המרחב להוגנות מגדרית
حيز الإنصاف الجندري
Gender Equality
מגזין
פנלים - Panels המרחב להוגנות מגדרית.
עם מעבר בצלאל לקמפוס החדש ע״ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, המרחב להוגנות מגדרית, מציג מקבצי מאמרים מילוליים וייצוגים חזותיים המאירים את המושג ׳בית׳ דרך מגוון זוויות מגדריות.
חברות המערכת:
רותי קנטור, ד"ר ליאת פרידמן, ליטל מרקוס מורין
רוני עזגד, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
רוני עזגד
ההבטחה
2019
במאית פרסומות וקליפים, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בשנים האחרונות רוני מביימת עורכת ומעצבת עבור הלהקת בת שבע, והוכרה כיוצרת שותפה של אהד נהרים. עבודתה עבור הלהקה הוצגה במוזיאון ישראל בירושלים ובפסטיבלים ברחבי העולם, וקצרה תשבוחות. בין עבודותיה הבולטות מהשנים האחרונות: בימוי גלויות לאירוויזיון 2019, בימוי ״השעון של שלמה סיקסט״ בנתב״ג, פרסומות עבור חברות מובילות כמו COS, HOT בנק מזרחי טפחות, תנובה ועוד. בנוסף רוני מעצבת תערוכות, ומרצה לבימוי וידאו קליפים במכללת שנקר ובבית הספר לקולנוע מעלה.
![פורטרט_רוני_עזגד](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-08/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,PA8,PD7,P95,PD7,PA0,PD7,P99_,PD7,PA2,PD7,P96,PD7,P92,PD7,P932.jpg,qitok=eJheuaxm.pagespeed.ic.6JEZTll4rT.jpg)
טריילר לסרט - עברית
טריילר לסרט - אנגלית
ההבטחה מציג קולאז׳ ״ניינטיזי״ עשיר של חומרי ארכיון אשר מבקש לחקור כיצד האישי והלאומי שזורים זה בזה בטקסים מרכזיים בחיי אדם, כמו גם בימי חול, ולבחון את האופן שבו האירועים המשפחתיים מהדהדים טקסי מעבר חברתיים ולאומיים. בסרט מוצגים חומרי ארכיון פרטיים של עשרות משפחות, חומרים מארכיון המדינה וסרטי אירועים משפחתיים. החגיגות כולן נושאות עמן הבטחה וציפייה, אשר מובילות לא פעם לכאב ואכזבה, הכרוכים בהתבגרות והתפכחות .
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201_8.jpg.pagespeed.ic.OCIVs4lNHS.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202_10.jpg.pagespeed.ic.qtWCB1_3eM.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203_7.jpg.pagespeed.ic.OjuKdAIOY1.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204_7.jpg.pagespeed.ic.oyRc0gzSR1.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
במסגרת המחקר עבור הפרויקט, צפתה רוני בעשרות שעות של חומרים משפחתיים משנות ה90 בישראל וגילתה כי צפייה בקלטת אקראית של אירוע משפחתי של משפחה זרה מעוררת במפתיע, תחושה של משהו מוכר ומנחם מחד, אך מטריד ודורשני מנגד.
הסרט אשר משלב בין גוף חומרים הזה, ערוך כאירוע משפחתי אחד ארוך, כאשר הצופים בו הם אורחים באירוע זה. העריכה נעשתה לפי המבנה הכרונולוגי המסורתי של האירוע: הסרט נפתח בטקס קבלת הפנים, ממשיך בכניסה חגיגית של חתן/כלת השמחה ושיאו בנאום. הנאום מציג ברכות ותשבוחות, אזכור של הנפטרים (מבט אל העבר) ואיחולים (מבט אל העתיד). הסרט נסגר על פי המסורת באיחולי שנה טובה, הרמת כוסית לחיים וריקודים ברחבה.
