפוף, תשתיות, תחבורה ובריאות; קיימות, סביבה ומשבר האקלים; טכנולוגיה וחדשנות; עיור, יחסי עיר-כפר, מרכז-פריפריה; עירוניות דרומית; ניהול, ממשל, אוטונומיה ואזוריות; התחדשות עירונית; קבוצות חברתיות, אי-שוויון והעיר הניאו-ליברלית; נישול וג'נטריפיקציה; ערים ויישובים ערבים, ישובים לא מוכרים ; ערים מעורבות ומגוונות; כוח, סכסוך ואלימות; אקטיביזם והתנגדות; מחאה, דמוקרטיה והעיר כאתר פוליטי; העיר בראי מדעי הרוח; דמותה העתידית של העירוניות בישראל/פלסטין.
מאמר על לימודי עיצוב | 21.7
The ninth overall issue of Dialectic is slated for publication in the late winter or early spring of 2024 by University of Michigan Publishing and AIGA DEC. This peer-reviewed, scholarly journal is now accepting submissions across eight subject matter categories in research, scholarship, and criticism in and around design education, research, scholarship and practice and their intersections.
עיצוב תעשייתי | 26.7
This is your opportunity to participate in an upcoming IDSA event and lead the conversation about our work as industrial designers. We seek proposals for presentations, interactive workshops, discussion panels, and in-depth training sessions.
October 18-19, 2023 – Virtual Event
טיפוגרפיה | 31.7
The event will feature workshops on Typography and Calligraphy followed by conference dedicated to 'Sacred and Typography'. The international conference will be devoted to addressing issues faced by type designers, type users and type educators. Typography Day will be held for the sixteenth time on 26th, 27th and 28th of October 2023 hosted by Department of Applied Arts, Faculty of Visual Arts Banaras Hindu University, Varanasi (BHU Varanasi).
מוזיאונים והכלה | 18.8
Founded in 2008, The Inclusive Museum Research Network is brought together by a shared concern for the future role of the museum and how it can become more inclusive. We seek to build an epistemic community where we can make linkages across disciplinary, geographic, and cultural boundaries. As a Research Network, we are defined by our scope and concerns and motivated to build strategies for action framed by our shared themes and tensions.
Vancouver, BC, Canada, 20.9.23
עיצוב | 15.11
The DESIGN Conference program offers broad exchange possibilities to researchers and practitioners, strategic decision makers, managers, design and engineering professionals, national or regional agencies or governmental bodies.
May 20-23, 2024 Cavtat, Dubrovnik, Croatia.
עיצוב | 11.12
The Eighteenth International Conference on Design Principles & Practices offers an interdisciplinary forum to explore the meaning and purpose of design. Our aim is to build an epistemic community where we can make linkages across disciplinary, geographic, and cultural boundaries.
יניב טורם, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
יניב טורם
הֵלֶךְ
2019
מאייר ומעצב (33, ירושלים) בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (2015).
עוסק באיור ספרי ילדים ובאיור לעיתונות. כפעיל בזירת התרבות החזותית בירושלים, יניב היה בין מקימי ״קואופרטיב העיצוב הירושלמי״ המציע סטודיו למעצבים וקהילה יוצרת ופעילה, היזם והמנהל האומנותי של הפסטיבל השנתי ״אאוטליין - איור ומילים בירושלים״ המפגיש בין איור וטקסט במרחב העירוני, והיה המעצב והמנהל האומנותי של אירוע ״אנשים שבדר״כ לא מרצים״ בירושלים.
![פורטרט_יניב_טורם](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P99,PD7,PA0,PD7,P99,PD7,P91_,PD7,P98,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P9D2.jpg,qitok=rBCHxGhj.pagespeed.ic.5LOsa6FMDf.jpg)
גלריית תמונות
![איור דיגיטלי של גבר ואשה שכובים במיטה](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy.jpg.pagespeed.ic.wFcsILe39S.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של גבר מביט מהחלון](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.dxSrBlrf9o.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של גבר מזוקן על במה](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.7NEqzCGn8j.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של גבר מעשן](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy.jpg.pagespeed.ic.UBV8ItVK00.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![צילום של חדר התצוגה עם ספרים על השולחן](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P205,P20copy.jpg.pagespeed.ic.-sZJ8JflPe.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום של שני איורים תלוים על הקיר](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P206,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.xzuPMBJvme.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום של חדר התצוגה עם אדם קורא על הספה](/sites/default/files/2022-02/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P207,P20copy.jpg.pagespeed.ic.5GCAzkct7p.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
״הֵלֶךְ״ הוא ספר מאויר המציג מפגשים בין טקסט ואיור, בין אב ובנו ובין ״דת״ ל״דתיות״, ומציב במרכזו את השיטוט, כלומר את המצב התודעתי אשר עיקרו הוא הדרך ולא היעד, ההליכה ולא ההגעה, השאלה ולא התשובה. השיטוט החזותי נע בין השאלות — מהו איור אינטימי? מה יכולה להוליד מערכת היחסים בין טקסט עיוני, חוויה אישית ואיור פואטי? ואיזה מתח מייצר כל מערך של פריסת הטקסט והאיור בעמוד? ומאפשר לחקור, לחפש ולחתור תחת קונבנציות נרטיביות, דווקא מכיוון שהוא אינו מתיימר להגיע למסקנה החלטית או חד משמעית.
גלריית תמונות
![איור דיגיטלי של אדם חובש כיפה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201_2.jpg.pagespeed.ic.P43F8L-Rbi.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי אדם יושב תחת עץ](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203_2.jpg.pagespeed.ic.aG3Bstv5Nn.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![ספר פתוח על שולחן](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202_2.jpg.pagespeed.ic.9HO2aDjEjt.jpg)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
קומיקס בנוי משתי לבנות בניין בסיסיות — המילה והדימוי. שני מוצרי היסוד האלה הופכים את הנסיון לתפוס להגדרה ולהבנה של המונח ׳קומיקס׳ לסבוכה. עם השנים נוצרה מערכת יחסים מורכבת בין הטקסט והדימוי: המשחקיות הנרטיבית, מימוש הפוטנציאל הגלום בכל אחד מעמודי התווך האלה, שילובם יחד והשימוש בכלל האלמנטים המרכיבים את ספר הקומיקס: פאנל, מספר פאנלים סמוכים, עמוד, כפולה, גודל דף ופורמט — מאפשרים גילויים רבים והופכים את הקומיקס לסוגה מרתקת, מורכבת וחידתית. ובכל זאת, כשאנחנו חושבים על קומיקס, מצטיירת בראשנו תמונה ברורה וקולקטיבית. הן הדינמיות המחקרית והן התפיסה החמקמקה, הבלתי אפשרית והאין-סופית של הקומיקס — עומדים בראש הפרויקט
גלריית תמונות
![איור דיגיטלי של אדם אוחז בעיפרון](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201.png.pagespeed.ic.hXtGbrLTqb.png)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של אדם עף באוויר](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_0.png.pagespeed.ic.IN7Q6VRb_d.png)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של אדם פותח דלת](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203_0.png.pagespeed.ic.B2n-Z-pO_p.png)
הֵלֶךְ, יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
הטקסטים המלווים את האיורים בספר הם תולדה של שני מפגשים — מפגש בין יניב לבין אביו ומפגש בין יניב לבין חוקר המחשבה היהודית והישראלית, מיכה גודמן. אך בעוד שהקשר עם אביו הוא אוהב, בלתי אמצעי ובעל היסטוריה משותפת, הקשר עם גודמן נמצא במרחב הפרשני שבין הקורא לכותב. ספרו של גודמן חזרה בלי תשובה: על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת פגש את יניב בנקודה בחיו בה יצא מבית הוריו הדתי–לאומי ונדד בחיפוש אחר בית משלו. הדרך הדתית המתונה שגודמן מציע בספר היתה השביל שבו הלכ יניב ושממנו נשקפו אליו מראות חדשים. ההבחנה בין דת לדתיות משויכת לפילוסוף מרטין בובר ומצוטטת בספרו של גודמן כך: "דתיות מתחילה מחדש עם כל אדם צעיר, שהרז מרתית אותו, הדת אומרת לכפות עליו את מערכתה, שנקבעה קבע עולם; דתיות פירושה פעילות ,קיום יחס בראשית אל המוחלט; דת פירושה סבילות, קבלה שמקבל האדם על עצמו את החוק העובר בקבלה. [...] מתוך דתיות קמים הבנים על האבות, בכדי למצוא את אלוהיהם הם, אלוהים של עצמם; מתוך דת מרשיעים האבות לתאר את הבנים, על שאינם נותנים שיכפו עליהם את אלוהיהם". בשפתו המושחזת והפשוטה של בובר, הוא מיטיב לתאר את יחסיו של יניב עם אביו ואת המתח הבין-דורי שקיים ביניהם. תוכן פרק הפתיחה בספרו של גודמן מובא כפי שהוא מופיע במקור, אך רצף הכתיבה פורק, פוצל וחובר מחדש, ואילו הדיאלוג של יניב עם אביו מופיע כתמלול רציף של השיחה שקיימו.
