עושים/ות משהו טוב | יוזמות בשעת חירום
أعمال خيرية | مبادرات طلابية من بتسلئيل للمساعدة في وضع الطوارئ
Doing Good | Bezalel-led Emergency Initiatives
ירונימוס, התכנית לתקשורת חזותית, 2020
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ירונימוס
בלב מדבר / אטלס מסעות ישמעאל בארץ חולית
2020
מעצב גרפי ואמן מזרח תיכוני העוסק בלטרינג ומיתוג. כותב טקסטים וכתבות על עיצוב וטיפוגרפיה עברית באתר אאא. הקים את הלשכה לטיפוגרפיה עברית - מאגר הידע המקוון הגדול בנושא. סיים בהצטיינות לימודי תקשורת חזותית ב״מנשר לאמנות״ ותואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה.
https://yaronimus.wordpress.com
גלריית תמונות
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
מדיום :ספר מאויר בטכניקה מעורבת
״בלב מדבר״ הוא אטלס מאויר שנולד מהֶלְחֵם של שני מקורות השראה: הרומן ״מובי דיק״ מאת הרמן מלוויל, והרומן ״חולית״ מאת פרנק הרברט. האטלס מסקר את מסעותיו של ישמעאל, נווד צעיר, בכוכב המדברי הנקרא ״חולית״. ישמעאל מגיע לעיר המערה ״תרשיש״, ושם הוא פוגש לראשונה בחייזר קוויקווג בלילה מבעית במיוחד. השניים הופכים לחברים, ומצטרפים לצוותה של הספינה המרחפת ״מצדה״, שיוצאת למסע ציד עקלתוני ענק.
גלריית תמונות
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
(צילום: דניאל חנוך)
פנטזיה ומד״ב הם שתי סוגות ספרותיות החורגות מן הריאליזם, שנולדו בתקופה המודרנית. אם הפנטזיה צומחת מן הפולקלור, המיתוסים, ומתחושה מופשטת של עבר מיתי, המדע הבדיוני נובע מתחושה מופשטת של עתיד מיתי. המשותף לשניהם הוא תחושת הפליאה שנובעת מן המפגש עם נוכחות של כח קוסמי שהוא כאוטי ובעל סדר פנימי משלו בעת ובעונה אחת. שניהם מתארים לרוב את היחס בין האדם (או דמוי אדם או טראנס אדם) ל"אחר" (בין אם זה דרקון ,מחשב, כח קדמוני, מינים תבוניים אחרים) ,וגם לחברו האדם. משניהם עולה לעיתים השאלה "מהו אדם", "מהי אנושיות", ו"למה שווה להקריב את עצמנו״.
לשתי הסוגות יש מאפיינים משותפים רבים. בשניהם יש סוג של מדע - מערכת חוקים המתחקה אחר חוקיות מסוימת; אם בפנטזיה אותו כח הוא ה"קסם" או "כח האלים" המועלה באוב על ידי חוקי קוסמות, במדע הבדיוני הכח הוא הכח של הטבע - החוקיות של הפיזיקה המופיעה במדע (או הפסוודו מדע). בפנטזיה הכוחות שמעבר מתומרנים על ידי יצורים תבוניים השולטים במדע, על ידי חפצים וישויות דמיוניות, ובמדע הבדיוני מתומרנים כוחות אלה על ידי הטכנולוגיה שהיא מערכת החוקים שאיתה מנסה האדם להבין ולתמרן ולשלוט. שני הז'אנרים עוסקים פעמים רבות בבעלות של האדם בכח כלשהו, על ההשלכות של הכח הזה, ועל ה"רוח שבמכונה" שהיא ההתגלמות של הכאוס שביציר כפיו של האדם ("פרנקנשטיין" של מרי שלי ו"שר הטבעות" של טולקין).
גלריית תמונות
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
'בלב מדבר', ירונימוס, ספר מאויר בטכניקה מעורבת, 2020
ספר האטלס הוא שילוב של כמה סוגות אמנותיות. יש בו היבטים של ״קונספט ארט״, אינפוגרפיקה (לתיאור תהליכים מורכבים כמו ציד תולעים), עיצוב דמויות המתוארות בפוזות שונות והחפצים שלהן, טקסטים מידעיים וציטוטים מן ה״טקסט המקורי״. חשוב להדגיש שהעלילה הפיקטיבית לא מופיעה במלואה בספר, והספר מצטט אותה בעקיפין כ״מקור״.
הספר כולל 32 עמודים (16 דפים), ומודפס ונכרך בפורמט גדול . הדימויים בספר עשויים בטכניקות שונות של פיסול תלת מימדי דיגיטלי (ורינדור עם תאורה), ואיחוד האלמנטים בעזרת מברשות בפוטושופ (Matt Painting) שנותנות לדימוי תחושה של ציור פחם צבעוני .