השילוב בין החומרים האישיים לחומרים הלאומיים לסרט אחד, הוא לב הפרוייקט. הקשר החזק בין המתרחש בתא המשפחתי בבית, טריטוריה פרטית ואינטימית, למה שמתרחש באותו הזמן (או קודם לכן) במדינה, מדגיש את הטענה המרכזית והיא שהפרטי והלאומי קשורים זה בזה.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201_8.jpg.pagespeed.ic.gBedHaJ5-p.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202_6.jpg.pagespeed.ic.qGSdWHz8Td.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203_1.png.pagespeed.ic.J7aaPdaU4d.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-08/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P204,P20copy.jpg.pagespeed.ic.uYsPeWmqhb.jpg)
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
נראה כי בשנות ה-90 אפפה תמימות כלשהי את חיינו בארץ, ומעל ראשינו ריחפה הבטחה לעתיד טוב יותר. בסרט מוצגים אירועים משפחתיים מתקופה זו, של משפחתי ושל שש עשרה (16) משפחות נוספות: ברית מילה, בר-מצווה, בת-מצווה, חגים, חתונות ולוויה, תחנות מרכזיות בחיי האדם היהודי בישראל.
התמימות שאפיינה את התקופה, משתקפת באופן המזוקק ביותר בנאומיהם של חתני בר המצווה וכלות בת המצווה. מצופה מאיתנו לקיים מצוות מסוגים שונים: ישנו לפיד אשר עלינו להעביר מדור לדור, וזוהי אחריות אשר מוטלת על כתפינו מגיל צעיר. אחריות זו מבוטאת ב״ברכות״ המבוגרים, הכורכות את הציפיות המשפחתיות והציפיות הלאומיות זו בזו. הערכים אותם מקנים ההורים לילדיהם: נאמנות, משפחתיות, ואחריות הדדית, מהדהדים ערכים לאומיים.
לאחר התערוכה, סרטה של רוני הוצג באירועים הבאים:
התחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב 2020
פסטיבל Visions du Reel, שוויץ
פסטיבל Palm Springs International Film Festival, ארה׳׳ב
הקרנת טרום בכורה רשמית בקולנוע לב
השתתפות בתחרות הרשמית של פסטיבל STL film festival בסיינט לואיס, ארה״ב
הכירו את הבוגרים/ות
חיפוש בספריה
ספריה וארכיון דיגיטלי
المكتبة والأرشيف الديجيتالي
Library & Digital Archive
קורין קיציס, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
קורין קיציס
אמא שלי ואני
2021
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.XqWVFYRRaT.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy.jpg.pagespeed.ic.4OzpYJo73l.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.RPAqkKsv7S.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P204,P20copy_0.jpg.pagespeed.ic.icOvR07e4t.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
בניסיון להרגיש אהבה לאמא שלה, יוצאת קורין קיציס למסע חזותי חסר פשרות. היא חוקרת את העבר באמצעות סרטי וידאו משפחתיים ומתעדת מפגשים עם הנשים במשפחתה. יחד איתה, אנו מבינות ומבינים אִימָּהוֹת ואִימָּהוּת קצת יותר טוב. הסרט מעורר מחשבה על השפעת העבר על ההווה שלנו וגם על העתיד. היוצרת מתעמתת עם העבר והשפעתו ומזמינה אותנו להיפגש עם עצמנו דרך עיניים חומלות וסלחניות.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA1%20copy_1.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.Vqzka9pByo.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA3,P20copy,P20.jpg.pagespeed.ic.cuQ7rE8KJR.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA4,P20,P20copy.jpg.pagespeed.ic.Ue5lEC8TgB.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
הפרויקט של הגר מתמקד בנסיון להגדיר מהו איור פמיניסטי בספרי ילדים, לאחר שמצאה שספרות הילדים הפופולרית והנגישה הייתה ועודנה מלאה בגיבורים אמיצים ונסיכות כנועות המבקשות להינצל ולסיים את מאבקן בפרס הראוי ביותר עבור אישה, החתונה. לצד אותה תפיסה מיושנת, גילתה הגר שיש גם הרבה שינויים, המאבק הפמיניסטי לובש פנים וצורות מגוונים ומשתלב בכל אחד מתחומי חיינו. סיפורי הילדים החדשים מצביעים על השינוי המבורך הזה וחשוב מזה, הם תורמים להמשך המאבק דרך שינוי התודעה של דור העתיד. על ידי חשיפת הילדות והילדים לאפשרויות נוספות לספר סיפורים ולקרוא בסיפורים מזן חדש, נוכל כהורים וכיוצרים.ות, לשנות במעט את פני החברה העתידית. הדרך הכי טובה לבסס שינוי עתידי שכזה היא על ידי חינוך והדרך הטובה ביותר לחנך היא על ידי סיפורים מרגשים ומעניינים המזמינים חשיבה וחקירה.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.DKR4ZDj_Jf.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.ZWgCLA8mKJ.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.jgRbHnOLsn.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2021-12/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P204,P20copy_2.jpg.pagespeed.ic.O6bs3BrmoW.jpg)
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
"אמא שלי ואני" הוא סרט דוקומנטרי אישי על נשיות ואמהות. דרך מבט מעמיק לעצמה, מפגש עם הנשים במשפחתה ושימוש בסרטי וידיאו משפחתיים ישנים ועכשוויים, מספרת קורין קיציס סיפור התבגרות, מילדה, לנערה, לאשה, לאמא, וחושפת את היחסים המדוברים והלא מדוברים שבין הדורות. היוצרת חושפת מסע אישי ומשפחתי מורכב בו היא מבקשת להשתחרר מעמדת הילדה אל מול אמה, להקשיב לה בלב פתוח המכיר בה כעוד אישה בעולם, שגם חלמה כל כך להיות אמא אך מצאה את עצמה בודדה, אשמה ובתחושת כישלון תמידית. מתוך הכעס והכאב עולים גם רוך וחמלה ובקשה לשלום בכל החזיתות, מול עצמנו, מול הילדים שלנו, וחשוב וקשה מזה אל מול ההורים שלנו, האמהות שלנו, מי שהביאו אותנו לעולם הזה.