גלריית תמונות
![איור דיגיטלי של גבר ואשה שכובים במיטה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201_2.jpg.pagespeed.ic.tMnZdZoKBZ.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של גבר מביט מהחלון](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202_2.jpg.pagespeed.ic.ZoSrsXJg--.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של גבר מזוקן על במה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%203_2.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![איור דיגיטלי של גבר מעשן](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%204_0.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019
![צילום של חדר התצוגה עם ספרים על השולחן](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P205_0.jpg.pagespeed.ic.nqbcA7P9C1.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום של שני איורים תלויים על הקיר](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P206.jpg.pagespeed.ic.wd45NA2uCL.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019 ( צילום: דניאל חנוך)
![צילום של חדר התצוגה עם אדם קורא על הספה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%207.jpg)
'הלך', יניב טורם, איור דיגיטלי, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
הכירו את הבוגרים/ות
נעמה נחושתאי, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
נעמה נחושתאי
The Future Is Safe
2019
חיה בתל אביב, כותבת, מרצה ומעצבת גרפית, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בין עבודותיה עיצוב רבי מכר מהבולטים והזכורים בספרות הישראלית (בינהם סדרת ספריו של הרלן קובן, תפילת נשים מאת עליזה לביא ועוד). עבדה בעיתונות כמעצבת, כותבת ועורכת גרפית לצד פרוייקטים עצמאיים בתחום התרבות וכיום מנהלת סטודיו בפרסום.
![פורטרט_נעמה_נחושתאי](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,PA0,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,P94_,PD7,PA0,PD7,P97,PD7,P95,PD7,PA9,PD7,PAA,PD7,P90,PD7,P992.jpg,qitok=r0lowKSs.pagespeed.ic.F6Qw2PoeOF.jpg)
גלריית תמונות
![צילום העבודות בחלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201_6.jpg.pagespeed.ic.bUm-Qn-5Gy.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום העבודות בחלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%202_6.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום העבודות בחלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/%D7%A2%D7%95%D7%93%203_5.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
עבודתה של נעמה נחושתאי פותחת דיון פואטי וויזואלי באלמנט מוכר היטב בתרבות החזותית, החברתית והמדינית בישראל - המרחב המוגן.
מדובר במרחב פיזי שנמצא בכל בית, בניין ומבנה ציבור, ומיועד לספק הגנה מפני איומי מלחמה וטילים. אלא שבזמן השיגרה, לרוב, נמצאים לו שימושים אחרים. אז מה קורה כשחדר המשחקים הופך לחדר הגנה מפני איום הטילים, כשחדר המדרגות הופך למקלט? דרך קיום דואלי זה מקיימת העבודה דיון במתחים ובמעברים המהירים שבין פנים וחוץ, נסתר וגלוי, פרטי וציבורי, מלחמה ושיגרה, ומתארת מציאות בה בכל רגע אפשר לעבור למציאות אלטרנטיבית, מסוייטת ומסעירה, ובהישמע הבום לחזור לשיגרה. או שלא.
גלריית תמונות
![צילום העבודות בחלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201_6.jpg.pagespeed.ic.tc0fwxl6q7.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
![צילום העבודות בחלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202_7.jpg.pagespeed.ic.KEYQafwb8t.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019, (צילום: דניאל חנוך)
במהלך המחקר בקשה נעמה מחברים ומכרים לשלוח תמונות של המרחב המוגן שלהם. ההוראה היתה לא לביים ולא לסדר. לאט, לאט נוצר אוסף של למעלה מ-50 מרחבים מוגנים, מכל חלקי הארץ ומכל תצורות ההגנה. מעין אינדקס. במפתיע או שלא, המרחבים, בין אם הם בשימוש תכוף או לא, לרוב נראו אותו הדבר. בנוסף, אף משתתף, לא השוויץ במרחב המוגן שלו. סביר שלו הייתה מבקשת תצלומים של מטבחים או של חדר השינה - המצב היה אחר. לרגע לא נאמר המשפט, ״את חייבת לראות איך סידרתי את הממ״ד״. עבור רוב המצלמים המרחב המוגן זה החדר ההוא, שמכיל את האנדרלמוסיה הלא מעוצבת. חללים דרכם מגלים את מערומי הבית. שהופכים לחדר הכביסה והגיהוץ; למחסן בו מאפסנים חומרי ניקוי ונעליים, כמעין תחנת מעבר לחפצים, דקה לפני שהם מושלכים לאשפה. לא רק בחללים הפנימיים בבתים פרטיים כי אם גם במקלטים. הפרטיים, הציבוריים, הנעולים והפתוחים, המטופחים עם הג׳ריקנים ומערכות האיוורור לצד אלה שלא טופלו משנות המאה הקודמת. הקיר הפנימי. חדר
המדרגות. בלגן ישראלי לא מעוצב. הקישקע. מרחב הפורענות.
גלריית תמונות
![פוסטר מתוך העבודה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201_5.jpg.pagespeed.ic.Cg8SiAJlNl.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019
![פוסטר מתוך העבודה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_4.jpg.pagespeed.ic.YA3trSOy2a.jpg)
'The Future Is Safe', נעמה נחושתאי, עיצוב דיגיטלי, 2019
היכן נוכח המרחב הציבורי בתוך הבית? במציאות הישראלית התשובה לכך ברורה מאוד. יתרה מזו, היא מסומנת, משולטת, נגישה
ומוסדרת בחוק. היא חדר השינה בדירה הקודמת. בנוכחית, יורדים כמה מדרגות בכניסה לבניין. המטבח במשרד. בגינה, מאחורי הקפה השכונתי. בסופר, בין הביצים לחלב. סביבנו, מולנו בכל מקום במרחב הישראלי ונקראת ״המרחב המוגן״. רוב הזמן, ברוב חלקי הארץ, המרחב הזה נותר רדום. מתפקד תחת ההגדרות האחרות שלו - סטודיו שכונתי לבלט, חדר שינה לילד, חדר מדרגות בבניין משותף, מחסן האופניים של הבניין, המטבח המשרדי. אולם בהישמע קול מובחן, צליל אזעקה רועם, יודע הישראלי הסביר בדיוק מה עליו לעשות. הוא יעבור במהירות דרך דלת טרנספורמטיבית לעולם אחר, בו חדר השינה הוא מקלט, הכביש הוא מקום מחסה וגרם המדרגות הוא מגן. עולם בו לא רק למרחבים פיזיים יש שימוש (ושיבוש) כפול, אלא גם לשפה. מילים כמו: הפוגה, התרעה, סבב - יטענו במשמעויות אחרות. בנתיים, בחוץ יחכה העולם. על פגישותיו שייאלצו להידחות ותוכניותיו שבלית ברירה ישונו. בחלוף רגעים יישמע הבום המיוחל ואיתו תשוב המציאו על מכונה. או שלא.
ביולי 2020 הציגה נעמה את התערוכה "Love is Distance", המהווה המשך למחקר אותו התחילה בפרויקט "The Future is Safe",
בגלריה זהזהזה בתל אביב.
הכירו את הבוגרים/ות
שירלי רחל רוכמן, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שירלי רחל רוכמן
התמונה להמחשה:
מחקר על דימויים, מסרים, אתיקה ואסטרטגיות שיווקיות בתקשורת חזותית
2019
ילידת ברזיל 1980, אמא לשני בנים קטנים וחיה עם הבנזוג בקיבוץ בצפון. בוגרת בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית 2006. עבדה כעורכת גרפית של מוספי עכבר העיר תל אביב, מוספים חד שנתיים (בינהם מדד המותגים) בגלובס, מגזין פירמה בגלובס, מגזין טיים אאוט ירושלים ועיצבה וערכה גרפית את ליברל בתחילת דרכו. עובדת כמעצבת עצמאית ומרצה לעיצוב גרפי במספר מכללות ברחבי הארץ.
גלריית תמונות
![חלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201_9.jpg.pagespeed.ic.nqBjlMmhgR.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום של פנים הספר](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202_9.jpg.pagespeed.ic.s8urDm6J8u.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
![חלל התצוגה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203_8.jpg.pagespeed.ic.Bge3I0E6A8.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
הספר “התמונה להמחשה“ מסכם מחקר חזותי, כמותני ואיכותני הקורא תיגר על פרדיגמות באסטרטגיות עיצוביות ושיווקיות, תוך בחינת תהליכי העבודה ומערכות היחסים בין שלוש הדמויות המרכזיות המעצבות את האסטרטגיה הזאת: היצרן שרוצה למכור, המעצב שרוצה להתפרנס והצרכן שרוצה את המוצר ומוכן לשלם עבורו, בעידן של אחריות תאגידית ומודעות חברתית וסביבתית גוברת.
התובנות שהספר מציע נוגעות בסוגיות האתיות בייצוג המציאות בתקשורת חזותית שימושית בכלל באתגרים האתיים העומדים בפני מעצבים גרפים העוסקים בה לפרנסתם ובדרך בה הכותבת - מעצבת, עורכת גרפית ומרצה לעיצוב גרפי בעצמה - סבורה שניתן לעסוק במקצוע באחריות וללא ייסורי מצפון. הספר שם לעצמו למטרה לעורר מודעות לנושא ולספק קרקע פוריה לעיצוב גרפי שימושי ערכי יותר עבור החברה כולה, מתוך הבנה שלכסף יש תפקיד משמעותי במשחק.