עבודתו של ירונימוס הוצגה בתערוכה "מבט על" בבית ליבלינג, במסגרת שבוע העיצוב, דצמבר 2020
הכירו את הבוגרים/ות
טל בוניאל, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
טל בוניאל
יהודה
2019
גלריית תמונות
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
מחקר בתקשורת חזותית שברקעו זיכרון ילדות הקשור בסיפור משפחתי. הדימויים המוצגים בעבודה מזמינים את הצופה למסע בעקבות ההיעדר ומעלים שאלות על פעולת הארכיון ובתוכו הדימוי, שכצילום ממשיך להיות משועתק זמן רב לאחר שנוצר. ההנחה של הדימויים בסמיכות אלה לצד אלה, חיתוכם, הגדלתם וה״צלילה״ פנימה לתוכם מבקשת לגלות את הסוד, לנסות לקרוא את פתרון החידה, למצוא את אשר נעדר, לפענח משהו שלא קיים מתוך ההתבוננות וההקשרים הנוצרים.
טריילר לסרט "יהודה"
׳יהודה׳, טל בוניאל, סרט, 2019, צילום
גלריית תמונות
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019 (צילום: דניאל חנוך)
״יהודה״, הפרויקט המרכזי של טל במסגרת התואר השני בתקשורת חזותית בבצלאל, עוסק בשלוש טריטוריות: זיכרון ,ארכיון וצילום. נקודת המוצא של הפרויקט היא סיפור אישי אשר באמצעותו מבקש טל לבדוק כיצד הארכיון - בין שהוא אלבום המשפחה או ארכיון ציבורי-מוסדי - מעצב את העבר ואת הזיכרון, וכיצד הוא חושף מידע ובו־זמנית גם מסתיר אותו ועל־כן עלול לתעתע. ארכיון עיתונות ישראלית המתפרסם באתר הספריה הלאומית, היווה את גוף המחקר החזותי שאותו ניתח וממנו בחר צילומים שהופיעו בעיתונות לפני כחמישים שנה. באמצעות חיבורים שונים בין דימויים ויצירת הקשר וסמיכות ביניהם, בחן טל כיצד אנו קוראים ומפרשים דימויים, מהו התפקיד שממלאים דימויים אחרים המופיעים בסמיכות לדימוי ואיזה תפקיד ממלא הטקסט לצד דימויים אלה .העיסוק בצילומים שפורסמו לפני שנים רבות העלה שאלות הנוגעות למדיום הצילום והאופן שבו הוא ממשיך להיות משועתק זמן רב לאחר שנוצר.
גלריית תמונות
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019
'יהודה', טל בוניאל, מדיה מעורבת, 2019
את הסיפור על אחיו של טל, יהודה, הוא מספר דרך תסריט של דימויים. טל בוחר באותם דימויים וכותרות שמספרים סיפור דרך עולם של דימויים אחרים - כאלה שהוא נושא עימו בזיכרון בין אם במודע או שלא במודע. וכך, בהתבוננות נוספת בצילומים שאותם הוציא מן העיתון, הבחין טל - דרך מבטי המצולמים, מבעי הפנים, מחוות הידיים והגוף - בדמיון הרב לציורים העוסקים בנושאים דתיים: הבתולה המערסלת את בנה התינוק בזרועותיה, ההורדה של ישו מהצלב והקינה על מותו, וכן ״עקידת יצחק״. כל אלה מייצרים הקשר איקונולוגי לדימויים ומטעינים אותם במשמעות שהיא "מעבר" לתמונה עצמה - משמעות מאגית, רוחנית ודתית .
תערוכות:
11.2020 // יריד האמנים ״צבע טרי״, ״חממת האמנים״,
מהדורת און-ליין: https://specialedition2020.freshpaint.co.il/artist/tal-boniel-he/
תערוכה קבוצתית, גלריה ״גורדון״, תל אביב
9.2019 // תערוכת בוגרי התואר השני M.Des, בצלאל - אקדמיה לאמנות ולעיצוב, הרצל 119, תל-אביב
6.2019 // הקרנת סרט תיעודי קצר ״יהודה״, במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה TLV fest, סינמטק תל-אביב
הכירו את הבוגרים/ות
נטע כהן, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
נטע כהן
שש עד שש
2019
בת 31, נשואה לליאור ואמא לזהרה, מתגוררת בתל אביב.
במאית אנימציה ומעצבת, בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (2012).
עוסקת בבימוי סרטי אנימציה, קליפים ופרסומות, ובעיצוב למסך. בין לקוחותיה - MTV
International, בית הכלבו Barneys New York, רשת HBO ועוד.
Vimeo
Vimeo
cargocollective.com/netacohen
www.nnl.tv
גלריית תמונות
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
גלריית תמונות
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
לאחר שאספה כמות גדולה של חומרים חזותיים, התחילה נטע לתרגם אותם לדימויים ולהנפיש אותם חלק באמצעות אנימציה קלאסית המצוירת ביד, וחלקם באמצעות תוכנת תלת מימד . במקביל, מפתה את צלילי הלילה, שהפכו מרעשים חסרי משמעות לפסקול חיה באותה תקופה טון החדר השונה בכל חלל, המהום המקרר ההופך ברגע לשתיקה רועמת, זמזום הנורות . צלילים הבוקעים מתוך הבית וצלילים החודרים אליו מבחוץ, שכבות על שכבות של צלילים.