הכירו את הבוגרים/ות
אנה הראל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אנה הראל
מקום מפלט
2021
מעצבת גרפית בכירה ברשות העתיקות, שמרכז עבודתה נוגע לתכנון אדריכלי ופיתוח אתרים ארכיאולוגיים. לצד זה, מעצבת עצמאית בתחומי עיצוב גרפי, עיצוב פנים ואיור ספרי ילדים. הייתה אחראית על עיצובה והקמתה של תערוכת 'ממצאים אבודים' ב'מוזאון ארצות המקרא', ירושלים. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל (2011). ייצגה את בצלאל בסבב תערוכות מוזיאונים בארה"ב: לוס אנג'לס, ניו יורק ווושינגטון.
![פורטרט אנה הראל](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2021-12/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%9C%20copy%202.jpg?itok=yPEcKoFc)
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_5.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%202%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy_6.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%204%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%A2%D7%95%D7%93%205%20copy_1.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
המיצב, 'מקום מפלט', מאת אנה הראל, מציע חוויה אינטראקטיבית אימרסיבית בחלל, אשר מכוננת מפגש ואינטראקציה של הצופים עם דימוי המגפה שמסמל חרדה ורתיעה. חוויה זו מאפשרת 'לגעת' במגפה, והצופים מקבלים אשליה של שליטה במתרחש.
העבודה מאפשרת שלושה מישורי התמודדות עם החרדה מולה אנחנו ניצבים: מפגש ישיר עם דימוי הפחד, ייפוי של המציאות ואשליית השליטה במסך שנמצא מולנו. העבודה מפנה מבט ביקורתי כלפי שאלת המניפולציה בעזרת הפחד.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy_5.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![הדמייה של תאי וירוסים, פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%204%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![הדמייה של תאי וירוסים, פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%205%20copy_2.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הייצוג הוויזואלי של מגפות השתנה לאורך היסטוריה. שבעת העתיקה הייצוג של המגפה היה מזוהה במרבית המקרים באמצעות האנשה, לעיתים קרובות בדמות אישה עם גרזן או מלאך המוות.
עם התפתחות הטכנולוגיה והמצאת המיקרוסקופ ייצוג המגפות משתנה. המקור החיידקי של המגפה אומץ, והיא נתפסה באופן דומה לזה שאנחנו מכירים היום בעידן הקורונה. לרוב הוא לא עוברת האנשה, היא חסרת זהות ולכן מפחידה עוד יותר.
במקביל לייצוג של המגפה עצמה, החל ממאה ה-18 (תקופת הקדחת הצהובה) מגפות החלו לקבל ייצוג טופוגרפי (ייצוג ויזואלי של הסטטיסטיקה או על גבי מפות). הנתונים מוצגים בעזרת כתמים על המפה או כגרף עולה. המספרים כל כך גדולים ובלתי נתפסים, וכך נוצר טשטוש מוחלט של הפרט ביחס לדטה.
המגפה האחרונה הדגימה לנו את השפעת הייצוג הוויזואלי - מספרים, נתונים, גרפים ועדכונים שותפים מ"שדה הקרב" בחדשות. כל אלה יכולים להוות כלי הפחדה ואמצעי של שליטה המנוצל לצרכים פוליטיים.