גלריית תמונות
![צילום של ספרים בספריה](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201_9.jpg.pagespeed.ic.B9vuM5GkRw.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
![כריכת הספר](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202.png.pagespeed.ic.7GwQpQyWUZ.png)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019
![עמוד מתוך הספר](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203_8.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019
![עמוד מתוך הספר](/sites/default/files/2021-08/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204_8.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, צילום, 2019
נקודת המוצא של המחקר היתה בביקורת הקיימת המוכרת על עולם הפרסום. כזו ששירלי נחשפתה אליה בספרים, סרטים, ברשתות החברתיות ובתקשורת. שירלי העמיקה את ידיעותיה בנושא בסקירת הספרות שגלשה לעולמות התקשורת, הסוציולוגיה, הכלכלה, הפילוסופיה וכלכלה התנהגותית שהעמיקו את הבנתה ואת גיבוש העמדה שלה בנוגע למושגים הבסיסים. בהתייחסות לתחום התקשורת החזותית יצרה שירלי הבחנה בין ענף הדיגיטל, עיצוב גרפי למסכים לבין ענף הדפוס בו עסקתה למחייתה. שירלי התמקדה בענף הדפוס מכמה סיבות: בשל ניסיונה המקצועי האישי. בשל המשבר הכפול שעובר על הענף עם התחרות בעולם הדיגיטלי והמודעות הגוברת לאיכות הסביבה; ובעיקר בשל היותו הותיק, המבוקר והמפוקח ביותר מבין השניים, מה שאפשר חקירה מעמיקה יותר על הביקורת בתחום.
גלריית תמונות
![אינפוגרפיקה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-08/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203_5.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, אינפוגרפיקה, 2019
![אינפוגרפיקה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_7.jpg.pagespeed.ic.FWlxLpdS_c.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, אינפוגרפיקה, 2019
![אינפוגרפיקה מתוך הספר](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201_9.jpg.pagespeed.ic.MhmEyNn0j7.jpg)
'התמונה להמחשה', שירלי רחל רוכמן, אינפוגרפיקה, 2019
הספר “התמונה להמחשה“ מסכם מחקר חזותי, כמותני ואיכותני הקורא תיגר על פרדיגמות באסטרטגיות עיצוביות ושיווקיות, תוך בחינת תהליכי העבודה ומערכות היחסים בין שלוש הדמויות המרכזיות המעצבות את האסטרטגיה הזאת: היצרן שרוצה למכור, המעצב שרוצה להתפרנס והצרכן שרוצה את המוצר ומוכן לשלם עבורו, בעידן של אחריות תאגידית ומודעות חברתית וסביבתית גוברת. התובנות שהספר מציע נוגעות בסוגיות האתיות בייצוג המציאות בתקשורת חזותית שימושית בכלל באתגרים האתיים העומדים בפני מעצבים גרפים העוסקים בה לפרנסתם ובדרך בה הכותבת - מעצבת, עורכת גרפית ומרצה לעיצוב גרפי בעצמה - סבורה שניתן לעסוק במקצוע באחריות וללא ייסורי מצפון. הספר שם לעצמו למטרה לעורר מודעות לנושא ולספק קרקע פוריה לעיצוב גרפי שימושי ערכי יותר עבור החברה כולה, מתוך הבנה שלכסף יש תפקיד משמעותי במשחק.
הכירו את הבוגרים/ות
כנס פרוייקט ארכיוני ירושלים
התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני
برنامج اللقب الثاني في التصميم الحضري
Master's Program in Urban Design (M.Urb.Des)
כנס "הדיגיטיזציה של ארכיוני ירושלים: מורשת עירונית בעידן התרבות הדיגיטלית״
להצטרפות דרך הזום: יום א 2.1.2022 לינק | יום ב 3.1.2022 לינק | יום ג 4.1.2022 לינק | לינק להורדת התכניה(pdf)
"פרויקט ארכיוני ירושלים" במימון הרשות לפיתוח ירושלים, בהובלת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הוא פרויקט מקיף שמטרתו להנגיש אוספים ארכיוניים ומאגרי מידע המתעדים את בנייתה של ירושלים בעת החדשה. החומרים המאותרים נסרקים ומקוטלגים והם יוצגו כמאגר מידע על גבי מפת ה-GIS העירונית במטרה לסייע לאנשי מקצוע ולקהל הרחב להכיר לעומק את ירושלים מנקודות המבט השונות של יוצרי האוספים ולקדם את תכנונה של העיר ואת שימורה.
מטרת הכנס היא לכנס יחד נשות מקצוע וחוקרים שעבודותיהם ומחקריהם עוסקים בנושאים מעשיים ומהותיים של הדיגיטיזציה של המורשת העירונית ופרשנויותיה, בירושלים ובכלל, תחת שלושה נושאים עיקריים:
1. מורשת תרבותית בעידן הדיגיטלי: הדיגיטיזציה של ארכיוני ירושלים
2. מורשת דיגיטלית וגישת השימור 'הנוף האורבני ההיסטורי'
3. דמוקרטיזציה / פרשנויות למורשת ירושלים
פרופ׳ אדר׳ אלס ורבקל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
פרופ׳ אדר׳ מייק טרנר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
מר נתנאל מזא״ה, משרד ירושלים ומורשת
אדר׳ ערן מרדכוביץ, איקומוס ישראל
2.1.2022 - 17:00
יו״ר: ד״ר נועה הייזלר רובין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
אוניברסיטת קרלטון, קנדה; מזכיר כללי, איקומוס
טכנולוגיות דיגיטליות בשירות גישת השימור הנוף העירוני ההיסטורי: הגנה, ניהול והצגה
יו״ר: פרופ׳ אדר׳ מייק טרנר, הקתדרה של אונסק"ו בעיצוב אורבני ולימודי שימור, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
2.1.2022 - 18:00
מר יואל אבן, מהנדס העיר, עיריית ירושלים
גב׳ אפרת אבן-אור, הרשות לפיתוח ירושלים
3.1.2022 - 8:45
האוניברסיטה העברית, ירושלים
3.1.2022 9:00
עקבות לא-מסומנים: פרקטיקות לא מאורכבות
יו״ר: אדר׳ אחמד חרוף, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
ד״ר גילי מרין, Royal College of Arts, London, ד״ר יאיר וולך, SOAS, University of London, ד״ר אביגיל יעקובסון, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ד״ר משה נאור, אוניברסיטת חיפה, פרופ׳ אורן ברק, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
3.1.2022 - 9:45
יו״ר: פרופ׳ מנחם קליין, אוניברסיטת בר אילן
ד״ר גילי מרין: איך נוסעי המאה ה- 19 עיצבו את ירושלים
ד״ר יאיר וולך: הרחוב כארכיון וארכוב הרחוב
ד״ר אביגיל יעקובסון, ד״ר משה נאור: סיפורה של שכונה "כלואה": מוסררה בשולי הקיום היהודי ערבי בירושלים, 1948-1967
ההרצאה תעסוק בשכונת מוסררה בתקופת העיר החצויה, בין השנים 1948-1967, ותתמקד בשאלות של גבולות וחצייתם בהקשר היהודי-ערבי. מוסררה לטענתנו היא שכונה שכלואה בין שני גבולות: הגבול המזרחי היה הגבול הפיסי, בין ירושלים היהודית לירושלים הירדנית, והגבול המערבי של השכונה היה הגבול התרבותי המדומיין, בין שכונת מוסררה המזרחית, שבה מחר בין השאר תנועת הפנתרים השחורים, לירושלים המערבית והאשכנזית. בהרצאה נבחן את קיומם של שני הגבולות הללו בהיסטוריה של מוסררה ונבחן את אופני חציית הגבולות בהקשר של יחסי יהודי המזרח וערבים בתקופה שלאחר מלחמת 1948.
ד"ר אביגיל יעקבסון היא מרצה בכירה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. עוסקת בהיסטוריה עירונית ובין קהילתית של פלסטין/א"י. כתבה את הספר From Empire to Empire: Jerusalem Between Ottoman and British Rule (2011) ואת הספר Oriental Neighbors: Middle EAstern Jews and Arabs in Mandatory Palestine (2016) עם משה נאור. הספר עובד לעברית ויצא לאחרונה בהוצאת מאגנס ("בני הארץ והמזרח: יהודים וערבים בתקופת המנדט").
פרופ׳ אורן ברק: עיצוב הנוף הסמלי בירושלים: ניסיונות פורמליים ובלתי פורמליים ל"נירמול" של דרך/רחוב עזה
נייר זה ידון במאמצים פורמליים ולא-פורמליים לעצב את הנוף הסמלי בעיר ירושלים על ידי התמקדות בניסיונות "לנרמל" את "רחוב/דרך עזה" בשנים האחרונות. "דרך/רחוב עזה" הוא אחד הרחובות הוותיקים והידועים בירושלים עוד מתקופת המנדט הבריטי. כדי להקל על הניווט בעיר, נקראו מספר רחובות מרכזיים בירושלים על שם היישובים והערים שאליהן הובילו אותם רחובות, כמו למשל "דרך יפו", "דרך חברון", "דרך בית לחם" ו"דרך עזה". מאז קום המדינה, שמות הרחובות הללו נותרו פחות או יותר ללא שינוי. עם זאת, בעשור האחרון, ולאחר שיחסי ישראל עם רצועת עזה שבשליטת חמאס הפכו מתוחים יותר ויותר, החלו תושבים וחברי מועצת העיר ירושלים לקרוא לעירייה לשנות את השם של "דרך/רחוב עזה". עם זאת, למרות הצעות רבות לשנות את שמו, "דרך/רחוב עזה" עדיין מופיע במפות ובשלטי הרחובות של העיר ירושלים. במקביל, בשנים האחרונות נעשו שלל ניסיונות פורמליים ובלתי פורמליים "לנרמל" את "דרך/רחוב עזה" על ידי הפיכתו לפחות מאיים ויותר מסביר פנים לישראלים. אלה כוללים קיום אירועים פומביים ברחוב, כגון "עזה זזה" ו"איינשטיין בעזה"; הצגת פוסטרים צבעוניים בחלקים שונים שלו ("שפת רחוב"); והצבת שלטי רחוב חדשים בכמה מקומות שבהם שם הרחוב מופיע באנגלית לא כ-Gaza (כשם העיר עזה) ובערבית לא כ-غزة (כנ"ל), אלא, בתור Azza (באנגלית) ו عزه או عزا (בערבית), וכך "מרחיקים" את הרחוב מן האובייקט העוין שאותו הוא מסמל. הנייר ידון בניסיונות פורמליים ולא-פורמליים אלה לעצב את הנוף הסמלי של העיר וכיצד ניתן לתעד אותם ולנתח אותם.