-
מבנה הסרט הוא אסוציאטיבי ופרגמנטלי , גם מבחינת רצף הדימויים ותוכנם, וגם מבחינת האופן שבו הם מיוצגים חזותית. אף על פי כן, קיימים עוגנים שונים, כמו שעונים או ביקורים חוזרים בחדרים בהם כבר ביקרנו, במטרה לשמור על תחושה ביתית מוכרת .
-
הסרט הוא מעגלי - לא רק על מנת לייצג את מעגליות היום והלילה, אלא גם את תחושת הערות האינסופית, ואת התחושה המחזורית המתחזקת במהלך הלילה. רבות מהסצנות עצמן בנויות בצורת לופ החוזר על עצמו.
-
הסרט הוא בעיקרו עבודה מתוך התבוננות , המתמקדת בבית ובחפצים הממלאים אותו. הם השחקנים המרכזיים , ובכך מבטאים את תחושת הבדידות ההולכת ומתגברת במהלך הלילה. על מנת להדגיש את התחושה הזו, החפצים אינם מואנשים - לא בנראותם, לא באופן שבו הם נשמעים, ולא בתפקודם .
-
דמות הגיבור מעורפלת - האם מדובר בצופה, ביוצרת, או אולי למעשה בבית עצמו? נקודת המבט משתנה לאורך הסרט, והיות והיא עוברת מגוף ראשון לשני ולשלישי, וחוזר חלילה, לא נראית בו דמות אנושית במלואה.
-
אין בסרט דיאלוגים מדוברים, היות והוא מתרחש ברובו בשעות שבהן רוב בני האדם ישנים . השקט היחסי מאפשר לשים לב ולהתמקד במגוון הצלילים הקיימים בבית. על כן, פסקול הסרט מורכב ברובו מצלילים ביתיים, ראשוניים או מעובדים, וכמעט ולא מכיל קטעים מוזיקליים מולחנים.
-
הקטע המוזיקלי המולחן היחיד בסרט מסמן את אותו אזור המטשטש בין מציאות, דמיון וחלום. גם הוא מורכב ברובו ממוטיבים צליליים ביתיים, כמו מים זורמים בצינור או רעשי בנייה מחוץ לחלון החדר, שעברו עיבוד וטיפול משמעותיים.
-
פלטת הצבעים היא מצומצמת והצורות פשוטות, במטרה לתפוס את האופן המופשט שבו אנו רואים במהלך שעות הלילה. הדימויים רובם נוצרו בשחור-לבן וקשת האפורים, כאשר הצבעים החזקים מייצגים לרוב מקורות אור, או נקודה מסוימת הבולטת לעין גם בחושך .
גלריית תמונות
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
'שש עד שש', נטע כהן, סרט אנימציה, 2019
׳שש עד שש׳ מורכב מפרגמנטים ומקטעים, המתחברים אלה לאלה לכדי מבנה פרום, המערבב בין מציאות לחלום .
הוא מתרחש בשעות שבין השקיעה לזריחה, ומתאר את המרחב הביתי, ואת האופן שבו הוא משקף את מצבו הנפשי של האדם החי בו. הסרט מתחקה אחר חוויה של נדודי שינה, מחד, והוויה של אמהות טרייה - על האהבה והחרדה שהיא מביאה עמה, מאידך .
ככל שנוקפות השעות, השיטוט הלילי בבית מערבל בין המרחבים השונים, הפיזי והנפשי ,והגבולות ביניהם הולכים ומיטשטשים
הפרויקט של נטע הציג בפסטיבלים והתחרויות הבאים:
-
Annecy International Animated Film Festival 2020
-
Animafest Zagreb - World Panorama 2020
-
OFF - Odense International Film Festival 2020
-
Linoleum Contemporary Animation and Media Art Festival 2020
-
Maryland Film Festival 2020
-
Indie-AniFest - Korea Independent Animation Film Festival 2020
-
Encounters Film Festival 2020
-
Raindance Film Festival 2020
-
Canlandiranlar Film Festival 2020
-
Bit Bang Festival 2020
-
Denver Film Festival 2020
-
London International Animation Festival 2020
-
Jerusalem Film Festival 2020
-
Ulsan International Film Festival 2020
-
Dam Short Film Festival 2021
-
Void International Animation Film Festival 2021
-
Fest Anca International Animation Festival - World Panorama 2021
-
Short Of the Week - Online Premier 2021
-
Tel-Aviv International Student Film Festival - 2021
הכירו את הבוגרים/ות
רוני עזגד, התכנית לתקשורת חזותית, 2019
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
רוני עזגד
ההבטחה
2019
במאית פרסומות וקליפים, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בשנים האחרונות רוני מביימת עורכת ומעצבת עבור הלהקת בת שבע, והוכרה כיוצרת שותפה של אהד נהרים. עבודתה עבור הלהקה הוצגה במוזיאון ישראל בירושלים ובפסטיבלים ברחבי העולם, וקצרה תשבוחות. בין עבודותיה הבולטות מהשנים האחרונות: בימוי גלויות לאירוויזיון 2019, בימוי ״השעון של שלמה סיקסט״ בנתב״ג, פרסומות עבור חברות מובילות כמו COS, HOT בנק מזרחי טפחות, תנובה ועוד. בנוסף רוני מעצבת תערוכות, ומרצה לבימוי וידאו קליפים במכללת שנקר ובבית הספר לקולנוע מעלה.