שם העבודה 'מקום מפלט' נבחר בעקבות הרצון לאפשר לצופה התמודדות ואינטראקציה עם הדימוי שמסמל חרדה ורתיעה. אחת הדרכים, לפי הפסיכולוגיה, להתמודדות עם פחדים וחרדות היא מפגש ישיר, 'פנים מול פנים', עם מקור הפחד. דרך נוספת להתמודדות והכלה היא על ידי ייפוי המציאות, וזאת אחת הסיבות שהדימוי, בעבודה זו, נראה כמעט כמו פרחים או פתיתי שלג. ייצוג חופשי מסוג זה מעניק חוויה כוללת ותלת ממדית, אשר מנהלת אינטראקציה עם הצופים ומתקשרת איתם, כך שהייצוג מאפשר להם לגעת במגפה.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_4.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2021-12/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%204%20copy_3.jpg)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הפרויקט נוצר בתוכנת Touchdesigner ועל ידי שימוש במצלמה מזהה תנועה (Kinect), והוצג כהקרנה אינטראקטיבית ואימרסיבית בחלל. העבודה שואפת לאפשר אינטראקציה עם הייצוג עצמו – מגע בחיידקים היוצר מפגשים אקראיים עם דימוי המגפה. עצם הנגיעה משנה את הייצוג, כך שהצופה מקבל אוטונומיה ו-Agency מול הייצוג, המאפשרים לו לחשוב על השאלות האתיות של הפרט הנעלם בתוך הדטה. הייצוג של האדם כנתון בודד בגרף ענק או חלקיק מהכתם על גבי המפה שבה הוא נבלע.
מטרת העבודה לנסות ולחבר בין הדיגיטלי לאנושי ולחומרי. חיבור עדין בין ווירטואלי למציאותי, מבט פואטי על טבלאות קרות או ייצוגים מעוררי חרדה.
הכירו את הבוגרים/ות
סיון נוריאל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
סיון נוריאל
קוֹרֵת
2021
סיון נוריאל בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בעלת סטודיו למיתוג ועיצוב עבור מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו״ל בעולמות הלייף סטייל. מרצה למיתוג ועיצוב במכון הטכנולוגי חולון.
אתר אישי: www.sivanuriel.com
![פורטרט סיון נוריאל](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C.jpg?itok=6iHsX1Ql)
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_3.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%202%20copy_2.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%203%20copy_3.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
סיון נוריאל מציגה את קוֹרֵת, מיצב טקסטואלי-חזותי אישי, הממחיש באופן ויזואלי את מורכבות הקריאה וההגייה. הפרויקט בוחן שאלות של זהות, שפה, פונולוגיה וטיפוגרפיה, ואת היחס שבין השפה הכתובה והמדוברת. קוֹרֵת הוא פיתוח ״שפת קוד״ - שפה גרפית ויזואלית אשר גורמת לצופה לחוות תסכול ואי נוחות בתהליך פענוח השפה ומתוך כך מזמינה אותו לשאול על מקומו בשפה, ועל תפקידה בכינון זהות.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy_1.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy_2.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%203%20copy_1.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר, בחנה סיון האם שפה לא מוכרת יכולה לגרום לתחושת אובדן בטחון, ולחוסר התמצאות. שאלה זו הובילה לתהליך של התבוננות וחקירה של שפה וזהות במרחב, תוך התמקדות בטיפוגרפיה: שילוט רחוב, שילוט הכוונה בשדות תעופה כחלק ממרחב הטרוגני, וטיפוגרפיה תלוית תרבות. מכאן פנתה לבחון האם יש קשר בין קושי בקריאת שפה לתחושת אי שייכות וחוסר זהות, ומנגד, האם הבנת הנקרא ויכולת וורבלית גבוהה תורמות לבטחון העצמי. סיון עסקה בתובנה שהגייה נכונה ושפה גבוהה הן גם אמצעים להפעלת כוח, שיכולה להגיע עד כדי דיכוי, לחץ שמופעל על יחידים מהסביבה ושהם נדרשים להיענות לו, לביסוס המעמד החברתי ולתחושת השייכות.
במקביל לשאלות אלו חקרה סיון את הקשר בין טקסט לדימוי ואת התהליך הקוגניטיבי של פעולת הקריאה. מהו הקשר המתחולל בטקסט בין תפקידו כנושא משמעות ובין היותו דימוי חזותי?