פרופ' אורן ברק מלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בה הוא מופקד על הקתדרה ע"ש מוריס הקסטר ליחסים בינלאומיים - לימודי המזרח התיכון. הוא עוסק במערכת היחסים בין מדינה, חברה וביטחון ופרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאים אלו. מחקרו הנוכחי, במימון הקרן הלאומית למדע, עוסק ב"עיצוב הנוף הסמלי בערים שסועות".
פרופ׳ קובי כהן-הטב, אוניברסיטת בר אילן
אדר׳ רותי ליברטי שליו, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
אדר׳ שמואל גרואג, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
סיגל בר-ניר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
ד״ר אדר׳ ליאת סאבין בן שושן, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
ד״ר אדר׳ אורין שחר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ד״ר אדר׳ עירית כרמון פופר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
3.1.2022 - 11:45
יו״ר: ד"ר אביגיל יעקובסון, האוניברסיטה העברית, ירושלים
פרופ׳ קובי כהן-הטב: מבט נוסף על המעבר מישוב למדינה: הקמת ארכיון המדינה, 1948-1950
פרופ' קובי כהן-הטב הוא פרופסור חבר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תולדות התיירות, פיתוח אתרים קדושים, תולדות הארכיונים בישראל והיחסים בין ציונות לים. ספריו: לתור את הארץ: התיירות בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי (1948-1917), יד יצחק בן-צבי: ירושלים 2006; Cohen-Hattab (coauthor with Noam Shoval. (2015), Tourism, Religion and Pilgrimage in Jerusalem, Routledge: U.K; המהפכה הימית: אחיזת היישוב היהודי בים ובחופי ארץ ישראל (1948-1917), יד יצחק בן צבי: ירושלים, 2019; קדושה בעין הסערה: הכותל המערבי בין יהדות לישראליות, 1967–2000, מאגנס: ירושלים 2021 (ספר משותף עם פרופ' דורון בר).
אדר׳ רותי ליברטי שליו: לקראת הקמת ארכיון אדריכלות ערבית
אדר׳ שמואל גרואג: ביקורת השימור וארכיון אלטרנטיבי: המקרה של יפו
גב׳ סיגל בר-ניר, ד״ר אדר׳ ליאת סאבין בן שושן: ארכיונים אלטרנטיביים ויצירתיים: ליפתא ודיר-יאסין
בשנת 2007 פרויקט הגמר של סטודנטית במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל עסק במרחב של בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול, הממוקם בבתי הכפר דיר יאסין, סמל הטראומה הפלסטינית. כשביקשה לעיין בתצלומים של כיבוש הכפר, נאמר לה שהתיקים בארכיון סגורים, וגם עתירה שהגישה לבג"צ לא שינתה את ה החלטה. בעקבות זאת יצרה נטע שושני ארכיון אלטרנטיבי המבוסס על עדויות של מי שנכח שם בזמן הטבח, ארוג ב מכתבים שנמצאו בארכיון בית החולים הממוענים לבן ש"נולד בדיר יאסין" והופרד מאימו שנותרה מאושפזת בכפר שאול. במסגרת הפרויקט הרב מחלקתי "מראה מקום ליפתא", שהתקיים בין השנים 2012 – 2017 בבצלאל, סטודנטים פיתחו עבודות של פרשנות ותצוגה במדיה דיגיטלית של הכפר ליפתא, שהתבססו על איסוף מידע אזרחי ומקומי, חומרי ארכיון, תיעוד בשטח, ראיונות ותחקיר. באמצעות העבודות הם ביקשו לתת קול לבתיו המרוקנים של הכפר ליפתא, בו התגוררו פלסטינים מהמאה ה 16 עד פינויים בתחילת מלחמת 1948 . הפעולה הזאת הייתה תגובת נגד לתוכנית "שימור" למכירת קרקעות, לשיפוץ, והקמת אזור מסחרי ומלון שאושרה ב 2006 ועד היום נתונה במאבק. אלו שתי דוגמאות מחומרים רבים שאספנו בשנים האחרונות, ובהם מחקרים אמנותיים ואדריכליים שנעשו בידי אמנים, יוצרי סרטים, אדריכלים , חוקרים וסטודנטים, העוסקים בקונפליקט המרחבי הפרוש משני צדדיו של מרחב הכניסה המערבית לירושלים, מקום בו שכנו הכפרים ליפתא ודיר יאסין. מליפתא נותרו 45 מבנים שגגותיהם פוצצו כדי למנוע שיבה של דיריהם, ועתה שאלת שימורם נידונה בוועדות התכנון, ואילו בתי דיר יאסין, שנכלאו מאחורי גדר ושער, נשמרו, והפכו לבית למאושפזים הסובלים ממחלות נפש. במהלך ההרצאה נבקש להציג פעולות של איסוף עדות, מהלכים אמנותיים של ייצוג, ארכיון אמנותי שטוען לחוסר האפשרות לייצוג, פרויקטים של סטודנטים מאוניברסיטאות בפלסטין, בישראל ובמקומות אחרים בעולם המנסים לבנות תמונת עתיד מדומיין למרחב, עבודה של אדריכל פלסטיני בן המקום שמקים בתוכנת תלת מימד את הכפר ליפתא מחדש מתמונות ארכיון, מעבדת מדיה שמשחזרת אותו במציאות רבודה, עבודות שמדמיינות שיבות, או כאלה שטוענות לאפשרות של מחילות. בהרצאה נרצה לבחון את חשיבותו של הארכיון האלטרנטיבי שנוצר מאוסף ה עבודות האלה, נשאל על האפשרות שלו להשפיע, ונדון באתיקה המוטמעת באסתטיקה שלו.
ד״ר אדר׳ אורין שחר, ד״ר אדר׳ עירית כרמון פופר: הארכיון והעיר
פרופ׳ טובי פנסטר, אוניברסיטת תל אביב
ד״ר נועה הייזלר רובין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
מר בנימין וייל, חוקר עצמאי
מר אחמד מחמוד, האוניברסיטה העברית, ירושלים
פרופ׳ ליאת קוזמא, האוניברסיטה העברית, ירושלים
יו״ר: ד״ר שירה וילקוף, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
3.1.2022 - 14:00
פרופ׳ טובי פנסטר: Archives and Absentees’ Politics: The Palestinian – Jewish frictions in Jaffa and Jerusalem, Israel
ארכיונים ופוליטיקת נעדרים: החיכוך הפלסטיני-יהודי ביפו ובירושלים
ד״ר נועה הייזלר רובין, מר בנימין וייל: חשיבותו ומשמעותו של אוסף הולך ונעלם: תכנון העיר המנדטורית, הארכיון ההיסטורי, עיריית ירושלים
נשוא ההרצאה היא סדרת תיקים ותכניות המתייחסים לתכנון ירושלים בתקופת המנדט הבריטי (1922—1948), שרובם שמורים בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים. זהו האוסף הגדול ביותר של חומרי תכנון מנדטוריים והוא מורכב ממספר סדרות. תת-הסדרה, שהיא אולי החשובה ביותר, כוללת 27 מהתכניות החשובות ביותר לירושלים בתקופה זו, וביניהן: תכניות תמטיות לחומות העיר העתיקה והפארק סביבן, אזור שמורת הטבע במורדות הר הצופים וסילוואן ו'האזור המזרחי' שבין גבולות העיר והכפרים ממזרח לה. עוד בסדרה זו, 16 מפות לאזורים או שכונות, שכוללות את עיקר השטח הבנוי בעיר בתקופה וכן שלושה קטעים של כבישי הטבעת העירוניים המתוכננים. לרוע המזל, התיקים והתכניות בסדרה זו כבר אינם שלמים, רבים מהם חסרים או פוזרו בארכיונים שונים. החומרים השמורים בעיריית ירושלים ובגנזך המדינה נשמר בצורה מרוכזת, באופן יחסי, אך הם שמורים בתנאים בסיסיים ביחס לדרישות ארכיוניות של ימינו. לאחרונה, ההגבלות על צפיה בחומרים בארכיון ההיסטורי של עירית ירושלים , כמו גם שיטות קטלוג מיושנות, מקשות ביותר על חוקרים ועל הציבור הרחב לצפות בהם. לבסוף, כוונות העיריה לוותר לגמרי על אוספיה ולהעבירם לאחסון במקום אחר מעוררים דאגה רבה ביחס לשימור החומר ואופני השימוש בו. ההרצאה תחשוף את חשיבות האוסף הייחודי, תעסוק באתגרים ובקשיים בשימוש בו, ולבסוף, תעורר חשש ביחס לסכנות האורבות לו לאור הזנחתו המתמשכת.