טריילר לסרט - עברית
טריילר לסרט - אנגלית
ההבטחה מציג קולאז׳ ״ניינטיזי״ עשיר של חומרי ארכיון אשר מבקש לחקור כיצד האישי והלאומי שזורים זה בזה בטקסים מרכזיים בחיי אדם, כמו גם בימי חול, ולבחון את האופן שבו האירועים המשפחתיים מהדהדים טקסי מעבר חברתיים ולאומיים. בסרט מוצגים חומרי ארכיון פרטיים של עשרות משפחות, חומרים מארכיון המדינה וסרטי אירועים משפחתיים. החגיגות כולן נושאות עמן הבטחה וציפייה, אשר מובילות לא פעם לכאב ואכזבה, הכרוכים בהתבגרות והתפכחות .
גלריית תמונות
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
במסגרת המחקר עבור הפרויקט, צפתה רוני בעשרות שעות של חומרים משפחתיים משנות ה90 בישראל וגילתה כי צפייה בקלטת אקראית של אירוע משפחתי של משפחה זרה מעוררת במפתיע, תחושה של משהו מוכר ומנחם מחד, אך מטריד ודורשני מנגד.
הסרט אשר משלב בין גוף חומרים הזה, ערוך כאירוע משפחתי אחד ארוך, כאשר הצופים בו הם אורחים באירוע זה. העריכה נעשתה לפי המבנה הכרונולוגי המסורתי של האירוע: הסרט נפתח בטקס קבלת הפנים, ממשיך בכניסה חגיגית של חתן/כלת השמחה ושיאו בנאום. הנאום מציג ברכות ותשבוחות, אזכור של הנפטרים (מבט אל העבר) ואיחולים (מבט אל העתיד). הסרט נסגר על פי המסורת באיחולי שנה טובה, הרמת כוסית לחיים וריקודים ברחבה.
השילוב בין החומרים האישיים לחומרים הלאומיים לסרט אחד, הוא לב הפרוייקט. הקשר החזק בין המתרחש בתא המשפחתי בבית, טריטוריה פרטית ואינטימית, למה שמתרחש באותו הזמן (או קודם לכן) במדינה, מדגיש את הטענה המרכזית והיא שהפרטי והלאומי קשורים זה בזה.
גלריית תמונות
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
'ההבטחה', רוני עזגד, פריים מתוך הסרט, 2019
נראה כי בשנות ה-90 אפפה תמימות כלשהי את חיינו בארץ, ומעל ראשינו ריחפה הבטחה לעתיד טוב יותר. בסרט מוצגים אירועים משפחתיים מתקופה זו, של משפחתי ושל שש עשרה (16) משפחות נוספות: ברית מילה, בר-מצווה, בת-מצווה, חגים, חתונות ולוויה, תחנות מרכזיות בחיי האדם היהודי בישראל.
התמימות שאפיינה את התקופה, משתקפת באופן המזוקק ביותר בנאומיהם של חתני בר המצווה וכלות בת המצווה. מצופה מאיתנו לקיים מצוות מסוגים שונים: ישנו לפיד אשר עלינו להעביר מדור לדור, וזוהי אחריות אשר מוטלת על כתפינו מגיל צעיר. אחריות זו מבוטאת ב״ברכות״ המבוגרים, הכורכות את הציפיות המשפחתיות והציפיות הלאומיות זו בזו. הערכים אותם מקנים ההורים לילדיהם: נאמנות, משפחתיות, ואחריות הדדית, מהדהדים ערכים לאומיים.
לאחר התערוכה, סרטה של רוני הוצג באירועים הבאים:
התחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב 2020
פסטיבל Visions du Reel, שוויץ
פסטיבל Palm Springs International Film Festival, ארה׳׳ב
הקרנת טרום בכורה רשמית בקולנוע לב
השתתפות בתחרות הרשמית של פסטיבל STL film festival בסיינט לואיס, ארה״ב
הכירו את הבוגרים/ות
חיפוש בספריה
ספריה וארכיון דיגיטלי
المكتبة والأرشيف الديجيتالي
Library & Digital Archive
קורין קיציס, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
קורין קיציס
אמא שלי ואני
2021
גלריית תמונות
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
בניסיון להרגיש אהבה לאמא שלה, יוצאת קורין קיציס למסע חזותי חסר פשרות. היא חוקרת את העבר באמצעות סרטי וידאו משפחתיים ומתעדת מפגשים עם הנשים במשפחתה. יחד איתה, אנו מבינות ומבינים אִימָּהוֹת ואִימָּהוּת קצת יותר טוב. הסרט מעורר מחשבה על השפעת העבר על ההווה שלנו וגם על העתיד. היוצרת מתעמתת עם העבר והשפעתו ומזמינה אותנו להיפגש עם עצמנו דרך עיניים חומלות וסלחניות.