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_1.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy_1.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%203%20copy_1.jpg)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
השפה אליה אנו נולדים ולתוכה אנו גדלים הופכת להיות חלק בלתי נפרד מזהותנו העצמית. בהמשך היא אף משמשת כסמל לזהות לאומית, אתנית, תרבותית, ודתית. נקודות הממשק שבין שפה וזהות הינן רבות. לדוגמא, כאשר אדם שהיגר לארץ זרה אינו מדבר באופן יום יומי בשפת אמו, הוא עלול לחוש געגועים ותחושה של אובדן הבית שמקנה שפה מוכרת. וזאת בשל העובדה ששפת אמו מבטאת אותו ואת זהותו באופן טבעי.
למושגי השפה יש משמעות בתוך מסגרת רחבה יותר. זה משתקף באופן שבו אנו לומדים ומלמדים את כללי השפה. לימוד שפה הינו תהליך של הטמעת מערכת של כללים ורכישת מיומנויות וורבליות. לשפה יש כללי תחביר וסמנטיקה היוצרים הסכמה של תקשורת בין דוברי השפה. בכל מחשבה או אקט, באופן פרטי או קולקטיבי, בתיאוריה או במעשה - אנו משתמשים במידה רבה באותם כללים.
הכירו את הבוגרים/ות
ברק דוד מזרחי, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ברק דוד מזרחי
היפרדות
2021
יוצר ומעצב מולטידיסיפלינרי, כותב מחשבות והגיגים, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בעשור האחרון בעל סטודיו לגיבוש תדמית ויצירת זהות לחברות ולעסקים. במסגרת לימודי התואר השני חקר ותיעד את האני כחומר משתנה תוך התבוננות עצמית ושאילת שאלות על זהות, יחסים ואותנטיות.
אתר אישי: https://www.brkdm.com/
![פורטרט ברק דוד מזרחי](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99.jpg?itok=jsFeqnsR)
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2022-01/%D7%A2%D7%95%D7%93%201%20copy_7.jpg)
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_5.jpg.pagespeed.ic.DTP1mchmCC.jpg)
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
הסרט "היפרדות" (8 ד׳), שיצר ברק דוד מזרחי, הוא קולאז׳ וידאו המספר בגוף ראשון את סיפור פרידתו של היוצר ממקצועו, ביתו ומזוגיותו ומציע לצופה שיטוט בחיבוטי הנפש המתבודדת.
הקולאז מורכב מאסופת חומרים אותם יצר סביב שאלת "האני" כחלק מחקירת זהויותיו השונות, החומרים התיעודיים והאותנטים משולבים בתכנים ויזואלים החוקרים מושגים ורעיונות אקזיסטנציאליסטים.
את הוידאו מוביל טקסט אישי שכתב, המניע את המהלך הויזואלי ומציג את מערכת היחסים הפנימית המורכבת של היוצר עם עצמו, בין סדר לכאוס, בין גריד לחריגה ממנו, בין עושר ועומס לריק אינסופי, בין דיבור ותנועה סדורה לקולות מפוזרים, נוגדים וקקפוניים.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%201%20copy_5.jpg)
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2022-01/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%202%20copy_6.jpg)
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
את המחקר הרחב במהלך הפרויקט ליוו מושגים ותפיסות הקשורות לאותו האני שמבקש הפרויקט לחקור, בין הבולטים: האחר, דקונסטרוקציה, הריזום, ריבוי, מבט ומבע, ממשיות ודמיון, אותנטיות ואמת, הנרקיס, השתקפות, החזקה והכלה, אינקובטור, קלידאוסקופ. חשוב לסמן בנפרד את מושג הקוטביות (ניגודיות/בינאריות) שנכח באופנים שונים במרבית מעבודותיו של ברק ובתפיסתו את העולם בשל המתח בין הקטבים והעמדות המנוגדות המגדירות את טווח התנועה ואת היחסים המתאפשרים בין שני גופים (רעיונות/מושגים/אוביקטים). בין צמדי הניגודים הרלוונטים לפרויקט: מהותי ומקרי, ממשי ודמיוני, אוביקט וסוביקט, פנים וחוץ, האני והאחר, זהות וזרות, פירוק והרכבה, שבר ואיחוי, גלוי ומוסתר, לבד ויחד, הפנמה והחצנה, קיים ובטל, מהות וטפלה, גוף ורוח. בנוסף, חקר והעמיק ברק בתפיסות הזרם האקזיסטנציאליסטי (ובאקזיסטנציאליזם הצרפתי בפרט) ובמושגי הבסיס שלו.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%201%20copy_5.jpg)
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
![פריים מתוך הסרט](/sites/default/files/2022-01/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94%202%20copy_4.jpg)
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
מהלך הפרויקט הובל על ידי טקסט בעזרתו נבחנו רעיונות הקשורים לאני. הפרויקט אפשר לברק לחקור מערכת היחסים בין הקטבים, לבחון את השתנות הגוף ביחס להשתנות המילים, לספר על המפגש המשתנה שלו עם עצמו, על זהות, זרות ומה שבניהן. בעזרת חקירת השפה והמילים בחנתן ברק את היכולת לשנות את הפרספקטיבה האישית ואת האופן בו האני מזהה את עצמו בעזרת וידאוים נסיונים.