ד״ר נועה הייזלר רובין היא גיאוגרפית ומתכננת ערים, בוגרת האוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהיבטים מרחביים של מפגשים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים, ובהשפעה של אלו על התכנון העירוני המודרני. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בירושלים ובלונדון, התבססה על המחקר הפוסט-קולוניאלי ועסקה בהשוואת התיאוריה ועבודת התכנון של פטריק גדס בבריטניה, בהודו ובפלסטינה. ספרה, Patrick Geddes and Town Planning: A Critical View שיצא בהוצאת ראוטלדג' (2011) מסכם את ממצאיה. בבצלאל, ד"ר הייזלר רובין מלמדת היסטוריה ותיאוריה של התכנון העירוני המודרני; תולדות העיר והעיור; וקורסים בנושא תכנונה ושימורה של ירושלים. מלבד הוראה, היא עוסקת בתכנון באופן פעיל ומעורבת בעיקר בפרויקטים של שימור אורבני. בנוסף, היא מרכזת את פרויקט הנגשת הארכיונים בירושלים בשיתוף בין בצלאל והרשות לפיתוח ירושלים. תחומי העניין הנוכחיים שלה כוללים את ראשית התכנון העירוני בארץ ישראל-פלסטינה, תכנונה של ירושלים, 1948—1967, הביקורת הפוסט-קולוניאלית על מחשבת התכנון, קריטריונים וערכים לשימור בעידן המורשת הדיגיטלית והנגשה ושיתוף הציבור בשימור.
בנימין וייל נולד בלונדון, אנגליה. לאחר סיום לימודי תיכון, הוא עלה לארץ בשנת 1970 לצורך לימודים תורניים, והמשיך ללימודים אקדמאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא סיים תואר מ"א בגיאוגרפיה ולימודים עירוניים, עם התמחות בתחום של תכנון ירושלים במהלך תקופת המנדט הבריטי. הוא עבד כמה שנים במחלקה לתכנון עירוני בעיריית ירושלים, בהמשך הוא עבר לעבוד במשרד הבינוי והשיכון, שבו תפקד במספר תפקידים בכירים במחוז ירושלים, בתחומי מינהל ותכנון. לאחר שפרש לגמלאות בשנת 2018, הוא מייעץ כעת לפרויקט 'ארכיון ירושלים' בכל הקשור לחומר ארכיוני בתחום של תכנון ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ובנוסף משמש כיועץ פרוגרמות במספר פרויקטים ציבוריים ופרטיים של תכנון עירוני במרחב ירושלים.
מר אחמד מחמוד: היסטוריה של תשתיות התברואה בירושלים הירדנית 1948-1967
ארכיון עיריית ירושלים מספק פרספקטיבה משמעותית ומעניינית אודות התפתחות המרקם העירוני בכלל ובפרט אודות התפתחות התברואה בירושלים תחת השלטון הירדני 1948-1967. בזמן שהגישה לארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים מוגבל, ההרצאה שלי שופכת אור על התיקים של מחלקת התברואה בירושלים הירדנית, אשר נחשפו לאחרונה בארכיון מכון טרומן. התיקים הללו מספקים תמונה על חי היום היום של העיר העתיקה בירושלים בעיקר. התיקים מראים פעיליות העירייה בתחומים של ניקיון העיר, תחזוקת תשתיות העיר וענייניי העובדים. התיקים המוזכרים אמורים לתרום לחקר ההיסטוריה החברתית והאורבנית, כל על מנת לחקור ירושלים הירדנית בתור תקופה נעדרת מהספרות המחקרית.
אחמד מחמוד הוא דוקטורנט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, כותב את עבודת הדוקטורט על ההיסטוריה של התברואה בערים שכם, חיפה וטבריה 1902-1934. בהנחיית פרופ' ליאת קוזמא וד"ר אביגיל יעקובסון. את עבודת ה-מ.א כתב על התברואה בחיפה המנדטורית.
פרופ׳ ליאת קוזמא: על חסרונותיה של דיגיטציה
בתחילת 2016, ארכיון מדינת ישראל החליט לסגור את חדר העיון שלו לציבור ופתח בפרויקט דיגיטציה רחב היקף. מטרת הפרויקט הייתה ונותרה דמוקרטיזציה של הגישה לחומרי הארכיון, והנגשתם לציבור קוראים רחב ברשת, במקום לקומץ חוקרים שמגיעים לחדר הקריאה. קואליציה של ארכיונאים, היסטוריונים ואנשי חברה אזרחית הזהירו מפני הסכנות של מהלך זה. שלילת הגישה לחומר המקורי, טענו, שוללת מההיסטוריונית מידע רב שלא קיים בגרסא הסרוקה. בנוסף, תהליך זה מאריך שלא לצורך את עבודת ההיסטוריונים וההיסטוריוניות, שכן הוא מאלץ אותנו להמתין לסריקה במשך שבועות או חודשים, במקום לקבל אותם במקום, בעת ביקורנו בארכיון. מאז סגירת חדר הקריאה התחוורו לנו בעיות נוספות: סריקה לעיתים לוקחת למעלה שנה ולעיתים לא קורית כלל. בנוסף, זמינות ברשת הופכת את המסמך הארכיוני ל"פרסום" ומכניסה כך לתמונה את הצנזור, שמונע גישה למסמכים או משחיר חלקים מהותיים מהם. יתרה מזאת, בתהליך הסריקה המסמכים לא בהכרח מוחזרים לתיק באופן שבו הם הוצאו ממנו, והתיק בצורתו המקורית אובד לנצח. ההרצאה תעסוק בנזק המצטבר לכתיבת ההיסטוריה המקומית, ותשאל האם וכיצד ניתן לתקנו.
ליאת קוזמא היא פרופסורית חברה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, ראשת הקתדרה על שם הארי פרידנוואלד לחקר ההיסטוריה של הרפואה והייתה בין מקימיו ועורכיו הראשונים של בלוג הסדנה להיסטוריה חברתית באתר הארץ.
מר יואב גינאי, בשם משפחת גיני/גינאי
ד״ר אדר׳ נוף מיכל ביטון, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
מר אלעד שפינדל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
גב' שיר יעקב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
יו״ר: מר ישראל קמחי, המכון הישראלי למחקרי מדיניות
3.1.2022 - 16:15
מר יואב גינאי, בשם משפחת גיני / גינאי
ד״ר אדר׳ נוף מיכל ביטון: בעקבות ד"ר מטמון והקמת רמת גן
מר אלעד שפינדל, גב׳ שיר יעקב: בעקבות אוסף בן ציון גיני
המחלקה לאדריכלות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. רושמים את ארכיון בן ציון גיני במסגרת פרויקט ארכיוני ירושלים.
מר ישראל קמחי: בן ציון גיני, מפגשים אישיים
Linnaeus University, Sweden
מורשת עירונית וצרכי הדורות הבאים
3.1.2022 - 18:00
יו״ר: אדר׳ עדי סלע וינר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
Kadir Has University, Istanbul
יצירת אוסף ירושלים העות'מאנית
יו״ר: אדר׳ אלון שריג, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
3.1.2022 - 18:45
ד״ר צמרת לוי דפני, הפורום לחשיבה אזורית: סיור בתערוכה: Kudüs-i Sherif: A look at Jerusalem from Istanbul
ד״ר סוזן חזן, Europeana Network Association
ד׳׳ר סווטה מצקביץ׳, רשות העתיקות
גב׳ יעל אלף, רשות העתיקות
אדר׳ ייטב בוהסירה וד״ר חגית קיסר, בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב
אדר׳ קומל פוטדר, TU Delft, Netherlands ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
יו״ר: ד״ר אדר׳ אונה וילייקיס, International Institute for Central Asian Studies (IICAS).
4.1.2022 - 12:45
ד״ר סוזן חזן: באוהאוס חדש: פרוייקט אורופיאנה
ד׳׳ר סווטה מצקביץ׳: החייאת העבר באמצעות הדיגיטיזציה של ארכיוני רשות העתיקות
הארכיון המדעי של רשות העתיקות הוא אוסף ייחודי שמתעד את הפעילות הארכאולוגית במדינת ישראל מימיה הראשונים. אוסף זה, יחד עם ארכיון אגף העתיקות של א"י המנדטורית, מייצרים רצף של מאה שנות העשייה הארכאולוגית במרחב גאוגרפי מצומצם אך בעל צפיפות של שרידים ארכאולוגיים גבוהה ביותר.
הדיגיטציה של הארכיון, שתוכננה כפרויקט בן חמש שנים, החלה בינואר 2020. גודל האוסף (כ-13,000 תיקי חפירה ו-11,000 תוכניות שטח), בשילוב עם מגוון הנתונים מהווים אתגר גדול, והיינו מוכנים לכך. בהתאם נקבעו כבר מההתחלה ההנחיות של הפרויקט, כמו הוראות סריקה וקיטלוג, זרימת העבודה, תבניות קטלוג ותקני מטא-דאטה. עם זאת, לא צפינו כיצד החומר הארכיוני משתנה במהלך חמישים שנה ועד כמה הדינמיקה של השינויים תשפיע על עבודתנו. אנו לומדים את הארכיון ואת האופי שלו תוך כדי העבודה, עומדים באתגרים חדשים ומתאימים את זרימת העבודה שלנו לחומר.