גלריית תמונות
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
הפרויקט של הגר מתמקד בנסיון להגדיר מהו איור פמיניסטי בספרי ילדים, לאחר שמצאה שספרות הילדים הפופולרית והנגישה הייתה ועודנה מלאה בגיבורים אמיצים ונסיכות כנועות המבקשות להינצל ולסיים את מאבקן בפרס הראוי ביותר עבור אישה, החתונה. לצד אותה תפיסה מיושנת, גילתה הגר שיש גם הרבה שינויים, המאבק הפמיניסטי לובש פנים וצורות מגוונים ומשתלב בכל אחד מתחומי חיינו. סיפורי הילדים החדשים מצביעים על השינוי המבורך הזה וחשוב מזה, הם תורמים להמשך המאבק דרך שינוי התודעה של דור העתיד. על ידי חשיפת הילדות והילדים לאפשרויות נוספות לספר סיפורים ולקרוא בסיפורים מזן חדש, נוכל כהורים וכיוצרים.ות, לשנות במעט את פני החברה העתידית. הדרך הכי טובה לבסס שינוי עתידי שכזה היא על ידי חינוך והדרך הטובה ביותר לחנך היא על ידי סיפורים מרגשים ומעניינים המזמינים חשיבה וחקירה.
גלריית תמונות
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
אמא שלי ואני, קורין קיציס, וידאו, 2021
"אמא שלי ואני" הוא סרט דוקומנטרי אישי על נשיות ואמהות. דרך מבט מעמיק לעצמה, מפגש עם הנשים במשפחתה ושימוש בסרטי וידיאו משפחתיים ישנים ועכשוויים, מספרת קורין קיציס סיפור התבגרות, מילדה, לנערה, לאשה, לאמא, וחושפת את היחסים המדוברים והלא מדוברים שבין הדורות. היוצרת חושפת מסע אישי ומשפחתי מורכב בו היא מבקשת להשתחרר מעמדת הילדה אל מול אמה, להקשיב לה בלב פתוח המכיר בה כעוד אישה בעולם, שגם חלמה כל כך להיות אמא אך מצאה את עצמה בודדה, אשמה ובתחושת כישלון תמידית. מתוך הכעס והכאב עולים גם רוך וחמלה ובקשה לשלום בכל החזיתות, מול עצמנו, מול הילדים שלנו, וחשוב וקשה מזה אל מול ההורים שלנו, האמהות שלנו, מי שהביאו אותנו לעולם הזה.
הכירו את הבוגרים/ות
אנה הראל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
אנה הראל
מקום מפלט
2021
מעצבת גרפית בכירה ברשות העתיקות, שמרכז עבודתה נוגע לתכנון אדריכלי ופיתוח אתרים ארכיאולוגיים. לצד זה, מעצבת עצמאית בתחומי עיצוב גרפי, עיצוב פנים ואיור ספרי ילדים. הייתה אחראית על עיצובה והקמתה של תערוכת 'ממצאים אבודים' ב'מוזאון ארצות המקרא', ירושלים. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל (2011). ייצגה את בצלאל בסבב תערוכות מוזיאונים בארה"ב: לוס אנג'לס, ניו יורק ווושינגטון.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
המיצב, 'מקום מפלט', מאת אנה הראל, מציע חוויה אינטראקטיבית אימרסיבית בחלל, אשר מכוננת מפגש ואינטראקציה של הצופים עם דימוי המגפה שמסמל חרדה ורתיעה. חוויה זו מאפשרת 'לגעת' במגפה, והצופים מקבלים אשליה של שליטה במתרחש.
העבודה מאפשרת שלושה מישורי התמודדות עם החרדה מולה אנחנו ניצבים: מפגש ישיר עם דימוי הפחד, ייפוי של המציאות ואשליית השליטה במסך שנמצא מולנו. העבודה מפנה מבט ביקורתי כלפי שאלת המניפולציה בעזרת הפחד.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הייצוג הוויזואלי של מגפות השתנה לאורך היסטוריה. שבעת העתיקה הייצוג של המגפה היה מזוהה במרבית המקרים באמצעות האנשה, לעיתים קרובות בדמות אישה עם גרזן או מלאך המוות.
עם התפתחות הטכנולוגיה והמצאת המיקרוסקופ ייצוג המגפות משתנה. המקור החיידקי של המגפה אומץ, והיא נתפסה באופן דומה לזה שאנחנו מכירים היום בעידן הקורונה. לרוב הוא לא עוברת האנשה, היא חסרת זהות ולכן מפחידה עוד יותר.
במקביל לייצוג של המגפה עצמה, החל ממאה ה-18 (תקופת הקדחת הצהובה) מגפות החלו לקבל ייצוג טופוגרפי (ייצוג ויזואלי של הסטטיסטיקה או על גבי מפות). הנתונים מוצגים בעזרת כתמים על המפה או כגרף עולה. המספרים כל כך גדולים ובלתי נתפסים, וכך נוצר טשטוש מוחלט של הפרט ביחס לדטה.