הכירו את הבוגרים/ות
דרור אמסלם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
דרור אמסלם
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי
2021
דרור אמסלם מגיע מתוך עולם הפרסום כאיש קריאייטיב. בוגר בשנת 2010 של המכון הטכנולוגי חולון במחלקה לתקשורת חזותית. כיום הינו יוצר עצמאי, מרצה במכון הטכנולוגי חולון, מקעקע וחוקר את שדה הטכנולוגיה בהתמקדות על בינה מלאכותית, זיהויי פנים ורשתות חברתיות, ובנוסף חוקר את תחום פיתוח הקוד בעולם העיצוב. דרור הציג בתערוכות ופסטיבלים, כמו: תת תרבות, Pan Galley, The Berlin Film Festival, Intenational Student Film Festival, TLVFEST- LGBT film festival
![פורטרט דרור אמסלם](/sites/default/files/styles/max_2600x2600/public/2022-01/x,PD7,PA4,PD7,P95,PD7,PA8,PD7,P98,PD7,PA8,PD7,P98_,PD7,P93,PD7,PA8,PD7,P95,PD7,PA8,P20copy,P202.jpg,qitok=nE8SedO3.pagespeed.ic.YDvK48zqLu.jpg)
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P201,P20copy_11.jpg.pagespeed.ic.gt1TyJFi4m.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P202,P20copy_8.jpg.pagespeed.ic.JLu9Yb6MiN.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,PA2,PD7,P95,PD7,P93,P203,P20copy_8.jpg.pagespeed.ic.8iqJg-mvGU.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט ״פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי״ מורכב משני חלקים. החלק הראשון הינו חלל מעבדתי-חוויתי ובו חוברות המייצגות מגדרים שונים ולצידם מצלמה נסתרת. המצלמה מחוברת למערכת בינה מלאכותית המבצעת זיהוי פנים וזיהוי מגדרי. חלל זה מעוצב כחוויה המוכרת מתערוכות בתחום התקשורת החזותית. משם ניתן לעבור לחלל השני - חדר הבקרה. בחלל זה מוצבים מסכי מחשב המציגים לצופה בלייב את קלט המצלמות מהחלל הקודם עם ניתוח והדבקת לייבל המתאר זהות מגדרית ונקודות לזיהוי הפנים. לצידם מסכים עם מידע נוסף: אנימציה בנראות קוד, שמשמשת כמילון למושגים מתחום הזהות המגדרית. מסך נוסף עם סרטון המסביר את מונח הפנאופטיקון ואת הפרויקט. ובנוסף, מסך של מצלמת אבטחה המוצבת בתערוכה. הפרויקט מטרתו לעורר מחשבות על האלגוריתמים של בינה מלאכותית המנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו הקטגוריות המגדריות הופכות לנזילות. הפרויקט מבקש להביע ביקורת ולחשוף טפח מהמנגנון הזה ומזמין אותנו לשאול על מקומנו בתוכו.
גלריית תמונות
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P201,P20copy_8.jpg.pagespeed.ic.Su84IWnLiE.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P202,P20copy_9.jpg.pagespeed.ic.XDey1egbTe.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P203,P20copy_8.jpg.pagespeed.ic.6Xb-QOiAoz.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P204,P20copy_3.jpg.pagespeed.ic.ME38OlEN5b.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P90,PD7,P95,PD7,P93,PD7,P95,PD7,PAA,P205,P20copy_1.jpg.pagespeed.ic.Vt7hJ3lm-w.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
הפנאופטיקון הדיגיטלי הוא תוצאה של שיתוף מידע אוטומטי ועיוור של המשתמשים.ות ברשת. האפליקציות השונות מנתבות אותנו למסור מידע באופן מניפולטיבי, וכך יוצרות מערכת וולונטרית של מעקב, המשמשת גורמים חוקיים ומסחריים. שימוש פעיל ברשתות החברתיות מאפשר לגורמים מסחריים לייצר תוכן מותאם למשתמשים.ות, לאסוף עליהם מידע ולרכזו אצלם.