מטרת הפרויקט היא יצירת אוסף דיגיטלי בר קיימא העוקב אחר עקרונות FAIR. הדיגיטציה של הארכיון והנגשתו באינטרנט יפתחו הזדמנויות חדשות בחקר הנתונים, שילובו בפרויקטים מתמשכים ועתידיים של מורשת תרבות, הוראה ושיתוף הקהילה.
סווטה מצקביץ' היא ארכיונאית דיגיטלית ברשות העתיקות ומרצה בתוכנית למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת חיפה. ארכיאולוגית שטח בהשכלתה, היא השתתפה בחפירות בישראל, יוון וטורקיה, בעיקר כמודדת, שרטטת ומנהלת בסיסי נתונים. תחומי המחקר שלה כוללים ניהול נתונים ארכיאולוגיים, שיטות שדה והיסטוריה של הארכיאולוגיה.
ד׳׳ר יעל אלף: צרכי המידע לניהול מורשת תרבות בעידן הדיגיטלי
המורשת הארכיאולוגית של ישראל אוצרת היסטוריה ארוכת שנים, אשר עיצבה את נופיה ואת זהותה של הארץ בשכבות של שרידים מתרבויות עתיקות. בתי הכנסת מהעת העתיקה נחקרים כבר למעלה ממאה שנים והם מגולת הכותרת של הארכיאולוגיה הישראלית. עם זאת, סקר שימור של בתי כנסת עתיקים בגליל שנערך בשנת 2013 ועודכן בשנת 2018, מצא כי בעוד שחלק מהאתרים מפותחים לקהל בהשקעה ניכרת, אתרים רבים נותרו מוזנחים למרות חשיבותם. הסקר נערך בפרויקט הצלת בתי הכנסת. במסגרתו נבנתה לראשונה בארץ מערכת אינוונטר לנכסי מורשת ארכיאולוגית, אליה הוזנו נתוני הסקר, ששימשו לקבלת החלטות על אופן שימור האתרים. כבר בשלב זה התברר כי הנתונים במערכות המידע של רשות העתיקות אינם מתאימים לצרכי ניהול המורשת התרבותית במאה ה-21.
יעל אלף היא מתכננת שימור עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בסקרים, תיעוד ותכנון מבנים וערים היסטוריות ואתרים ארכיאולוגיים. היא עובדת במינהל שימור ברשות העתיקות ובשנים האחרונות היא עוסקת בהיבטים של ניהול המורשת ומרכזת את פרויקט האינוונטר הארצי לנכסי המורשת. בנוסף, היא הרצתה באוניברסיטת בר אילן, שם גם חקרה את צרכי המידע לניהול המורשת הארכיאולוגית באינוונטר במסגרת עבודת הדוקטורט.
אדר׳ ייטב בוהסירה, ד״ר חגית קיסר: ארכיטקטורה אזרחית לתשתית מידע אזרחית
הפרקטיקות העדכניות של ניהול המורשת מצדדות ב"שימור משלב" (integrated conservation) כגישה מערכתית להגנה וניהול במיוחד בתהליכי התכנון. הן מושתתות על ניהול מבוסס ערכים והבנה הוליסטית של הנכס כחלק מההקשר הרחב של הסביבה ההיסטורית. בנוסף, הן מאופיינות במעורבות של בעלי העניין והציבור בקבלת החלטות. ניהולה המושכל של המורשת מותנה במערכת אינוונטר לזיהוי, תיעוד, הערכה ובחירה של הנכסים שיזכו להגנה ושימור.ההצגה תתמקד בסוגיית צרכי המידע באינוונטר לניהול מורשת תרבות, הנדרש לקבלת החלטות, ובמיוחד במידע הנדרש לתמיכה בהערכת המשמעות של הכנסים. הדיון בסוגיה זו נובע מהצורך להתאים את המידע לתפיסות ניהול מורשת עדכניות ולשימוש במדיה מתקדמת עם יכולות סמנטיות וגיאוגרפיות.
אדר׳ קומל פוטדר: דטה-סקייפינג: סקירה אמפירית של כלי מעשי לתכנון בר קיימא ולהערכת סביבות עירוניות היסטוריות
פרופ׳ אדר׳ אדוארד דניסון, University College, London
ד״ר שרה דודינג, University College, London
ד״ר שאהד סאלים, University of Westminster
ד״ר דאנקן היי, University College, London
ד״ר מריוולמה סמית׳ אוניל, MENA Center for Peace and Development
מר מיכאל יוסף פיק, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
מר דניאל מנדלבאום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
פרופ׳ סורין הרמון, The Cyprus Institute
ג'ורג' ארטופולוס, The Cyprus Institute
ניקולאס בקיריס, The Cyprus Institute
ד״ר אדר׳ אונה וילייקיס, International Institute for Central Asian Studies (IICAS).
יו״ר: פרופ׳ אדר׳ צבי אפרת, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
4.1.2022 - 15:00
יו״ר: פרופ׳ אדר׳ צבי אפרת, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
פרופ׳ אדר׳ אדוארד דניסון, ד״ר שרה דודינג, ד״ר שאהד סאלים, ד״ר דאנקן היי: מחשבות על 'היסטוריות של וויטצ'אפל'
ד״ר מריוולמה סמית׳ אוניל: הדיגיטיזציה של מודל אילש (Iles) (שכונת המוגרבים)
מר מיכאל יוסף פיק, מר דניאל מנדלבאום: העיר כארכיון: השימוש בפוטוגרמטריה ובמנועי משחק ליצירת ארכיונים עירוניים אינטראקטיביים
מיכאל יוסף פיק הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, סטודנט בשנה הרביעית במחלקה לאדריכלות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בעל ניסיון בטכניקות של סריקה פוטוגרמטרית של המרחב. מתעניין באפשרויות הגלומות בכלים הדיגיטליים החדשים, ובהרחבה של אפשרויות התיעוד ההיסטורי של המרחב הבנוי.
דניאל מנדלבאום הוא סטודנט בחוג לארכיטקטורה בצלאל אקדמיה לאמנות ובתכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. מהכשרתי המשותפת במדעי החברה, אני מבין את האדריכלות כביטוי קונקרטי של הארגון החברתי. הניסיון שלי עם פוטוגרמטריה גורם לי לחשוב על ההזדמנויות החדשות שיש לכלי הזה להציע בתחום הקטלוג והארכיון של המסמכים האחראים לתכנון והפיתוח של המרקם העירוני.
פרופ׳ סורין הרמון, פרופ' ג'ורג' ארטופולוס, פרופ' ניקולאס בקיריס : תאומים דיגיטליים של מורשת עירונית - היבטים קונספטואליים ואתגרי יישום: שער פאפוס, ניקוסיה (קפריסין) כמשל
ד"ר אונה וילייקיס: מורשת משותפת: מיפוי השכונות היהודיות המסורתיות באוזבקיסטאן
פרופ׳ גדעון אבני, האוניברסיטה העברית, ירושלים ורשות העתיקות
גב׳ טל אולוס, האוניברסיטה העברית, ירושלים
ד״ר צפרה סיו, הספרייה הלאומית של ישראל
גב׳ ליאת ווינבלום, רשות העתיקות
ד״ר ונסן למיר, Centre de Recherche Français à Jérusalem
גב׳ מריה קיארה ריולי, Universities of Ca' Foscari. Venice
ביאטריס ויאנטי, Institute for Area and Global Studies, EPFL, Switzerland
רמי פטיפייר, Digital Humanities Laboratory, EPFL, Switzerland
פרופ׳ פרדריק קפלן, Institute for Area and Global Studies, EPFL, Switzerland
ד״ר איזבלה די לנרדו, Digital Humanities Laboratory, EPFL,Switzerland
ד״ר נועה הייזלר רובין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
יו״ר: פרופ׳ בני קידר, האוניברסיטה העברית, ירושלים
4.1.2022 - 17:15
פרופ׳ גדעון אבני, גב׳ טל אולוס, ד״ר צפרה סיו, גב׳ ליאת ווינבלום: מרכז הידע לתולדות ירושלים ע"ש רוני אלנבלום - חזון ויישומו
ד״ר וינסנט למיר, ד׳׳ר מריה קיארה ריולי: היסטוריות ארכיוניות וסיורים דיגיטליים ברחבי ירושלים: Open Jerusalem ו- Archival City
ביאטריס ויאנטי, רמי פטיפייר, פרופ׳ פרדריק קפלן, ד״ר איזבלה די לנרדו: ירושלים 1840-1940: ממפות היסטוריות למערכות מידע גיאוגרפיות בארבעה מימדים
ד״ר נועה הייזלר רובין: פרוייקט הנגשת ארכיוני ירושלים: תיעוד המורשת המודרנית של ירושלים
"פרויקט הנגשת ארכיוני ירושלים" הוא שיתוף פעולה בין הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) והתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, בצלאל, שמטרתו זיהוי, חשיפה ודיגיטיזציה של חומרי תיעוד רשמיים ואישיים הנוגעים לתכנונה ולעיצובה של ירושלים המודרנית. עיקר הפרוייקט הוא הנגשה של אספים היסטוריים המתארים את התכנון והבניה של העיר, במטרה לקדם פיתוח בר קיימא ושימור בירושלים ולהעשרת מחקר המורשת העירונית והדמוקרטיזציה שלה. חשיפת חומרים ארכיוניים היסטוריים והדיגיטיזציה שלהם תורמים ישירות לתיעוד הנדרש לשם יישום גישת השימור 'הנוף האורבני' והבטחת תכנון בר קיימא על ידי יצירת מגוון של נרטיבים היסטוריים. חיבור למאגרי מידע דומים צפוי להרחיב עוד יותר את הידע ולתמוך באינטגרציה של מורשת תרבותית בתהליך התכנון, השימור והמחקר. עבודתי כחוקרת ראשית בפרוייקט זה היא תולדה של מחקר מתמשך ב-בצלאל, אך הזרעים הראשונים לה נטמנו באוניברסיטה העברית לפני כעשרים שנה במהלך העבודה עם רוני אלנבלום על 'הארכיון הווירטואלי של ירושלים', ניסיון מוקדם לדיגיטיזציה של אוספים קיימים – ספרות ומפות – של ירושלים. אז נחשפתי לראשונה להשלכות הדרמטיות של דיגיטיזציה של מפות ותכניות ולפוטנציאל הגדול של הארכיונים הירושלמיים במחקר ובתכנון העיר העתידית. בהרצאתי, אתאר את מטרות הפרוייקט הנוכחי, הן מבחינה מקצועית, הן מדעית; את הכלים שזיהינו להשגת המטרות, ואת שיתופי הפעולה עם עיריית ירושלים ומוסדות אחרים בהם שמור ונוצר מידע אודות העיר. לבסוף, אדון באתגרים הניצבים בפנינו, כמו גם בנושאים עקרוניים שמעסיקים אותנו כמעט על בסיס יומיומי, בדרכנו לזיהוי ולגיבוש המורשת התרבותית של ירושלים.