המגפה האחרונה הדגימה לנו את השפעת הייצוג הוויזואלי - מספרים, נתונים, גרפים ועדכונים שותפים מ"שדה הקרב" בחדשות. כל אלה יכולים להוות כלי הפחדה ואמצעי של שליטה המנוצל לצרכים פוליטיים.
שם העבודה 'מקום מפלט' נבחר בעקבות הרצון לאפשר לצופה התמודדות ואינטראקציה עם הדימוי שמסמל חרדה ורתיעה. אחת הדרכים, לפי הפסיכולוגיה, להתמודדות עם פחדים וחרדות היא מפגש ישיר, 'פנים מול פנים', עם מקור הפחד. דרך נוספת להתמודדות והכלה היא על ידי ייפוי המציאות, וזאת אחת הסיבות שהדימוי, בעבודה זו, נראה כמעט כמו פרחים או פתיתי שלג. ייצוג חופשי מסוג זה מעניק חוויה כוללת ותלת ממדית, אשר מנהלת אינטראקציה עם הצופים ומתקשרת איתם, כך שהייצוג מאפשר להם לגעת במגפה.
גלריית תמונות
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
מקום מפלט, אנה הראל, מיצב וידאו אינטראקטיבי, 2021
הפרויקט נוצר בתוכנת Touchdesigner ועל ידי שימוש במצלמה מזהה תנועה (Kinect), והוצג כהקרנה אינטראקטיבית ואימרסיבית בחלל. העבודה שואפת לאפשר אינטראקציה עם הייצוג עצמו – מגע בחיידקים היוצר מפגשים אקראיים עם דימוי המגפה. עצם הנגיעה משנה את הייצוג, כך שהצופה מקבל אוטונומיה ו-Agency מול הייצוג, המאפשרים לו לחשוב על השאלות האתיות של הפרט הנעלם בתוך הדטה. הייצוג של האדם כנתון בודד בגרף ענק או חלקיק מהכתם על גבי המפה שבה הוא נבלע.
מטרת העבודה לנסות ולחבר בין הדיגיטלי לאנושי ולחומרי. חיבור עדין בין ווירטואלי למציאותי, מבט פואטי על טבלאות קרות או ייצוגים מעוררי חרדה.
הכירו את הבוגרים/ות
סיון נוריאל, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
סיון נוריאל
קוֹרֵת
2021
סיון נוריאל בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בעלת סטודיו למיתוג ועיצוב עבור מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו״ל בעולמות הלייף סטייל. מרצה למיתוג ועיצוב במכון הטכנולוגי חולון.
אתר אישי: www.sivanuriel.com
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
סיון נוריאל מציגה את קוֹרֵת, מיצב טקסטואלי-חזותי אישי, הממחיש באופן ויזואלי את מורכבות הקריאה וההגייה. הפרויקט בוחן שאלות של זהות, שפה, פונולוגיה וטיפוגרפיה, ואת היחס שבין השפה הכתובה והמדוברת. קוֹרֵת הוא פיתוח ״שפת קוד״ - שפה גרפית ויזואלית אשר גורמת לצופה לחוות תסכול ואי נוחות בתהליך פענוח השפה ומתוך כך מזמינה אותו לשאול על מקומו בשפה, ועל תפקידה בכינון זהות.
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
במסגרת המחקר, בחנה סיון האם שפה לא מוכרת יכולה לגרום לתחושת אובדן בטחון, ולחוסר התמצאות. שאלה זו הובילה לתהליך של התבוננות וחקירה של שפה וזהות במרחב, תוך התמקדות בטיפוגרפיה: שילוט רחוב, שילוט הכוונה בשדות תעופה כחלק ממרחב הטרוגני, וטיפוגרפיה תלוית תרבות. מכאן פנתה לבחון האם יש קשר בין קושי בקריאת שפה לתחושת אי שייכות וחוסר זהות, ומנגד, האם הבנת הנקרא ויכולת וורבלית גבוהה תורמות לבטחון העצמי. סיון עסקה בתובנה שהגייה נכונה ושפה גבוהה הן גם אמצעים להפעלת כוח, שיכולה להגיע עד כדי דיכוי, לחץ שמופעל על יחידים מהסביבה ושהם נדרשים להיענות לו, לביסוס המעמד החברתי ולתחושת השייכות.
במקביל לשאלות אלו חקרה סיון את הקשר בין טקסט לדימוי ואת התהליך הקוגניטיבי של פעולת הקריאה. מהו הקשר המתחולל בטקסט בין תפקידו כנושא משמעות ובין היותו דימוי חזותי?
גלריית תמונות
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
קוֹרֵת, סיון נוריאל, מיצב דפוס, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
השפה אליה אנו נולדים ולתוכה אנו גדלים הופכת להיות חלק בלתי נפרד מזהותנו העצמית. בהמשך היא אף משמשת כסמל לזהות לאומית, אתנית, תרבותית, ודתית. נקודות הממשק שבין שפה וזהות הינן רבות. לדוגמא, כאשר אדם שהיגר לארץ זרה אינו מדבר באופן יום יומי בשפת אמו, הוא עלול לחוש געגועים ותחושה של אובדן הבית שמקנה שפה מוכרת. וזאת בשל העובדה ששפת אמו מבטאת אותו ואת זהותו באופן טבעי.