אך האם עלינו להשלים עם מצב עניינים זה? מה קורה למשל כאשר אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו קטגוריות מגדריות הופכות לנזילות? הפרויקט חושף טפח מהמנגנון הזה, ומאפשר לנו לחוות את שני צדי החוויה: מצד אחד, להיות אותה ישות יומיומית שמאפשרת שיעקבו אחריה ומצד שני לראות איך הטכנולוגיה פותחה על מנת שתוכל להדביק עלינו תוויות ולהפוך אותנו לפריטים סטטיסטיים.
גלריית תמונות
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P201,P20copy_9.jpg.pagespeed.ic.mKyc2XiG-O.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו,2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P202,P20copy_7.jpg.pagespeed.ic.gaEeMLwIEx.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
![פריים מתוך הוידאו](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P203,P20copy_6.jpg.pagespeed.ic.WyLcxhgTTH.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
![צילום ההצבה בחלל התערוכה](/sites/default/files/2022-01/x,PD7,P94,PD7,PA6,PD7,PA6,PD7,P94,P204,P20copy_4.jpg.pagespeed.ic.6FB9Q2nKsI.jpg)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בשנים האחרונות אנו חיים.ות בעולם בו מתפתחת הטכנולוגיה בקצב כה מואץ, עד כי נדמה שזהו עולם עתידני. הרשתות החברתיות, האפליקציות ואתרי האינטרנט ממקמים את עצמם בעומק חיינו, כחלק משגרת היומיום, ועושים כל שביכולתם כדי לשאוב מאיתנו מידע. ככל שהם יודעים עלינו יותר, כך הם יכולים להציע לנו שירותים ותכנים מותאמים אישית, לעודד אותנו להזין אותם בתוכן, לגרום לנו לרכוש מוצרים ברשת ולהשפיע עלינו ועל סדר היום שלנו בדרכים שונות. כל זה כבר לא חדש עבורנו. כולנו מודעים.ות לכך שאנו נתונים.ות במעקב, ובכל זאת אנחנו תורמים.ות למערכות הללו נתונים בחפץ לב, ולרוב מדחיקות.ים את העובדה שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מעצבים את חיינו ואת הדימוי החברתי שלנו.
הכירו את הבוגרים/ות
דקנאט - חדשות ואירועים
דקנאט הסטודנטים
مكتب عميد الطلبة
Dean of Students
היחידה ללימודי אנגלית
היחידה ללימודי אנגלית
مركز المهارات لتعلم الانجليزية
English Skills Center
היחידה ללימודי אנגלית
מטרת לימודי השפה האנגלית היא לסייע לסטודנטים לפתח את ארבע המיומנויות לרכישת השפה: קריאה, כתיבה, דיבור ושמיעה, על מנת לפתח לומדים עצמאיים, הבטוחים ביכולתם לתקשר בשפה האנגלית בהצלחה. בנוסף, הסטודנטים ירכשו מוכנות גבוהה לתפקד ולהשתלב בעולם המקצועי. הסטודנטים יקבלו אישור לפטור מלימודי האנגלית לאחר שיעברו את הבחינה לרמת מתקדמים ב'.
הסטודנטים נדרשים לסיים את הקורס באנגלית בסוף הסמסטר השני של שנת הלימודים השנייה. כל השיעורים היברידיים – השיעורים בימי ראשון מתקיימים בבצלאל, יתר השיעורים בימים הנוספים מתקיימים בזום. נושאי הקורסים יתייחסו לעולם האמנות והעיצוב.
תכלית קורסי השפה היא לסייע לסטודנטים בפיתוח ורכישת ארבע מיומנויות בשפה באנגלית – קריאה, כתיבה, דיבור והאזנה, הקניית ביטחון עצמי, למידה עצמאית ומסוגלות לתקשר בהצלחה בשפה האנגלית. בנוסף, הסטודנטים מקבלים כלים והכנה מעשית לתפקוד ושילוב בעולם המקצועי. הסטודנטים יקבלו 'פטור' מלימודי אנגלית לאחר שיעברו את רמת 'מתקדמים ב'.