ד״ר נועה הייזלר רובין היא גיאוגרפית ומתכננת ערים, בוגרת האוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהיבטים מרחביים של מפגשים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים, ובהשפעה של אלו על התכנון העירוני המודרני. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בירושלים ובלונדון, התבססה על המחקר הפוסט-קולוניאלי ועסקה בהשוואת התיאוריה ועבודת התכנון של פטריק גדס בבריטניה, בהודו ובפלסטינה. ספרה, Patrick Geddes and Town Planning: A Critical View שיצא בהוצאת ראוטלדג' (2011) מסכם את ממצאיה. בבצלאל, ד"ר הייזלר רובין מלמדת היסטוריה ותיאוריה של התכנון העירוני המודרני; תולדות העיר והעיור; וקורסים בנושא תכנונה ושימורה של ירושלים. מלבד הוראה, היא עוסקת בתכנון באופן פעיל ומעורבת בעיקר בפרויקטים של שימור אורבני. בנוסף, היא מרכזת את פרויקט הנגשת הארכיונים בירושלים בשיתוף בין בצלאל והרשות לפיתוח ירושלים. תחומי העניין הנוכחיים שלה כוללים את ראשית התכנון העירוני בארץ ישראל-פלסטינה, תכנונה של ירושלים, 1948—1967, הביקורת הפוסט-קולוניאלית על מחשבת התכנון, קריטריונים וערכים לשימור בעידן המורשת הדיגיטלית והנגשה ושיתוף הציבור בשימור.
4.1.2022 - 18:45
שביט יעקוב, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
שביט יעקוב
עטרה
2021
מעצב גרפי, בן 35, מתגורר במושב מזור עם בת זוגו מאיה. עוסק בטיפוגרפיה עברית על שלל גווניה, מלטרינג ועד מערכות אותיות מלאות. בוגר תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לתקשורת חזותית בביה"ס גורן בעמק יזרעאל. מרצה לטיפוגרפיה בביה"ס גורן ולמיתוג ביחידה ללימודי חוץ במכון הטכנולוגי בחולון. גופניו נמכרים תחת קבוצת אאא ופונטימונים. בתואר השני חקר את הקשר בין מוות לטיפוגרפיה עברית – כיצד נראים מופעים טיפוגרפיים עבריים על גבי מצבות.
![פורטרט יעקוב שביט](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-12/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98,P20,PD7,P99,PD7,PA2,PD7,PA7,PD7,P95,PD7,P91,P20,PD7,PA9,PD7,P91,PD7,P99,PD7,P98,P20copy,P202.jpg,qitok=ZCjbdVne.pagespeed.ic.oCIwJDGXZW.jpg)
גלריית תמונות
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.7Tk5hk6pdG.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.29siJeLWQg.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.gAPZBsSE7e.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.LMn2trmbkp.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P205,P20copy.jpg.pagespeed.ic.mP1uCYdN71.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA1,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.OPNhqxumAe.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.yoUgpk8DsB.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.DK-BHhLc-O.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.ZqMsGE_pHX.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P205,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.MzNh2W6eI2.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P206,P20copy.jpg.pagespeed.ic.Y0nsug1gVl.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
במהלך סיור ספונטני בבית הקברות טרומפלדור בשנת 2018 נחשף שביט בפניי עולם טיפוגרפי מרהיב המסתתר מאחורי הנורא מכל – המוות.גילוי זה הביא אותו להתבונן על מאות מצבות בניסיון להבין ולנסח את הגורמים המשפיעים על מופעים טיפוגרפיים אלה. כיצד באות אותיות קבורה לעולם? האם זהות הנפטר היא זו המשפיעה? ואולי דווקא זהות היוצר? האם לתקופה או למגמות ברחבי העולם נודעת השפעה על אובייקט שמרני כמצבה? שאלות אלו מהדהדות בפרוייקט אך עם הזמן התחלפו בשאלה, מה נדרש בעבר, וגם כיום, מגופן המשמש למצבות? שאלה זו הפכה להיות שאלת המחקר המובילה בפרוייקט – יצירת גופן המיועד בראש ובראשונה לתכלית זו.
גלריית תמונות
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.5_wCQc8QLk.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.4gu6G58HOY.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy.jpg.pagespeed.ic.yxOxXPVxkn.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P204,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.cm5zD6kGzd.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P205,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.7UFQHyUv7G.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום כפולה מתוך הספר בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P206,P20copy.jpg.pagespeed.ic.tWRFY_RIIC.jpg)
עטרה, שביט יעקב, גופן עברי,2021 (צילום: דניאל חנוך)
האות עטרה נולדה מתוך תובנות אשר נגזרו ממקרי בוחן רבים, ומהווה מעין ממוצע ביניהם. בקוויה ועיקוליה של אות עטרה מגולמים ההקשר התרבותי – המוות והפתוס הכרוך בו; הפורמט – מצבה צרת ממדיים; דרכי היישום המקובלות – סיתות באבן או יציקת אותיות ברזל. אות עטרה בוחנת את הקשר בין השפה העברית לאזמל, שאינה מיושמת באמצעותו באופן טבעי. שביט התבונן רבות גם על השפה הלטינית, שניתן למצוא בה ביטוי רב יותר למלאכת האזמל העתיקה, ובכך ניסה להעלות את העברית על ציר זמן הנושק לזה של האות הלטינית.
הכירו את הבוגרים/ות
נעמי פוקס רוזט, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
נעמי פוקס רוזט
האחד
2021
מעצבת גרפית בת 32 מירושלים, בסטודיו שרון שרם, מתמחה במיתוג עבור מגוון רחב של לקוחות. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות יתרה במחלקה לתקשורת חזותית במכללת אמונה. במסגרת התואר השני חקרה את פורמט הספר הדיגיטלי, את היכולת שלו לספר סיפור מרובה שכבות, כמו גם את הקשר בין דאטה ל-storytelling.
![פורטרט נעמי פוקס רוזט](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-12/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,PA0,PD7,PA2,PD7,P9E,PD7,P99,P20copy,P202.jpg,qitok=tCmcHCj5.pagespeed.ic.eHYVCdiRNR.jpg)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.nb2LeCZWty.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.-DCUsAoa2e.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_7.jpg.pagespeed.ic.Yy8ip00dtl.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.hIGC32_1vD.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
נעמי פוקס רוזט מציגה את האחד, ספר אינטראקטיבי על חוויות הדייטים שלה, שבו לצד סיפורים אישיים, פואטיים ולעיתים הומוריסטיים, נפרש מרחב אינפוגרפי, משעשע ומרתק, הממפה מאפיינים שונים של הדייטים המתוארים בהם.
נתונים וכלי ניתוח דאטה הופכים בפרויקט למכשירי storytelling מפתיעים, ממסגרים את האינטימי בתוך מסגרת מעין מדעית, חושפים מגמות, תהליכים והעדפות אישיות, ומעלים שאלות על הכמיהה האנושית לאהבה, והצורך האנושי לא פחות לארגון ושליטה.