למושגי השפה יש משמעות בתוך מסגרת רחבה יותר. זה משתקף באופן שבו אנו לומדים ומלמדים את כללי השפה. לימוד שפה הינו תהליך של הטמעת מערכת של כללים ורכישת מיומנויות וורבליות. לשפה יש כללי תחביר וסמנטיקה היוצרים הסכמה של תקשורת בין דוברי השפה. בכל מחשבה או אקט, באופן פרטי או קולקטיבי, בתיאוריה או במעשה - אנו משתמשים במידה רבה באותם כללים.
הכירו את הבוגרים/ות
ברק דוד מזרחי, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
ברק דוד מזרחי
היפרדות
2021
יוצר ומעצב מולטידיסיפלינרי, כותב מחשבות והגיגים, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. בעשור האחרון בעל סטודיו לגיבוש תדמית ויצירת זהות לחברות ולעסקים. במסגרת לימודי התואר השני חקר ותיעד את האני כחומר משתנה תוך התבוננות עצמית ושאילת שאלות על זהות, יחסים ואותנטיות.
אתר אישי: https://www.brkdm.com/
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
הסרט "היפרדות" (8 ד׳), שיצר ברק דוד מזרחי, הוא קולאז׳ וידאו המספר בגוף ראשון את סיפור פרידתו של היוצר ממקצועו, ביתו ומזוגיותו ומציע לצופה שיטוט בחיבוטי הנפש המתבודדת.
הקולאז מורכב מאסופת חומרים אותם יצר סביב שאלת "האני" כחלק מחקירת זהויותיו השונות, החומרים התיעודיים והאותנטים משולבים בתכנים ויזואלים החוקרים מושגים ורעיונות אקזיסטנציאליסטים.
את הוידאו מוביל טקסט אישי שכתב, המניע את המהלך הויזואלי ומציג את מערכת היחסים הפנימית המורכבת של היוצר עם עצמו, בין סדר לכאוס, בין גריד לחריגה ממנו, בין עושר ועומס לריק אינסופי, בין דיבור ותנועה סדורה לקולות מפוזרים, נוגדים וקקפוניים.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
את המחקר הרחב במהלך הפרויקט ליוו מושגים ותפיסות הקשורות לאותו האני שמבקש הפרויקט לחקור, בין הבולטים: האחר, דקונסטרוקציה, הריזום, ריבוי, מבט ומבע, ממשיות ודמיון, אותנטיות ואמת, הנרקיס, השתקפות, החזקה והכלה, אינקובטור, קלידאוסקופ. חשוב לסמן בנפרד את מושג הקוטביות (ניגודיות/בינאריות) שנכח באופנים שונים במרבית מעבודותיו של ברק ובתפיסתו את העולם בשל המתח בין הקטבים והעמדות המנוגדות המגדירות את טווח התנועה ואת היחסים המתאפשרים בין שני גופים (רעיונות/מושגים/אוביקטים). בין צמדי הניגודים הרלוונטים לפרויקט: מהותי ומקרי, ממשי ודמיוני, אוביקט וסוביקט, פנים וחוץ, האני והאחר, זהות וזרות, פירוק והרכבה, שבר ואיחוי, גלוי ומוסתר, לבד ויחד, הפנמה והחצנה, קיים ובטל, מהות וטפלה, גוף ורוח. בנוסף, חקר והעמיק ברק בתפיסות הזרם האקזיסטנציאליסטי (ובאקזיסטנציאליזם הצרפתי בפרט) ובמושגי הבסיס שלו.
גלריית תמונות
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
היפרדות, ברק דוד מזרחי, וידאו, 2021
מהלך הפרויקט הובל על ידי טקסט בעזרתו נבחנו רעיונות הקשורים לאני. הפרויקט אפשר לברק לחקור מערכת היחסים בין הקטבים, לבחון את השתנות הגוף ביחס להשתנות המילים, לספר על המפגש המשתנה שלו עם עצמו, על זהות, זרות ומה שבניהן. בעזרת חקירת השפה והמילים בחנתן ברק את היכולת לשנות את הפרספקטיבה האישית ואת האופן בו האני מזהה את עצמו בעזרת וידאוים נסיונים.
הכירו את הבוגרים/ות
דרור אמסלם, התכנית לתקשורת חזותית,2021
התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
برنامج اللقب الثاني في التواصل البصري
Master's Program in Visual Communication (M.Des)
בוגרי/ות התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
דרור אמסלם
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי
2021
דרור אמסלם מגיע מתוך עולם הפרסום כאיש קריאייטיב. בוגר בשנת 2010 של המכון הטכנולוגי חולון במחלקה לתקשורת חזותית. כיום הינו יוצר עצמאי, מרצה במכון הטכנולוגי חולון, מקעקע וחוקר את שדה הטכנולוגיה בהתמקדות על בינה מלאכותית, זיהויי פנים ורשתות חברתיות, ובנוסף חוקר את תחום פיתוח הקוד בעולם העיצוב. דרור הציג בתערוכות ופסטיבלים, כמו: תת תרבות, Pan Galley, The Berlin Film Festival, Intenational Student Film Festival, TLVFEST- LGBT film festival
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
הפרויקט ״פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי״ מורכב משני חלקים. החלק הראשון הינו חלל מעבדתי-חוויתי ובו חוברות המייצגות מגדרים שונים ולצידם מצלמה נסתרת. המצלמה מחוברת למערכת בינה מלאכותית המבצעת זיהוי פנים וזיהוי מגדרי. חלל זה מעוצב כחוויה המוכרת מתערוכות בתחום התקשורת החזותית. משם ניתן לעבור לחלל השני - חדר הבקרה. בחלל זה מוצבים מסכי מחשב המציגים לצופה בלייב את קלט המצלמות מהחלל הקודם עם ניתוח והדבקת לייבל המתאר זהות מגדרית ונקודות לזיהוי הפנים. לצידם מסכים עם מידע נוסף: אנימציה בנראות קוד, שמשמשת כמילון למושגים מתחום הזהות המגדרית. מסך נוסף עם סרטון המסביר את מונח הפנאופטיקון ואת הפרויקט. ובנוסף, מסך של מצלמת אבטחה המוצבת בתערוכה. הפרויקט מטרתו לעורר מחשבות על האלגוריתמים של בינה מלאכותית המנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו הקטגוריות המגדריות הופכות לנזילות. הפרויקט מבקש להביע ביקורת ולחשוף טפח מהמנגנון הזה ומזמין אותנו לשאול על מקומנו בתוכו.
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
הפנאופטיקון הדיגיטלי הוא תוצאה של שיתוף מידע אוטומטי ועיוור של המשתמשים.ות ברשת. האפליקציות השונות מנתבות אותנו למסור מידע באופן מניפולטיבי, וכך יוצרות מערכת וולונטרית של מעקב, המשמשת גורמים חוקיים ומסחריים. שימוש פעיל ברשתות החברתיות מאפשר לגורמים מסחריים לייצר תוכן מותאם למשתמשים.ות, לאסוף עליהם מידע ולרכזו אצלם.
אך האם עלינו להשלים עם מצב עניינים זה? מה קורה למשל כאשר אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו קטגוריות מגדריות הופכות לנזילות? הפרויקט חושף טפח מהמנגנון הזה, ומאפשר לנו לחוות את שני צדי החוויה: מצד אחד, להיות אותה ישות יומיומית שמאפשרת שיעקבו אחריה ומצד שני לראות איך הטכנולוגיה פותחה על מנת שתוכל להדביק עלינו תוויות ולהפוך אותנו לפריטים סטטיסטיים.
גלריית תמונות
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו,2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021
פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי, דרור אמסלם, קוד ווידאו, 2021 (צילום: דניאל חנוך)
בשנים האחרונות אנו חיים.ות בעולם בו מתפתחת הטכנולוגיה בקצב כה מואץ, עד כי נדמה שזהו עולם עתידני. הרשתות החברתיות, האפליקציות ואתרי האינטרנט ממקמים את עצמם בעומק חיינו, כחלק משגרת היומיום, ועושים כל שביכולתם כדי לשאוב מאיתנו מידע. ככל שהם יודעים עלינו יותר, כך הם יכולים להציע לנו שירותים ותכנים מותאמים אישית, לעודד אותנו להזין אותם בתוכן, לגרום לנו לרכוש מוצרים ברשת ולהשפיע עלינו ועל סדר היום שלנו בדרכים שונות. כל זה כבר לא חדש עבורנו. כולנו מודעים.ות לכך שאנו נתונים.ות במעקב, ובכל זאת אנחנו תורמים.ות למערכות הללו נתונים בחפץ לב, ולרוב מדחיקות.ים את העובדה שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מעצבים את חיינו ואת הדימוי החברתי שלנו.
הכירו את הבוגרים/ות
דקנאט - חדשות ואירועים
דקנאט הסטודנטים
مكتب عميد الطلبة
Dean of Students
דפדוף
קבוצות WhatsApp לסטודנטים/ות לשיתוף יוזמות ומערכי התנדבות
לקפל עץ
קיפול פריסות שונות של משטחי אלומיניום דק, ויצירת קונסטרוקציות של עצים קטנים. פרטים נוספים בהמשך
מיגונית מחומרים מתקדמים
אין צורך במתנדבים נוספים. פרטים נוספים בהמשך
עיצוב שטחי רפואה
לפרטים נוספים בהמשך
הנגשה של סרטי אנימציה לילדים
פרטים נוספים בהמשך
מעצורים לנשקים מפלסטיק במדפסת תלת מימד
פרטים נוספים בהמשך
קמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מעניק מרחב מוגן לבית ספר מירושלים בו אין מיגון מספק ללמידה
פרטים נוספים בהמשך