קורסי התוכן באנגלית
סטודנטים שמתקבלים לבצלאל ברמת 'מתקדמים ב' או 'פטור', נדרשים ללמוד קורס תוכן אחד או שניים בשפה האנגלית. בקורסי התוכן ההרצאות, הדיונים, הפרזנטציות, חומרי הקורס ומטלות הקורס יילמדו בשפה האנגלית.
מרכז המיומנויות באנגלית הוקם כדי לסייע ולתמוך בסטודנטים שלומדים בקורסי התוכן והשפה. בנוסף, המרכז ייתן מענה גם למרצים ולצוות העובדים המנהליים באקדמיה בנושאים הנוגעים לשפה האנגלית.
נשיא בצלאל
נשיא בצלאל
رئيس بتسلئيل
President of Bezalel
![פרופ׳ עדי שטרן](/sites/default/files/styles/crop_president/public/2020-12/xBEZALEL,P20PORTRAITS-1751,P20DEVELOP_-2.jpg,qitok=RPN-EdxZ.pagespeed.ic.H8j03RmatZ.jpg)
פרופ׳ עדי שטרן הוא נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. שטרן הוא מאמין נלהב בכוחם של האמנות, העיצוב והאדריכלות להשפיע על העולם ולשנותו לטובה. הוא דוגל במצוינות ובחשיבותו וייחודו של החינוך לאמנות ועיצוב, במטרה לקדם פיתוח ושכלול של המבט הפלורליסטי, החשיבה הביקורתית, היצירתיות והמקוריות.
לתפיסתו, בצלאל, המקבלת ללימודים את היוצרים והיוצרות המוכשרים ביותר, מחויבת להכשירם ולהופכם לאמנים, אדריכלים ומעצבים מן השורה הראשונה, שיהיו גם שגרירים וסוכני שינוי; מעורבים בסביבתם, עתירי ידע ומיומנויות ובעלי רצון ויכולת להשפיע על התרבות, החברה והכלכלה בישראל ובעולם.
פרופ׳ עדי שטרן הוא מעצב גרפי, מרצה ומחנך. כאיש בצלאל שטרן החל את דרכו המקצועית כסטודנט במחלקה לעיצוב גרפי ומאז 1997 הוא מלמד באקדמיה וכיהן בתפקידים שונים, בין השאר כראש מסלול, ראש המחלקה לתקשורת חזותית (2016-2008) ומ״מ נשיא האקדמיה. החל מאוקטובר 2015 מכהן שטרן כנשיא בצלאל.
פרופ' שטרן הוא בוגר בהצטיינות של המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל ומוסמך בהצטיינות בטיפוגרפיה ועיצוב גופנים מאוניברסיטת רדינג, בריטניה. עם תום לימודיו בבצלאל, עבד שטרן במשך כשנתיים בסטודיו של דוד טרטקובר. בשנים 1994–2015 הוביל שטרן סטודיו לתקשורת חזותית וטיפוגרפיה שהתמחה בעיצוב בתחומי התרבות והאמנות.
בין הגופים עימם עבד לאורך השנים ניתן למנות את מוזיאון העיצוב חולון, מוזיאון תל אביב לאמנות, להקת המחול בת-שבע, האוניברסיטה העברית, פסטיבל ישראל, המרכז הבינתחומי הרצליה, שידורי קשת והאופרה הישראלית. במסגרת עבודתו עם יד ושם, ניהל שטרן את עיצוב התקשורת החזותית והטיפוגרפיה בתערוכת הקבע בביתן היהודי באושוויץ. עוד ייעץ בתחום עיצוב הגופן לחברות מהחשובות בעולם, ביניהן: Microsoft Typography, Linotype, Monotype. לצד פעילותו כמעצב, שטרן חוקר ומרצה על תולדות הכתב העברי ועיצובו.
שטרן הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות וזוכה פרס העיצוב מטעם משרד החינוך והתרבות. עבודותיו נכללו בתערוכות רבות וזכו בפרסים שונים בארץ ובעולם. ראויים לציון במיוחד הפרס הראשון בתחרות איגוד המעצבים הטיפוגרפים של טוקיו, ועיטורי הכסף והארד בתחרות Art Directors Club, New York.
נאומים, כתבות וראיונות של נשיא בצלאל – בקישור כאן.
123
תוכן כאן...