האחד הוא סיפור על המעבר הסיזיפי מבחור אחד לשני. ספירת המלאי של הבחורים מצטרפת לכדי נבירה בזיכרון, דלייה של פרטים ונתונים, אפילו השוליים ביותר. פרטים הקשורים בבחור, במפגש עצמו, ברגשות ובמחשבות על המניירות של טקס החיפוש ועל העדפות אישיות. את הנתונים האלה נעמי מקטלגת וממיינת. שוזרת מילים עם גרפים, תמונות וצורות עם מחשבות. מנסה להבין דרכם מגמות ולפענח העדפות והנחות מוקדמות.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.WUXOmFPhAX.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.piUG4DEG2q.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.ARMd1n8VdZ.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
המחקר התאורטי שמלווה את הפרויקט עוסק במונח ״ציפיות״ (expectations) בהקשר הרומנטי, כשהשאלה העיקרית היא - מהן ההשלכות של ציפיות רומנטיות על החיפוש אחר בן זוג, כמו גם על הקשר הרומנטי?
כל מפגש ראשון עם בחור מגלם בתוכו את הפוטנציאל שאולי הוא יהיה ״האחד״. מתוך כך, בין אם נרצה או לא, המפגש הזה מנקז לתוכו ציפיות של המחפשת: ציפיות לגבי הפגישה - שתהיה מוצלחת, מהנה, תוביל למפגשים נוספים; וציפיות בנוגע לבחור עצמו - לאישיות שלו, להתאמה שלו. העניין בציפיות נעוץ בכך שהן מקדימות את הפגישה, מכינות את הקרקע, וטומנות בחובן את הפוטנציאל להצלחה ולאכזבה בו זמנית.
המחקר עסוק בשני אפיקים מרכזיים: הראשון עיקרו מציאת קווים מאפיינים לאותה ציפייה רומנטית, מתוך רצון להבין מהי ומהן ההשלכות שלה. השני מתמקד בציפיות הרומנטיות שנוצרות בעקבות חשיפה גוברת למדיה, בייחוד צפייה בסרטים רומנטיים ובסדרות טלוויזיה. מתוך שני אפיקים אלה עולה ניסיון להבין האם ואיך העולם התרבותי שלנו מייצר ציפיות רומנטיות, ומה קורה לאותן ציפיות כאשר הן פוגשות את המציאות.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_5.jpg.pagespeed.ic.No39hfZTdE.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P942,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.Ed-7YaaQ1u.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.ZRww5h_Xyw.jpg)
האחד, נעמי פוקס רוזט, ספר אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
איך אפשר לסכום ולכמת רגשות, מחשבות וחוויות? האם ניתן בכלל לארוז אותם בגרפים מסודרים ומדויקים? והאם נתונים יכולים לספר סיפור שלם, משעשע, צובט לב? האם ביכולתם לעורר רגש ואמפתיה? "האחד" בוחן את האפשרות של טווית סיפור אינטימי דרך נתונים, במקביל לסיפור נרטיבי. הספר מציע קריאה רב-שכבתית ולא לינארית בארכיון הדייטים של נעמי. תוך הזמנה לדילוג בין סיפורים קצרים לבין הדאטה שמאחוריהם, הוא מזמין את הקוראים לשוטט ולנבור בחוויות, במחשבות ובתחושות סביב החיפוש אחר בן זוג.
הכירו את הבוגרים/ות
תמנע הוך, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
תמנע הוך
איש הולך
2021
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.O4k_4xP0zw.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.C-0cIQ9vp-.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.kxqW4vzJhf.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
תמנע הוך מציגה את ״איש הולך״, סיפור קצר על תנועה המתאר פליאה אודות מצבים יומיומיים דרך פירוק וניתוח של פעולות התנועה האינסטינקטיביות של האדם. באמצעות התבוננות ארוכה בגלי הים האיש מחפש תשובות לנסתר ממנו, ומנסה לתפוס את הרגע החולף. הרצון להעמיק את המבט וללכוד את רגע ההתרחשות מאיים לשבש את הזרימה הטבעית בחייו. המסע מציג לקוראים פרדוקסים הנוגעים בתנועה דרך מושגי הזמן: הווה, עבר ועתיד.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.1ULhmDhk_O.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.2qBF-AXqS6.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.dUTQGkQocL.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
ההליכה על הקו מנקודת ההתחלה אל הסיום מופיעה וחוזרת בשיטוט של האיש ההולך, הרוצה להבין אם זה הרגע או שמא הרגע כבר חלף. כל רגע שעובר פותח בפניו תת-רגעים נוספים, מעין זום-אין על שאלת ההווה, הנמתח אל נגד עיניו. באמצעות התבוננות ארוכה בגלי הים האיש מחפש תשובות לנסתר ממנו, ומנסה לתפוס את הרגע החולף. הרצון להעמיק את המבט וללכוד את רגע ההתרחשות מאיים לשבש את הזרימה הטבעית בחייו.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_2.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.Qn6zwvy3J1.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.FIhCMShXdt.jpg)
איש הולך, תמנע הוך, פרינט, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
המיצג החזותי מדמה את פירוק התנועה, מכלול הרגעים. כל מלבן מייצג רגע אחד סטטי מתוך התנועה השלמה, כמו צמצם של מצלמה החותך את מלוא ההוויה לרגע אחד דומם. כל רגע המוגדר על ידי המלבן גם הוא מכיל בתוכו רגעים ותת-רגעים שהעין לא מסוגלת לתפוס. הסופי והאינסופי עומדים אחד לצד השני בדיאלוג חזותי מתמיד, השואל איך ייתכן כי תנועה מתרחשת? ועדיין מתקיימת תנועה בעולם, החץ זז ממקום למקום, זורמים החיים, והאיש הולך.
הכירו את הבוגרים/ות
אלון תייר, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אלון תייר
רוח הדברים (Slowed + Reverb)
2021
גלריית תמונות
![כתמי צבע אבסטרקטיים, פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_8.jpg.pagespeed.ic.tXGAZvaPk-.jpg)
רוח הדברים (slowed+reverb), אלון תייר, וידאו וסאונד, 2021
בעבודת הוידאו והסאונד ״רוח הדברים (slowed+reverb)״, תייר מבקש מהצופה והמאזין לאבד פוקוס, ולהיכנע לטשטוש דיגיטלי שנע בין קלטות ניו אייג׳ משנות ה-90 לבין רמיקסים ביוטיוב כיום. בעזרת בינה מלאכותית תייר יצר מורפינג בין דימויים שיצר בהשראת פסולת כימית, ולה שידך גרסה מואטת לשיר שעדיין לא קיים.
תוך בחינת אלמנטים של טשטוש בעזרת מתיחת פרגמנטים ויזואליים ומוזיקליים כאחד, תייר מנסה להגביר את ווליום הארטיפקטים הדיגיטליים על מנת להסתיר את טביעת האצבע שלו, בכך הוא מוודא ששום דבר פיזי אינו מונכח לחלוטין.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.rAxrDA3KhJ.jpg)
רוח הדברים (slowed+reverb), אלון תייר, וידאו וסאונד, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202.jpg.pagespeed.ic.JouN8AIuBk.jpg)
רוח הדברים (slowed+reverb), אלון תייר, וידאו וסאונד, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הרקע לפרויקט הוא מהלך תיאורטי/הרמוני שפיתחת אלון במהלך התואר הראשון במוזיקה בקופנהגן. המהלך בעיקרו עוסק בהשהיית תבניות של היפוכים הרמוניים משולשים במטרה ליצור סולמות וסדרות הרמוניות אשר לא כוללות דיסוננסים, מתח או את מרווח הטריטון (בימי הביניים מרווח הטריטון היה מוכר בתור ׳מרווח השטן׳ עקב שילוב הצלילים המעט צורם אותו הוא מפיק). במסגרת התואר השני חיפש אלון דרך לרפרר לטקסט הזה כדי שישמש בסיס לפרוייקט המרכזי, בין אם במובן היבש/התיאורטי/החינוכי, או דווקא במובן היותר רגשי, חוויתי או אמורפי. המחקר החל במקום היותר טקסטואלי/תיאורטי, שכלל ספרים על אמנות ומוזיקה אשר מתמקדים במחקר תיאורטי/לימוד תיאורטי אם כי באופן אקספרימנטלי יותר אשר תואם את תקופתם (איזור אמצע/סוף המאה ה־20). זה כלל ספרים על ציור מאת פאול קלה ווסילי קנדינסקי,, ספרים על לימוד מוסיקה לילדים (מסורתיים ואקספרימנטלים), ואף מספר מניפסטים מאת מוזיקאים ואמנים. בנוסף לאלו, נקראו במהלך המחקר כתובים מימי הביניים, במיוחד מנוסקריפטים מוזיקליים, כדי לחפש הקשרים ויזואלים בין טקסטים דתיים יותר לאיור, עיצוב ומוזיקה.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.wy1hK4iBhK.jpg)
רוח הדברים (slowed+reverb), אלון תייר, וידאו וסאונד, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הנסיון לעסוק בקשר בין הרוחני לפיזי ב"רוח הדברים" אינו במובן הדתי או המיסטי, ואולי גם לא במובן הויזואלי והמוזיקלי. השאלה הנשאלת היא מה נשאר אם מחליטים להיכנע לטשטוש? אם מה שרואים לא מניע את מה ששומעים והפוך, מה כן מניע אותם? או יותר נכון, מה מניע את היוצר? אלון מנסה דווקא להיכנע לשאלה הזאת ולא לנסות לפתור אותה בעזרת תאוריות
למינהן או מנגנונים אחרים. התוצאה היא כמעט של כניעה ולא של התנעה, כי כל סימן לאינרציה או לפתרון ייתפס כמלאכותי.
הכירו את הבוגרים/ות
קדרות
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך